האם יש הבדל בין מחוסן ללא מחוסן מבחינת הדבקה והידבקות?

ואם אין – מדוע לא יחויבו כלל המחוסנים גם בביצוע בדיקה כתנאי לכניסה לעבודה ולכל מקום בו נבחר להחיל את התו הירוק?

מאת: עו”ד איריס אלמוג- מאמר דעה.

2/9/21

הפעם לא אכתוב על דיני עבודה של ממש. מדוע? כי כרגע יש תקנות לשעת חירום. השמיים בוכים על אובדן זכויות יסוד, ועל דריסת ערכי הדמוקרטיה. זעקתם האילמת של שופטי בית הדין לעבודה לא נשמעת, כי כרגע רק הריבון קובע איך הכל יתנהל, מי יוכל להיכנס למקום העבודה ומי יתעורר מחוסר פרנסה מאחר ותוייג כמפיץ מחלות.

אני אנסה להתמקד בממצאים שפורסמו, נכונים ככל שניתן על מנת לבסס את טיעוניי.

ביולי 2021, פרופ’ סדצקי, התראיינה וטענה כי החיסון אינו עובד ואין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים בהינתן שכרגע בבתי החולים המאושפזים הם המחוסנים. קישור לראיון עם פרופ’ סדצקי -לחץ כאן.

בנוסף, מאחר וככל הנראה לא די בזריקת הבוסטר להגנה כנגד נגיף הדלתא, כפי שפורסם, פייזר עובדים ברגעים אלה ממש על עדכון גירסת חיסון לדלתא, והיא תהיה מוכנה להזרקה בחודש דצמבר (הזריקה הרביעית) – עדכון גירסה לדלתא. בדיוק כמו שמעדכנים גירסה במכשיר טלפון, מדי כמה חודשים, על האזרחים לעדכן גירסה.

למעשה, מהאמור לעיל עולה כי הנסיון המגוחך לטעון שהחולים הם הלא מחוסנים, ושהם מסכנים את המחוסנים – מגוחך. יתרה מכך, לפי פרסומים בתקשורת מבחינת אפיון אוכלוסיית הלא מחוסנים, אם אכן הנחת היסוד היא שהלא מחוסנים מספרם מועט פחות ממליון והם נמצאים בעיקר בפריפריה מרוחקים וממגזרים נחשלים – איך הם בדיוק מסכנים את המחוסנים? גם נתון זה לא מסתדר עם ההגיון.

בהתאם לנייר עמדה של מספר רופאים מכובדים מיום 11.8.21 אין למעשה בסיס מדעי לטענה כי יש הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים מבחינת הידבקות והדבקה. כלומר, יתכן והחיסון יכול להפחית את התחלואה הקשה באותו אדם שהתחסן. ואולם לחיסון אין קשר למניעת הדבקה או להידבקות .  לקישור לחוות הדעת לחץ כאן.

זאת ועוד, לטענת פרופ’ ארנון אפק, בעוד במקומות אחרים שלא התחסנו נוצר “חיסון טבעי” והתחלואה ירדה, בישראלים מקווים להגיע לירידה בתחלואה -באמצעות החיסון, כשבכל העולם רואים ירידה בתחלואה גם במקומות שלא חוסנו. לעיון בראיון עם פרופ’ אפק לחץ כאן.  מכאן ניתן ללמוד, לעניות דעתי, כי לגל תחלואה יש אורך חיים, יש מוקד התפרצות ולאחריו יש דעיכה, וזאת ללא קשר לחיסון.

כדאי גם להאזין לדבריו של פרופ’ אדלר ממועצת החירום אשר יוצא נגד התו הירוק, שלמרות אכיפת התו הירוק, לא רק שלא עצר את התחלואה אלא ישראל מצאה עצמה לשיאנית ברמת המאומתים ליום, מה גם שהתו הירוק לא מונע הדבקה שכן מחוסנים מדביקים ומדבקים. לפיכך, עריכת אירועים בתו הירוק – אינה מונעת תחלואה – אלא להיפך. לעיון בראיון עם פרופ’ אדלר לחץ כאן.

עולה מדברי המומחים כמפורט לעיל כי יעילותו של התו הירוק כמפורט לעיל – לא הוכחה. המחוסנים ממשיכים להדביק ולהידבק והם פוקדים את מחלקות הקורונה. לא בטוח כלל שהחיסונים יכולים לייצר חסינות עדר באוכלוסיה.

אם כך, מדוע למעשה מחוסן יכול להיכנס למקום העבודה מבלי לעשות בדיקה, ואילו לא מחוסן נדרש להיבדק? האם לא נכון יהיה לומר כי אם ניקח עובד לא מחוסן שעבר בדיקה מול עובד מחוסן שלא עבר בדיקה – העובד המחוסן מסכן את הלא מחוסן?

התשובה פשוטה. הסיבה שמתנים כניסתו של עובד לא מחוסן למקום העבודה בביצוע של בדיקה, בעוד אין הבדל בינו לבין מחוסן מבחינת הדבקה והידבקות, נועדה כדי להקשות על העובד הלא מחוסן על מנת שבסופו של דבר יתייאש ויתחסן. אותו הדבר למעשה עתיד להתרחש במוסדות החינוך של ילדינו אשר לאחרונה חווים לחץ חברתי של בדיקות וחיסונים עם הפעלת לחץ ישיר או עקיף להתחסן.  האם אכן מחוסן פטור מבידוד? מדוע כך אם הוא עלול להיות נשא של מחלה בדיוק כמו הלא מחוסן?

לעניות דעתי, התו הירוק לכשעצמו, מעבר להיותו מפלה ולא מוסרי, אין בו כל הגיון, מה גם שכמפורט לעיל לפי דברי המומחים, כלל לא הוכחה יעילותו נוכח התחלואה העולה בישראל, וזאת לעומת מדינות שכלל לא התחסנו שם נצפית ירידה. 

הדבר הנכון ההגון והגיוני לעשות כדי למנוע הדבקה הוא לחייב את כלל האוכלוסיה, המחוסנת והלא מחוסנת – בבדיקה בכל מקום בו הוחל התו הירוק. אם אכן בדיקה תמנע תחלואה , הרי שעל המדינה למממן עמדות בדיקה מהירות בכל מקום בו נדרש תו ירוק ולחייב את כלל האזרחים, ללא קשר לחיסון.  

הפעלת לחץ וכפייה להתחסן כפי שנעשית היום בישראל, מהווה תעודת עניות למדינת ישראל, במיוחד על רקע היסוד להקמתה של מדינת ישראל זאת לאחר שששה מליוני יהודים הושמדו בשואה, תוך שהם תוייגו כמפיצי מחלות ומקור כל רע.

ולסיום, וללא קשר לדיני עבודה,  אני כועסת כעס גדול על הממשלה. על ההסתה הפושעת, על הגדרת לא מחוסנים כמפיצי מחלות (רוה”מ?), על איילת שקד שאמרה לנתק קשר עם לא מחוסנים (שרה בישראל?) על הפילוג על הבידול, על התעמולה שלא צריך להיות מדען כדי לראות שהיא מתעתעת, על השימוש הפסול באמצעי התקשורת ופרסום מגמתי של נתונים שרחוקים מלהיות מדויקים (כמו פרסום מתים מקורונה בלי לפרסם כי היו להם מחלות רקע קשות אחרות והקורונה הייתה שולית) כל זאת על מנת ליצור הפחדה שתגרום לאזרחים בדרך לא דרך לרוץ ולהתחסן.

ומתי תעצרו? בזריקה הרביעית, החמישית, העשירית?

אני כועסת על הממשלה ,כי בתי עלתה על אוטובוס, ואישה צעקה עליה שתרד כי היא לא מחוסנת. לזה הביאה הממשלה ועל כך – אין סליחה.  שום חיסון שבעולם, ושום טענה של “הגנה על אוכלוסיה ממגפה מדבקת” לא מצדיק שיסוי אזרחים אחד בשני, הדרת עובדים לא מחוסנים ממקומות עבודה תוך הפלייתם ממחוסנים שאינם שונים מבחינת הדבקה והידבקות, שימוש לא ראוי בתעמולה בזויה באמצעי התקשורת לרבות נתונים כוזבים.

אני כועסת על הממשלה, כי היום בנט הכריז, כי בשבועות הקרובים החיסון ייפתח לגילאי 5-12. חיסון למען “סולידריות חברתית” למניעת הפצת המגפה, על חשבון מי? האם יש מספיק מידע כדי לחסן ילדים קטנים? מי ההורה שירוץ לחסן ילדים קטנים? עצוב, אבל הורים ינהרו לחסן ילדיהם בשביל נזיד עדשים. בשביל פטור מבידוד בבית ספר. כדי לטוס, להיכנס למסעדה. כדי לזכות בזכות לחיים. על חשבון מי? על סמך אילו נתונים? ומה לגבי תופעות הלוואי והתמותה העודפת של 25% כפי שמציין פרופ’ רצף לוי? עם כל הכבוד למחקרים קצרי הטווח – הנתונים לא ידועים עד הסוף ואף אחד לא יכול באמת לומר לכם בוודאות – שאין סיכון.  הורים החוששים, מומלץ לעיין בחוות דעתו של פרופ’ רצף לוי, שממליץ להיזהר מלחסן ילדים במיוחד על רקע ציון נתון התמותה העודפת של 25% שיכולה להיות מוסברת על ידי החיסון !  קשור לחוות דעת של פרופ’ רצף לוי שאין סיבה דחופה לחסן ילדים ולא מוסרי לעודד זאת מבלי מתן הסבר וסיבה אמיתי להורים – לחץ כאן

מקווה מאד שהרעה הזו תחלוף ושהדרכון הירוק יבוטל ויפה שעה אחת קודם. ולגבי ילדינו? אני מאד מקווה שההורים הממוסדים והצייתנים שמאמינים לכל דבר שנאמר בתקשורת ולא שמים לב להפחדה ולהנדסת התודעה,  יניחו להם לחיות בשלום ובאחווה, ולא ליצור ביניהם בידול של מחוסנים ללא מחוסנים. כי אחרת, אין לנו עתיד. אפשר לכבות את האור.

         מה קרה לכם? השתגעתם?

על איסור כפיית חיסונים על עובדים ופגיעה אנושה בזכויות עובדים לא מחוסנים

מאת: עו”ד איריס אלמוג

נראה בתקופה האחרונה, שמהרגע שראש הממשלה המכהן, נפתלי בנט, נאם את נאומו שלוח הרסן בנוגע ל “מפיצי המחלות הלא מחוסנים”, ניתן אור ירוק לכל אזרח באשר הוא, להסיר את הכפפות ולהשתלח בכל דרך, בכל מקום, בכל אמצעי כנגד אזרחים שבחרו שלא להתחסן עד כי נדמה כי אנשים איבדו צלם אנוש.

הרעה החולה הזאת לא פסחה לצערי על מקומות העבודה. כעורכת דין בדיני עבודה, אני מוצאת עצמי מזועזעת נוכח הפרת הזכויות הבוטה של עובדים לא מחוסנים. לבי איתם.  למעשה, התחושה היא שהתירו את דמם של עובדים לא מחוסנים, ונראה כי נוכח נאום ראש הממשלה, הרי שבהיותם “מפיצי מחלות” וכי בכל אפצ’י הם יורים דלתא לכל עבר, הרי שמותר לנקוט נגדם בכל האמצעים. ואת מי מעניינת פרנסתם וזכויותיהם כעובדים? אם ראש הממשלה הגדיר אותם כמפיצי מחלות, הרי זה לגיטימי לפטר אותם אם לא יתחסנו, לא כן?

בי אישית הביטוי “מפיצי מחלות” מעורר אסוציאציה לימים אפלים וחשוכים, עת יהודים נרדפו תוך האשמתם בהפצת מחלות. ברור שאמירה זו של ראש הממשלה היא מיותרת, ואין לי ספק שהוא מצטער על  כך.  מאחר ולהבנתי המסוייגת, ומחוסנים ולא מחוסנים עלולים להיות נשאים ובהתאם להדביק אחרים, תיוג לא מחוסנים כמפיצי מחלות, אינו נכון מדעית. ואולם, למי משנות העובדות והמדע כשרוצים להכפיש ציבור שלם והמטרה מקדשת את האמצעים?

לאחרונה פנתה אלי עובדת שהמעסיק שלה שהינו בכיר בשירות הציבורי, הורה ללא מחוסנים שלא להיכנס למבנה. גזירה שלא הייתה מביישת את הרייך השלישי.

אני מתביישת בשם מעסיקים שנוהגים באופן מחפיר כלפי עובדים, ובמקום למצוא את עמק השווה להכיל את אותם עובדים, באמצעים לגיטימיים, הם בוחרים לנקוט באמצעי הדרקוני ביותר, ולנקוט בסנקציות ואמצעים לא חוקיים כדי לחייבם להתחסן. יותר מכך, אני חשה מוטרדת נוכח חוסר הידע, ההבנה ואף הבורות של עוסקים רבים בתחום, אשר מעניקים חוות דעת שגויות למעסיקים שנובעות מדעותיהם האישיות ומשאיפתם הלגיטימית להגיע לחיסון כלל האוכלוסייה מתוך אמונה לגיטימית בהחלט כי באמצעות כך תמוגר המגיפה.

כיום, על אף השיח הציבורי המביש בנושא זה מצד בכירים בממשלה, אין חקיקה שכופה על אזרח ואדם באשר הוא להתחסן לרבות עקב מגיפת הקורונה. יחד עם זאת, כפי שיפורט בהמשך, ישנן הכרעות של בתי הדין האיזורי לעבודה בלבד, בעניינים שונים שהגיעו לפתחם בעניין ההגבלות על עובד לא מתחסן או שסירב להציג בדיקת קורונה.

חירות האדם על גופו היא מוחלטת. בהינתן זאת, הרי שכפייה עומדת בניגוד לעקרונות היסוד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עיגון נוסף של חירות זו יסודו בחוק זכויות החולה אשר קובע כי קבלת טיפול רפואי מחייבת הסכמה מדעת. זאת ועוד, אדם שחושש לבריאותו יכול להתחסן ובנוסף כמובן לשמור על כללי ריחוק חברתי ועטיית מסיכות.

למעשה, הסוגיה בדבר איסור כפיית חיסון על אזרחים (לא עובדים), להבדיל מסנקציות (שאינן פליליות) כבר עלתה לדיון בבג”צ בעבור והוכרעה. בעניין עדאלה נ’ משרד הרווחה, הוכרעה בשנת 2013 סוגיית החיסונים לפעוטות. אמנם באותו עניין נדחתה העתירה נגד הפחתת קצבאות להורים לילדים שלא התחסנו, ואולם קביעתה של כב’ השופטת ארבל עולה כי תמריץ להתחסנות אינו מהווה פגיעה בזכות החוקתית לאוטונומיה וזאת להבדיל מסנקציות פליליות כלפי הלא מתחסנים או שלילת זכאותם ללמוד בבתי הספר הציבוריים. מכאן ניתן ללמוד כי אין כל סיכוי כי הצעה לכפות חיסון או להגדיר סנקציה פלילית או הדרה מבתי ספר – תעבור את שומר הסף של הדמוקרטיה – בג”צ.

עם פרוץ מגיפת הקורונה הגיעו מספר מקרים של עובדים לפתחם של בתי הדין לעבודה.

בית הדין האיזורי לעבודה קבע כי לגיטימי להתנות כניסתו של עובד שמסרב להתחסן למקום העבודה בבדיקות קורונה שליליות (ראה בקישור עניין הסייעת, תיק סע”ש 42405-02-21 ).  בעניין שופרסל בתיק סע”ש 33232-03-21‏, דחה בית הדין האיזורי לעבודה בקשת קופאית בית הדין לבטל החלטת המעסיק לפיה עובד שלא התחסן וגם לא הציג בדיקת קורונה שלילית לא יורשה להתייצב לעבודה. בית הדין קבע כי בהיעדר אפשרות להסקה מהבית או במקום מבודד, ניתן להוציא את העובד לחופשה או בהיעדר הסכמה לנקוט בהליך פיטורים.

בהמשך, בעניין עובד לא מחוסן, הנושא הגיע לפתחו של בית הדין האיזורי בבאר שבע, בתיק סע”ש 15897-06-21 אשר קבע ביום 6.7.01 במסגרת בקשה לסעד זמני שהמעסיק פעל בחוסר תום לב ומידתיות כאשר סירב באופן גורף להשיב את העובדת לעבודה לתקופה מוגבלת עד חלוף הקורונה, וזאת על אף כי העובדת הסכימה לבצע בדיקות קורונה בתדירות קבועה ואף לשהות בחדר מבודד עם מסיכה.  בעניין זה קבע בית הדין כי כאשר עובד מסרב להתחסן חלה חובה לבדוק בתום לב את האפשרויות וההתאמות הנדרשות על מנת להחזיר את העובד לעבודה ולאזן בין זכות העובד לעבוד בין חובת המעסיק לשמור על בריאות העובדים.

בין השאר קבע בית הדין כי המעסיק לא בחן אפשרות אחרות כמו עבודה מהבית על אף שאיפשר זאת למנועי חיסון אחרים, למרות שהמגע עם קהל היה שעתיים בשבוע המעסיק לא ביצע התאמות למתן פתרון לאותם שעתיים שבועיות לרבות העברה לתפקיד אחר, המעסיק גם לא בחן מחדש עמדתו לאור הסרת מגבלות התו הירוק והתו הסגול והסרת חובת עטיית מסכות.

אציין כי מדובר בפסיקה של בית הדין האיזורי לעבודה – שאינה הלכה מחייבת מאחר ואין מדובר בהלכה של בית הדין הארצי, ונושא זה טרם הגיע להכרעת בית הדין הארצי לעבודה.  בכל אופן, לעניות דעתה של הכותבת, גם הסכמה לבדיקת קורונה יש בה התאמה למקום העבודה, שכן ניתן לקבוע את התדירות ומעבר לכך, גם מחוסנים עלולים להיות מדבקים, ועל כן יצירת הבידול יוצרת מצג שווא לפיה עובד מחוסן אינו נדבק ומדביק, בעוד המציאות כיום בבתי החולים הינה שונה. כמובן, לכל כלל יש חריג, והכותבת סבורה כי ייתכנו מקרים חריגים כמו למשל פיטורי עוזרת בית שאינה מחוסנת כאשר המעסיקה הינה אישה קשישה ובאוכלוסיית סיכון. או עובדים הבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון ו/או צוותי רפואה, ששאלת המשך העסקתם כלא מחוסנים ו/או הצבת מגבלות מכבידות תהיה רלבנטית. 

עולה מן האמור לעיל, כי  החלטה כי לא מחוסן לא ייכנס למקום עבודה וזאת כאשר הוא מוכן להציג בדיקות קורונה שליליות בתדירות שנקבעה – אינה חוקית ואינה עומדת בכל מבחן משפטי ומהווה הפרה בוטה של זכויות יסוד. לכל הפחות יש לבחון חלופות נוספות להתאמת עבודתו של העובד ככל שיש נסיבות מיוחדות בבית העסק (חדר מבודד/התאמה לעבודה מהבית ועוד).

לא אעסוק בעניין החיסון אם הוא מועיל או לא, מאחר ואינני רופאה או אשת מדע ואינני מוסמכת לדון בכך. יחד עם זאת, כן אעסוק בזכות הלגיטימית של כל אדם באשר הוא לבחור האם להזריק לגופו חיסון אשר בניגוד אגב לחיסוני הילדים (כמו חצבת, צהבת) לא נבדק ונוסה במשך עשרות שנים, אלא הוא חיסון  אשר קיבל אישור חירום של ה – FDA ועדיין אין מספיק ממצאים כדי לנבא מה תופעות הלוואי לטווח הארוך ו/או מדדים לגבי יעילותו. בכל אופן – הדעות חלוקות.  אציין כי עמדתי בעניין זה אינה רלבנטית.

אפשר להסכים או לא להסכים בנוגע לצורך להתחסן. אפשר לעודד את החיסון באמצעים לגיטימיים ולנסות להשפיע על ציבור הלא מחוסנים להתחסן. ואולם, סנקציות דרקוניות, הדרת לא מחוסנים, פגיעה בזכויותיהם לרבות במקום העבודה, היא פסולה ונוגדת זכויות יסוד במשטר דמוקרטי.

יכולות להיות סיבות שונות מדוע אדם לא ירצה להתחסן. חלק ניכר מאלה שלא מתחסנים חוששים מזריקות, חלק חוששים מתופעות לוואי שדווחו, חלק חוששים גם משמועות המתרוצצות, חלקם סבורים שהחיסון אינו מועיל. לאחרים התנגדות אידאולוגית כנגד חיסונים. זה יכול להיות חברך הטוב, אחיך, שכנך. זה יכול להיות אתה.

הכל לגיטימי. מותר לנסות לשכנעם אחרת. אסור לכפות !

כשעובד מוכן להציג בדיקת קורונה בתדירות שנקבעה, כתנאי לכניסתו למקום עבודה אסור למנוע כניסתו מאחר וסירב להתחסן. מי שנוהג כך, פוגע פגיעה אנושה באושיות משפט העבודה.

אסור לתת יד לכפיית חיסונים על אזרחים ו/או עובדים, ועל ביהמ”ש לנקוט סנקציות חמורות לרבות פיצויים לא ממוניים גבוהים במיוחד כנגד אותם מעסיקים, שמעזים לכפות חיסון על עובדיהם, לנקוט בסנקציות של הפחדה תוך התלהמות והסתת עובדים אחרים !  אסור לאפשר לבכירי השירות הציבורי ולראשי המערך הרפואי לתת לגיטימציה להדרת מחוסנים מקבלת טיפול רפואי או מנקיטה בסנקציות לא חוקיות כנגד מי שבוחר לא להתחסן.

מדובר במדרון חלקלק שאסור לנו כחברה לאפשרו, לא כנגד עובד ולא כנגד כל אדם אחר.

היום זה הלא מחוסן, מחר זה אתה, ילדך. אם תאפשרו היום למדינה או למעסיקים לדרוס זכויות של אזרחים או עובדים, מחר ידרסו את זכויותיהם. מחר אתם תהיו בצד השני של המתרס, ולא תרצו לחוש את הפגיעה האנושה בציפור נפשכם, בחופש שלכם, בחירות, שלא ניתן לכמתה בממון.

מדובר בכרסום הדרגתי בזכויות יסוד במשטר דמוקרטי – זכויות אשר נחקקו בדם במשך מאות שנים של מלחמות ומהפיכות חברתיות !

ברוח דברים אלה, אני קוראת לציבור המעסיקים להפסיק לתת יד להשתלחות כנגד עובדים. פגיעה בפרנסתו של אדם כי סירב להתחסן ולהזריק זריקה לגופו, היא  אסורה בתכלית שכן זו חירות המוקנית לו. אין לכם או לכל גורם אחר כל זכות לכפות זאת עליו, כשהעובד רשאי לנקוט באמצעים משפטיים כנגד החלטה זו, מה שעלול לחייב אתכם בפיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני על עצם ההפרה.

אם נתקלתם במעסיק שפיטר עובד מאחר וסירב להתחסן תוך שהוא מוכן לבצע בדיקות קורונה כתנאי לכניסתו לעבודה או שזומן לשימוע עקב סירובו להתחסן, הנכם מוזמנים ליצור עמי קשר מיידי בטל: 03-7514538 או 052-2645646.

וכעת, שלא לענייני עבודה, מאחר והממשלה נוהגת בחוסר אחריות כלפי ציבור אזרחים מבוהל, ומאחר והאיוולת חוגגת, על מנת שלא תאבדו צלם אנוש, ולא חלילה תיקלעו למלחמת אחים של הדיוטות, אני ממליצה לכל אזרח הורה וילד, לצפות בסרט הנחשול, כדי שתבינו איפה זה התחיל, והיכן זה יכול להסתיים, אם לא תתעוררו.

“קיבלתם את רצון הקבוצה במקום רצונכם, לא משנה במי פגעתם. חשבתם שאתם יוצאים למסע שתוכלו לפרוש ממנו בכל רגע נתון. אבל לאן התקדמתם, כמה רחוק הלכתם ? הביטוי לעבר העתיד שלכם (מריעים להיטלר במרקע)…פשיזם אינו משהו שרק האנשים ההם עשו, הוא ממש כאן בכולנו. שאלת למה הגרמנים לא עשו דבר כשמליוני בני אדם חפים מפשע נרצחו? איך הם יכלו לטעון שהם לא היו מעורבים? מה גורם לאנשים להתכחש להסטוריה שלהם? אם ההסטוריה חוזרת על עצמה, כולכם תרצו להכחיש את מה שקרה לכם ול”נחשול”, אבל אם הניסוי הצליח, למדנו שכולנו אחראים לפעולות שלנו, ושעדיף להטיל ספק במעשיכם”  

הנחשול

אחד השלבים המשמעותיים בהכשרה של עורך דין זהו שלב ההתמחות. את ההתמחות מתחילים מיד אחרי סיום הלימודים. ההתמחות אמורה להיערך תחת פיקוח של עורך דין. (או במשרד עורכי דין או בפרקליטות המדינה) או לחילופין בבית המשפט תחת הפיקוח של שופט.

המתמחה עובר לאחר ההתמחות בחינה בכתב ובמידה והוא אכן עומד במבחן ומצליח בה בוא ייהנה מהזכות להיות עורך דין.

התמחות בדיני עבודה

כאשר מדובר בהתמחות בתחום הזה של דיני עבודה, חשוב לדעת שכיום, ברוב רובם של משרדי עורכי הדין אשר בהם עובדים עשרות או אפילו מאות עורכי דין, יש גם מחלקות בהם תחומי התמחות שונים כאשר מחלקת דיני עבודה היא אחת המחלקות הפופולאריות. המשרדים הללו הם על פי רוב יקרים ושכר הטרחה שהם גובים הינו גבוה מאוד. הוא מחושב בהתאם לשעות העבודה כאשר כל שעת עבודה עשויה להגיע לתעריף של 1,000 ₪.

במשרדים הקטנים יותר שם יש מספר נמוך של עורכי דין או אפילו רק עורך דין אחד, שם שכר הטרחה שייגבה מהלקוחות יהיה נמוך ואפשרי לכל לקוח.

לא קונים נכס בלי ליווי של עורך דין

חשוב לדעת. בכל מה שקשור לתחם הזה של רכישות נדל”ן, אף פעם לא מומלץ לבצע עסקאות כאלה בלי להיעזר בליווי המקצועי של עורך דין לענייני נדל”ן. זאת משום שעסקאות כאלה עבור אנשים מן השורה, הן לא תמיד ברורות ונהירות על כל החוקים והפרטים. מלמעלה הכול עשוי להיראות ממש נכון וחוקי אך לא פעם, רק לאחר קניית הנכס והעברת התשלום מתגלות טעויות שונות שהלקוח שגה בהם או לא הבחין בהם ואשר אלו למעשה גרמו להפיל אותו בפח. בגלל שזה עשוי להיות כך, חשוב מאוד לבחור עורך דין מנוסה ומקצועי לצורך הקנייה. רק כך אפשר יהיה להיות בטוחים כי אכן הקנייה תהיה הכי אמינה והכי בטוחה.

ישנה רשימת טעויות שכדאי להימנע מהם כשמוכרים את הבית ואנשים רגילים לא באמת מודעים אליהם.

ממש חשוב וכדאי ללמוד את כל הטעויות האפשרויות על מנת שהקנייה תהיה קנייה הכי בטוחה וגם הכי אמינה.

איך בוחרים עורך דין?

עבור רבים, הבחירה של עורך דין ולא ממש משנה לאיזה תחום, היא בחירה מאוד מורכבת. זאת משום שהשוק מוצף היום בהרבה מאוד עורכי דין אשר כל אחד מהם מציע את שירותיו המקצועיים והראויים.

על מנת שאכן עורך הדין הנבחר יעניק את המענה הרצוי, חובה לברר ולבדוק היטב כמה ניסיון יש לעורך הדין בתחום, חשוב לבדוק כמה הצלחות היו לו בתיקים שעברו תחת ידיו וצריך גם להשוות מחירים. זאת משום שיש פערים גדולים בין עורכי הדין השונים ונותני השירות ולא תמיד זה יהיה ממש בצדק.

לא כדאי למהר ולשלם סכומי כסף גבוהים בלי לבדוק מה עומד מאחורי העו”ד.

בעוד שצה”ל מונה מאות אלפי אנשי קבע וחיילים בשירות הסדיר, צה”ל מונה גם אלפי אזרחים עובדי צה”ל בתפקידים שונים ובתחומים מגוונים. אם אתם אזרחים עובדי המדינה, אתם בדרך כלל לא לובשים מדים, והזכויות המגיעות לכם הן זכויות שונות מזכויותיהם של חיילים בשירות הסדיר ובצבא הקבע.

מעוניינים לדעת מה הזכויות שלכם בתור עובדים במערכת הביטחון? אזרחים עובדי צה”ל עשויים לעבוד במגוון תפקידים ולהיות אחראיים על תחומים רבים. ניתן למצוא אזרחים עובדי צה”ל בתחומים החל מלוגיסטיקה, דרך מחשוב, אפסנאות, מכונאות ועוד. ומאחר שאזרחים אלו הם אינם משרתים בשירות קבע או בשירות סדיר, זכויות הפרישה שלהם שונות. כמו זכויות הפרישה, גם זכויות וחובות ההעסקה משתנות. מבחינת תנאי ההעסקה של אזרחים עובדי צה”ל, בד”כ יהיה מדובר בהסכם קיבוצי הכולל את הצד של הארגון הארצי לעובדי צה”ל ואת הצד של מערכת הביטחון.

אזרחים עובדי צה”ל זכאים להסכם קיבוצי

בשונה מחוזה העסקה אישי שמוחתם עליו שכיר בחברה או בארגון, הסכם קיבוצי גורס כי אזרחים עובדי צה”ל חתומים על חוזה עבודה כללי – קיבוצי. בפועל, זה אומר למעשה שהאזרחים שעובדים בצה”ל חתומים על חוזה קיבוצי שמעניק להם את אותן הזכויות (זכויות העסקה).

אם תתייעצו עם עורך דין צבאי בנושא, הוא יגיד לכם גם שהזכויות שלכם לחופשות שונות מזכויות החופשות של חיילים. ימי החופשה של אזרחים עובדי צה”ל נקבעים לפי 3 מרכיבים עיקריים. בעוד שהפרמטר הראשון הוא דרגה, המרכיבים האחרים הם ותק ודירוג. כמו כן, כדי להנות מהצבירה של 59 ימי חופש בשנה, יהיה עליכם לצאת לחופשה רצופה של 7 ימים (הכוללת את ימי שישי שבת).

זכויות חופש בתשלום של אזרחים עובדי צה”ל

דבר נוסף שחשוב לדעת, אזרחים עובדי צה”ל זכאים לתשלום בכל יום אשר נקבע בתור יום שבתון או חג על ידי המדינה. אם נשללו ממכם תשלומים על ימי חג או שבתון, עורך דין צבאי יוכל לסייע לכם בהגשת כתב תביעה לדרישתם.

אם אתם אזרחים עובדי צה”ל, ודאי תשמחו שמגיעות לכם זכויות הקשורות ללימודים אקדמאיים. אם יש לכם ותק של שנתיים לפחות, ואם לא מתנהלת נגדכם חקירת מצ”ח חלילה, ייתכן שאתם זכאי להירשם ללימודים אקדמאיים. זאת, בתנאי שקיבלתם את ההמלצה מהגורמים הרלוונטיים.

היו מודעים לזכויות שלכם במערכת הביטחון

אם אתם צריכים מידע נוסף בנוגע לזכויות שלכם בצה”ל, יהיה כדאי לקבל סיוע של עורך דין צבאי או מגורם מוסמך אחר. ככל שתהיו יותר מודעים לזכויות המגיעות לכם בתור אזרחים עובדי מערכת הביטחון, כך תוכלו לעמוד על שלכם ולקבל את המגיע לכם. במקרים בהם נשללו ממכם זכויות כאלו ואחרות, לא תמיד מומלץ להגיש כתב תביעה, לעיתים אפשר לפתור את הסוגיות האלו במסגרת העבודה.

נוטריון הוא בהכרח עורך דין, אך עורך דין אינו בהכרחה יכול לכהן כנוטריון. בשונה מעורך דין רגיל, לנוטריון אין רק סמכויות טיעון אלא גם סמכויות שיפוט. נכון, לא מדובר בשיפוט בכל נושא ועניין, ודאי לא בתחום הפלילי. אבל הנוטריון כל רשאי לאשרר תקפותו של מסמך, תוכנו של חוזה או נכונות תרגום של חומר קיים. החלטתו לאשר את הכתובים שמגישים לו היא החלטה חלוטה. המערער לבית משפט על החלטה זו צפוי ברוב הסיכויים להיכשל בכל ערכאה אליה יפנה, ולכן על מי שקיבל לידיו סמכויות נוטריון להיות נאמן לאמת ולא לאשרר מסמכים שאינם מתכתבים איתה. לכן, נדרשים תנאי סף מאד מחמירים על מנת להכשיר עורך דין מסוים כנוטריון.

תנאי סף בסיסיים המכשירים עורך דין לכהן כנוטריון

מדובר באדם שעליו לעסוק במקצוע עריכת הדין לפחות 10 שנים ולהיות נקי מעבר פלילי, בוודאי נקי מעבירות שיש עמן קלון ושהובילו להרחקתו מלשכת עורכי הדין באופן זמני. עליו להיות חבר רציף בלשכת עורכי הדין מרגע שעבר את מבחני הלשכה והתמנה לעסוק במקצוע זה. עליו להיות אזרח ישראלי עם תעודת זהות כחולה. עמידה בתנאי הסף הללו מאפשרת לימוד הכשרת נוטריונים במסגרת לימודית המאושרת על ידי משרד המשפטים.

הסמכת המועמד שעומד בתנאים לכהן כנוטריון

ההסמכה נעשית על ידי וועדה של משרד המשפטים אשר מתכנסת פעמיים בשנה. הוועדה בוחנת האם המועמד אכן עומד בכל הדרישות ולמד בקורס הכשרת נוטריונים. או אז, היא מעניקה לו תעודת נוטריון והחל מאותו רגע הוא יכול לכהן במקצוע זה. לעתים ההסמכה עשויה לארוך זמן גם עבור מי שעמד בכל התנאים והיעדים בשל תדירות נמוכה של התכנסות הוועדה, כאמור, פעמיים בשנה.

סמכויות המוקנות לעורך דין שהוכשר כנוטריון

נוטריון רשאי לעסוק במלאכת התרגום הנוטריוני הן על ידי מתורגמן שעובד במשרד, הן בעצמו והן על ידי התקשרות עם מומחה לשפה. הוא יכול להורות על ניסוח תרגום חדש או אשרור התרגום הקיים שהגיש לו הלקוח, במידה והוא נמצא מדויק. כאן מתבטאת הנאמנות לאמת עליה הרחבנו בפתיחת דברינו. אשרור של תרגום מהווה מסר חלוט ולכן על מנת שהתרגום יהיה באמת נאמן למקור נדרש נוטריון בעל מומחיות של ממש בשפת היעד או כזה שמעסיק מומחים בעלי שם בה. לכן הועמדו תנאי סף מחמירים להכשרה נוטריונית, על מנת שתיווצר אך ורק מסגרת עבודה מדויקת ונאמנה לאמת, אשר תאשרר רק מסמכים עם חומר נכון ומדויק. סמכויות נוספות, למעט תרגום נוטריוני שנעשה על מנת לבצע את הדברים האלה: אימות חתימה של אדם מסוים על מסמך כלשהו, אשרור חוזים בין עסקים ופרטיים, אשרור צוואות ומסמכי ירושה, ועוד.

אופן עבודתו של הנוטריון

הנוטריון אינו טוען בבתי משפט אלא עובד ממשרדו או מביתו ומאשרר מסמכים לאחר בחינתם כאשר הם מוגשים אליו. הכשרה זו נושאת עמה אחריות רבה, ולכן נוטריון מכהן הוא עורך דין שעמד בתנאי סף מחמירים. האחריות לאשרור מסמכים שכמעט ולא ניתן יהיה לערער עליהם בדין גדולה מאד, ולכן תנאים אלו נדרשים בפועל ולא רק בפאן הפורמלי.