מה קרה לכם? השתגעתם?
על איסור כפיית חיסונים על עובדים ופגיעה אנושה בזכויות עובדים לא מחוסנים
מאת: עו"ד איריס אלמוג
נראה בתקופה האחרונה, שמהרגע שראש הממשלה המכהן, נפתלי בנט, נאם את נאומו שלוח הרסן בנוגע ל "מפיצי המחלות הלא מחוסנים", ניתן אור ירוק לכל אזרח באשר הוא, להסיר את הכפפות ולהשתלח בכל דרך, בכל מקום, בכל אמצעי כנגד אזרחים שבחרו שלא להתחסן עד כי נדמה כי אנשים איבדו צלם אנוש.
הרעה החולה הזאת לא פסחה לצערי על מקומות העבודה. כעורכת דין בדיני עבודה, אני מוצאת עצמי מזועזעת נוכח הפרת הזכויות הבוטה של עובדים לא מחוסנים. לבי איתם. למעשה, התחושה היא שהתירו את דמם של עובדים לא מחוסנים, ונראה כי נוכח נאום ראש הממשלה, הרי שבהיותם "מפיצי מחלות" וכי בכל אפצ'י הם יורים דלתא לכל עבר, הרי שמותר לנקוט נגדם בכל האמצעים. ואת מי מעניינת פרנסתם וזכויותיהם כעובדים? אם ראש הממשלה הגדיר אותם כמפיצי מחלות, הרי זה לגיטימי לפטר אותם אם לא יתחסנו, לא כן?
בי אישית הביטוי "מפיצי מחלות" מעורר אסוציאציה לימים אפלים וחשוכים, עת יהודים נרדפו תוך האשמתם בהפצת מחלות. ברור שאמירה זו של ראש הממשלה היא מיותרת, ואין לי ספק שהוא מצטער על כך. מאחר ולהבנתי המסוייגת, ומחוסנים ולא מחוסנים עלולים להיות נשאים ובהתאם להדביק אחרים, תיוג לא מחוסנים כמפיצי מחלות, אינו נכון מדעית. ואולם, למי משנות העובדות והמדע כשרוצים להכפיש ציבור שלם והמטרה מקדשת את האמצעים?
לאחרונה פנתה אלי עובדת שהמעסיק שלה שהינו בכיר בשירות הציבורי, הורה ללא מחוסנים שלא להיכנס למבנה. גזירה שלא הייתה מביישת את הרייך השלישי.
אני מתביישת בשם מעסיקים שנוהגים באופן מחפיר כלפי עובדים, ובמקום למצוא את עמק השווה להכיל את אותם עובדים, באמצעים לגיטימיים, הם בוחרים לנקוט באמצעי הדרקוני ביותר, ולנקוט בסנקציות ואמצעים לא חוקיים כדי לחייבם להתחסן. יותר מכך, אני חשה מוטרדת נוכח חוסר הידע, ההבנה ואף הבורות של עוסקים רבים בתחום, אשר מעניקים חוות דעת שגויות למעסיקים שנובעות מדעותיהם האישיות ומשאיפתם הלגיטימית להגיע לחיסון כלל האוכלוסייה מתוך אמונה לגיטימית בהחלט כי באמצעות כך תמוגר המגיפה.
כיום, על אף השיח הציבורי המביש בנושא זה מצד בכירים בממשלה, אין חקיקה שכופה על אזרח ואדם באשר הוא להתחסן לרבות עקב מגיפת הקורונה. יחד עם זאת, כפי שיפורט בהמשך, ישנן הכרעות של בתי הדין האיזורי לעבודה בלבד, בעניינים שונים שהגיעו לפתחם בעניין ההגבלות על עובד לא מתחסן או שסירב להציג בדיקת קורונה.
חירות האדם על גופו היא מוחלטת. בהינתן זאת, הרי שכפייה עומדת בניגוד לעקרונות היסוד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עיגון נוסף של חירות זו יסודו בחוק זכויות החולה אשר קובע כי קבלת טיפול רפואי מחייבת הסכמה מדעת. זאת ועוד, אדם שחושש לבריאותו יכול להתחסן ובנוסף כמובן לשמור על כללי ריחוק חברתי ועטיית מסיכות.
למעשה, הסוגיה בדבר איסור כפיית חיסון על אזרחים (לא עובדים), להבדיל מסנקציות (שאינן פליליות) כבר עלתה לדיון בבג"צ בעבור והוכרעה. בעניין עדאלה נ' משרד הרווחה, הוכרעה בשנת 2013 סוגיית החיסונים לפעוטות. אמנם באותו עניין נדחתה העתירה נגד הפחתת קצבאות להורים לילדים שלא התחסנו, ואולם קביעתה של כב' השופטת ארבל עולה כי תמריץ להתחסנות אינו מהווה פגיעה בזכות החוקתית לאוטונומיה וזאת להבדיל מסנקציות פליליות כלפי הלא מתחסנים או שלילת זכאותם ללמוד בבתי הספר הציבוריים. מכאן ניתן ללמוד כי אין כל סיכוי כי הצעה לכפות חיסון או להגדיר סנקציה פלילית או הדרה מבתי ספר – תעבור את שומר הסף של הדמוקרטיה – בג"צ.
עם פרוץ מגיפת הקורונה הגיעו מספר מקרים של עובדים לפתחם של בתי הדין לעבודה.
בית הדין האיזורי לעבודה קבע כי לגיטימי להתנות כניסתו של עובד שמסרב להתחסן למקום העבודה בבדיקות קורונה שליליות (ראה בקישור עניין הסייעת, תיק סע"ש 42405-02-21 ). בעניין שופרסל בתיק סע"ש 33232-03-21, דחה בית הדין האיזורי לעבודה בקשת קופאית בית הדין לבטל החלטת המעסיק לפיה עובד שלא התחסן וגם לא הציג בדיקת קורונה שלילית לא יורשה להתייצב לעבודה. בית הדין קבע כי בהיעדר אפשרות להסקה מהבית או במקום מבודד, ניתן להוציא את העובד לחופשה או בהיעדר הסכמה לנקוט בהליך פיטורים.
בהמשך, בעניין עובד לא מחוסן, הנושא הגיע לפתחו של בית הדין האיזורי בבאר שבע, בתיק סע"ש 15897-06-21 אשר קבע ביום 6.7.01 במסגרת בקשה לסעד זמני שהמעסיק פעל בחוסר תום לב ומידתיות כאשר סירב באופן גורף להשיב את העובדת לעבודה לתקופה מוגבלת עד חלוף הקורונה, וזאת על אף כי העובדת הסכימה לבצע בדיקות קורונה בתדירות קבועה ואף לשהות בחדר מבודד עם מסיכה. בעניין זה קבע בית הדין כי כאשר עובד מסרב להתחסן חלה חובה לבדוק בתום לב את האפשרויות וההתאמות הנדרשות על מנת להחזיר את העובד לעבודה ולאזן בין זכות העובד לעבוד בין חובת המעסיק לשמור על בריאות העובדים.
בין השאר קבע בית הדין כי המעסיק לא בחן אפשרות אחרות כמו עבודה מהבית על אף שאיפשר זאת למנועי חיסון אחרים, למרות שהמגע עם קהל היה שעתיים בשבוע המעסיק לא ביצע התאמות למתן פתרון לאותם שעתיים שבועיות לרבות העברה לתפקיד אחר, המעסיק גם לא בחן מחדש עמדתו לאור הסרת מגבלות התו הירוק והתו הסגול והסרת חובת עטיית מסכות.
אציין כי מדובר בפסיקה של בית הדין האיזורי לעבודה – שאינה הלכה מחייבת מאחר ואין מדובר בהלכה של בית הדין הארצי, ונושא זה טרם הגיע להכרעת בית הדין הארצי לעבודה. בכל אופן, לעניות דעתה של הכותבת, גם הסכמה לבדיקת קורונה יש בה התאמה למקום העבודה, שכן ניתן לקבוע את התדירות ומעבר לכך, גם מחוסנים עלולים להיות מדבקים, ועל כן יצירת הבידול יוצרת מצג שווא לפיה עובד מחוסן אינו נדבק ומדביק, בעוד המציאות כיום בבתי החולים הינה שונה. כמובן, לכל כלל יש חריג, והכותבת סבורה כי ייתכנו מקרים חריגים כמו למשל פיטורי עוזרת בית שאינה מחוסנת כאשר המעסיקה הינה אישה קשישה ובאוכלוסיית סיכון. או עובדים הבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון ו/או צוותי רפואה, ששאלת המשך העסקתם כלא מחוסנים ו/או הצבת מגבלות מכבידות תהיה רלבנטית.
עולה מן האמור לעיל, כי החלטה כי לא מחוסן לא ייכנס למקום עבודה וזאת כאשר הוא מוכן להציג בדיקות קורונה שליליות בתדירות שנקבעה – אינה חוקית ואינה עומדת בכל מבחן משפטי ומהווה הפרה בוטה של זכויות יסוד. לכל הפחות יש לבחון חלופות נוספות להתאמת עבודתו של העובד ככל שיש נסיבות מיוחדות בבית העסק (חדר מבודד/התאמה לעבודה מהבית ועוד).
לא אעסוק בעניין החיסון אם הוא מועיל או לא, מאחר ואינני רופאה או אשת מדע ואינני מוסמכת לדון בכך. יחד עם זאת, כן אעסוק בזכות הלגיטימית של כל אדם באשר הוא לבחור האם להזריק לגופו חיסון אשר בניגוד אגב לחיסוני הילדים (כמו חצבת, צהבת) לא נבדק ונוסה במשך עשרות שנים, אלא הוא חיסון אשר קיבל אישור חירום של ה – FDA ועדיין אין מספיק ממצאים כדי לנבא מה תופעות הלוואי לטווח הארוך ו/או מדדים לגבי יעילותו. בכל אופן – הדעות חלוקות. אציין כי עמדתי בעניין זה אינה רלבנטית.
אפשר להסכים או לא להסכים בנוגע לצורך להתחסן. אפשר לעודד את החיסון באמצעים לגיטימיים ולנסות להשפיע על ציבור הלא מחוסנים להתחסן. ואולם, סנקציות דרקוניות, הדרת לא מחוסנים, פגיעה בזכויותיהם לרבות במקום העבודה, היא פסולה ונוגדת זכויות יסוד במשטר דמוקרטי.
יכולות להיות סיבות שונות מדוע אדם לא ירצה להתחסן. חלק ניכר מאלה שלא מתחסנים חוששים מזריקות, חלק חוששים מתופעות לוואי שדווחו, חלק חוששים גם משמועות המתרוצצות, חלקם סבורים שהחיסון אינו מועיל. לאחרים התנגדות אידאולוגית כנגד חיסונים. זה יכול להיות חברך הטוב, אחיך, שכנך. זה יכול להיות אתה.
הכל לגיטימי. מותר לנסות לשכנעם אחרת. אסור לכפות !
כשעובד מוכן להציג בדיקת קורונה בתדירות שנקבעה, כתנאי לכניסתו למקום עבודה אסור למנוע כניסתו מאחר וסירב להתחסן. מי שנוהג כך, פוגע פגיעה אנושה באושיות משפט העבודה.
אסור לתת יד לכפיית חיסונים על אזרחים ו/או עובדים, ועל ביהמ"ש לנקוט סנקציות חמורות לרבות פיצויים לא ממוניים גבוהים במיוחד כנגד אותם מעסיקים, שמעזים לכפות חיסון על עובדיהם, לנקוט בסנקציות של הפחדה תוך התלהמות והסתת עובדים אחרים ! אסור לאפשר לבכירי השירות הציבורי ולראשי המערך הרפואי לתת לגיטימציה להדרת מחוסנים מקבלת טיפול רפואי או מנקיטה בסנקציות לא חוקיות כנגד מי שבוחר לא להתחסן.
מדובר במדרון חלקלק שאסור לנו כחברה לאפשרו, לא כנגד עובד ולא כנגד כל אדם אחר.
היום זה הלא מחוסן, מחר זה אתה, ילדך. אם תאפשרו היום למדינה או למעסיקים לדרוס זכויות של אזרחים או עובדים, מחר ידרסו את זכויותיהם. מחר אתם תהיו בצד השני של המתרס, ולא תרצו לחוש את הפגיעה האנושה בציפור נפשכם, בחופש שלכם, בחירות, שלא ניתן לכמתה בממון.
מדובר בכרסום הדרגתי בזכויות יסוד במשטר דמוקרטי – זכויות אשר נחקקו בדם במשך מאות שנים של מלחמות ומהפיכות חברתיות !
ברוח דברים אלה, אני קוראת לציבור המעסיקים להפסיק לתת יד להשתלחות כנגד עובדים. פגיעה בפרנסתו של אדם כי סירב להתחסן ולהזריק זריקה לגופו, היא אסורה בתכלית שכן זו חירות המוקנית לו. אין לכם או לכל גורם אחר כל זכות לכפות זאת עליו, כשהעובד רשאי לנקוט באמצעים משפטיים כנגד החלטה זו, מה שעלול לחייב אתכם בפיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני על עצם ההפרה.
אם נתקלתם במעסיק שפיטר עובד מאחר וסירב להתחסן תוך שהוא מוכן לבצע בדיקות קורונה כתנאי לכניסתו לעבודה או שזומן לשימוע עקב סירובו להתחסן, הנכם מוזמנים ליצור עמי קשר מיידי בטל: 03-7514538 או 052-2645646.
וכעת, שלא לענייני עבודה, מאחר והממשלה נוהגת בחוסר אחריות כלפי ציבור אזרחים מבוהל, ומאחר והאיוולת חוגגת, על מנת שלא תאבדו צלם אנוש, ולא חלילה תיקלעו למלחמת אחים של הדיוטות, אני ממליצה לכל אזרח הורה וילד, לצפות בסרט הנחשול, כדי שתבינו איפה זה התחיל, והיכן זה יכול להסתיים, אם לא תתעוררו.
"קיבלתם את רצון הקבוצה במקום רצונכם, לא משנה במי פגעתם. חשבתם שאתם יוצאים למסע שתוכלו לפרוש ממנו בכל רגע נתון. אבל לאן התקדמתם, כמה רחוק הלכתם ? הביטוי לעבר העתיד שלכם (מריעים להיטלר במרקע)…פשיזם אינו משהו שרק האנשים ההם עשו, הוא ממש כאן בכולנו. שאלת למה הגרמנים לא עשו דבר כשמליוני בני אדם חפים מפשע נרצחו? איך הם יכלו לטעון שהם לא היו מעורבים? מה גורם לאנשים להתכחש להסטוריה שלהם? אם ההסטוריה חוזרת על עצמה, כולכם תרצו להכחיש את מה שקרה לכם ול"נחשול", אבל אם הניסוי הצליח, למדנו שכולנו אחראים לפעולות שלנו, ושעדיף להטיל ספק במעשיכם"
