צדק הוא רק שם של כוכב

מאת: עו”ד איריס אלמוג

התקופה האחרונה חשפה בפנינו פרשת מינויים ופרשיות נוספות שמעיבות בעננה אפלה על מערכת המשפט, מערכת שלמרבה הצער, אינה חפה מנפוטיזם (מינויים וסידור ג’ובים כאלה ואחרים).

כולם ללא יוצא מן הכלל, שווים בפני החוק. בעלי דין – ועורכי דין.

אך האם כך הדברים בפועל?

חברות וידידות בין שופטים לעורכי דין אינה פסולה. ואולם, האם כאשר קיימות נקודות השקה רבות בין מערכת השפיטה לחלק ממשרדי עורכי הדין, הן ברמות המקצועיות (התמחות באותם משרדים או ילדים שמתמחים באותם משרדים), והן ברמות החברות האישית, האם ניתן כלל להימנע ממשוא פנים?

אכן, לכל שופט רשימת מניעויות (עורכי דין או לקוחות שהשופט מנוע מלנהל תיק בעניינם). ואולם, קשרים רבים אינם נכנסים לתוך רשימת המניעויות.

ככל שמדובר בקהילה קטנה יותר של תחום ספציפי משפטי, הקשרים בין שופטים לעורכי דין או לקוחות הדוקים יותר, ונוצרת מעין קליקה. נשאלת השאלה, האם הקשר בין האליטה לקליקה עלול להשפיע על תוצאת הליך המנוהלת בפני שופט מסוים? התשובה – חד משמעית כן.

אין תחושה קשה יותר לעורך דין, להגיע לדיון שתוצאתו ידועה מראש רק מאחר ובעל הדין שמולך נמנה על עשירי ובכירי המשק או מיוצג על ידי עורך דין מהמשרדים המקורבים לשופטים.

זה לא משנה כמה בכיר ומוערך בעל הדין שמנגד, אם הוא סרח וחטא, יש לשפוט אותו כשווה בין שווים, ואף קשר אישי או הערכה לפועלו של אותו בעל דין, אין בה להוות שיקול בניהול ההליך המשפטי.  כמו כן, גם החשש כי צד מסוים הינו בעל ממון באופן שיכול לערער על פסק הדין או לעתור לבג”צ, אינו אמור להוות שיקול בהכרעה.

לא יעלה על הדעת שעורך דין ינהל תיק מול נתבע למשל, איש עסקים מפורסם ונודע, יציג קביעה עובדתית של ערכאה שיפוטית, שלא ניתן כלל להתערב בממצאיה העובדתיים וברגע הראשון של הצגת ממצאים עובדתיים שנקבעו כנגד אותו אדם, השופט יקטע דבריך ויפריע לרצף טיעוניך כי כיצד אתה מעז לקום ולצאת נגדו? כיצד אתה מעז להכפיש את הצד שכנגד ? מנגד, אותו  שופט מגלה אורך רוח לטענות הצד שכנגד.

לא יעלה על הדעת, שבית המשפט יתעלם מממצאים עובדתיים חמורים שנקבעו כנגד בעל דין מסוים  לטובתו, אך ורק שחלילה לא ייפגע שמו טוב.

לא יעלה על הדעת, כי סעיף בחוק שמקנה הגנה לאותו בעל דין, ובעל הדין מושתק מלהעלותו מאחר ולא טען זאת בערכאה קודמת, ישמש להגנתו בהליך ערעור.  לא יתכן כי תציג בפני שופט הלכה שלו הקובעת ההפך הגמור, והוא יטען בפניך כי מדובר בנסיבות אחרות.

ולא יתכן, כי מעמדו של אדם או השתייכותו לקבוצה כזו או אחרת יהווה שיקול סופי בהכרעה נגדו, לטוב ולרע.

כיצד אם כן יש לנהוג כאשר עורך דין נתקל במשוא פנים מובהק?

  1. לא להרכין ראש ולא לשתוק, גם אם השופט מורה לך על כך. להתנגד נחרצות לכל השתקה שאינה ראויה ואם נדרש להפנות את בית המשפט לכללי האתיקה המחייבים זמן טיעון שווה לשני הצדדים. כשם שביהמ”ש מבקש כי יכבדו אותו, על ביהמ”ש לכבד את עורך הדין הטוען. משפט כזה, מעולם לא גרם לנזק, להיפך ויש להבהיר זאת.
  2. לדאוג שדבריך יירשמו בפרוטוקול. קטעו את דבריך? תבקש מיד לתקן את הפרוטוקול
  3. במקרים החמורים אם לא מדובר במקרה נקודתי אלא התנהלות המשפיעה על המשך ההליך, לבחון האם מדובר במקרה שמצדיק בקשה לפסלות שופט.
  4. במקרים החריגים והחמורים, שעורך דין נתקל בשופט, שסר חינו בעינו, וממשיך להתנכל לו לאורך כל ההליך, משפיל, מפריע בחקירה נגדית ומעיר הערות לא ראויות, בהחלט לבחון אפשרות להגשת קבילה לנציב קבילות השופטים.

הייתי רוצה להאמין כי כולם שווים בפני החוק ולאיש אין חסינות. ואולם, בשטח הדברים מעט שונים ועדיין יש כברת דרך ארוכה ללכת בה, עד שנגיע למקום של שוויון בין עורכי דין ובעלי דין.

www.almoglaw.co.il

ליצירת קשר עם משרדנו חייג 03-7514538 או שלח פניה באתר

צור קשר לתיאום פגישה