חווים יחס משפיל ומבזה מהבוס? לא צריך לשתוק יותר! ישנם מספר אפיקי פעולה שבהם ניתן לנקוט כנגד התעמרות בעבודה.
בשנים האחרונות אנו עדים למקרים רבים של העסקה פוגענית, המכונה התנכלות או התעמרות במקום העבודה.
התעמרות תעסוקתית עלולות להיות השלכות חמורות, החל מפגיעה בעובד וכל מי שנוכח בעת המקרה, דרך פגיעה ביכולת של העובד לתפקד בצורה מיטבית ועד לפגיעה ברווחיות העסק.
על מנת להימנע ממקרים של התעמרות בעבודה חשוב להעלות את המודעות לנושא, הן בקרב מנהלים בכירים, מפקחים ואחראים במקום העבודה, והן בקרב כל עובדי הארגון.
איריס אלמוג עו"ד התעמרות בעבודה
איריס אלמוג הינה עורכת דין וותיקה ומנוסה בתחום דיני עבודה על מגוון ההיבטים המקצועיים שבו ובניהם התחום של התעמרות בעבודה.
משרדה של עו"ד איריס אלמוג מייצג אלפי לקוחות כבר למעלה מ-20 שנים. במהלך השנים המשרד ייצג מעסיקים ועובדים בלא מעט תביעות מורכבות הקשורות לתחום ההתעמרות וההתנכלות.
במידה וחוויתם התנכלות, יחס משפיל או כל התנהגות מטרידה, אל תהססו! התקשרו עוד היום! מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם הגשת תביעה.
עבור לא מעט אנשים מקום העבודה הוא בית שני, 9 שעות ביום עובד נמצא במקום עבודתו וזה למעשה החלק העיקרי של היום. כלומר, מרבית שעות הערות של אדם ממוצע הן במקום העבודה שלו ולכן חשוב מאוד שמקום העבודה יהיה נעים, רגוע וידידותי, כדי לספק כמה שניתן תחושה של בית שני ומשפחתיות.
לצערנו במקרים רבים לא זה המצב וההפך הוא הנכון, מקום העבודה הופך לעינוי יומי בעקבות התעמרות בעבודה כלפי העובד. צעקות, מילים לא יפות, יחס מזלזל ולעיתים אף משפיל הן רק חלק מהתופעות אליהן עלול עובד להיחשף במקום עבודתו.
מה ניתן לעשות על מנת להפחית את מספר המקרים של התעמרות במקום העבודה? כיצד ניתן לטפל במצב שכזה ומי באמת יכול לסייע לנו?
מהי התעמרות בעבודה וכיצד ניתן לזהות אותה?
התעמרות בעבודה איננה תופעה זניחה והיא בדרך כלל תוצר של מדיניות ואווירה כללית שנוצרת בעקבותיה. לא מדובר רק בהתעמרות של בוס כלפי עובד אלא גם של ספק, לקוח, או עמית לעבודה. מדיווחים של משרד העבודה והרווחה עולה נתון מדהים – 50 אחוזים מהעובדים במשק הישראלי חוו מצב של התעמרות במקום העבודה.
לאור הנתון הזה, חשוב לציין מהו מכלול המצבים שנחשבים על פי דיני העבודה להתעמרות בעובד:
- הקפדת יתר על ביצועים.
- האשמת עובד בדברים לא לו.
- דרישה לביצוע משימות שיש בהן אלמנט של השפלה.
- דרישה לביצוע משימות שאינן תואמות את היכולות המקצועיות של העובד.
- תופעה של צעקות, השפלות ואיומים על העובד.
- מקום עבודה שמתפתחת בו אווירה של פחד.
- התעלמות של המעסיק מהעובד וצרכיו.
- בידוד חברתי.
- פגיעה במעמדו של העובד והמעטה כללית בערכו.
מהן הסיבות לתופעת ההתעמרות במקום העבודה?
התנכלות מכל סוג במקום העבודה יכולה לנבוע מסיבות שונות.
להלן הסיבות הנפוצות שעלולות לגרום לה:
- יחסי עבודה לקויים
- חוסר אחריות אישית
- קיומה של תרבות ארגונית שמעודדת התעמרות או מתעלמת ממנה
- סביבת עבודה תחרותית מידי
- אקלים של חוסר ביטחון או פחד בסביבת העבודה
- סגנון ניהול נוקשה
- ניצול של כוח ומרות
- אי קיום מדיניות למניעת התופעה
דוגמאות להתנכלות במקום העבודה
זיהוי התעמרות בעבודה דורש תשומת לב מצד המעסיק, המנהלים ויתר העובדים בארגון. לפעמים קל לזהות התעמרות תעסוקתית, ובמקרים אחרים היא סמויה מהעין.
התעמרות במקום העבודה יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרכים, ביניהן צעקות, השפלות, איומים, הטלת משימות אשר לא תואמות את כישורי העובד, יכולותיו או הגדרות התפקיד שלו או את שעות העבודה שלו, האשמות שווא, דקדקנות יתר, פגיעה במעמד של העובד או בכבודו, ביקורת יתר, בידוד חברתי, התעלמות ועוד.
עדויות קשות להתעמרות במקום העבודה
בסרטון הבא ניתן לראות כתבה שפורסמה בערוץ כאן 11 המציגה סיפורים אמיתיים ועדויות של עובדים שחוו התעללות והתעמרות במקום עבודתם.
אחד העובדים אף מיוצג על ידי עורכת הדין איריס אלמוג.
מתי יוגדר מצבו של עובד כהתעמרות בו?
התעמרות בעבודה תוגדר ככזאת רק אם מדובר בתופעה ולא במקרה בודד. במידה והאווירה במקום העבודה מייצרת מקרים שחוזרים על עצמם כלומר, התרבות האירגונית מאפשרת מצבים שונים של התעמרות בעובדים או אז, ניתן יהיה להגדיר את המצב כמצב של התעמרות בעבודה.
חשוב לציין שצמד המילים מקום עבודה מייצרות מיד את התחושה שמדובר קודם כל במקום פיזי אולם, התעמרות בעבודה יכולה להתקיים גם כשהעובד נמצא בביתו ומקבל טלפון, מייל או וואטסאפ לא נעימים מהבוס שלו. הדברים רלוונטיים בעיקר בתקופה זו שעבודה מהבית היא דבר שכיח ומקובל.
נקודת מבטו של הקורבן
השאלה החשובה ביותר שאמורה להישאל כשעוסקים בנושא של התעמרות בעבודה היא מה עובר על העובד שהוא קורבן ההתעמרות במקום העבודה.
מה ההשלכה הנפשית על העובד? כיצד הוא מתמודד אתה? כיצד הדבר משפיע על הביצועים שלו בעבודה וכן הלאה.
ניתן לומר בברור מעדויות של עובדים שלעבודה במקום בו האווירה היא של פחד, השפלה, צעקות, זלזול והתעלמות יש השפעה משמעותית מאוד על מצבו של העובד.
הנקודות אותן צריך לקחת בחשבון המעסיק כשהוא מאפשר התעמרות בעובד:
- מצבו הנפשי של העובד יושפע מאוד מהמצב עד רמה של צורך בטיפול פסיכולוגי.
- היכולת המקצועית של העובד תחווה פיחות משמעותי.
- העובד עשוי להיות הרבה פחות מעורב בפעילות החברה בה הוא עובד.
- העובד יממש יותר ימי חיסורים כדי להימנע ממגע עם המתעמר בו.
- בשל הפיחות בביצועי העובד החברה עלולה לחוות פגיעה ברווחיות.
- בעתיד עשויה החברה להתקשות בגיוס כוח אדם חדש מכיוון שלשמועה יש רגליים.
הקושי בהגשת תביעה בגין התעמרות במקום העבודה
הגשת תביעה בבית הדין לענייני עבודה בגין התעמרות בעבודה היא דבר מורכב ואף מסובך. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שטרם חוקק חוק שמסדיר באופן ברור את הנושא. לפיכך, התביעה צריכה להתבסס על חוק איסור לשון הרע ובתנאי שיש לקורבן עדים שראו ושמעו את הדברים, או במסגרת חוק שוויון הזדמנויות ובתנאי שההתעמרות בוצעה על רקע אפליה שבסיסה דת גזע או מין, או במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית.
כמו כן, קיימת אפשרות להגיש תביעת נזיקין בגין עוגמת הנפש הגדולה שנגרמה לעובד. קשה להבין כיצד נושא כמו התעמרות בעובדים טרם קיבל התייחסות ראויה מהמחוקק.
לאור כל זאת חשוב מאוד כשמחליטים לתבוע מקום עבודה בגין התעמרות בעבודה לשכור את שירותיו של עורך דין מנוסה בדיני עבודה.
פיצויים לאחר התפטרות בגין התעמרות בעבודה
עובד שהחליט להתפטר ממקום עבודתו על רקע התעמרות בעבודה זכאי לפיצויים, אולם, עליו יהיה להוכיח שהתריע בפני מעסיקו כי הוא סובל מהתעמרות בעבודה ושיתפטר אם הדבר לא ייפסק ושמעסיקו לא עשה דבר לשנות את המצב למרות ההתרעה מראש.
מחויבות המעסיק למניעת התעמרות במקום העבודה
רבים נוטים לחשוב שהתעמרות במקום העבודה עלולה לבוא רק מצידו של המעסיק או של המנהל הישיר. אולם, אין כך הדבר, שכן התעמרות או התנכלות מכל סוג יכולה להיות מופנית גם מצד קולגות ועובדים שונים.
על המעסיק מוטלת החובה למנוע התעמרות במקום העבודה. זאת הוא יכול לעשות באמצעות נקיטת הצעדים הבאים:
- עיצוב סביבת עבודה מכובדת שמקנה לעובד ביטחון.
- הגדרת תרבות ארגונית שמגלה אפס סבלנות להתעמרות במקום העבודה.
- ניסוח תקנון שמגדיר כיצד יש לנהוג במקום העבודה, מהם דרכי התקשורת והעבודה המקובלים במקום העבודה, וכיצד הארגון עתיד להתמודד עם חריגה מהנהלים שהוגדרו. את התקנון יש להציג בפני כל עובד.
- נקיטת אמצעים ופעולות להעלאת המודעות בנושא.
- נקיטת אמצעים סבירים למניעת תופעת התעמרות במקום העבודה.
- הפעלת סנקציות משמעתיות במקרים בהם מתגלה התעמרות במקום העבודה.
- קיום בירור וחקירה בכל מקרה בהם מדווח או שקיים חשש להתעמרות במקום העבודה.
לפי חוק העונשין, התשל”ז – 1977, נקבע כי כל מעסיק מחויב לפרסם תקנון שמגדיר את אופן ההתנהגות המקובל ודרכי התקשורת המקובלים במקום העבודה. לפיכך, מעסיק שלא יעשה כן, צפוי להיות מואשם בעבירה פלילית, שדינה הוא קנס, לפי הקבוע בחוק במסגרת סעיף 61(א)(1).
הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה
התעמרות בעבודה, העסקה פוגענית או התנכלות תעסוקתית, הינה דוקטרינה חדשה בתחום דיני עבודה, יציר פסיקה, אשר מאפשרת לעובד להגיש תביעה לפיצוי בגין נזקים לא ממוניים על התנכלות תעסוקתית והעסקה פוגענית.
כיום, אין חוק המגדיר התעמרות בעבודה, אלא הצעת חוק, אשר הפסיקה עשתה בה שימוש ככלי לניתוח ופרשנות, באופן שביסס דוקטרינה זו בפסיקת בתי הדין לעבודה.
ב- 2016 ניתן פסק הדין בעניין מני נפתלי ובנפרד גם בעניינו של גיא אליהו. פסק הדין מעיד על אומץ רב מצד בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים (השופטת דיתה פרוז'ינין) לחייב את משרד ראש הממשלה בפיצוי בגין העסקה פוגענית. עיון בפסק הדין מעיד על חומר ראיות רב שבחן בית הדין ועל החלטה עניינית ומנומקת.
פסק הדין בעניין מני נפתלי ובאופן דומה בעניין גיא אליהו, מעורר שאלות כיצד יעלה על הדעת כי במעון ראש הממשלה אשר דווקא אמור להקפיד יתר על המידה באופן ההתנהלות כלפי העובדים, מתרחשים אירועים כה חמורים?
מתוך הרציו של פסק הדין:
"אשר לטענת התובע בדבר העסקה פוגענית, הנקראת גם התנכלות תעסוקתית או התעמרות במקום העבודה. מדובר בהתנהגות מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובדים באופן חוזר ונשנה. להתנהגות זו פנים רבות ובכלל זה פגיעה בעובדים באמצעים מילוליים, פגיעה במעמדם ומתן משימות משפילות, ניטור יתר, בקרת יתר, דקדקנות יתר, הפגנות שליטה והתנהגות אימפולסיבית והרסנית. ודוק, לא כל התנהלות של המעסיק שממנה נפגע העובד מהווה ״התנכלות תעסוקתית״. ״התנכלות תעסוקתית״ הינה התנהגות אשר מנקודת מבט חיצונית לעובדת או לעובד נתפסת כפגיעה. מחומר הראיות עולה תמונה עגומה ביותר לגבי המתרחש במעון בכל הנוגע לאופן העסקת העובדים, סביבת העבודה שהם חשופים אליה, היחס אליהם והשמירה על כבודם ועל זכויותיהם. הוכחו מעשים שהם בגדר העסקה פוגענית, ובהם דרישות מוגזמות, נזיפות חוזרות ונשנות בשל עניינים שוליים, השתלחויות בעובדים והעלבתם. שעות העבודה במעון היו רבות ובלתי סבירות, חרגו לעיתים קרובות ממסגרת השעות שנקבעה מלכתחילה. בנוסף, הוכחה תחלופה גבוהה של עובדים, המעידה על העסקה פוגענית, בשל תנאי העבודה הקשים, וכי היה מחסור כרוני בכוח אדם. על מעסיק מוטלת החובה לדאוג לרווחת עובדיו, ולספק להם סביבת עבודה השומרת על כבודם כאדם וכעובד, ומאפשרת ביצוע העבודה באווירה רגועה, ונטולת התעמרויות. הטענה כי התובע לא היה עובד ״מוחלש״, ובשל כך לא ניתן לומר כי סבל מהעסקה פוגענית, נדחתה. כל עובד בין אם הוא ״מוחלש״ או חזק, זכאי לסביבת עבודה הולמת. היותו של המעון סביבת עבודה ייחודית אינה מצדיקה העסקה פוגענית.
במקרה דנן הוכח כי התובע היה חשוף לתנאי העסקה פוגעניים. הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה טרם נכנסה לתוקף, ואולם אין בכך כדי למנוע הגשת תביעות בגין עילה זו, ואף פסיקת פיצוי למי שנפגעו ממנה"
לסיכום
התנכלות תעסוקתית יכולה לנבוע מסיבות שונות, אך אין לה הצדקה והיא אסורה על פי חוק, בין שהיא מופנית מצד המעסיק או מכל גורם אחר במקום העבודה, לרבות עובדים זוטרים.
המחוקק הסדיר את הנושא באופן ברור, אשר מטיל את האחריות על עיצוב סביבת עבודה בטוחה, ניהול תרבות ארגונית נאותה, מניעת התעמרות בעבודה ואכיפתה בעת הצורך, וזאת על מנת שכל עובד יוכל להגיע אל מקום העבודה עם תחושת ביטחון ויוכל לבצע את עבודתו בצורה מיטבית מבלי להרגיש מאוים או מפוחד מכל סיבה שהיא.
נתקלתם ביחס משפיל, מתנכל או לא הוגן במקום העבודה? באפשרותכם לפנות למשרד עורכי דין דיני עבודה שיבדוק את נסיבות המקרה ויוכל ללוות אתכם בצעדים למניעה ומימוש זכויותיכם.
ליצירת קשר עם משרדנו חייגו 03-7514538 או השאירו פרטים בטופס!