זכויות עובדים בשעת חירום – מבצע חרבות ברזל אוקטובר 2023
מאת: עו"ד איריס אלמוג, מומחית בדיני עבודה
מלחמת אוקטובר 2023 – הכרזה על מצב מיוחד בעורף והשלכותיה על עובדים ומעסיקים – דע את זכויותיך
עקב מלחמת 7.10.2023, הוכרז מכח חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א 1951, מצב מיוחד בעורף ביחס לעוטף עזה ובהמשך היום הורחב המצב המיוחד בעורף יחול על שטח המדינה כולה. בהמשך הימים הוארך תוקף ההכרזה.
מעבר לפגיעות בנפש ונזקי הרכוש, המלחמה גורמת לשיבושים בפעילות המשק בעקבותיה מאות אלפי עובדים צפויים להישאר בבתיהם עם הילדים שלא ילמדו עקב סגירת מוסדות חינוך והצורך בהשגחה עליהם, ו/או בשל קושי או סיכון להגיע למקומות העבודה, או גם סגירת עסקים עקב הפחתה או הפסקת פעילות זמנית.
מהו למעשה מצב מיוחד בעורף?
חוק ההתגוננות האזרחית מבחין בין שני מצבי לחימה בהם מוקנות לכוחות צה"ל סמכויות מיוחדות בעורף הלחימה:
האחד – מצב התקפה- כאשר ישראל מותקפת
השני – מצב מיוחד בעורף – כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית בכל תחום מדינת ישראל או שטח מסוים.
מהי משמעות ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ?
ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מאפשרת לכוחות צה"ל להפעיל סמכויות שונות בשטח שנקבע בהכרזה כמו חיוב אזרחים לשהות במרחבים מוגנים, הגבלות על מוסדות חינוך, מתן הוראות על ידי קצין בפיקוד העורף, מניעת כניסה או יציאה משטח מסוים ועוד.
הכרזה על מצב מיוחד בעורף מעניקה סמכויות לשרי הממשלה על פי הוראות חקיקה שונות, בתחום העבודה, התקשורת, הרשויות המקומיות ועוד.
בתחום העבודה, רשאי שר העבודה לתת הוראת שונות, לדוגמא :
- הוצאת צוו קריאה לשירות עבודה במפעלים חיוניים או מפעלים לשירותים קיומיים
- מתן היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות (ב 9.10.23 ניתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות כדי לאפשר לכלכלה והמשק להתמודד עם שינויים כתוצאה מהכרזה על מצב מיוחד לרבות היעדרויות עובדים
זכויות עובדים וחובות מעסיקים עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף
ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מקימה זכויות לעובדים במצב כאמור, על מנת שלא תיפגענה זכויותיהם ומאידך מטילה חובות על מעסיקים. כך למשל, לא ניתן לפטר עובד עקב היעדרות מהעבודה אם נאסרה הגעתו עקב הוראות פיקוד העורף (תלוי באיזור מגוריו).
הוראות פיקוד העורף מטילות הגבלות תנועה לפי איזור המגורים של העובד ומטילות חובות על מעסיקים לספק לעובד מרחב מוגן באופן המאפשר הגעה תוך זמן סביר למרחב המוגן
חשוב להבין כי באשר לנושא ההתייצבות בעבודה, פיקוד העורף הוא שמגדיר את האפשרות להתייצב למקום העבודה ובאילו תנאי מיגון. במקרים שפיקוד העורף מודיע כי לא ניתן להגיע למקומות העבודה, ישולם פיצוי לעובדים ואולם האיזורים הזכאים לפיצוי כאמור, אמור להיקבע בחקיקה בכנסת.
לאחר סיום המלחמה תקבע רשות המיסים את זכאותם של אזרחים המתגוררים ביישובי ספר הקרובים לגבול, לתבוע את הנזקים הכלכליים הישירים והעקיפים שנגרמו להם.
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה בשעת חירום
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, וחוק שירות עבודה בשעת חירום, מסדירים את ההוראות בנוגע להעסקתם של עובדים בזמן מלחמה, מצב של הכרזת מיוחד בעורף .
בעבר, מכח חקיקה זו, נקבעו הסדר פיצוי בדיעבד לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף וכוחות הבטחון, וזאת באמצעות צווי הרחבה שהוצאו בדיעבד ביחס לעובדים שהיו בקרבת האיזור המוכרז. כך למשל פוצו עובדים בצווי הרחבה במבצעים קודמים, מבצע שומר חומות (21.2.2021), מבצע עמוד ענן , צוק איתן וכיוב'.
גם עקב המלחמה הנוכחית ומבצע חרבות ברזל, צפויים לצאת צווי הרחבה שיסדירו פיצוי עובדים שכוחות הבטחון הורו להם שלא להגיע לעבודה, בקרבת האיזור המוכרז.
איך העובדים באיזור המוכרז ואשר על פי הוראות פיקוד העורף נעדרים מהעבודה, אמורים לקבל שכר?
כעקרון דרך המלך המומלצת על ידד משרד העבודה, היא למעסיקים להמשיך לשלם את השכר כרגיל, לעובד שנאסרה הגעתו לעבודה אם מקום מגוריו באיזור המוכרז, ובהמשך להגיש תביעות פיצוי למשרד האוצר, וזאת לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים על נזקי מלחמה ונזקים עקיפים. יחד עם זאת, כל עוד לא נקבעה הוראת שעה, המעסיק לא מחויב לשלם מראש את השכר ויכול להמתין לפיצוי שיקבל בדיעבד.
יחד עם זאת, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אינו מגדיר חובת תשלום שכר, אלא בחוק יש התייחסות בסעיף 18א' להוראת שעה שהייתה רלבנטית בשנת 2007 לפי חוק מס רכוש.
ככל ומעסיק ניכה את ימי החופשה מהעובד, בזמן ההיעדרות, ימי חופשה קיימים ו/או עתידיים, עליו בדיעבד להחזיר לו את ימי החופשה שנוכו.
עובד שיוכר כזכאי לפיצוי לפי הוראת שעה ככל ותצא, למי אמור לפנות לתשלום שכרו?
בעבר, כשהיו הוראות שעה וקבעו על הסדרי פיצוי לעובדים שנבצר מהם להגיע לפי הוראות פיקוד העורף, העובדים פנו למעסיק והמעסיק הגיש תביעות לפיצוי על הנזק העקיף שנגרם לו, למס רכוש. לא כל הוראות השעה קבעו פיצוי מלא, חלקן קבעו כי חלק מהשכר ישולם באמצעות ימי חופשה. לפיכך, ניתן יהיה לדעת מה היקף הפיצוי בדיעבד, בהתאם להוראת השעה.
נכון למועד כתיבת מאמר זה, לא קיימת הוראת שעה באשר למבצע חרבות ברזל.
מה לגבי מקום עבודה שנסגר לפי הוראות פיקוד העורף?
החוק לא מסדיר זכאות עובדים לפיצוי לגבי מקום עבודה שנסגר בהוראות פיקוד העורף
יחד עם זאת לפי נסיון העבר, הסכמים שנחתמו בדיעבד (וצפויים להיחתם) מזכים בפיצוי עבור השכר בתקופה זו.
מה באשר תשלום שכר לעובדים שנאלצים להיעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדיהם עקב סגירת מוסדות חינוך?
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אינו מסדיר את סוגיית תשלום השכר לעובדים שנעדרים לצורך השגחה על ילדיהם, אלא רק את הגנתם מפני פיטורים.
יחד עם זאת, בעבר עובדים שנאלצו להיעדר עקב סגירת מוסדות חינוך בעבר פוצו על כך בהסכמים וצווי הרחבה שיצאו בדיעבד ויש לעקוב אחרי העדכונים השוטפים, סביר להניח שבקרוב ייחתם צו הרחבה המסדיר זאת.
בהתאם לחוק ההגנה על עובדים בשעת החירום, הגנת הפיטורים היא על היעדרות עקב השגחה על ילד מתחת לגיל 14 אשר נמצא בהחזקתו הבלעדית או שבן זוגו התייצב לעבודה, או שבן בת הזוג אינם יכולים להשגיח על הילד גם אם אינם נעדרים מהעבודה. ככל ויש סידור הולם לילד במקום העבודה, לא תהיה זכאות לפיצוי. בהתאם לתנאים אלה, צפויה להיות גם הזכאות לשכר בדיעבד, בהתאם להסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה שייחתמו.
ככל הנראה תביעת פיצוי זו, לעובדים שנעדרים מהעבודה והם עומדים בתנאי הזכאות, תיעשה בדיעבד.
מה לגבי זכאות לשכר הורה לילד עם מוגבלות מתחת לגיל 21 שנעדר מעבודתו?
החוק לא מסדיר את הזכאות לשכר בנסיבות אלה, אלא רק את הגנת הפיטורים.
בעבר, הורים לילד עם מוגבלות מתחת לגיל 21, גם פוצו על היעדרותם מהעבודה לצורך השגחה על ילדים, במסגרת צווי הרחבה כאמור לעיל אשר ככל הנראה יוצאו גם ביחס למבצע חרבות ברזל.
במקרים המתוארים לעיל שלא נקבעה חובת תשלום שכר בחוק לעובדים שנעדרו היעדרות מוצדקת (הוראות פיקוד העורף או היעדרות עקב סגירת מוסדות חינוך) ניתן להגיע במקרה זה להסדרים זמניים שונים בין העובד למעסיק:
- להגדיר כי העובד יועסק מהבית בעבודה מרחוק (הזכות לאשר עבודה מרחוק נתונה אך ורק למעסיק)
- להגיע להסדר לניכוי ימי ההיעדרות מימי החופשה ולהחזירם בדיעבד לאחר תביעת הפיצויים לפי הסכמים שייחתמו
- לתת מקדמות או מפרעות לעובדים שיוחזרו בדיעבד באופן מלא או חלקי בהתאם לפיצוי ככל וישולם למעביד בהמשך.
- לשלם שכר לעובדים כרגיל, ולתבוע פיצוי על פי הסכמים וצווי הרחבה שייחתמו בהמשך וזאת לפי נסיון העבר (בהתאם לנסיון והסכמי העבר כמפורט לעיל).
ואם העובד מחליט שלא להגיע לעבודה, על אף שאין איסור לצאת מביתו ובמקום העבודה יש מרחב מוגן? האם המעסיק מחויב בתשלום שכר?
ככל ואי ההתייצבות לעבודה אינה על פי הוראות פיקוד העורף (במקום שנמצא בטווח הסכנה שנאסר לצאת מהעבודה ולשהות במרחב מוגן), או אינה עקב השגחה על ילד מתחת לגיל 14 עקב סגירת מוסדות חינוך, במקרה כזה, העובד הנעדר על דעת עצמו מתוך חשש, אינו זכאי לשכר, אלא אם הושגה הסכמה עם המעסיק, הסכמה לניכוי ההיעדרות מימי חופשה, או אם בעתיד יחוקקו תקנות שיחייבו את המעסיק לשלם את שכר העובד.
בכל אופן, גם הזכאות לפיצוי בדיעבד, בהתאם להסכמי העבר, חלה על הורה לילד מתחת לגיל 14 או ילד עד גיל 21 המוכר עם מוגבלות ואשר נמצא בחזקתו הבלעדית של ההורה ו/או בן זוג לא יכול לשמור עליו, בתנאים שנקבעו בחוק.
בשים לב, היעדרות עובד מיוזמתו שלא בתנאים המזכים (איזור הנמצא בטווח סכנה או היעדרות לצורך השגחה על ילד בתנאים המזכים בחוק), עלולה ההיעדרות אף להוות הפרת משמעת, ואין בכך הגנה מפיטורים. יחד עם זאת, רשאי המעסיק לשלם לעובד שכר ולנכות את ההיעדרות מימי החופשה בכפוף להסכמת הצדדים.
בעבר בתי הדין לעבודה לא הורו על תשלום לעובדים במקרה כזה.
מה לגבי מעסיק שהורה לעובדים שלא להגיע לעבודה על דעת עצמו ללא הנחיה של פיקוד העורף?
במקרה כזה, שהמעסיק על דעת עצמו הורה לעובדים שלא להגיע לעבודה, זכאים העובדים לתשלום שכר כרגיל על ידי המעסיק. השיקול הכלכלי אינו מאפשר למעסיק להימנע מתשלום שכר ובעתיד יהיה זכאי בהתאם לדין הקיים, לתבוע ממס רכוש פיצוי על נזקי מלחמה כלכליים.
האם ניתן להוציא עובדים לחל"ת?
הוצאה לחל"ת הינה אך רק בהסכמת העובד. בשלב זה, נוכח החקיקה, אין חל"ת מזכה עובדים בתגמול מיוחד כמו בתקופת הקורונה, ולפיכך מדובר בהשעיית יחסי העבודה ללא סמכות.
האם המעסיק יכול לחייב את העובד להגיע בזמן הכרזת מצב מיוחד בעורף?
התשובה שלילית, אם ניתנה הנחיה להישאר במרחב מוגן, לא ניתן לחייב את העובד להתייצב בעבודה.
באשר לעובדים במפעל חיוני או לשירותים קיומיים (מוסדות רפואיים או סיעודיים, מוסדות רווחה, שירותי ממשלה שונים, אספקת מזון, מים, דלק, גז), שר העבודה הרחיב את הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה , בשע"ח, והוציא צו המחייב עובדים להתייצב לעבודה על אף הכרזת המצב המיוחד, במקומות עבודה לשירותים קיומיים.
הפרת הצו עלולה לגרור סנקציות פליליות.
האם ניתן לחייב את העובד לבצע שעות נוספות?
במבצע חרבות ברזל, כבר ניתנו היתרים להעסקה בשעות נוספות. במפעלים חיוניים או במפעל לשירותים קיימים, המעסיק יכול לתת היתר לעבודה בשעות נוספות ועל העובד להגיע לעבודה. עבודה בזמן מנוחה שבועיות דורשת אישור ועדת השרים.
האם ניתן לפטר עובד אשר נעדר מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף (במקום מוכרז בטווח הסכנה)?
למעסיק אסור לפטר עובד אשר נעדר מהעבודה עקב הוראת פיקוד העורף אשר בעקבותיה נמנע מהעובד להתייצב לעבודה או לבצעה. כך למשל, עובד שחל איסור על יציאה מאיזור מגוריו לפי הוראת פיקוד העורף ובגינה לא יכול להתייצב – לא ניתן לפטרו.
האם ניתן לפטר עובד במקום עבודה שאין בו מרחב מוגן?
במקום עבודה שלא מתקיים בו מרחב מוגן לפי הוראות פיקוד העורף, חל איסור פיטורים, וככל והעובד נעדר עקב אי קיומו של מרחב מוגן, זכאי העובד לעתור בצו למניעת פיטוריו לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום.
את ההוראות באשר למקומות עבודה מוציא פיקוד העורף, כך למשל עובד אשר המעסיק מספק לו מרחב מוגן בהגעה תוך הזמן שנקבע כתלות באיזור, לא ייחשב כמי שנמנע ממנו להתייצב בעבודה, ככל ולא נאסרה בהוראת פיקוד העורף יציאה מאיזור מגוריו.
איסור פיטורי עובד עם מוגבלות
באשר לאדם עם מוגבלות (כמשמעותה בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), חל איסור גורף לפטר עובד מוגבל עקב היעדרותו.
מה לגבי פיטורי עובד שאין לו סיבה מוצדקת להיעדרות (כמו חשש בלבד)?
כעקרון רק עובדים שנאסר עליהם על פי הוראות פיקוד העורף להגיע לעבודה, או שהיעדרותם עקב השגחה על ילדם עקב סגירת מוסדות חינוך, בהתאם לתנאי החוק, מוגנים מפיטורים. סיב מוצדקת נוספת להיעדרות היא אי קיום מרחב מוגן במקום העבודה, וככל וקיים ספק באשר לתקינות מרחב מוגן, יש לבדוק זאת עם פיקוד העורף.
עובד שאין לו סיבה מוצדקת להיעדר ממקום העבודה וקיים בו מרחב מוגן, אי התייצבות היא על אחריותו.
קיימת פרשנות מרחיבה לפיה, גם עובדים שחשים מצוקה וחוששים לבטחונם, יכולים שלא להגיע לעבודה ובמצב זה, ההיעדרות זו תיחשב כהיעדרות כדין (גם אם אינה מזכה בתשלום) ולא ניתן יהיה לפטר בגינה. יחד עם זאת, נושא זה לא הגיע להכרעה משפטית.
דעת הכותבת שכל עוד אין מדובר במצב מוגדר בחוק שמעניק פטור מהגעה למקום העבודה, אין מקום לחייב את המעסיק בשכר עבור ימים אלה, ועל העובד להחליט האם הוא בוחר שלא לקבל שכר עבור ימים אלה או להגיע להסדר עם המעסיק כי ימים אלה ינוכו מימי החופשה ככל וקיימת צבירה.
איסור פיטורים עקב השגחה על ילד מתחת לגיל 14
חל איסור לפטר עובד אשר משגיח על ילד/ים מתחת לגיל 14, אשר נמצאים בבית עקב סגירת מוסדות חינוך או שניתנה הוראת פיקוד העורף להורה לשהות עם הילד במוסד החינוך, וזאת בכפוף לאחד מהתנאים הבאים ובלבד שבמקום העבודה אין סידור נאות להשגחה על הילד:
הילד בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד
בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד, ואם אינו עובד, ככל ונבצר ממנו להשגיח על הילד.
האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8 לגיוס למילואים?
לפי חוק חיילים משוחררים, אסור למעסיק לפטר עובד עקב גיוסו לשירות מילואים, בשל משך שירות המילואים, במהלך שירות המילואים וגם לא 30 ימים אחריו, וזאת ככל ומדובר בשירות למילואים מעבר ליומיים.
באשר לתשלום השכר לעובדי מילואים, על המעסיק לשלם את השכר לעובד, ובהמשך לשלם לו את הפרש השכר ששולם על ידי ביטוח לאומי למעסיק בגין מילואים.
בטלות פיטורים וצווי מניעה
פיטורים בניגוד להוראות החוק – בטלים ומכח החוק לבית הדין לעבודה סמכות להחזיר את העובד לעבודתו בצו מניעה ו/או פסוק פיצויים עונשיים בגין נזק לא ממוני.
נוסף על כך, ככל ועובד מפוטר עקב המצב הבטחוני (ללא הגבלות על הגעה לעבודה או שהייה בעבודה אלא משיקולים כלכליים בלבד), עלולים פיטורים אלה להיחשב כמי שפיטרו שלא כדין ו/או בחוסר תום לב.
פיטורי עובד קבלן כח אדם
כמו כן, ההוראות יחולו גם על עובד של קבלן כח אדם, ויראו את המעסיק בפועל כמי שגרם לפיטוריו בניגוד לחוק, אלא אם הוכיח אחרת
על מי לא חל החוק:
על עובדים חיוניים , שוטרים, סוהרים, עובד שב"כ מוסד, עובד בגוף הצלה. בשים לב, שעובדים חיוניים (שירותים קיומיים, מזון, וגם שירותים חיוניים כמו בתי חולים ומוסדות שונים), מחויבים לפי חוק עבודה בשעת חירום להתגייס, לפי הוראות שייתנו, וסירוב עלול להוות עבירה פלילית.
באשר לעובדת בהריון, יש החרגה, שהמעסיק צריך להתחשב בנסיבותיה. יחד עם זאת,העובדת אינה זכאית להגנה מכח חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, כעובד שאינו חיוני ואשר נעדר היעדרות מוצדקת.
מה יעשה מעסיק שאין לו עבודה, האם הוא יכול להוציא עובד לחופשה/חלת ללא תשלום?
למעסיק הזכות להוציא עובד לחופשה מרוכזת של עד 7 ימים (כולל שישי שבת) מתוך ימי החופשה הצבורים של העובד, ללא התראה מוקדמת. מעבר לכך, ההיעדרות הכפויה תהיה על חשבון המעסיק. מעבר ל 7 ימי חופשה, תשלום השכר בחופשה כפויה הינו על חשבון המעסיק.
הוצאה לחל"ת לא יכולה להיעשות ללא הסכמה. אין מדובר בחל"ת קורונה שהקנה זכויות בביטוח לאומי וזאת עד שלא תצא הוראה כאמור.
האם מעסיק ששולח עובד לביתו, ללא הוראה מפיקוד העורף, אלא מטעמים כלכליים -חייב לשלם לעובד שכר?
על מעסיק חלה החובה לשאת בשכר העובד, ואינו יכול להוציאו לחל"ת כפוי ללא הסכמתו (וזו המשמעות של הוראה שלא להגיע לעבודה)
לכן משמעות הוראה לא להגיע לעבודה, כשאין הנחיות של פיקוד העורף, משמעותה כי המעסיק חייב בתשלום השכר לעובד.
המעסיק יוכל לבחון בהמשך זכאותו לפיצוי בהתאם לחקיקה הרלבנטית (חוק מס רכוש) על נזקים מלחמה עקיפים לרבות נזקים כלכליים.
האם העובד יכול לדרוש לעבוד מרחוק/מהבית?
ההחלטה האם לעבוד מהבית, היא זכותו של המעסיק ובהתאם לסמכויותיו הניהוליות כאשר כדאי להתגמש בנושא זה בעיתות חירום.
מה לגבי זכויות מעסיקים לפיציים עקב נזקי המלחמה? שימו לב כי ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לא מקנה פיצוי אוטומטי לבעלי עסקים שנפגעו עצמם או רכושם, את זאת מסדיר חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א 1961. החוק מסדיר פיצויים עקב נזק מלחמה, נזק פיזי ישיר שנגרם, או נזק עקיף כמו הפסדים או מניעת רווח כתוצאה מנזק המלחמה. בד"כ מעבר לחקיקה, מותקנות תקנות זמניות של שר האוצר הקובעות מנגנוני פיצוי נקודתיים ומוגבלים בזמן שמטרתם לפצות על הנזק כתוצאה ממלחמות ומבצעים בשנים האחרונות.
באשר לנזקי מלחמה עקיפים מעבר לישובי הספר, תידרש חקיקה ספציפית שמרחיבה את זכאות המעסיקים לתבוע על נזקים עקיפים עקב המלחמה ,גם לאיזורים שאינם בישובי הספר.
