מכתב המרצים לביידן לא לספק נשק לישראל: תופעת האוטואנטישמיות וסיוע לאויב בזמן מלחמה-עבירת בגידה שעונשה מאסר עולם !

מאת : עו"ד איריס אלמוג

לקוחות וחברים יקרים,

אנו נמצאים בימים קשים, כאשר מדינת ישראל נאלצה להיכנס לרפיח כשסינוואר, ראש חמאס, הוליך שולל את ישראל וסירב לכל עסקה שהוצעה, כשברור שלא ניתן בשום אופן להפסיק את המלחמה כתנאי לשום עסקה.  על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל שמטווחים השכם וערב, חייבים להפעיל חשיבה מערכתית רוחבית ארוכת טווח.  צה"ל כמובן חייב לשלוט ברצועה, להשתלט על שטחים ולחסל את חמאס וכל מה שכרוך בחיסול זה, ללא רחם. האפשרות של הכנסת הרשות הפלשתינית לרצועת עזה, אינה באה בחשבון, ולא משנה כמה ארה"ב תרצה בכך. אותה רשות שהיא חמאס בלבוש אחר, רשות אשר שוטריה המרצחים משתתפים בפיגועים – לא תנהל את רצועת עזה, ויש לבחון בכובד ראש כיצד מסלקים אותה גם מהגדה. מי שסבור שביום שאחרי "הרשות הפלשתינית" תנהל את עזה וגם בהמשך תוקם מדינה, לא מבין שהמשמעות היא סופה של מדינת ישראל.  העולם יכול להכריז על הקמת מדינה פלשתינית, אך מדינת ישראל צריכה לעשות כל אשר לאל ידה כדי למנוע זאת, ואם יידרש כיבוש וקביעת עובדות בשטח, יתכן ולא יהיה מנוס מכך.

בעוד עמנו נלחם על חרבו, בעוד חיילנו מחרפים נפשם למען הגנת אזרחי מדינת ישראל וכמובן למען החזרת החטופים ומיטוט חמאס, מלחמה אשר דורשת המשך ההתחמשות הצבאית, יהודים מתוכנו, אויבים של ממש, מרצים באקדמיה, שמקבלים שכר מכספי המיסים שלנו, בגדו במדינת ישראל, בצה"ל, בילדים של כולנו, והחליטו לבחור בסינוואר וחיזוק חמאס, תוך שהם עותרים בעצומה לביידן, עצומה מלאה שקרים וסילופי עובדות, כשהם מאשימים את מדינת ישראל ברצח עם בעזה, ומבקשים לא לספק לצה"ל תחמושת ולא לספק לישראל סיוע כלכלי, על מנת למוטט את ישראל ולהביא להשמדתה על ידי אויבנו.

לא ברור כיצד אזרחים מתוכנו, אשר נמצאים בראש מערכת שאמונה על חינוך דור ההמשך, מבצעים מעשה בגידה כה אכזרי כלפי העם שלהם, כנגד חיילי צה"ל, כנגד הילדים של כולנו ! מעשה זה הוא אף כנגד החטופים. נראה כי מה שמעניין את הבוגדים, הוא בעצם ילדי עזה, כשילדי עוטף עזה והזוועות שעבר עם ישראל שכללו, שריפת אנשים חיים, עריפת ראשי ילדים ותינוקות, מעשי אונס אכזריים ממיטב  תרבות הדאעש איסלאם ב 7 באוקטובר 2023 נשכחו. 

מדובר בחלק רדיקאלי של ארגוני שמאל קיצוניים בוגדניים שחלקם תומכים בדרך כזו או אחרת בארגוני טרור, אשר ניתן לראותם בהפגנות נושאים שלטים נגד הכיבוש או למען ילדי עזה, מדובר באויבים של ממש, שונאי יהודים יותר מהאנטישמים בחו"ל, שעלינו להוקיע מהחברה הישראלית ולהביא לסילוקם מכל עמדות מפתח והשפעה.

בין החותמים על המכתב לביידן נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני,  גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל.   חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי,  לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.

לעיון בפעולות התמיכה בטרור של ארגון עדאללה אשר נתמך בעקיפין על ידי הקרן החדשה, לחץ כאן

לחץ כאן סיקור מקיף של פעולות הקרן החדשה.

לחץ כאן לכתבה שחושפת את מימון הפגנות קפלן על ידי הקרן החדשה. 

ניסיתי לחקור ולהבין, מה מניע אנשי אקדמיה, החולשים על תפקידי מפתח לפעול באופן כה נחרץ כנגד מדינת ישראל ולפגוע במאמץ המלחמתי שלה – תוך תמיכה מובהקת בסינוואר ובחמאס ! חיפשתי את הערך הויקיפדי של אוטואנטישמיות המוגדרת גם כשנאה עצמית יהודית. מדובר במונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות. למרבה הצער הכרנו את התופעה המתרחבת מקרב קבוצות באוכלוסיה בשנים האחרונות, ואולם זה מעולם לא היה בגדר סיכון לפגיעה בבטחון המדינה.

חשוב לציין כי התופעה החולנית של האוטואנטישמיות, שהינה על סף מחלת נפש שיש להעניק לה פרק נפרד ב – DSM, אינה עניין חדש ומתברר כי האשמות כוזבות של העם היהודי בפשעי מלחמה תוך סילוף המציאות והפיכת הקורבן לתוקף אינה עניין חדש.

 ב 1 במאי שנת 1936, ברל כצנלסון, ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, בנאום שנשא  ב 1 במאי 1936 ופורסם בעיתון דבר ב 4 במאי 1936, ניתח והגדיר את התופעה "כסילוף שכלי נפשי", סוג של שמד ותבע להילחם בה:

… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט. 

ראשית, זה מרגיע לדעת שהמרצים הנאלחים, שיש לזמנם לשימוע ולהדיחם לאלתר נוכח מעשה הבגידה החמור במדינת ישראל ובצבא ההגנה לישראל, סובלים ממחלת נפש מוכרת, אלא שהבעיה היא שמחלת הנפש שלהם מזיקה למדינת ישראל ופוגעת בבטחונה.

מאחר ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כמעט עיכב או עצר את הסיוע לישראל מאחר וישראל בחרה להדוף את ההתקפות כנגדה ולהילחם ברצועת עזה, לא ניתן שלא לראות קשר סיבתי לעצומת המרצים, ולבחון את האחריות הפלילית החלה עליהם עקב מעשה הבגידה האיום שיתכן ויש לו אשם תורם לכך שארה"ב כמעט ומנעה סיוע לישראל, שעלול היה להביא לפגיעות בנפש בחיילנו, לפגיעה בבטחון אזרחי מדינת ישראל ולסיכול פעולות להחזרת החטופים. מעבר לכך שמדובר בהחלשת מדינת ישראל וחוסנה באמצעות נסיון להחלשת צה"ל, הרי שמדובר בסיוע של ממש לסינוואר בזמן מלחמה.

האם מדובר בעבירה פלילית? ואם כן מה העונש בגינה?

סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 מגדיר מהי עבירת "סיוע לאויב בזמן מלחמה" וסעיף 100 לחוק העונשין מה העונש על עשיית מעשה המגלה את הכוונה האמורה בסעיף זה:

סיוע לאויב במלחמה [ד/9]

99.  (א)  מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

          (ב)  לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

גילוי החלטה לבגוד [ד/10]

100. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.

בשים לב, שעבירת סיוע לאויב במלחמתו נגד ישראל, שהטלת אמברגו של נשק משרתת מטרה זו, כרוכה בעונש מיתה או מאסר עולם ומעשה שיש בו לגלות את הכוונה האמורה בסעיף 99 – דינו מאסר של עשר שנים ! כלומר, מדובר באחת העבירות הפליליות החמורות ביותר !!

ועדיין, פרט לכתבות מוצנעות אודות בגידת המרצים וסיועם לסינוואר בזמן מלחמה כנגד מדינת ישראל, מעשה שמגלה כוונה ברורה לסייע לאויב בזמן מלחמה,  לא ניכר כי רשויות החוק נקטו באמצעים משפטיים כנגד המרצים וזעקת הציבור לא נשמעת.

הכיצד?

האם יתכן שהיותם גורמים אלה בעלי השפעה ובתפקידי מפתח, מונע ממשטרת ישראל ומהפרקליטות והמערכת המשפטית- לנקוט כנגדם בהליכים משפטיים? מדוע הארץ אינה גועשת ורועשת ומאשימה את המרצים הנאלחים בבגידה במדינת ישראל ובחייליה דווקא בשעתה הקשה של ישראל אשר נלחמת על חרבה?

אני מקווה מאד שבקרוב תשתנה המדיניות, וגורמים בכירים אליהם פניתי, לרבות משטרת ישראל, יפעלו ללא דיחוי על מנת למצות את ההליכים כנגד המרצים אשר נהנים מכספי המיסים שלנו, אך החליטו לבגוד בעמם ולסייע לאויב בזמן מלחמה. הצטרפו למאבק באנטישמיות מתוך מדינת ישראל.

שלכם,

איריס אלמוג, עו"ד

להלן רשימת החתומים על המכתב, תוך מיפוי לפי המוסדות האקדמיים אליהם הם משתייכים,  כפי שפורסם על ידי ישי פרידמן בטוויטר ביום 25.3.24, ולאחר מכן פורסם בדף הפייסבוק של תנועת אם תרצו ביום 26.3.24, קישור בהמשך.

‏*אונ' תל אביב:*

‏פרופ' רפאל גרינברג
‏אפרים דוידי
‏פרופ' אבנר בן עמוס
‏פרופ' רון ברקאי
‏פרופ' גדעון פרוידנטל
‏*אונ' העברית ירושלים:*
‏פרופ' לי מרדכי
‏פרופ' פרסטון לרנר
‏מאיה רוזנפלד
‏פרופ' מלאת טריינין
‏*אונ' חיפה:*
‏פרופ' רמזי סולימן
‏פרופ' אבנר גלעדי
‏פרופ' איילת בן ישי
‏פרופ' זוהר אביתר
‏טלי ביתן
‏יובל יונאי
‏*אונ' בן גוריון:*
‏אורי מור
‏יצחק נבו
‏*האונ' הפתוחה:*
‏ערן פישר
מוסדות אחרים
‏——————————–
‏אבירם צורף מכון ון ליר
‏רגב נתנזון מכללת ספיר
‏אריאלה שדמי בית ברל
‏שרון כהן – בצלאל
‏אנג'לה גודפרי גולדסטיין – בית צבי

 

THERE WILL NEVER BE A PALESTINIAN STATE-THE PRICE FOR TERROR IS ONLY DEPORATION –FREE ISRAEL FROM  –PALESTINE NOW – A LETTER TO JOE BAIDEN – DONT !

By: IRIS ALMOG

The Palestinians people living in Israel holy land of the God selected Jewish people Can be nominated for the Academy award of the movie : " FAKING THE VICTIM BY THE COLD BLOODED MURDERER.

There is one thing that Palestinians have an advantage upon the Israelis and it is their ability to lie without an eye blinking and playing the poor miserable abused victim.

Whilst the Palestinians are entitle to a medal about the well done faking News which caused anti-Semitic to spread all over the world, ISRAEL failed in explanation to the world of the HORROR AND SECOND HOLOCAUST that our people have been through on OCTOBER 7TH.

On October 7th the barbarian Palestinians that voted Hamas and 80 present of them are identifying with Hamas, invaded the holy land of Israel and implemented the Best barbarian culture of MUHAMAD who was a rapist and a cold bludded murderer (of course, the ISLAM tries to hide the truth and refer to  Muhamad as a holy profet). They made crimes against Humanity that maybe only before count, humanity new. .  They burnt babies, the raped girls and woman in brutal way, the burned people alive

And what was the Palestinians response in Gaza? They praised the massacre! Raping Jews killing Jews brutally! One mail called to his father and told him he killed 10 Jews and his father was proud of him!

IN GAZA THERE ARE NO INNOCENT PEOPLE. THERE ARE PEOPLE WHO VOTED HAMAS AND SUPPORT HAMAS. In GAZA THEY RAISE THE TERRORISTS OF TOMORROW! SO SHALL WE FEEL SORRY ABOUT THEM? NO WAY!

There will never be a forgiveness to those barbarian Palestinians people that all together praised the massacre. TAKE 1000 Palestine they could never be able to contribute the world as one Jewish soul. This is a wound in our heart and that is the reason that we have to do everything in order to deport the monsters from Gaza and the west bank.

There is no future to the Palestinians and their children cause their nature is to destroy. That is why, the Israelis decided not to employ them anymore in Israel. We were good and too generous to them we gave the terrorist psychopath SINWAR medical aid and a surgery in our hospital. The USA and EUROPE would never do that- they would have kill SINWAR much more before.

The world hypocrisy as referring to the Palestinian problem is unbearable. While The US and Europe did not hesitate to slaughter nations while they were attacked, they judged Israel and expected it to support and give humanitarian aid to the people who voted Hamas they are Hamas and they put and even try to force Israel to give the cold blooded barbarian savages- a state!!! Well – ONLY IN YOUR DREAMS USA!

Gaza wants humanitarian aid? The children of Gaza wants a normal life? Well the Palestinians shall stop killing and kidnapping Jews and raping them. What did the animals savages expected – that they will wound us so badly and will feel sorry about their destiny? Well I will tell you what we feel. We hate the Palestinians. We think that they are and their children are monsters. We don't think, we know that. and the world also think that way but the world is more anti-Semitic than hating the Palestinians so, the hatred to the Jews that as far as CARIM HAN thinks; its ok to kill and rape Jews and they should be silent. So DEAR CARIM HAN,  YOU HAVE A HUGE MISTAKE. AND RAFAH IS THE ANSWER. I hope that finally Gaza will suffer serious casualties and not 30000 fake death. No number is enough after the second Holocaust we have been through. It's about time the Palestinians will pay the price! Killing and burning babies will cost them that they will live in mud and tenants until they will get out of here!!!

THERE WILL NEVER BE A PALESTINAN STATE AFTER OCTOBER 7TH. ONLY DEPORATION OF THE SAVAGES FROM THE HOLY LAND OF ISRAEL

The Palestinian culture, if you can call it "culture" is based on lies. First, it's a fact that there is no such thing "Palestinians" as a nation. They are Just Arabs that were stoke in our holy land and no Arabs country want them- who would?

The Palestinians that are concentrated in Israel west bank and in Gaza are refugees from Arab countries. There is no doubt that the Jews who were living in Israel as Gods will- were settled here like thousands of years before, whilst the invention of "Palestinians" never existed.

The non-culture nation of invented Palestine is based on hatred to the Jew. Why? Basically – they envy us because we are a small nation and in 75 years of existence we became a powerful successful military and startup nation.

While the basic Palestinian is an ignorant that specifies in making shawarma shish kabab or Humos or Falafel or being a basic building worker, and usually focuses on how harming the Israelis inspired by the deadly side of the Islam,  the basic Jew is much more sophisticated and intelligent, educated and inspired by western culture.

The Palestinian hate the Jewish people cause they are much smarter and successful against all odds. Another point, is the fact that the Jewish people are the GOD SELECTED people.

The Palestinians during the years were given a lot of aid Through the PLO including economic aid. The reason that they never progressed and stuck in 5 thousands before count, is that there Regime is corrupted and is interested that the people will stay poor while the LEADERS are enjoying expensive corrupted life style.

SO, the Palestinians could have turned Gaza and The west bank to a prosper region and invest in education, but the leaders including the fanatic Muslims preferred investing in anti-Semitic Brain wash in the MUSKS and school programs. Ever UNRA was revealed as a terror support program. Instead of teaching the Gaza children to western values, they preferred to teach them how to be a good SHAID

The problem of the Palestinians begin with the Family that sacred Death and land upon life. If a mother dream is that her son will turn to be a SHAHID, than there is no hope for a change.

The frustrated Palestinians that progress nowhere, prefer to blame the successful Jews that for them are living in a parallel universe, years of light upon them. They fake APPARTHIDE claims while we Gave them OSLO autonomy control and Palestinian police. But the moment we gave them this control they used it against us in spreading terror (buses bombing etc.)

Another important point is that the Palestinians are far from being civilized. They cherish death. They praise death and they kill their own children and sacrifice them as Human shields and then accuse the Israelis… Hamas not only is killing its people but it prevents from them food. As the IDF found, almost in every house in Gaza you can find weapons. Also the hospitals and school are terror Basis and the teachers and doctors are part of its. So, once those structure have turned into terror cells Israel can bomb it easily and Gaza cannot complain!

A little secret about their barbarian culture refers to their lack of respecting women and human rights but unfortunately they also abuse animals and dead body sexually. There are no such for the barbarian savage average Muslim Palestinian.  Did you know that the suppressing regime has turned Palestinians to animals? Sorry- the comparison is. Not respecting the animals

The Palestinians were viewed during the years having sex with goats and sheep's. Yes, this is disgusting. But that is that nation. They even abuse animals. In October 7th they were even viewed having sex with death bodies. That is their legacy to the world? Do Joe Biden thinks that we will let those savages to have a country with air force and power? it will be the end of Israel .that is why we will deport them before it happens and if there will be a risk- a cold blooded war will start, and we will have to conquer  Gaza and west Bank. Did you know that lately the Palestinians officers were initiative and invloved in SUBOTAGES against Jews?

So Does someone thing that we will Give THE Palestinian authority to run Gaza? It's a bad joke. If the USA and the WEST is so concerned about the poor savages Palestinians – please take them from our land and let is maintain a civilized culture!  Why the USA doesn't do enough to rescue our hostages knowing how the barbarian savages Palestinians abuse and rape them? How dare they to lecture us to be careful with Gaza after what they did to us to our kid's man and woman? Israel should have in the first day after October 7th ignore the anti-Semitic Hag and the hypocrisy of the west who is afraid from the MUSLIMS who took over their land and cause sever casualties of hundreds of thousand exactly as ASAD PUTIN AND THE USA AND EUROPE DID. Without an eye blinking. And also preventing humanitarian aid from the people who kidnapped babies and women!!!! They don't get any food and water – so why Gaza should will receive?? They are very good with slogans like "DONT and NO MORE but they don't really support Israel. They are servants of their new MUSLIN REGIM…

In the 80-90is a politician named REHAVAM ZEEVY promoted the idea of transferring the Palestinians to its basic origin countries and predicted the deadly reality that we have to deal with now.

Un fortunately, the Israel  people did not implemented that idea and now we are stuck with million Hamas supporters, and the Gaza children are the Future dangerous Terrorist.

It's quite funny that the Palestinians use the Slogan "from the river to the sea Palestine should be free". O.K let us presume that tomorrow the Israelis are thrown to the sea and the demonic cold blooded murderers will be the owner of all small Israel.

What will the Palestinians do with the successful small startup nation? They will turn it to a HUMOS nation? They will sell CNAFE OR SHISH KABAB?

Israel is what it is – prosper startup and military nation because of the JEWSH brains. If you will switch the population to Palestinians – they will turn it to another barbarian terror land – cause that is their expert.

SO, that is why the only solution to the Palestinian problem and they are a HUGE problem is to deport the EVIL people from our land. , imagine what the west Bank and Gaza will turn to if you gave the Jews to run it. It will bring the world to a better place.

"FROM NOW SAY: "FROM THE RIVER TO THE SEA, ISRAEL FLAG IS THE ONLY ONE YOU'LL SEE"

FREE ISRAEL FROM PALESTINE!

If someone thinks that he can force Israel to give a state to the demonic barbarian savages palestinians, Well I have one thing to say Biden and Blinken, and all its allies- it's for sure a good movie – because it's only a fantasy. As long as we keep to exist we will fight, we will destroy and chance that the Evil will be entitled to a state- that is meaning is give legitimacy to Terror. JOE- DONT. IT WILL NEVER HAPPEN. WE ARE HERE TO STAY AND ISRAEL IS THE ONLY LAND LORD OF THE ISRAEL GAZA AND WEST BANK

 

חופש הביטוי לא גובר על זכות העם היהודי לקיום

כיצד יתכן שדווקא במדינת ישראל, האקדמיה פועלת לתמיכה וסיוע לטרור/סיוע לאויב בזמן מלחמה, לרבות קריאות לביטול הציונות? כיצד האקדמיה הפנתה עורף לזכות העם היהודי להתקיים ובחרה לתמוך במאבק של העם הפלשתיני תוך השמעת התבטאויות שעולות כדי תמיכה של ממש בטרור? ומדוע מי שמביע תמיכה בטרור, גם אם הוא עטור בתארי פרופסורה – לא יושב מאחורי סורג ובריח ?  כיצד הפרוגרס האיום השתלט גם על מערכת המשפט כולל בתי הדין לעבודה שכשלו בהטלת סייגים על חופש הביטוי שאינו יכול לפרוש כנפיו על עובדים שמפיצים דברי הסתה נגד העם היהודי וחיילי צה"ל ואף מביעים באופן גלוי תמיכה בטרור, בהתבטאויות או מעשים? מה הסכנה הנשקפת לעם היהודי, שבשם "ההגנה על זכויות אדם" הוא חותר נגד "זכות העם היהודי לקיום" ? כיצד הליברליזם הפרוגרסיבי הפך למתן לגיטימציה לטרור? 

מאת עו"ד איריס אלמוג

ימים קשים עוברים על מדינת ישראל. אלפי נרצחים במסע הטבח של חמאס וכוחות הנוחבה, בשם התנגדות "העם הפלשתיני", מאות חיילים נפלו, ומשפחות רבות הצטרפו למעגל השכול האיום.

מעל 200 ימי לחימה, והחטופים לא חזרו אלינו, תוך שהם מוחזקים על ידי מפלצות אדם, אנשים שאין להם זכות קיום ואשר בכסות "המאבק הפלשתיני" מרשים לעצמם לבצע פשעים נגד האנושות, הנוראיים ביותר שנעשו בתקופה המודרנית, ואשר שקולים למעשי אכזריות של הברברים בתקופה הקדמונית. בל נשכח כי המניע למוטיבציה של חיילי צה"ל בלחימה בעזה, מבוסס קודם כל למען המטרה העליונה שהיא החזרת החטופים, וכל עוד הם לא שבים, לא נוכל לחזור למסלול חיים תקין, כי ליבנו אינו שלם בלעדיהם.  "בכל יום ויום שהחטופים עדיין לא שבים, חייב אדם לראות את עצמו כאילו ילדו הוא זה שמוחזק בעזה".

בעוד מדינת ישראל על כל אזרחיה כמעט באופן מוחלט, ללא הבדל דת גזע ולאום התייצבו לצד המדינה וצבא ההגנה לישראל, תוך גיבוי מוחלט לעשות כל שנדרש כדי להילחם בטרור הפלשתיני/חמאס ולמען המטרה העליונה שהיא החזרת החטופים, לעומתם, במגדל השן של האקדמיה, החליטו לבחור לתמוך בחמאס ובמאבק המבזה של העם שמגדיר עצמו "פלשתיני".  

הדעת לא נותנת, כיצד פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן, מרצה באוניברסיטה העברית, חזרה ללמד וזאת לאחר שהעזה ברוב חוצפתה להכחיש את מעשי האונס והטבח שבוצע על ידי החמאס (בכך הביעה למעשה תמיכה בארגון טרור לכל דבר ועניין ) וכן לאחר שהפיצה שקרים והסיתה כנגד מדינת ישראל וקראה תיגר על זכות העם היהודי לקיום- תוך קריאה לביטול הציונות.

למעשה, אותה ציונות שהיא קראה לביטולה, היא זו שמפרנסת אותה, כשסביר להניח שאלמלא ההעדפה המתקנת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, היא לכל היותר הייתה אופה פיתה עם לבנה בעזה. לפיכך, מוטב שפרופ' קיבורקיאן, תרכין ראש ותודה לאויב הציוני על ההזדמנות, הלא ברורה מאליה, שניתנה לה להשתלב אצל העם היהודי ולהתפרנס ממנו.  למרבה הצער, השעייתה של קיבורקיאן הסתיימה, והמרצה האנטישמית חזרה ללמד כאשר, אם היינו בארה"ב, היו שוללים ממנה את תארי הכבוד ומסלקים אותה לאלתר מתפקידה. יש לעצור את ההסתה שלוחת הרסן של האקדמיה האנטישמית נגד מדינת ישראל, אין לתת לכך במה, ובוודאי שלא בחסות של זכויות על כמו חופש הביטוי והחופש לדעות פוליטיות – אין אלה יכולים להוות מחסה לתמיכה בטרור. 

לקישור לסרטון במסגרתו קראה "פרופ" נדירה שלהוב קיבורקיאן לביטול הציונות תוך הכחשת מעשי האונס והטבח של חמאס שבהם היא תומכת – לחץ כאן.

לכתבה באתר וואלה על קריאת האוניברסיטה לשחרר את פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן ממעצר ומתן חסות במשטר דמוקרטי לדברי הבלע שלה לחץ כאן

מצטרפת למופע הבזיון גם ד"ר ענת מטר, שלא ברור מדוע לא הושעתה והודחה לאלתר, כאשר ספדה למחבל פלשתיני ארור, ד"ר וליד דקה, זכרונו "לא לברכה", שריצה עונש מאסר ארוך לאחר שהתעלל בעברו בחייל צה"ל, משה תמם ז"ל, עינה אותו, וביצע מעשים קשים כמעשי הנוחבה שאף הנייר לא יכול להכילם.

קישור אודות דרך הירצחו של משה החייל תמם ז"ל

אותו מחבל שהוא חלאת אדם שמזמן היה צריך לערוף את ראשו בכיכר העיר, הפך להיות "לוחם חופש" לאחר שבדיעבד הציג עצמו כמי שהצטער על מעשיו, כשד"ר ענת מטר העזה להכתיר אותו כאחד מבני העם הפלשתיני המעולה, אותו עם שמבצע פשעים נגד האנושות מדי יום ביומו, רוצח יהודים רק באשר הם יהודים, באכזריות וממיטב תרבותו הנפשעת הברברית עליה התחנך.

והנה ציטוט של חלק מדברי ההספד המבחילים של ד"ר ענת מטר:

 

לקישור כתבה ב- ynet אודות  ד"ר ענת מטר- לחץ כאן.

אין זו הפעם הראשונה, שהמרצה הלא ראויה, שתומכת בטרור, מתבטאת כנגד חיילי צה"ל ואף תומכת בהריגתם.  כך למשל, עם שחרורו של מחבל מוחלאס בורג'ל בעסקת שליט, אסיר ערבי ישראלי, שהורשע בזריקת רימון לעבר חיילי צה"ל, טענה ד"ר ענת מטר, כי "באוטובוס עליו נזרק הרימון, היו חיילים ולא אזרחים. זה לגיטימי שעם שנמצא תחת כיבוש, יילחם בכיבוש".  האם לדעתכם ראוי שד"ר ענת מטר, שטוענת שלגיטימי לרצוח חיילי צה"ל, צריכה לעבוד רגע נוסף כמרצה באוניברסיטת תל-אביב, של סטודנטים אשר חלקם הינם חיילים המשרתים בעזה? זו הרמה של החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב? האם אתם מוכנים שד"ר ענת מטר תעמוד בראש חוג שבו ילדיכם הסטודנטים ילמדו?

לסרטון בדבר מחאתו של ח"כ אלמוג כהן על דבריה של ד"ר ענת מטר !

ברור שאדם שפוי לא יכול להביע דעות כאלה או לנהוג כך, וחופש הביטוי האקדמי,  אינו החופש לתמוך בטרור ולהשמיע דברי הסתה נגד מדינת ישראל ונגד קיומה במיוחד בשעה הקשה בה אנו נמצאים ! תמוה בעיני, שמערכת המשפט לא השכילה לשים את קו הגבול בין קריאה לביטול הציונות ותמיכה בטרור לבין השמעת דעה לגיטימית. זו לא סתימת פיות לדעות אחרות, אלא זה לשים קו גבול להתבטאויות שעולות כדי הסתה ותמיכה בטרור/עבירות בגידה ו/או פגיעה ביחסי חוץ, בזמן שמדינתנו מדממת ונאבקת על הלגיטימציה בזירה הבינלאומית, להגן על עצמה. (ראה אזכור של סעיף 24 לחוק המאבק בטרור מתייחס לעבירות של הסתה, דברי שבח, הזדהות ותמיכה בטרור בסוף המאמר). 

אל אזובי הקיר באקדמיה שצוינו לעיל מצטרפים גם המרצים אשר חתמו על עצומה שקראה לארה"ב שלא לספק נשק לישראל מן הטעם שהיא מבצעת רצח עם בעזה. וזאת כאשר חיילי צה"ל לוחמים בעזה למען החזרת החטופים !! לא ברור מדוע, אותם מרצים החתומים על העצומה, אשר מעשיהם עולים כדי בגידה של ממש,  מקבלים שכר מכספינו, משלמי המיסים כדי להפיץ את תורת האופל שלהם ולחנך את ילדינו באקדמיה. 

לדברי החותמים ישראל מבצעת ג’נוסייד (רצח עם) ברצועת עזה. במכתב נטען, כי ארה"ב הופכת להיות שותפה לרצח העם שמבצעת ישראל בקרב הפלשתינים. "אנו, האקדמאים והתומכים החתומים מטה, קוראים לארה"ב להפסיק לאלתר את העברת כל הנשק ההתקפי והכספים הנלווים לישראל".

קישור לכתבה בדבר המרצים שהביעו תמיכה בטרור תוך פניה לארה"ב בעצומה – לחץ כאן.

לחשיפת שמות המרצים באוניברסיטאות השונות אשר פורסמו בפוסט בפייסבוק של תנועת אם תרצו – לחצו כאן

בין החותמים על העצומה נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני,  גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל.   חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי,  לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.

לעיון בפעולות התמיכה בטרור של ארגון עדאללה אשר נתמך בעקיפין על ידי הקרן החדשה, לחץ כאן

לחץ כאן סיקור מקיף של פעולות הקרן החדשה.

לעניות דעתי, יש לבחון בכובד ראש, האם הצטרפות מרצים המשרתים את הציבור ומתפרנסים מכספי משלם המיסים הישראלי, לעצומה שטוענת באופן שקרי, שישראל מבצעת רצח עם בעזה, ובבקשה למנוע אספקת נשק וכסף לישראל, מהווה עבירה עונשית של הסתה והפצת שקרים ו/או תמיכה בטרור ו/או בגידה. סעיפים 97-100 לחוק העונשין עוסקים בעבירות בגידה, סיוע לאויב בזמן מלחמה ופגיעה בריבונותה, אשר עונש המאסר הינו עשר שנים ! (ראה בתחתית המאמר – חקיקה פרק ז' לחוק העונשין). מדוע לא ננקט הליך פלילי כנגד המרצים שעתרו באשמת בגידה וסיוע לאויב בזמן מלחמה?  האם לא די לנו באויבים המקיפים אותנו  ואנו זקוקים לאויבים מבית ? לא מן הנמנע, שהעצומה לביידן תרמה באופן כזה או אחר, למגמת בית הדין הפלילי בהאג לשקול הוצאת צווי מעצר פליליים נגד בכירים בישראל ! 

חשוב לציין כי בספטמבר 2023 תוקן סעיף 11(ב) לחוק האזרחות, כך שגם עבירות בגידה ופגיעה בבטחון המדינה וגם סיוע לטרור, לפי סעיפים 97-99 לחוק העונשין, יכולות להביא לשלילת אזרחות ולמעשה בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי לבטל אזרחותו של אדם, בין השאר, "אם אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות או מעמד קבוע בשטחי הרשות הפלסטינית, ואם ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד קבוע כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל או שהוא או מי מטעמו ובידיעתו קיבל מהרשות הפלסטינית, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול בעד הפרת האמונים למדינת ישראל (להלן – כספים בזיקה לטרור) כי לא ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד כאמור, לפי העניין; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:

(א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;

(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור"

מעשה המרצים בפנייתם לארה"ב לעצור את הסיוע לישראל, והאשמות שווא ברצח עם בעזה, אינם חוסים בהבעת דעה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי, אין מדובר ב"בעד ביבי" או נגד ביבי". אלא מדובר בפעולות מעשים והתבטאויות שיש בהם כדי לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל ומביעות תמיכה בטרור ודברי הסתה. בניגוד לארה"ב אשר ערכה שימוע לדיקאן אוניברסיטת הארווארד ובחרה להוקיע את תמיכתה בקריאות שיש בהן תמיכה בטרור או נגד זכות העם היהודי לקיום, האקדמיה בישראל בחרה להתייצב לצד חמאס !

לחץ כאן לצפיה בקישור בדבר השימוע הראשון, בין השאר, לדיקאנית אונ הארווארד שהתפתלו ולא נתנו תשובה ישירה עת נצלבו על ידי הקונגרס בשאלות האם זה לגיטימי לקרוא לרצח העם היהודי. 

בצדק, פעל יו"ר ועדת החינוך בכנסת, להזמין את פרופ' פורת לדיון שעוסק בהתבטאויות של חברי סגל האוניברסיטה וכך כתב בזלזול תוך נסיון להציג את ד"ר ענת מטר, כמייצגת את עצמה בלבד..האמנם מדובר במקרה חריג ובודד? :
"אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה נוראה, והכנסת כידוע בפגרה", כתב פורת. "במצב דברים זה, אינך מתבייש לזמן דיון בכנסת על פוסט חסר חשיבות, של מרצה אחת ויחידה, המייצגת את עצמה בלבד? הטחו עיניך מראות את האבסורד שבדבר? אפילו התלקחות מלחמה עם איראן לא הביאה אותך לבטל את הפגישה".
בעוד שכאמור לעיל, באקדמיה בישראל, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, נזף ביו"ר ועדת החינוך על עצם כך שהעז להזמין אותו לדיון שעוסק בהתבטאויות של חברי סגל האוניברסיטה, לעומת זאת, בקונגרס האמריקאי התקיים שימוע למנהלי אוניברסיטת קולומביה על האנטישמיות המתגברת.  יו"ר חבר הנאמנים ונשיאת האוניברסיטה ענו במשך שעות לשאלותיהם הנוקבות של חברי הוועדה. 
בשימוע מאוחר יותר שנערך בקונגרס, כאשר נשאלו אנשי קולומביה (ראה להלן בעניין שפיק) האם קריאה לרצח עם כנגד יהודים מפרה את כללי המשמעת של המוסד, השיבו פה אחד שכן, בניגוד לתשובת קלודין ג'יי, נשיאת אוניברסיטת הארוורד וליז מקגיל מפנסילבניה, שהשיבו כי זה תלוי הקשר וחוללו שערוריה שהביאה להתפטרותן  לפיכך, נראה שהייתה הפקת לקחים בעניין זה. 
במהלך השימוע לחברי אוניברסיטת קולומביה, חברת הקונגרס אליס סטפניק, שאלה את נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק מה עמדתה ביחס ליוסף מוסד, פרופסור באוניברסיטה שהילל את הטבח של השבעה באוקטובר. אפילו פרופ' שפיק, שהייתה נתונה תחת ביקורת הקונגרס, לא התקוממה על עצם השאלה, לא טענה כי מדובר  ב"התבטאויות פרטיות", לא נזפה בחברי הקונגרס, ולא הזדעקה על "פגיעה בחופש אקדמי".  נהפוך הוא, פרופ' דפיק גינתה דבריו נמרצות, ולאחר לחץ קל, אישרה כי הוא יודח מתפקידו האקדמי באוניברסיטה. בחלקו האחר של השימוע, בהתייחסות למרצה אחר שהכחיש חלק מהזוועות שביצע החמאס, הבהירה שפיק כי העסקתו הסתיימה, וכי הוא לעולם לא ישוב עוד ללמד בקולומביה.
לעומת זאת, ראשי האקדמיה בישראל, גם אם בחלק מהמקרים, גינו למראית עין את דברי הבלע של המרצים (כמו למשל בהקשר של פרופ' שלהוב קיבורקיאן ואף קראו לה לחפש "בית אחר"), הלכה למעשה האקדמיה יצאה להגנת החופש האקדמי של המרצים לבטא את דעותיהם העולות כדי תמיכה בטרור, במשטר דמוקרטי.  כן כן, בסופו של דבר, לא ננקטו כל הליכים משמעותיים כנגד אותן מרצות שהביעו תמיכה במחבלים או קראו לביטול הציונות או הכחישו מעשי האונס והטבח, כשאם היה מתקיים שימוע בקונגרס בארה"ב, הן היו מסיימות עבודתן לאלתר. כי זה לא תלוי הקשר. זה חד משמעית – תמיכה בטרור.
בעניינה של פרופ' שילהוב קיבורקיאן, פעלה האוניברסיטה למראית עין, כדי להשתיק את הביקורת הציבורית והביקורת מתוך האוניברסיטה, כאשר סטודנטים הפגינו כנגד המשך העסקתה של הפרופ' !, מה היו הסנקציות שנקטה בהם האוניברסיטה העברית? החלטה על השעייתה של פרופ' קיבורקיאן עד סוף הסמסטר, אלא שהסמסטר התקרב לסיומו, ולפיכך ימי השעייתה הסתכמו ב – 4 ימים בודדים. מדובר בלעג לציבור הסטודנטים ובכלל. לא נשמעו דברי התנצלות מפי פרופ' קיבורקיאן על הפגיעה האנושה והנזק התדמיתי העצום שגרמה למדינת ישראל ולאזרחיה ולציבור הסטודנטים שנפגע אנושות מדבריה, כולל סטודנטים אשר משרתים מן הסתם בעזה. 
בעניינה של ד"ר ענת מטר, פרופ' פורת אף לא הביע ביקורת כלפיה, אלא להיפך, הביע דעתו כי "לא עשתה פעולה חוקית – לא נפטר אותה" (לקישור לכתבה בישראל היום, לחץ כאן)
היהירות הבלתי נתפסת של פרופ' פורת (נשיא אוניברסיטת תל-אביב) ודומיו, שממשיכים לחשוב שהאוניברסיטאות הן המגרש הפרטי שלהם , מתחדדת נוכח האמור לעיל.  למעשה, בעוד בארה"ב ראו לנכון לשים סייגים ל"לחופש הביטוי" וקבעו כי תמיכה בטרור או קריאה לרצח יהודים, אינה "תלויית הקשר", ולא ראו בכך התבטאות פוליטית שחוסה בצילו של חופש הביטוי או החופש להביע דעה פוליטית, מה שהביא לסיום העסקתם של דיקאנים נכבדים, בישראל, האקדמיה בוחרת להגן בחירוף נפש, על מרצים שמביעים תמיכה במחבלים, ואם חלילה מרצה מפרסם מאמר על הצורך בהחרבת עזה, פרופ' אריאל פורת ממהר לגנותו  בצביעות מוחלטת. ראה פניית פרופ' פורת למרצים בעניין גינוי מאמר שפירסם מרצה בדבר החרבת עזה . הפלא ופלא, במקרה זה, טען פרופ' פורת, בשיא הצביעות,  כי "לחופש האקדמי יש גבולות". תמוה היכן נמצאו גבולות אלה, כשמרצים הביעו תמיכה בטרור ואף חלקם קראו לביטול הציונות !


חלק ניכר מבכירי האקדמיה, הביעו עמדות פרו פלשתיניות תוך מתן לגיטימציה לדעות שמערערות על זכות העם היהודי לקיום. האקדמיה ככלל, מזדהה עם סבלו של העם הפלשתיני, שמבצע פשעים נגד האנושות, רוצח, אונס, שורף תינוקות, מבצע פיגועים מדי יום ביומו, בהתנחלויות וגם בשטחי הקו הירוק, רק כי מדובר ביהודים. העם הפלשתיני מטיף לרצח יהודים בשם הקוראן, במסגדים, והרשות הפלשתינית אף משתתפת במעשי טרור נגד העם היהודי. בהם תומכת האקדמיה? באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' סיוון טולדו, ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, ביקש ממרצים ומתרגלים להימנע מלהגיע עם דיסקיות למען החטופים, שכן מדובר בפריטי לבוש עם סממנים עם משמעות אקטואלית למלחמה. אם ננסה לעמוד מאחורי כוונתו, ברור שהיה בכך כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הסטודנטים המוסלמים באוניברסיטת תל-אביב שמבכים את סבלו של העם העזתי, אותו עם עזתי אשר עם חמורים פרץ את הגדר ב 7.10, והשתתף במעשי הביזה, הרצח והאונס האכזריים.
למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה, שהאקדמיה ובראשה, אוניברסיטת תל-אביב, מגלה עמדות פרו פלשתיניות עד כדי תמיכה בחמאס. כך למשל, במאי 2023, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, העז לכתוב כי אין בכוונתו לאכוף את החוק להרחקה לצמיתות של סטודנטים המניפים דגל פלסטיני, אמירה והצהרה שיש בה לפגוע בבטחונה של מדינת ישראל. הנה כי כן, לאקדמיה ולפרופ' אריאל פורת בפרט, במגרש הפרטי- הכל מותר. אין דין ואין דיין.
לא יעלה על הדעת, שישראל נלחמת על זכות הקיום שלה, ומוסדות ציבוריים האמונים  על ההשכלה הגבוהה בישראל, ירקו לבאר ממנה הם שותים. כשם שערכו שימוע בקונגרס, יש לערוך לראשי האוניברסיטאות שהתירו את השמעת דברי הבלע של מרצים נאלחים, ולהביא לסנקציות משמעותיות כנגדם.

הפרוגרס האיום שהוא נחלת המערב, ותרבות ה- woke המצערת של אנשים הזויים התלושים מהמציאות, אנשי שמאל רדיקאלי שבחרו לתמוך בטרור בכסות של זכויות אדם, לא פסח על מערכת המשפט הישראלי. אין ספק שמערכת המשפט חוששת להצטייר כמי שערכיה הם של משטר פאשיסטי ומנסה להציג תדמית  נאורה ליברלית,  ואולם זו מהות הפרוגרס, הפרוגרס הוא מתן לגיטימציה לשקרים ולטרור בחסות של "זכויות אדם".

מערכת המשפט לא השתחררה מהקונספציה הישנה שנהגה לפני השבעה באוקטובר ולא השכילה להבין, שאנו נמצאים בעולם אחר.  אכן, בג"צ קול העם ביסס את מעמדה של הזכות ל"חופש הביטוי" כזכות עליונה, ואולם, לא היה בכך כדי לתת חסינות מוחלטת לחופש הביטוי, שאינו החופש לתמוך בטרור ולהסית נגד מדינת ישראל. מאז ה-  7 באוקטובר- נפל דבר במדינתנו.

בכנס דיני עבודה שנערך במלון דן אכדיה במרץ 2024, בו השתתפתי, התבטאו נשיאי בתי הדין האיזוריים לעבודה על כך שהעולם שלפני השבעה באוקטובר אינו העולם שלאחר השבעה באוקטובר וכן ציינו שנשאלת השאלה האם הפרוצדורה עולה על המהות. אין ספק שגם בבתי הדין לעבודה מבינים את הצורך בשינוי, ואולם למרבה הצער, בשתי פסיקות בתי הדין לעבודה, לאחר ה – 7 באוקטובר,  לא ניכר השינוי וניכרת התפיסה והקונספציה הישנה המקדשת את חופש הביטוי גם אם מדובר בחופש להביע תמיכה בטרור ולהסית נגד העם היהודי וחיילי צה"ל. 

גם בית הדין לעבודה כשל וטעה. במקום להוקיע מעשיו של ד"ר ברוכין, מורה אשר בתגובה למעשי הטבח והאונס של חמאס, בין השאר, הפיץ שקרים על כך שחיילי צה"ל ב1948 אנסו פלשתיניות (ובכך למעשה נתן לגיטימציה למעשי האונס של חמאס – שזו הבעת תמיכה בטרור ובמאבק אויבנו נגד העם היהודי). 

להלן ציטוט מהכתבה על מעצרו נוכח פרסומיו:

"המשטרה הודיעה אתמול (שישי) על מעצרו של ד"ר מאיר ברוכין, מורה להיסטוריה בן 62 מירושלים, שלטענתה "האשים את חיילי צה"ל באונס של פלסטיניות מאז קום המדינה, והצדיק את מעשי חמאס והמחבלים שאנסו נשים ישראליות בשעת מלחמה". לפי הודעת המשטרה, ברוכין "גם קרא בעבר לטייסי צה"ל רוצחי ילדים, ונתן לגיטימציה לטרור במגוון פרסומים".
"חיילים ישראלים לא אנסו פלסטיניות? הם עושים זאת משנת 48', זה לא נכנס לספרי הלימוד", כתב ברוכין בקבוצה גדולה של מורים, ונעצר. במשטרה מייחסים לו באופן חריג עבירה של "גילוי החלטה לבגוד" – שדינה הוא עד 10 שנות מאסר. בבית המשפט מעצרו הוארך אתמול בארבעה ימים."

בית הדין לעבודה מנע ממשרד החינוך לפטר את המורה הנתעב, והחזיר אותו לעבודה ! 

עיון בפסק הדין מלמד, כי הפרוצדורה גברה על המהות. בשם "הפגמים" בהליך, בוטלה ההחלטה לפטר את המורה. בית הדין קבע, כי נפלו פגמים מהותיים בהליכי הפיטורים וכי פרסומיו ואמירותיו היו ידועים למשרד החינוך ומוגנות תחת חופש הביטוי וכן ישנו פער בין תפיסת העירייה את פרסומיו ודבריו ככאלה המהווים תמיכה בטרור ופוגעים בצה"ל ובערכיה של מדינת ישראל 

מאידך, אל תשכחו, שבסופו של דבר, שופט אחר יכול היה להגיע למסקנה אחרת, כך זה בעולם המשפטי, שלא נתבלבל.  מדובר במורה אשר הינו עובד ציבור, ובמעשיו, יש כדי לפגוע בתדמית השירות הציבורי. כיצד יעלה על הדעת, שמורה שמתבטא כך יחנך את ילדינו שאחיהם משרתים ואולי חלילה נפלו על הגנת המולדת?  

פסק דינה של השופטת שרון שביט כפתורי בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בעניין ד"ר ברוכין, זכה לביקורת רבה והתקוממות מצד חלק מחברי, לפחות אלה שלא מושתקים מתוך חשש מהמערכת. אני בכל אופן, יוצאת כנגד פסיקה זו, שהיא לא יותר מאשר בשורה התחתונה תמיכה במעשי הטבח והאונס שביצעו חמאס- בשם הפרוגרס השמאלני, אשר מקדש את "חופש הביטוי " החופש להשמיע דעות פוליטיות" על פני התייצבות לצד מדינת ישראל והעם היהודי. 

משרד החינוך, בצדק חסם את המורה במערכת משרד החינוך. ומה עשה בית הדין לעבודה ? בשם "חופש הביטוי" ומציאת "פגמים בפיטורים" איפשר לפרוצדורה לגבור על המהות, והחזיר את המורה, ד"ר ברוכין למערכת החינוך. בבית הספר בו לימד ד"ר ברוכין, קיבלו אותו התלמידים בקריאות גנאי ואף אחד התלמידים ביטא את כאבו וזעק: "אח שלי משרת בצה"ל".

לסיקור מעצרו של ד"ר ברוכין לחץ כאן

לקישור לכתבה אודות מעשיו הנאלחים של ד"ר ברוכין והחלטת בית הדין לעבודה למנוע את פיטוריו לחץ כאן

גם בפרשת משען, שגה השופט אורן שגב בבית הדין לעבודה, שגיאה חמורה עת נתן צו מניעה שביטל פיטורי עובדת שטענה שחיילי צה"ל מבצעים רצח עם בעזה ! כב' השופט שגב קבע כי לא משנה כמה מבחילות הן דעותיו של עובד, לא ניתן לפטרו בשל דעותיו הפוליטיות. 

ואני אשיב לכך, כי לא מדובר בדעה פוליטית וסקרתי זאת בהרחבה במאמרי בעניין זה בכלכליסט. לצפיה במאמר על פיטורי עובדים עקב התבטאויותיהם כנגד חיילי צה"ל לחץ כאן .

לטעון שחיילי צה"ל שמחרפים נפשם ומאות נפלו להגנת המולדת ולמען הצלת החטופים, הילדים של כולנו !!, מבצעים רצח עם של "ילדי עזה" המחבלים של המחר – מדובר בשקרים שמהווים הסתה כנגד מדינת ישראל וחייליה בזמן מלחמה ! היעלה על הדעת, כי העם היהודי, יקריב את בניו וחייליו למען המדינה, ועובדת אויבת מדינת ישראל, תתפרנס מהעם היהודי וממשלמי המיסים ותעז לצאת נגד חיילי צה"ל ?!  בית הדין לעבודה חייב להתיישר ולחשב מסלול מחדש ולהבין שפסיקותיו בעניין זה, מהוות בגידה בערכיה של מדינת ישראל, תוך קידוש "חופש הביטוי" על פני הזכות לחיים.  מוטב לשופטי בית הדין לעבודה, ללמוד מהשימוע שנערך בקונגרס לנשיאת אוניברסיטת הארווארד ומישיגן. 

לקישור לכתבה בעניין פרשת משען במסגרתה ביטל בית הדין לעבודה פיטורי עובדת שהאשימה את חיילי צה"ל ברצח עם – לחץ כאן

האם אם שכולה אמורה במקום העבודה לעבוד לצד אויבת שמעזה להתבטא נגד חיילי צה"ל ובכך לבזות את זכר בנה שנפל, מאחר והיא "תומכת בילדי עזה" שהינם ילדי מחבלים שיהיו גם הם יום אחד מחבלים, ולא מגנה את הטבח של ילדי "כפר עזה"? באיזה עולם מעוות אנו חיים?

כעורכת דין בדיני עבודה, אני חייבת לציין שאני מוחה נגד פסיקות בית הדין לעבודה, אשר לא השכיל לשים את קו הגבול בין חופש הביטוי, החופש להשמיע דעות פוליטיות לבין האיסור לתמוך בטרור ובמעשי חמאס, האיסור להתבטא באופן שיש בו פגיעה בערכיה של מדינת ישראל והעם היהודי וזכותו לקיום, גם אם ההתבטאות הייתה ברשתות חברתיות.

באשר למרצים באקדמיה, אשר בהתבטאויותיהם מביעים תמיכה בטרור ומצדדים בחמאס, הלכה למעשה, אין למרצים אלה מקום באקדמיה, ואין זה ראוי ששכרם ישולם מכספי משלם המיסים. מוטב שמרצים אלה שמגלים חמלה כלפי הרוצחים הפלשתינים בעזה וילדיהם, ומגנים את חיילי צה"ל ואת מדינת ישראל, תוך נסיון לפגוע בצה"ל ובזכותו של העם היהודי להגן על עצמו, יישלחו לאוניברסיטה בעזה שם ילמדו את מיטב משנתם הפרו פלשתינית/פרו חמאס/אנטישמית, את ילדי עזה, המחבלים לעתיד.

אנו נמצאים בימים קשים, שבהם מוסדות אנטישמים, כולל בינלאומיים כמו ICC נוהגים כאחרוני צוררי העם היהודי לדורותיהם, ואף שוקלים להוציא צווי מעצר פליליים נגד בכירי מדינת ישראל – שזהו צעד אנטישמי שמבטא את חוסר ההכרה של מדינת ישראל להגן על עצמה וחוסר זכותו של העם היהודי להתקיים במדינת ישראל, התנהגות icc ובית הדין האנטישמי בהאג, מזכירים משטרים אפלים שההיסטוריה נאלצה להכיר בשנת 1939. למרבה הצער, ICC מסתמך על דברי ההסתה והתמיכה בטרור שמשמיעים גורמים אוטואנטישמים במדינת ישראל, לרבות המרצים שעתרו לממשל ביידן שלא לספק נשק לישראל. כלומר, אותם מסיתים מבית, תומכי טרור אשר מחלה אוטאימיונית תקפה אותם, גורמים לנו לנזק תדמיתי אשר מוביל לסנקציות כנגד מדינת ישראל ופוגעים בזכות המדינה להגן על עצמה !

לא יתכן שהאנטישמיות תגיע מתוכנו ולא נגנה אותה. לא יעלה על הדעת שחלק ניכר במערכת המשפט בישראל והאקדמיה, תתן פתחון פה לדברי בלע כנגד העם היהודי, כנגד צה"ל לגורמים המזוהים עם המאבק הפרו פלשתיני האפל, מאבק שאין לו מקום בהוויה היהודית, שכן מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ואין ולעולם לא יהיה מקום להקמת מדינה פלשתינית, והקריאות השקריות שהעם היהודי מבצע רצח עם בעזה, או קריאות לביטול הציונות או הכחשת מעשי האונס, הם חלק בתורת השלבים להקמת מדינה אפלה פלשתינית, עם שתורתו היא לקרוא לרצח יהודים באשר הם יהודים, עם שמלמד ילדיו מקטנות לשינאה, לרצח, עם שמסוגל לבצע מעשים אכזריים, לינץ בחיילים, אונס של גופות, קיום יחסי מין עם כבשים, והתנהלות שאינה בהלימה עם תרבות העם היהודי ורחוקה ממנה מרחק שנות אור ולצערנו הכרנו את הקיצוניות שבה, ב 7 באוקטובר 2023.

אם בסופו של דבר יצלח המאבק של האספסוף הפלשתיני, יהיה זה סופה של מדינת ישראל וזכותה לקיום. הטבח והשואה השניה שעבר העם היהודי ב – 7.10 אינם מזכים את האספסוף הפלשתיני בפרס בצורה של מדינה. אם כן, תהיה זו הכרה באי זכותה של מדינת ישראל לקיום. 

מדינת ישראל היא קודם כל מדינת העם היהודי, ולא מדינת "כל אזרחיה", אלא מדינה שמכבדת את אזרחיה כל עוד הם מביעים נאמנות לדגל ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.  מי שיש לו בעיה עם הנרטיב והצביון היהודי של המדינה, אין לו מקום להיות אזרח במדינת ישראל, ועלינו לפעול ולקדם חקיקה, שלא רק תביא לסנקציות כנגד מפיצי אנטישמיות ומסיתים, אלא כזו שבאה לשלול אזרחותם של אלה שמבקשים לערער על זכותו של העם היהודי לקיום במדינת ישראל, בין אם הם אויבים מבחוץ ובין אם הם עשבים שוטים שצומחים בתוכנו. 

מאמר זה נכתב כשירות למען הציבור למען הפצת האמת ומלחמה בהסתה והפצת שקרים כנגד מדינת ישראל וחייליה. יתכן ונפלו טעויות. לתגובות ו/או הערות ו/או הארות וכן לחומרים נוספים שיסייעו לחשיפת האמת והפסקת מסע השקר,  מוזמנים לפנות אלי, איריס אלמוג, בטל: 052-2645646 או במייל iris@almoglaw.co.il

חקיקה רלבנטית:

החוק למאבק בטרור, תשע"ו 2016 (ראה סעיף 24 לחוק – גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור)

חוק האזרחות (ראה סעיף 11 בדבר הסמכות לבטל אזרחות)

חוק העונשין (פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים)

סימן א' – הוראות כלליות

סימן ב: בגידה

פרק ז' סימן ג' פגיעה בכוחות מזוינים

פרק ז' סימן ו' פגיעה ביחסי חוץ.

זכויות עובדים בשעת חירום – מבצע חרבות ברזל אוקטובר 2023

 מאת: עו"ד איריס אלמוג, מומחית בדיני עבודה           

מלחמת אוקטובר 2023 – הכרזה על מצב מיוחד בעורף והשלכותיה על עובדים ומעסיקים – דע את זכויותיך       

עקב מלחמת 7.10.2023,  הוכרז מכח חוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א 1951,  מצב מיוחד בעורף ביחס לעוטף עזה ובהמשך היום הורחב המצב המיוחד בעורף יחול על שטח המדינה כולה. בהמשך הימים הוארך תוקף ההכרזה.

מעבר לפגיעות בנפש ונזקי הרכוש, המלחמה גורמת לשיבושים בפעילות המשק בעקבותיה מאות אלפי עובדים צפויים להישאר בבתיהם עם הילדים שלא ילמדו עקב סגירת מוסדות חינוך והצורך בהשגחה עליהם, ו/או בשל קושי או סיכון להגיע למקומות העבודה, או גם סגירת עסקים עקב הפחתה או הפסקת פעילות זמנית.

מהו למעשה מצב מיוחד בעורף?

חוק ההתגוננות האזרחית מבחין בין שני מצבי לחימה בהם מוקנות לכוחות צה"ל סמכויות מיוחדות בעורף הלחימה:

האחד – מצב התקפה- כאשר ישראל מותקפת
השני – מצב מיוחד בעורף – כאשר קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית בכל תחום מדינת ישראל או שטח מסוים.

מהי משמעות ההכרזה על "מצב מיוחד בעורף" ?

ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מאפשרת לכוחות צה"ל להפעיל סמכויות שונות בשטח שנקבע בהכרזה כמו חיוב אזרחים לשהות במרחבים מוגנים, הגבלות על מוסדות חינוך, מתן הוראות על ידי קצין בפיקוד העורף, מניעת כניסה או יציאה משטח מסוים ועוד.

הכרזה על מצב מיוחד בעורף מעניקה סמכויות לשרי הממשלה על פי הוראות חקיקה שונות, בתחום העבודה, התקשורת, הרשויות המקומיות ועוד.

בתחום העבודה, רשאי שר העבודה לתת הוראת שונות, לדוגמא :

  1. הוצאת צוו קריאה לשירות עבודה במפעלים חיוניים או מפעלים לשירותים קיומיים
  2. מתן היתרים להעסקת עובדים בשעות נוספות (ב 9.10.23 ניתן היתר כללי להעסקת עובדים בשעות נוספות כדי לאפשר לכלכלה והמשק להתמודד עם שינויים כתוצאה מהכרזה על מצב מיוחד לרבות היעדרויות עובדים

זכויות עובדים וחובות מעסיקים עקב הכרזה על מצב מיוחד בעורף

ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מקימה זכויות לעובדים במצב כאמור, על מנת שלא תיפגענה זכויותיהם ומאידך מטילה חובות על מעסיקים. כך למשל, לא ניתן לפטר עובד עקב היעדרות מהעבודה אם נאסרה הגעתו עקב הוראות פיקוד העורף (תלוי באיזור מגוריו).

הוראות פיקוד העורף מטילות הגבלות תנועה לפי איזור המגורים של העובד ומטילות חובות על מעסיקים לספק לעובד מרחב מוגן באופן המאפשר הגעה תוך זמן סביר למרחב המוגן

חשוב להבין כי באשר לנושא ההתייצבות בעבודה, פיקוד העורף הוא שמגדיר את האפשרות להתייצב למקום העבודה ובאילו תנאי מיגון. במקרים שפיקוד העורף מודיע כי לא ניתן להגיע למקומות העבודה, ישולם פיצוי לעובדים ואולם האיזורים הזכאים לפיצוי כאמור, אמור להיקבע בחקיקה בכנסת.

לאחר סיום המלחמה תקבע רשות המיסים את זכאותם של אזרחים המתגוררים ביישובי ספר הקרובים לגבול,  לתבוע את הנזקים הכלכליים הישירים והעקיפים שנגרמו להם.

 חוק הגנה על עובדים בשעת חירום וחוק שירות עבודה בשעת חירום

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, וחוק שירות עבודה בשעת חירום, מסדירים את ההוראות בנוגע להעסקתם של עובדים בזמן מלחמה, מצב של הכרזת מיוחד בעורף .

בעבר, מכח חקיקה זו, נקבעו הסדר פיצוי בדיעבד לעובדים שנעדרו מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף וכוחות הבטחון, וזאת באמצעות צווי הרחבה שהוצאו בדיעבד ביחס לעובדים שהיו בקרבת האיזור המוכרז. כך למשל פוצו עובדים בצווי הרחבה במבצעים קודמים, מבצע שומר חומות (21.2.2021), מבצע עמוד ענן , צוק איתן וכיוב'.

גם עקב המלחמה הנוכחית ומבצע חרבות ברזל, צפויים לצאת צווי הרחבה שיסדירו פיצוי עובדים שכוחות הבטחון הורו להם שלא להגיע לעבודה, בקרבת האיזור המוכרז.

איך העובדים באיזור המוכרז ואשר על פי הוראות פיקוד העורף נעדרים מהעבודה, אמורים לקבל שכר?

כעקרון דרך המלך המומלצת על ידד משרד העבודה,  היא למעסיקים להמשיך לשלם את השכר כרגיל, לעובד שנאסרה הגעתו לעבודה אם מקום מגוריו באיזור המוכרז,  ובהמשך להגיש תביעות פיצוי למשרד האוצר, וזאת לפי תקנות מס רכוש וקרן פיצויים על נזקי מלחמה ונזקים עקיפים. יחד עם זאת, כל עוד לא נקבעה הוראת שעה, המעסיק לא מחויב לשלם מראש את השכר ויכול להמתין לפיצוי שיקבל בדיעבד.

יחד עם זאת, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אינו מגדיר חובת תשלום שכר, אלא בחוק יש התייחסות בסעיף 18א' להוראת שעה שהייתה רלבנטית בשנת 2007 לפי חוק מס רכוש.

ככל ומעסיק ניכה את ימי החופשה מהעובד, בזמן ההיעדרות, ימי חופשה קיימים ו/או עתידיים, עליו בדיעבד להחזיר לו את ימי החופשה שנוכו.

עובד שיוכר כזכאי לפיצוי לפי הוראת שעה ככל ותצא, למי אמור לפנות לתשלום שכרו?

בעבר, כשהיו הוראות שעה וקבעו על הסדרי פיצוי לעובדים שנבצר מהם להגיע לפי הוראות פיקוד העורף, העובדים פנו למעסיק והמעסיק הגיש תביעות לפיצוי על הנזק העקיף שנגרם לו, למס רכוש. לא כל הוראות השעה קבעו פיצוי מלא, חלקן קבעו כי חלק מהשכר ישולם באמצעות ימי חופשה. לפיכך, ניתן יהיה לדעת מה היקף הפיצוי בדיעבד, בהתאם להוראת השעה.

נכון למועד כתיבת מאמר זה, לא קיימת הוראת שעה באשר למבצע חרבות ברזל.

מה לגבי מקום עבודה שנסגר לפי הוראות פיקוד העורף?

החוק לא מסדיר זכאות עובדים לפיצוי לגבי מקום עבודה שנסגר בהוראות פיקוד העורף

יחד עם זאת לפי נסיון העבר, הסכמים שנחתמו בדיעבד (וצפויים להיחתם) מזכים בפיצוי עבור השכר בתקופה זו.

מה באשר תשלום שכר לעובדים שנאלצים להיעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדיהם עקב סגירת מוסדות חינוך?

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, אינו מסדיר את סוגיית תשלום השכר לעובדים שנעדרים לצורך השגחה על ילדיהם, אלא רק את הגנתם מפני פיטורים.

יחד עם זאת, בעבר עובדים שנאלצו להיעדר עקב סגירת מוסדות חינוך בעבר פוצו על כך בהסכמים וצווי הרחבה שיצאו בדיעבד ויש לעקוב אחרי העדכונים השוטפים, סביר להניח שבקרוב ייחתם צו הרחבה המסדיר זאת.

בהתאם לחוק ההגנה על עובדים בשעת החירום, הגנת הפיטורים היא על היעדרות עקב השגחה על ילד מתחת לגיל 14 אשר נמצא בהחזקתו הבלעדית או שבן זוגו התייצב לעבודה, או שבן בת הזוג אינם יכולים להשגיח על הילד גם אם אינם נעדרים מהעבודה. ככל ויש סידור הולם לילד במקום העבודה, לא תהיה זכאות לפיצוי.  בהתאם לתנאים אלה, צפויה להיות גם הזכאות לשכר בדיעבד, בהתאם להסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה שייחתמו.

ככל הנראה תביעת פיצוי זו, לעובדים שנעדרים מהעבודה והם עומדים בתנאי הזכאות, תיעשה בדיעבד.

מה לגבי זכאות לשכר הורה לילד עם מוגבלות מתחת לגיל 21 שנעדר מעבודתו?

החוק לא מסדיר את הזכאות לשכר בנסיבות אלה, אלא רק את הגנת הפיטורים.

בעבר, הורים לילד עם מוגבלות מתחת לגיל 21, גם פוצו על היעדרותם מהעבודה לצורך השגחה על ילדים, במסגרת צווי הרחבה כאמור לעיל אשר ככל הנראה יוצאו גם ביחס למבצע חרבות ברזל.

במקרים המתוארים לעיל שלא נקבעה חובת תשלום שכר בחוק לעובדים שנעדרו היעדרות מוצדקת (הוראות פיקוד העורף או היעדרות עקב סגירת מוסדות חינוך) ניתן להגיע במקרה זה להסדרים זמניים שונים בין העובד למעסיק:

  1. להגדיר כי העובד יועסק מהבית בעבודה מרחוק (הזכות לאשר עבודה מרחוק נתונה אך ורק למעסיק)
  2. להגיע להסדר לניכוי ימי ההיעדרות מימי החופשה ולהחזירם בדיעבד לאחר תביעת הפיצויים לפי הסכמים שייחתמו
  3. לתת מקדמות או מפרעות לעובדים שיוחזרו בדיעבד באופן מלא או חלקי בהתאם לפיצוי ככל וישולם למעביד בהמשך.
  4. לשלם שכר לעובדים כרגיל, ולתבוע פיצוי על פי הסכמים וצווי הרחבה שייחתמו בהמשך וזאת לפי נסיון העבר (בהתאם לנסיון והסכמי העבר כמפורט לעיל).

ואם העובד מחליט שלא להגיע לעבודה, על אף שאין איסור לצאת מביתו ובמקום העבודה יש מרחב מוגן? האם המעסיק מחויב בתשלום שכר?

ככל ואי ההתייצבות לעבודה אינה על פי הוראות פיקוד העורף (במקום שנמצא בטווח הסכנה שנאסר לצאת מהעבודה ולשהות במרחב מוגן), או אינה עקב השגחה על ילד מתחת לגיל 14 עקב סגירת מוסדות חינוך, במקרה כזה, העובד הנעדר על דעת עצמו מתוך חשש,  אינו זכאי לשכר, אלא אם הושגה הסכמה עם המעסיק, הסכמה לניכוי ההיעדרות מימי חופשה, או אם בעתיד יחוקקו תקנות שיחייבו את המעסיק לשלם את שכר העובד.

בכל אופן, גם הזכאות לפיצוי בדיעבד, בהתאם להסכמי העבר, חלה על הורה לילד מתחת לגיל 14 או ילד עד גיל 21 המוכר עם מוגבלות ואשר נמצא בחזקתו הבלעדית של ההורה ו/או בן זוג לא יכול לשמור עליו, בתנאים שנקבעו בחוק.

בשים לב, היעדרות עובד מיוזמתו שלא בתנאים המזכים (איזור הנמצא בטווח סכנה או היעדרות לצורך השגחה על ילד בתנאים המזכים בחוק), עלולה ההיעדרות אף להוות הפרת משמעת, ואין בכך הגנה מפיטורים. יחד עם זאת, רשאי המעסיק לשלם לעובד שכר ולנכות את ההיעדרות מימי החופשה בכפוף להסכמת הצדדים.

בעבר בתי הדין לעבודה לא הורו על תשלום לעובדים במקרה כזה.

מה לגבי מעסיק שהורה לעובדים שלא להגיע לעבודה על דעת עצמו ללא הנחיה של פיקוד העורף?

במקרה כזה, שהמעסיק על דעת עצמו הורה לעובדים שלא להגיע לעבודה, זכאים העובדים לתשלום שכר כרגיל על ידי המעסיק. השיקול הכלכלי אינו מאפשר למעסיק להימנע מתשלום שכר ובעתיד יהיה זכאי בהתאם לדין הקיים, לתבוע ממס רכוש פיצוי על נזקי מלחמה כלכליים.

האם ניתן להוציא עובדים לחל"ת?

הוצאה לחל"ת הינה אך רק בהסכמת העובד. בשלב זה, נוכח החקיקה, אין חל"ת מזכה עובדים בתגמול מיוחד כמו בתקופת הקורונה, ולפיכך מדובר בהשעיית יחסי העבודה ללא סמכות.

האם המעסיק יכול לחייב את העובד להגיע בזמן הכרזת מצב מיוחד בעורף?

התשובה שלילית, אם ניתנה הנחיה להישאר במרחב מוגן, לא ניתן לחייב את העובד להתייצב בעבודה.

באשר לעובדים במפעל חיוני או לשירותים קיומיים (מוסדות רפואיים או סיעודיים, מוסדות רווחה, שירותי ממשלה שונים, אספקת מזון, מים, דלק, גז), שר העבודה הרחיב את הוראות פרק ד' לחוק שירות עבודה , בשע"ח, והוציא צו המחייב עובדים להתייצב לעבודה על אף הכרזת המצב המיוחד, במקומות עבודה לשירותים קיומיים.

הפרת הצו עלולה לגרור סנקציות פליליות.

האם ניתן לחייב את העובד לבצע שעות נוספות?

במבצע חרבות ברזל, כבר ניתנו היתרים להעסקה בשעות נוספות.  במפעלים חיוניים או במפעל לשירותים קיימים, המעסיק יכול לתת היתר לעבודה בשעות נוספות ועל העובד להגיע לעבודה. עבודה בזמן מנוחה שבועיות דורשת אישור ועדת השרים.

האם ניתן לפטר עובד אשר נעדר מהעבודה עקב הנחיות פיקוד העורף (במקום מוכרז בטווח הסכנה)?

למעסיק אסור לפטר עובד אשר נעדר מהעבודה עקב הוראת פיקוד העורף אשר בעקבותיה נמנע מהעובד להתייצב לעבודה או לבצעה. כך למשל, עובד שחל איסור על יציאה מאיזור מגוריו לפי הוראת פיקוד העורף ובגינה לא יכול להתייצב – לא ניתן לפטרו.

האם ניתן לפטר עובד במקום עבודה שאין בו מרחב מוגן?

במקום עבודה שלא מתקיים בו מרחב מוגן לפי הוראות פיקוד העורף, חל איסור פיטורים, וככל והעובד נעדר עקב אי קיומו של מרחב מוגן, זכאי העובד לעתור בצו למניעת פיטוריו לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום.

את ההוראות באשר למקומות עבודה מוציא פיקוד העורף, כך למשל עובד אשר המעסיק מספק לו מרחב מוגן בהגעה תוך הזמן שנקבע כתלות באיזור, לא ייחשב כמי שנמנע ממנו להתייצב בעבודה, ככל ולא נאסרה בהוראת פיקוד העורף יציאה מאיזור מגוריו.

איסור פיטורי עובד עם מוגבלות

באשר לאדם עם מוגבלות (כמשמעותה בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), חל איסור גורף לפטר עובד מוגבל עקב היעדרותו.

מה לגבי פיטורי עובד שאין לו סיבה מוצדקת להיעדרות (כמו חשש בלבד)?

כעקרון רק עובדים שנאסר עליהם על פי הוראות פיקוד העורף להגיע לעבודה, או שהיעדרותם עקב השגחה על ילדם עקב סגירת מוסדות חינוך, בהתאם לתנאי החוק, מוגנים מפיטורים.  סיב מוצדקת נוספת להיעדרות היא אי קיום מרחב מוגן במקום העבודה, וככל וקיים ספק באשר לתקינות מרחב מוגן, יש לבדוק זאת עם פיקוד העורף.

עובד שאין לו סיבה מוצדקת להיעדר ממקום העבודה וקיים בו מרחב מוגן, אי התייצבות היא על אחריותו.

קיימת פרשנות מרחיבה לפיה, גם עובדים שחשים מצוקה וחוששים לבטחונם, יכולים שלא להגיע לעבודה ובמצב זה, ההיעדרות זו תיחשב כהיעדרות כדין (גם אם אינה מזכה בתשלום) ולא ניתן יהיה לפטר בגינה.  יחד עם זאת, נושא זה לא הגיע להכרעה משפטית.

דעת הכותבת שכל עוד אין מדובר במצב מוגדר בחוק שמעניק פטור מהגעה למקום העבודה, אין מקום לחייב את המעסיק בשכר עבור ימים אלה, ועל העובד להחליט האם הוא בוחר שלא לקבל שכר עבור ימים אלה או להגיע להסדר עם המעסיק כי ימים אלה ינוכו מימי החופשה ככל וקיימת צבירה.

איסור פיטורים עקב השגחה על ילד מתחת לגיל  14

חל איסור לפטר עובד אשר משגיח על ילד/ים מתחת לגיל 14, אשר נמצאים בבית עקב סגירת מוסדות חינוך או שניתנה הוראת פיקוד העורף להורה לשהות עם הילד במוסד החינוך, וזאת בכפוף לאחד מהתנאים הבאים ובלבד שבמקום העבודה אין סידור נאות להשגחה על הילד:

הילד בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא ההורה העצמאי של הילד

בן זוגו של העובד הוא עובד שכיר או עצמאי שלא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד, ואם אינו עובד, ככל ונבצר ממנו להשגיח על הילד.

האם מותר לפטר עובד שקיבל צו 8 לגיוס למילואים?

לפי חוק חיילים משוחררים, אסור למעסיק לפטר עובד עקב גיוסו לשירות מילואים, בשל משך שירות המילואים, במהלך שירות המילואים וגם לא 30 ימים אחריו, וזאת ככל ומדובר בשירות למילואים מעבר ליומיים.

באשר לתשלום השכר לעובדי מילואים, על המעסיק לשלם את השכר לעובד, ובהמשך לשלם לו את הפרש השכר ששולם על ידי ביטוח לאומי למעסיק בגין מילואים.

בטלות פיטורים וצווי מניעה

פיטורים בניגוד להוראות החוק – בטלים ומכח החוק לבית הדין לעבודה סמכות להחזיר את העובד לעבודתו בצו מניעה ו/או פסוק פיצויים עונשיים בגין נזק לא ממוני.

נוסף על כך, ככל ועובד מפוטר עקב המצב הבטחוני (ללא הגבלות על הגעה לעבודה או שהייה בעבודה אלא משיקולים כלכליים בלבד), עלולים פיטורים אלה להיחשב כמי שפיטרו שלא כדין ו/או בחוסר תום לב.

פיטורי עובד קבלן כח אדם

כמו כן, ההוראות יחולו גם על עובד של קבלן כח אדם, ויראו את המעסיק בפועל כמי שגרם לפיטוריו בניגוד לחוק, אלא אם הוכיח אחרת

על מי לא חל החוק:

על עובדים חיוניים , שוטרים, סוהרים, עובד שב"כ מוסד, עובד בגוף הצלה. בשים לב, שעובדים חיוניים (שירותים קיומיים, מזון, וגם שירותים חיוניים כמו בתי חולים ומוסדות שונים), מחויבים לפי חוק עבודה בשעת חירום להתגייס, לפי הוראות שייתנו, וסירוב עלול להוות עבירה פלילית.

באשר לעובדת בהריון, יש החרגה, שהמעסיק צריך להתחשב בנסיבותיה. יחד עם זאת,העובדת אינה זכאית להגנה מכח חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, כעובד שאינו חיוני ואשר נעדר היעדרות מוצדקת.

מה יעשה מעסיק שאין לו עבודה, האם הוא יכול להוציא עובד לחופשה/חלת ללא תשלום?

למעסיק הזכות להוציא עובד לחופשה מרוכזת של עד 7 ימים (כולל שישי שבת) מתוך ימי החופשה הצבורים של העובד, ללא התראה מוקדמת. מעבר לכך, ההיעדרות הכפויה תהיה על חשבון המעסיק. מעבר ל 7 ימי חופשה, תשלום השכר בחופשה כפויה הינו על חשבון המעסיק.

הוצאה לחל"ת לא יכולה להיעשות ללא הסכמה. אין מדובר בחל"ת קורונה שהקנה זכויות בביטוח לאומי וזאת עד שלא תצא הוראה כאמור.

האם מעסיק ששולח עובד לביתו, ללא הוראה מפיקוד העורף, אלא מטעמים כלכליים -חייב לשלם לעובד שכר?

על מעסיק חלה החובה לשאת בשכר העובד, ואינו יכול להוציאו לחל"ת כפוי ללא הסכמתו (וזו המשמעות של הוראה שלא להגיע לעבודה)

לכן משמעות הוראה לא להגיע לעבודה, כשאין הנחיות של פיקוד העורף, משמעותה כי המעסיק חייב בתשלום השכר לעובד.

המעסיק יוכל לבחון בהמשך זכאותו לפיצוי בהתאם לחקיקה הרלבנטית (חוק מס רכוש) על נזקים מלחמה עקיפים לרבות נזקים כלכליים.

האם העובד יכול לדרוש לעבוד מרחוק/מהבית?

ההחלטה האם לעבוד מהבית, היא זכותו של המעסיק ובהתאם לסמכויותיו הניהוליות כאשר כדאי להתגמש בנושא זה בעיתות חירום.

מה לגבי זכויות מעסיקים לפיציים עקב נזקי המלחמה? שימו לב כי ההכרזה על מצב מיוחד בעורף לא מקנה פיצוי אוטומטי לבעלי עסקים שנפגעו עצמם או רכושם, את זאת מסדיר חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א 1961. החוק מסדיר פיצויים עקב נזק מלחמה, נזק פיזי ישיר שנגרם, או נזק עקיף כמו הפסדים או מניעת רווח כתוצאה מנזק המלחמה. בד"כ מעבר לחקיקה, מותקנות תקנות זמניות של שר האוצר הקובעות מנגנוני פיצוי נקודתיים ומוגבלים בזמן שמטרתם לפצות על הנזק כתוצאה ממלחמות ומבצעים בשנים האחרונות.

באשר לנזקי מלחמה עקיפים מעבר לישובי הספר, תידרש חקיקה ספציפית שמרחיבה את זכאות המעסיקים לתבוע על נזקים עקיפים עקב המלחמה ,גם לאיזורים שאינם בישובי הספר.

 

 

 

בית הדין הארצי הגדיר לראשונה את המושג יחסי השפעה במקום העבודה בהקשר של החוק למניעת הטרדה מינית -בטווח שבין יחסי מרות לבין היעדר מרות – סקירת פסקי דין

מאת: עו"ד איריס אלמוג*

בפסק דין תקדימי ומהפכני מיום 13/12/2022, קובע לראשונה בית הדין הארצי לעבודה (ערכאת הערעור על פסק דין של בתי הדין האיזוריים) לעבודה את המושג : "יחסי השפעה".

כב' נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט ליבנה, טבעה מונח חדש המתאר יחסי כוחות הנוגעים להטרדה מינית.

לראשונה, בית הדין קובע כי "יחסי השפעה" הינם מקרה ביניים, יחסים המצויים בתווך שבין יחסי מרות (ממונה לכפיף) לבין היעדר מרות (חברים לעבודה במעמד זהה) והם מתבטאים בעיקר בשתי בחינות – מקצועית ומעמדית.

בית הדין לעבודה קבע כי כשמדובר בהטרדה מינית שבוצעה על ידי בעל השפעה, רף ההוכחה המוטל על המוטרדת ביחס לנטל עליה להוכיח כי "הראתה למטריד כי אינה מעוניינת" (כמתחייב בסעיפים 3(א)3- ו 3(א(4) לחוק) נמוך מהרף המוטל על מי שהוטרדה על ידי עובד במעמד זהה לה.

בית הדין לעבודה קובע כי יחסי השפעה התקיימו בין המערערת – מלצרית בלובי המלון שבבעלות המשיבה 1 לבין משיב 2 שף בלובי המלון באילת, והוכח כי התקיימה הטרדה מינית לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

בהתאם,  השף – חויב בפיצוי בסך 40,000 ₪ ואילו החברה שבבעלותה בית המלון חויב בסך 120,000 ₪ על הפרת חובותיה לפי החוק.

בית הדין קובע כי יחסי השפעה יכולים להתבטא בפער בניסיון המקצועי של עובד ומידת החשיבות המקצועית שלו במקום העבודה, לעומת עובד אחר.  כמו כן, יכולה מהות התפקיד לכונן כח והשפעה של עובד אחר על אחר, כמו גם הוותק של עובד במקום העבודה הספציפי וטיב קשריו עם עובדים אחרים, שמו והמוניטין שלו במקום.

כב' הנשיאה תיארה את הרציונל והרקע להכרה בקיומם של אותם מקרי ביניים הדורשים התייחסות מיוחדת, והתחשבות במישור הראייתי שעד עתה לא נבחנו כך. : "מקום העבודה הוא זירה משמעותית מאד בחייו של אדם, במובן הפיזי, מדובר במקום בו שוהה העובדת מדי יום שעות רבות, במובן הרגשי מדובר כלכלית במקום העבודה, ולכן גם מערכות היחסים במקום העבודה בעלות חשיבות רבה לחייה, מערכות יחסים אלו עשויות להצמיח קשרים מחוץ לעבודה, אך הן בעיקר משפיעות על שגרת יומו של האדם ומכאן שהן מורכבות ורגישות לאור חשיבותו של מקום העבודה בחיי אדם עובד. עוד קובעת כב' הנשיאה, כי על יסודות אלה נשענים דיני העבודה ובפרט הדין למניעת הטרדה מינית. כל זאת, באמצעות הגדרת גבולות ברורים לאותן מערכות יחסים מורכבות ולהתנהגות הזהירה והרגישה הנדרשת במסגרתן. ללא גבולות ברורים, עשוי עובד לטעות לחשוב שכוחו כעובד הופך אותו לעדיף על עובד אחר , כאדם.

מראה מקום של פסק הדין: עע (ארצי) 35999-10-21 פלונית נ' חברה פלונית, ניתן ביום 13/12/21

*הכותבת לא ייצגה בתיק.

לייעוץ בדיני עבודה והטרדות מיניות בעבודה, ניתן ליצור קשר עם עו"ד איריס אלמוג בטל 03-7514538 או 052-2645646 או ליצור קשר בתיבת הפניות באתר.

*המשרד לא ייצג בתיק זה.

בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, זיכה באופן מוחלט את מי ששימש כסגן הממונה על השכר במשרד האוצר משורה של עבירות משמעת חמורות שיוחסו לו. בין השאר, ההאשמות כללו דיווחים כוזבים. עוד נקבע, כי בית הדין למשמעת אינו כלי בידי עובדי המדינה לסגירת חשבונות איש עם רעהו.

העובדות

4 אישומים הוגשו כנגד הנאשם:

אישום ראשון – דיווח כוזב על שעות עבודה שלא בוצעו תוך שקיבל עבורן שכר שלא כדין

אישום שני – דיווח באופן כוזב על יציאה בתפקיד בעוד הוא היה במשרד – וזאת ללא הצדקה

אישום שלישי – אי החתמת כרטיס נוכחות במספר מקרים בניגוד לנהלים

אישום רביעי – בקשות אש"ל שלא כדין ובניגוד לנהלים

הכרעה:

רף הראיות הנדרש להרשעה בדין המשמעתי של עובדי המדינה הוא זה המקובל במשפט הפלילי – כלומר -מעבר לכל ספק סביר. אם ימצא כי התביעה לא הרימה את הנטל המוטל עליה – המשמעות הינה זיכויו המוחלט של הנאשם.

נקבע כי תובענה אינה יכולה להתבסס על רכילות, שמועות או באזים.

חובת הרשויות למיצוי חקירה כראוי מהווה חלק מזכות הנאשם למשפט תקין והוגן, בהיותו אמצעי לחשיפה של האמת.

במקרה זה, הנאשם לא נחקר כלל על כל המועדים המופיעים בנספח א' בכתב התובענה, לא נבדקה גרסתו מבחינה עובדתית, ודבריו לא עומתו עם הגורמים אליהם הפנה. ללא ספק ריבוי מחדלים אלה יש בו כדי להקים חובת ספק לטובת הנאשם , דבר אשר מביא לזיכויו של הנאשם מהאישום הראשון בתביעה.

בית הדין שמע את כל העדים, אך נוצר הרושם כי התהפכו היוצרות ובמקום שהתביעה תעמוד ברף הראייתי כמחויב בדין המשמעתי בכדי להוכיח את אשמתו של הנאשם, דהיינו, מעבר לכל ספק סביר, הנאשם הוא זה שנדרש על ידי התביעה להוכיח את חפותו .

באשר לאישום השני, בית הדין קובע כי על התביעה נטל ההוכחה בדבר הגעתו של הנאשם למשרד הראשי ללא סיבה מוצדקת ומבלי לבצע שום פעולת עבודה נדרשת והיא למעשה לא עמדה בכך אלא שיערה שהסיבה היא לאפשר לדווח על שעות הנסיעה מביתו כשעות עבודה. התביעה לא גבתה עדויות , איש לא העיר על כך ולא הוצגה כל ראיה בנוגע לכך – ולפיכך גם בגין אישום השני – הזיכוי הוא מוחלט.

באשר לאישום השלישי, הנאשם הואשם באי החתמת כרטיס נוכחות, בניגוד לנהלים. בית הדין קבע כי חובה על התביעה להוכיח בפני בית הדין כי קיים נוהל אשר קובע כי על כל עובד משרד האוצר להחתים כרטיס במשרד הראשי ככל שגיאוגרפית במקום אחר ולהוכיח כי נוהל זה הופר על ידי הנאשם. משלא הוצג נוהל על ידי התביעה, זוכה הנאשם גם מהאישום השלישי.

באשר לאישום הרביעי, בית הדין השתכנע כי גם ככל והייתה טעות היא הייתה בתום לב, ולא הייתה כל מטרה להתעשר שלא כדין או לרמות . גם כאן הצביע בית הדין על כשלים בעבודת החקירה שביצעה התביעה. לפיכך, הנאשם זוכה גם מאישום זה.

 בית הדין קובע כי אין זה מתפקידו להיכנס לדין ודברים או סכסוכים אישיים בין עובדי המדינה, כפי שנחשף במהלך שמיעת העדים, הן מצד התביעה והן מצד ההגנה. איש כלפי רעו והגישו תלונות, עקבו, חקרו, בדקו, האזינו, שלחו הודעות מפלילות או מכשילות. בענין זה ולמען הסר ספק, יעיד בית הדין כי אינו מהווה כלי בידי עובדי המדינה, בינם לבין עצמם, לסגירת חשבונות איש עם רעהו.

לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד איריס אלמוג חייג 052-2645646 או 03-7514538

 סקירת פסק דין* בתיק בד"מ 44-15 מיום 9/8/17  

*המשרד לא ייצג בתיק זה.

בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, זיכה את הנאשם משלושת אישומי התובענה שהוגשה נגדו. בית הדין קבע  כי יש לזכותו עקב אכיפה שפוגעת בתחושת הצדק ובנוסף מחדלי התביעה באי מסירת חומרי חקירה להגנה.

התובענה הוגשה כנגד הנאשם ששימש במועדים הרלבנטיים כמנכ"ל מוסד רפואי ממשלתי, בטענות על פעילות קליניקה פרטית שנמצאת בתוך בית החולים.  הקליניקה נוהלה על ידי רופא פלסטיקאי, ועל פי טענת הנציבות עסק בקליניקה הפרטית בשעות הבוקר, בידיעתו ובאישורו של הנאשם.

בתביעה נטען, כי יחד עם אותו רופא, עבדו אנשי צוות רפואי נוספים שבאותו הזמן קיבלו שכר מהקופה הציבורית.

בית הדין המשמעתי החליט לזכות את הנאשם ממספר נימוקים:

הנימוק האחד – אכיפה בררנית – בית הדין קובע כי אכן נפלו פגמים מינהליים בהתנהלותו של הנאשם, המתבטאים בהיעדר בקרה ופיקוח במידה מספקת מצידו על טיב והיקף הפעילות במרפאה קלאס קלינק. יחד עם זאת, קבע בית הדין יש לזכות את הנאשם מחמת אכיפה בררנית פסולה שנקטה התביעה כנגד הנאשם, אשר פוגעת פגיעה חריפה בתחושת הצדק וההגינות, והאינטרס במתן ביטוי לתלושה זו עולה על האינטרס הציבורי שבמיצוי ההליך המשמעתי בעניינו.

בית הדין קובע כי אין למצות את הדין עם הנאשם, מאחר ומודל מכירת שירותי חדר ניתוח היה שקוף וגילוי לגומרים רבים בבית החולים, ואף לגורמים במשרד הבריאות ואף אחד מהם, לא נדרש לתת דין על מעשיו במישור המשמעתי ואף אחד לא נקרא לסדר במישור המינהלי.

הנימוק השני – התביעה הסתירה ולא העבירה חלק מחומרי החקירה להגנה, ובכך נפגעה זכותו של הנאשם לנהל הגנתו תוך הכרת מלוא חומר החקירה.

 

150,000 ₪ על התעמרות בעירית ירושלים –סקירת פסק דין מיום 21/2/22

מאת: עו"ד איריס אלמוג

ביום 21/2/21 ניתן פסק דין כנגד עיריית ירושלים במסגרתו חייב בית הדין את העירייה לשלם לתובעת ששימשה במועד פסק הדין כסגנית היועמ"ש לתכנון ובניה בעיריה, סך  150,000 ₪ בגין העסקה פוגענית. בנוסף, מאחר ומדובר בתביעה כאשר התובעת עדיין עובדת בית הדין העניק סעדים אופרטיביים למניעת המשך התעמרות והתנכלות. בית הדין קבע כי על העיריה לחדול ממידורה של התובעת מפעילות אגף היעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה. בכלל זה נקבע כי העירייה תערב את התובעת בתהליכים ופרויקטים במחלקת התכנון והבניה באגף היעוץ המשפטי, תעדכן את התובעת באופן שוטף ותעביר לעיונה חוות דעת משפטיות המוגשות על ידי העירייה או נגדה ותזמין אותה לפגישות בתחום זה כפי שהיה נהוג נכון ליוני 2016.

התובעת טענה כי מאמצע שנת 2016 נלקחו ממנה הסמכויות הניהוליות וכל צוות העובדים (כשממועד זכיתה במכרז ב – 2010 התובעת ניהלה את מחלקת התכנון והבניה) והותר ברשותה תפקיד אחד מכלל תפקידיה. ניתנה הוראה לצוות העובדים שלא לעבוד עם התובעת. העיריה מאידך טענה לשינוי ארגוני וכי לא חל שינוי במהות התפקיד או בתנאי עבודתה של התובעת.

בית הדין קבע כי הוכח כי השינוי שחל הותיר לתובעת את הקליפה של תואר התפקיד "סגן היועמ"ש" אך גרע ממנה את מהות התפקיד על מגוון סמכויות שהחזיקה בהן, ולפיכך דחה את טענת העיריה כי לא הייתה פגיעה בתפקידה של התובעת. הלכה למעשה, לא נותרה לתובעת מחלקה לנהל.

בית הדין קבע כי מכל תפקידיה ותחומי אחריותה נותר לתובעת תפקיד אחד בלבד, והוא היועצת המשפטית לועדה המקומית לתכנון ובניה ואולם גם בתפקיד זה חוותה התובעת הגמדה ומידור, סמכויותיה צומצמו והיא זכתה להשגחה וליווי צמוד.

נקבע כי העיריה לא הוכיחה כי מדובר בשינוי כתוצאה מההליך הארגוני וכי ועד העובדים נתן הסכמתו. גם הטענות בדבר חוסר שביעות עובר ליוני 2016 (מועד הפגיעה בתפקיד ובסמכויות) לא הוכחו.

בית הדין בפסיקתו סקר את הפסיקה במהלך השנים ואת הספרות המשפטית העניפה בעניין התעמרות והתנכלות תעסוקתית.

בית הדין התייחס למאמרה של שולמית אלמוג "התנכלות תעסוקתית  (mobbing) עבודה, חברה ומשפט יא 223 (2005) המנתח את תופעת ההתעמרות:

"התנכלות תעסוקתית עלולה לגרום לנחשפים אליה סבל רגשי בדרגות שונות. לבד מהסבל הרגשי, עובדים החווים התנכלות עלולים ללקות בתסמינים גופניים ונפשיים כנדודי שינה, לחץ, אי שקט, אובדן תחושה של ערך עצמי, אומללות חברתית וכאבים גופניים שונים. לעיתים ילקו עובדים אלה בתסמונת פוסט טראומטית. מקרים קיצוניים של התנכלות תעסוקתית עלולים לגרום לנטישת מקום העבודה, לנזק בריאותי בלתי הפיך ואפילו להתאבדות"

 

במסגרת הסקירה, הפנה בית הדין לפסק הדין בעניין אאוסקר שם נקבע כי לא כל התנהלות של המעסיק ממנה נפגע העובד מהווה התעמרות בעבודה.צוין כי יחסי עבודה כרוכים מעצם טיבם בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין המעסיק או בין העובד לבין עמיתיו לעבודה.  עוד צוין כי ישנן פעולות שעלולות לפגוע בעובד, כמו משוב על עבודתו ואולם ככל שמדובר בהערכה כנה על פי מיטב שיפוטו של המעסיק  ולא משיקולים זרים ונמסרת לו באופן ראוי תוך שמירה על כבודו – אין זו התעמרות.

עוד התייחס לפררוגטיבה של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו בדרך הטובה ביותר לדעתו, אך אין בכך כי להעניק לו כוחות בלתי מוגבלים ומשוחררים מביקורת.

בית הדין התייחס לקושי בקביעת התעמרות ומפנה למאמר המציע מבחן משולב שידרוש קיומה של פגיעה סוביקטיבית אך יכיל גם מבחן אובייקטיבי, אשר יבחן אם מדובר בהתנהגות שעשויה להיתפס כפגיעה גם מנקודת מבט חיצונית לעובד.

בית הדין קבע כי בניגוד לחוזה העבודה שבין הצדדים, העיריה פגעה במעמדה של התובעת ובמהות תפקידה שלא כדין, השפילה אותה בפני עמיתיה וגורמים נוספים בעירייה, כל זאת ללא הצדקה עניינית.

בית הדין שוכנע כי לתובעת נגרם סבל נפשי בעקבות המהלכים הכוחניים בהם נקטה העירייה כלפיה, ושגרת יומה בעבודה נפגעה (התובעת העידה כי היא מתהלכת עם הראש למטה), מתחמקת מעיניהם של עמיתיה לעבודה ומסתובבת כאילו אות קלון מונחת על ראשה.

בית הדין התייחס לכך כי הפגיעה בתובעת קשה מנשוא, בשים לב לותק של התובעת באגף היעוץ המשפטי של העירייה, לתפקיד הרם שהגיעה ולרוחב סמכויותיה, שניטלו ממנה באבחה ללא הצדקה עניינית, מבלי שהתקיים הליך תקין, בחוסר תום לב ובחוסר סבירות.

נוכח דברים אלה, סבר בית הדין כי נוכח חומרת הפגיעה בתובעת, ההעסקה הפוגענית וההתעמרות בה החל מחודש יוני 2016, ועד לכתיבת פסק הדין מוצדק לפסוק פיצוים לא ממוניים על הצד הגבוה. בשים לב להתנהלות פסק בית הדין 150,000 ₪ על העסקה פוגענית וחייב 25000 ₪ בהוצאות משפט.

*הכותבת לא ייצגה בפסק הדין.

לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד איריס אלמוג, נא צרו קשר בטל 0522645646 או 037514538

      למי שייכים רווחי הפוליסות – בתשלום פיצויי פיטורים?  לעובד או למעסיק

מאת: עו"ד איריס אלמוג

הסוגיה למי הזכאות ברווחי רכיב הפיצויים שהצטבר בביטוח פנסיוני(ביטוח מנהלים/פנסיה/קופת גמל) של העובדים, תלויה בהחלת סעיף 14 על הצדדים (אם באמצעות הסכם קיבוצי/ צו הרחבה ואם באמצעות הסכם אישי) בשיעור ההפקדות, ובמשך תקופת ההפקדות ובשאלה: האם ביחס לתקופה מסוימת של הפקדות, ניתן לראות את הכספים שהופקדו לרכיב פיצויים כבאים "במקום" פיצויי פיטורים או "על חשבון" פיצויי פיטורים. 

ראשית, נקודת המוצא לבחינת הסוגיה היא שהעובד סיים עבודתו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, כלומר- פיטורים, או התפטרות בדין מפוטר המזכה בפיצויים על פי חוק (על פי רוב משכורת אחרונה כפול תקופת ההעסקה).

שנית, המקור החוקי לבחינת סעיף 14 – הוא למעשה סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים אשר קובע:

"14.   תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר"

כלומר, בשים לב, רק בהתקיים תנאים מסויימים ניתן לתת תוקף להסדר מכח סעיף 14: האחד- החלת סעיף 14 מכח הסכם קיבוצי (כמו למשל צו ההרחבה לביטוח פנסיוני) או חתימת על הסכם העסקה ועל האישור הכללי של שר העבודה שצורף אליו בנוגע להסדר לסעיף 14.

א.מתי הרווחים שנצברו בקופה אינם באים בחישוב השלמת פיצויי הפיטורים? כלומר, מתי הרווחים שייכים לעובד?

במקרה של הפקדות לפי סעיף 14 או צו הרחבה /הסכם קיבוצי

כאשר מעסיק מפריש כספים לרכיב פיצויים לביטוח פנסיוני (ביטוח מנהלים/פנסיה/קופת גמל) מכח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (באמצעות חתימה על הסדר האישור הכללי בהסכם העסקה) או מכח צו הרחבה לביטוח פנסיוני (שקובע תחולה אוטומטית של סעיף 14), בעת סיום העסקה המזכה בפיצויי פיטורים, עליו לשלם בנוסף השלמת פיצויי פיטורים גם על תקופה במהלכה לא הופרשו כלל כספים לרכיב פיצויים או על תקופה שבה הפריש המעסיק רק חלק מפיצויי הפיטורים (כמו למשל הפקדה של שיעור הפחות מ  8.33% לחודש),או בעבור תקופה שבה היו חוסרים בהפקדות, זאת במנותק מהשאלה – האם הצטברו רווחים בקופה.

למשל: אם עובד הועסק בחברה במשך שלוש שנים, 2015-2018 במהלכן ביצע המעסיק הפקדות משכרו בשיעור 6% לרכיב פיצויים. המעסיק יחוייב בהשלמת שיעור של 2.33% בעבור אותה תקופת העסקה (36 חודשים), ללא קשר לצבירת הרווחים בפוליסה, וזאת מאחר ורואים את שיעור ההפקדה בשיעור 6% ככאלה שבאים "במקום" פיצויי פיטורים (כנוסח סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים).

  • בשים לב כי אם הוחל על הצדדים סעיף 14 (צו הרחבה/הסכם קיבוצי/הסכם אישי) ובוצעו הפקדות מלאות בשיעור 8.33% לחודש (שמחליפות 100% פיצויי פיטורים בכל שנה 12 כפול 8.33%) הרי יש פטור מהשלמת פיצויי פיטורים והעובד יהיה זכאי לכלל ההפקדות בפוליסה + צבירת הרווחים. ואולם לא זה המקרה אותו אנו מנתחים במאמר זה.

ב.מתי הרווחים  שנצברו בקופה כן באים בחישוב השלמת פיצויי הפיטורים? – כלומר –מתי הרווחים שייכים למעסיק?

במקרים שבהם לא חל סעיף 14 או צו הרחבה (כמו למשל במקרה שבין העובד למעסיק נקבע הסדר מטיב), על המעסיק לשלם השלמת פיצויי פיטורים רק אם סך הכספים שנצברו כולל הרווחים נמוך מסכום פיצויי הפיטורים על פי החוק (כלומר נמוך משכר אחרון כפול שנות העסקה).

למשל : עובד שעבד בשנים 2000-2014 במשך 14 שנים. החל משנת 2008 עם כניסת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, החלו הפקדות משכרו בשיעור של 8.33% (שיעור מלא מעבר לקבוע בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני המוגדר כ"הסדר מטיב" לפי סעיף 4(א) לצו ההרחבה). במקרה כזה, מאחר ומדובר בהסדר מטיב, לא יבואו ההפקדות לפיצויים "במקום" פיצויי פיטורים בגין התקופה בה הופקדו.

לפיכך, במקרה שבדוגמא לעיל, בנסיבות בהן העובד סיים בנסיבות מזכות בפיצויי פיטורים, ייערך חישוב פיצויי פיטורים כחוק, וממנו יופחתו הכספים שנצברו בפוליסה כולל הרווחים. אם סך הצבירה כולל הרווחים, עולה על סכום הפיצויים לפי החבות בחוק, יהיה פטור המעסיק מהשלמת פיצויי פיטורים, גם אם בחלק מהתקופה לא ביצע הפקדות פנסיוניות.

ראה פירוט בהמשך בדוגמא בפסק הדין בעניין "אילנה קאטר".וכן במספר פסקי דין שאסקור בבתי הדין האיזוריים ואשר ניתנו לאחריו.

ג. חריג- החרגת הרווחים בפוליסת ביטוח מנהלים

בפוליסות ביטוח מנהלים מסוימות, מוגדר כי הרווחים שנצברים בקופה לא נחשבים לחלק מפיצויים, כמו למשל במקרה שהפוליסה מגדירה כי הרווחים יועברו לרכיב חיסכון. במקרים מסוג אלה, אם יתרת ההפקדות על חשבון פיצויים (לאחר הסטת רווחים לרכיב חסכון) נמוכה מגובה הפיצויים על פי חוק, המעסיק יצטרך להשלים את הסכום החסר והרווחים שייכים לעובד.

העניין נדון בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בתיק ע"ע 29744-11-18 חברת מוסדות חינוך ותרבות בהרצליה נ' דורית לוי, ניתן ביום 31.3.2020 (שם ביה"ד דן בחישוב ערך פדיון כספי פיצויי פיטורים שנצברו בפוליסת ביטוח המנהלים שהוצאו בשנים 1992-2003 ופסק כי לפי הוראות הפוליסה חישוב ערך פדיון ממרכיב הפיצויים במערכת יחסי עובד (מבוטח)- מעסיק (בעל הפוליסה) אינו כולל את התשואה הריאלית של הפקדות המעסיק למרכיב הפיצויים בפוליסה, כאשר התשואה העולה על קרן ההפקדות בתוספת הפרשי הצמדה למדד הוסטה למרכיב התגמולים ואין לזקוף אותה על חשבון פיצויי הפיטורים.

נושא שיוך הרווחים למעסיק או לעובד נדון בפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, בתיק ע"ע 39921-01-16 אילנה קאטר נ' קרן קורת ישראל  מיום 22.11.2017, ניתן על ידי כב' השופט רועי פוליאק

שם דובר על עובדת שעבדה במשך כשמונה שנים, עד לפיטוריה. הסוגיה שנדונה בערעור הייתה האם העובדת זכאית להשלמת פיצויי פיטורים, בנסיבות שבהן הסדר הביטוח הפנסיוני כלל הפקדות לרכיב פיצויי פיטורים רק בעבור חלק מתקופת העבודה, זאת כאשר צבירת הפיצויים בפועל בקרן הפנסיה הגיע כמעט למלוא חבות הפיצויים לפי מכפלת משכורת אחרונה בשנות העבודה נוכח הרווחים שנצברו.

בעניין קאטר, העובדת התחילה לעבוד בשנת 2006 כשרק החל משנת 2008 הועבר לקרן הפנסיה תשלום חודשי קבוע בשיעור 8.33% למרכיב פיצויים בפוליסה. בפוליסה עם סיום ההעסקה נצבר כולל רווחים על חשבון רכיב פיצויים  סך של 80,196 והמעסיקה שילמה השלמת פיצויי פיטורים בסך 51802 ש"ח לפי שכר אחרון במכפלת תקופת ההעסקה.

בעניין קאטר, לא נחתם הסכם העסקה המאמץ את תנאי האישור הכללי על ידי שר העבודה והרווחה בדבר תשלומי מעבידים לקרו פנסיה ולקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים ("האישור הכללי"), ובנוסף לא נטען כי חל על הצדדים הסכם קיבוצי המחיל את סעיף 14 (העובדת החלה בהעסקתה טרם צו הרחבה לביטוח פנסיוני וההפקדות החלו בשיעור גבוה של 8.33% טרם כניסה לתוקף של צו ההרחבה לביטוח פנסיוני).

העובדת טענה כי הכספים שהופקדו לרכיב פיצויי פיטורים צריכים לבוא על חשבון פיצויי פיטורים ולא במקומם. מאחר ולא חל סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים (סעיף 14 לחוק הקובע כי הפקדות לפיצויים בביטוח פנסיוני לא יבואו במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם קיבוצי או הסכם אישי שהחיל את האישור הכללי של שר העבודה).

השאלה בבית הדין האיזורי לעבודה התמקדה בסוגיה לזכות מי יש לזקוף את הרווחים שצברה קופת הפנסיה ברכיב ההפרשות לפיצויי פיטורים והאם יש לקחת בחשבון את העובדה שבחלק מתקופת העבודה לא בוצעו הפקדות לפוליסה.

בית הדין האיזורי לעבודה קבע כי המעסיק זכאי כי הרווחים שנצברו ייחשבו כחלק מפיצויי פיטורים לחישוב.

העובדת טענה כי פיצויי הפיטורים הצבורים במרכיב הפיצוים בהסדר הפנסיוני באים "על חשבון" פיצויי פיטורים ולא "במקומם" לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים. לפיכך לטענתה, בסיום העסקתה הכספים הצבורים במרכיב פיצויים בקרן פנסיה ישוחררו וייזקפו על חשבון פיצויי פיטורים.

בערעור טענה העובדת כי התוצאה אינה צודקת ואף טענה כי לפי צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, העובד זכאי להפרש דמי הפיצויים בגין התקופות אשר בעבורן לא בוצעו הפרשות לקרן. בערעור בפני בית הדין המערערת אף טענה כי בכל מקרה יש לערוך חישוב פיצויים מיטיב עם העובד וביקשה להחיל את צו ההרחבה לביטוח פנסיוני על התקופות בהן לא בוטחה בקרן הפנסיה (2006 ועד 2008) סכום העומד על סך של כ – 19,000 ₪.

הכרעת בית הדין הארצי  בעניין אילנה קאטר

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעור העובדת וקבע שאינה זכאית להשלמת פיצויי פיטורים, שכן יש לכלול את הרווחים שנצברו בפוליסה בחישוב הפיצויים. (כלומר, בלשון סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים לא מתקיים החריג שהכספים יבואו "במקום" פיצויי פיטורים, אלא "על חשבון" פיצויי פיטורים – קרי – כחלק מהחישוב הכללי). 

בית הדין הארצי קבע כי מאחר וההפקדות משנת 2008 היו בגדר "הסדר מיטיב" לפי סעיף 4(א) 1 לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני שכן עמדו על 8.33% (מעבר לשיעורים הקבועים בצו) לא ניתן להחיל את סעיף 14 מכח צו ההרחבה לביטוח פנסיוני. כמו כן קבע כי מאחר והצדדים לא החילו בהסכם ההעסקה את סעיף 14 מכח האישור הכללי של שר העבודה והרווחה, לא ניתן לקבוע את תחולת סעיף 14 על ההפקדות לפוליסה.

בית הדין ציין כי לו היו הצדדים מאמצים הוראות סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, אכן היה מקום לשמוע את טענת המערערת (החדשה בערעור) כי בתקופה שבה בוטחה המערערת יבואו ההפקדות במקום חבות פיצויי פיטורים, ואילו בתקופה שבה לא בוטחה (2006-2008) תיערך השלמת פיצויי פיטורים לפי החוק.

ואולם לא כך הדברים.

בית הדין הפנה לפסק הדין בתיק דב"ע ארצי נה/3-160 רבני נ' ד"ר אברהמוב, 1996 שם נקבע כי בכל מקום בו מבוטח העובד בפנסיה מקיפה, ולא נאמר שהתשלום לקרו בא במקום פיצויי פיטורים, יהיה העובד זכאי להשלמת ההפרש בין פיצויי פיטורים על פי החישוב הסטטוטורי לבין הסכום העומד לזכותו עבור פיצויי פיטורים מכח הפרשות המעביד.

ואכן, בית הדין קבע כי צדקה המעסיקה משחישבה את ההפרש בין הסכום שנצבר כולל הרווחים לעומת סכום חבות הפיצויים על פי החוק וביצעה השלמה.

לפיכך קבע בית הדין כי לא קיים הסדר נורמטיבי במערכת היחסים שבין בעלי הדין, לפיו זכאית המערערת לחישוב שונה של פיצויים מזה הקבוע בחוק פיצויי פיטורים ותקנות על פיו. בית הדין דחה את טענת המערערת לפיה יש לזכות את העובד בחישוב פיצויים המיטיב מנקודת ראותו ולהחיל עליו בדיעבד הוראות מהסדרים שלא חלו בתקופת העסקתו מכח הדין (כמו צו ההרחבה לביטוח פנסיוני) או הסכם האישור הכללי שלא נחתם.

פסקי דין שניתנו לאחר פסק הדין בעניין אילנה קאטר:

  1. ער (חי') 22367-02-19‏ ‏ יהודה ריבנר – א. ניסים תעשיות מתכת בע"מ (ניתן ביום 28.5.19)- שם הדיון נסב אודות השאלה האם המערער זכאי להשלמת פיצויי פיטורים בשיעור 28%, בנסיבות בהן הפקדות המעסיק לקרן הפיצויים בשיעור 6% באות במקום 72% בלבד מפיצויי הפיטורים בהתאם להסכם הקיבוצי החל על יחסי הצדדים, אך הסכום שהצטבר בפועל בקרן הפנסיה ברכיב הפיצויים (לרבות התשואות שנשאה הקרן), עולה על סכום פיצויי הפיטורים הסטטוטוריים במלואם. בהליך קודם נקבע שיש לראות במערער כמי שהתפטר מחמת מצב בריאותי לקוי ולפיכך הוא זכאי לפיצויי פיטורים, אך נדחתה התביעה להשלמת פיצויי פיטורים על יסוד הוראות ההסכם הקיבוצי, לפיהם התשלומים לקופת הפיצויים יבואו במקום פיצויי פיטורים

         בית הדין הכריע כי הרווחים שייכים לעובד והמעסיק צריך לבצע השלמה. פירוט ההכרעה בפסק הדין :

בחוק פיצויי פיטורים (להלן: החוק) ובתקנות מכוחו נקבע שיש להעמיד את סכום פיצויי הפיטורים על המשכורת האחרונה במכפלת שנות העבודה. הכלל הקבוע בחוק מטיל את החובה לשלם את פיצויי הפיטורים בנסיבות המתאימות לכך, על המעסיק. באשר להפקדות בגין פיצויי פיטורים מבחין סעיף 14 לחוק בין שני מצבים: הראשון, שהוא ברירת המחדל, לפיו תשלומי המעסיק לקופות יבוא על חשבון פיצויי הפיטורים; השני, הוא החריג המתקיים רק מקום בו הדבר נקבע בהסכם קיבוצי (כמו צו ההרחבה לביטוח פנסיוני) או אושר על-ידי שר העבודה (חתימה על האישור הכללי במסגרת הסכם העסקה), ולפיו תשלומי המעסיק לקופה יבוא במקום פיצויי הפיטורים.

לפי הפסיקה, תשלומים שנצברו בקופות הפיצויים לפי האופציה הראשונה היינו סכומים שהופקדו על חשבון פיצויי פיטורים – ייחשבו כ"חיסכון בידי המעסיק", הזכאי להשבתם לידיו אם העובד סיים עבודתו בנסיבות שאינן מזכות בפיצויי פיטורים. במקרה שבוצעו הפקדות על חשבון פיצויי הפיטורים, הרי שהן אינן מהוות מיצוי של הזכות לפיצויי פיטורים והמעסיק עדיין מחויב בתשלום פיצויי פיטורים לפי החוק, אך רשאי להשתמש לצורך כך בסכומים שהופקדו על ידו בקרן או בקופה ובפירות שנצברו עליהם, ולשלם באופן ישיר רק את ההפרש, ככל שקיים כזה. אפשרות הפקדת כספים בקופות פיצויים במקום פיצויי פיטורים, תהווה חריג לכלל הקבוע בסעיף 14 לחוק, רק במקרה של קביעה מפורשת בהסכם קיבוצי או אם התשלום אושר על-ידי שר העבודה. במקרה של ביצוע הפקדות במקום פיצויי פיטורים, לא יהא המעסיק מחויב בתשלום הפרש פיצויי פיטורים ככל שקיים כזה, אלא אם הדבר מצוין בהסכם קיבוצי או באישור שר העבודה שמכוחו בוצעו ההפקדות.

בנסיבות המקרה דנן, על יחסי הצדדים חל הסכם קיבוצי הקובע את חובת המעסיק לבצע הפקדות בשיעור 6% במקום פיצויי הפיטורים. עוד קובע ההסכם כי הפקדות אלה יבואו במקום 72% בלבד מפיצויי הפיטורים. בנסיבות אלה, קמה חובת המעסיק לשלם את היתרה הקבועה בהסכם בשיעור 2.33% מהשכר הפנסיוני (או 28% מפיצויי הפיטורים). משההפקדות בוצעו במקום פיצויי הפיטורים, אין לומר כי הסכומים שהופקדו הם כספי המעסיק הרשאי ליהנות מפירות רווחיה של הקופה, כשם שלא היה חשוף לדרישה להשלים עד 72% מפיצויי הפיטורים לו השקעות הקופה המנהלת את כספי הפיצויים היו סופגות הפסדים. העובדה כי בפועל נצברו בקופה סכומים העולים על סכום הזכאות בגין פיצויי הפיטורים הסטטוטוריים אינה משנה, שעה שהסכומים שנצברו באים במקום 72% מפיצויי הפיטורים בלבד. משנקבע שנסיבות סיום העבודה מזכות את העובד בפיצויי פיטורים, הרי שקמה חובת ההשלמה בהתאם לתנאים ולשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי. לפיכך, המשיבה תשלם למערער השלמת פיצויי פיטורים.

.2 סעש (ת"א) 32654-05-16‏ ‏ רותי מרים שפיר למברג – דרך המעבדה בע"מ, כב' השופטת אסנת רובוביץ ברכש. ניתן ביום 10.3.19

התובעת טענה כי היא זכאית להשלמת פיצויי פיטורים ואין די בשחרור ההפקדות הפנסיוניות שנצברו, שכן לטענת התובעת סעיף 14 לא חל עליה.

בית הדין קבע כי הכלל בחוק הוא כי עובד המסיים עבודתו בנסיבות המזכות בפיצויי פיטורים, יחושבו הפיצויים לפי מכפלת משכורתו האחרונה בשנות עבודתו. אולם סעיף 14 לחוק קובע כי "תשלום לקופת תגמולים, לקרן פנסיה או לקרן כיוצא באלה, לא יבוא במקום פיצויי פיטורים אלא אם נקבע כך בהסכם הקיבוצי החל על המעסיק והעובד ובמידה שנקבע, או אם תשלום כאמור אושר על ידי שר העבודה ובמידה שאושר".

בית הדין קובע כי המערערת מיקדה טיעוניה בזכאותה לקבלת פיצויי פיטורים המחושבים לפי החוק, תוך שלטענתה פיצויי הפיטורים הצבורים במרכיב הפיצויים בהסדר הפנסיוני באים "על חשבון" פיצויי הפיטורים ולא במקומם.

בנסיבות להן טענה המערערת, מוטלת על מעסיק החבות לתשלום פיצויי פיטורים לפי החוק, כאשר הכספים הצבורים במרכיב הפיצויים בקרן הפנסיה, כערכם ביום ניתוק יחסי העבודה, ישוחררו לידי העובד וייזקפו על חשבון פיצויי פיטורים.

בית הדין קבע כי אכן הצדדים חתמו על הסכם העסקה והחילו את סעיף 14 ואולם רק מאוחר יותר צירפו להסכם ההעסקה את נוסח האישור הכללי אשר פורסם על ידי שר העבודה בשנת 1998 (להלן: "האישור הכללי") ולפיכך, קבע בית הדין כי ממועד החתימה על האישור הכללי (שבעצם מחיל את ההסדר בסעיף 14 על מערכת היחסים בין הצדדים), יבואו הכספים שהופקדו "במקום פיצויי פיטורים" ועד מועד החתימה על האישור הכללי, נתייחס לכספים ככאלה "שבאו על חשבון" פיצויי פיטורים ומשכך – רק ביחס לתקופה הראשונית טרם החתימה על האישור הכללי שהחיל את הסדר סעיף 14 – נקבע כי על המעסיק להשלים פיצויי פיטורים, כך שהמעסיק לא יצא ידי חובה בשחרור הפוליסה וכספי ההפקדות שנצברו ברכיב הפיצויים.

עודכן: 1.3.22

האם ב 28.2.22 יגיע האור?

מאת: עו"ד איריס אלמוג

חברים ולקוחות יקרים,

אני כותבת מילים אלה מתוך תקווה אמיתית שהסיוט שפקד אותנו בשנתיים האחרונות עתיד להסתיים.

אחרי שגל האומיקרון חשף כי החיסון אינו עובד והמחוסנים מדבקים ונדבקים יותר מאי פעם, ואף יתכן כי הזריקות מחלישות את מערכת החיסון מה שהופך אותנו לחלשים יותר ומועדים להידבקות ולאחר  שהתברר כי בדיקות האנטיגן אינן אמינות, וחיובי פעמים רבות יוצא שלילי, ועדיין ממשלת ישראל מכירה בבדיקת האנטיגן כבדיקה מפוקחת (מהסיבה שהיא מכבידה בהיותה "בתשלום")  זה הרגע שאמורה להגיע ההתפכחות וההארה.

אני חושבת שמה שקרה לנו, הוא שהיינו נתינים בידי משטר שהתרגל כל כך לשליטה באזרחים באמצעות תו ירוק, והמשטר מסרב לעזוב את השליטה. בעוד האומיקרון מתברר כזן פחות אלים ואולי סוג של שפעת, מאות אלפי אזרחים שוהים בבידודים מיותרים בגלל נזלת. אנשים מאבדים פרנסתם והעסקים קורסים.

ממשלת ישראל שמסרבת לבטל את התו הירוק ונאחזת בו על אף פרפורי הגסיסה האחרונים שלו, החליטה לנקוט במלחמת חורמה נגד אזרחיה ולגרום למלחמת אזרחים. הברירה שלכם, האם להשתלח בשכן או בהורה שילדו לא מחוסן או בעובד היחיד במשרד שהחליט לא להתחסן. אתם לא חייבים לשתף פעולה עם דבר רוה"מ/סגל/אטילה ודומיהם.

אולי התמכרתם לבידול ולעליונות. יש אנשים קטנים, שהאחיזה בתו ירוק נותנת להם הרגשה טובה. זה נפוץ אצל אנשים שממילא אין להם ערך עצמי. אבל האם זה מה שנותן לכם לחוש טוב עם עצמכם? האם באמת התו הירוק הוא שהפך אתכם לגדולים או שהבעיות שמטרידות אתכם נשארו?

תאזינו לאמת של עצמכם, ושאלו את עצמכם: האם זה היה נכון להשתלח כך בחבריכם לעבודה, בחברים של ילדיכם כי לא התחסנו? בשכניכם? האם נכון היה לפטר עובדת בהריון כי חששה לעשות בוסטר? האם נכון היה למרר את חיי העובד ולדרוש ממנו בדיקת אנטיגן לא אמינה בתשלום כל 24 שעות? האם זה היה נכון לבנות חדר ללא מחוסנים ולהתייחס אליהם כאל מצורעים במקום העבודה ולאפשר לשאר לנדות אותם בחרם חברתי? אני בטוחה שבמבט לאחור, אתם מבינים שהגזמתם וטעיתם. אולי הייתם חרדתיים מדי ולא התכוונתם, אבל הם – הפחידו אתכם ובסה"כ רציתם להימנע מאלה שאמרו שהם מצורעים (אבל הם לא.., שימו לב מי נדבק ומדביק עכשיו).

או שאולי הוליכו אתכם שולל ואתם הייתם חלק ממסכת של שטיפת מוח מכוונת, של ממשלת ישראל משרד הבריאות בשיתוף פעולה עם עיתונות שהייתה בסה"כ שופר של השליטים, ועשתה הכל חוץ מעבודה עיתונאית רצינית. אולי תנסו להקשיב לרופאים המכובדים שקולם הושתק במחי יד, ושמזמן זעקו כי לתו הירוק אין ערך אפידימיולוגי ומטרתו למרר חיי הלא מחוסנים? חשיפת חוסר האמינות של האנטיגן מעורר שאלות – מי מרוויח מכל הסיפור הלא אמין הזה? אם הממשלה יודעת ש pcr חינמי יותר אמין, האם עדיין היא תנהל את חיינו לפי אנטיגן יקר בתשלום – רק כדי להכביד על הלא מחוסנים ולהפעיל לחץ להתחסן? ואם אין לזה ערך בריאותי -מי אכן דואג לבריאותינו? האם בריאותנו ובריאות ילדינו – הפקר?

הפחדה, תקשורת ותעמולה הם כל מה שנדרש כדי להשיג ציות אזרחי באמצעות הפרד ומשול. אלה שיטות ישנות של משטרים אפלים, ומדינת ישראל נקטה וממשיכה לנקוט בכך – הכל כדי שבסופו של דבר להשיג את יעדי החיסון האוויליים שלה כולל חיסון ילדינו היקרים – מעשה שאסור לתת לו יד.

הייתי מצפה שהחיסון השלישי יגן עלינו וימנע מאיתנו להידבק !

אני חושבת שאחרי 3 חיסונים, שלא הצליחו למנוע גם מהמבוסטרים מלהידבק ולהדביק ולהפיץ מחלות אם דלתא ואם אומיקרון אנו למדים כי למעשה התו הירוק, היה כלי שליטה בידי המשטר אשר נתן למתחסנים את האשליה שהם גיבורי על, עוטים שחפץ וחסינים מכל.

יתכן וימים יגידו, כי ממשלת ישראל נהגה ברשלנות עת איפשרה למחוסנים להתהלך חופשי באירועים, לטוס, לסעוד – מבלי להיבדק, תוך שהיא יודעת שמזמן החיסון פג תוקף או שהוא כבר לא חסין לוריאנט והמוטציה החדשים (שהם לדעתי הענייה לא יותר משפעת..)

לדעתי, נוכח העובדה כי כלל המבוסטרים הם אלה שנדבקים ומדבקים, והאומיקרון הוא מחלת המחוסנים, יותר אנשים יתפכחו ויחדלו להאמין לממשלה. אני חושבת שסוף סוף הציבור יתפכח. היום למעשה, כבר אין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים. אפילו יותר מכך, אני רואה סביב רק מחוסנים שחלו לא בפעם הראשונה ולא בשניה – הם אלה שנדבקים בכל הוריאנטים. תשאלו את עצמכם מדוע?

מה יקרה ב -28.2.22? האם ירוצו אזרחים בהמוניהם להתרבע? או שדי, יתחילו להבין מה קורה כאן?

ב 28.2.22 הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל יהפוך ללא מחוסן.

בחלומותיי הורודים, החיים ישובו לקדמותם. בג"צ ישיב את חוסנו ויתחיל לעצור את ממשלת האיוולת מהארכת מצב החירום כשאין מצב חירום. לא תהיה הפליה בין מחוסנים ללא מחוסנים.

מאחלת למדינת ישראל כי השליטה בחיים תחזור לידי האזרחים, ושכולנו נאמר די לתו הירוק שהוא לא יותר מאשר איוולת וכתם שחור,  ואף אחד לא יעז להגביל אותנו יותר להיכנס כנגד הצגת תו ירוק מטופש !

מאחלת לישראל להשתקם ולזרוק את התו הירוק לפח, שזהו המקום היחיד שהוא ראוי להיות בו.

מדוע שתקת זמן כה רב? על הבושה וקשר השתיקה של נפגעות תקיפה/הטרדה מינית

מאת : עו"ד איריס אלמוג

במושגים המשפטיים, אנו מגדירים את מי ששתקה זמן רב ולא סיפרה כי הוטרדה/הותקפה מינית, כמי שכבשה את עדותה. הפסקה מתייחסת לכך לא מעט בהקשר של התיישנות זכות התביעה, אשר נמנית ממועד היווצר עילת התביעה (מקרות המקרה).

אז מה בעצם גורם לנשים נפגעות עבירות מין לשתוק ולכבוש את עדותן?

לדעתי, אין אישה שלא חוותה הטרדה מינית אם ברף הנמוך ואם ברף הגבוה. בתקופה האחרונה אנו פוגשים יותר מקרים של נשים שהעזו להרים ראשן, להתלונן במקום העבודה/במשטרה/להגיש תביעה אזרחית.  במקרים המפורסמים, אנו יכולים להיתקל גם במעשי הטרדה מינית שמוגדרים ברף הנמוך (כמו אמירות בלבד, מגע חד פעמי או מעשים שיש בהם התנהגות לא הולמת ואולי לכל היותר נסיון לחיזור ). ככל שהתודעה הציבורית הולכת וגוברת, ניתן אף לראות שימוש לרעה בחוק למניעת הטרדה מינית, כמו העלאת שמועות שווא לצורך הדחה של גורם בכיר מתפקידו, או נסיון לסחיטת כסף בגין מעשים שאינם מהווים אף הטרדה מינית ואולי יותר התנהגות לא הולמת.

ועדיין, על אף הלגיטימציה שניתנה לנשים ובכלל במהפכת me too לפי התרשמותי במהלך השנים, דווקא המקרים הקשים והאפלים של הטרדות מיניות/תקיפות מיניות/מעשים מגונים, לא מגיעים כלל לשלב התלונה או הבירור, או שלוקח זמן רב לנשים להתלונן, לפעמים אחרי שהעבירה כבר התיישנה ובעידוד של מתלוננות אחרות.

מדוע?

כדי להבין מדוע אישה  שחוותה מעשה תקיפה קשה או הטרדה מינית מורכבת הסתירה ושתקה זמן רב, יש להבין את עולמה של אישה.

למעשה יש מספר רגשות שאחראים לכך שנשים רבות כובשות את עדותן.

         בושה     השפלה    תחושת אשם     פחד מהמטריד/תוקף   חשש לפגיעה בשם הטוב

אני חושבת שאין כמעט אישה שלא עברה בחייה הטרדה מינית כלשהי, אם ברף הנמוך ואם ברף הגבוה. ואין אישה שלא חשה את תחושת הבושה והאשם, משנפלה קורבן למעשה של הטרדה/תקיפה מינית.

כאשר מדובר בנשים צעירות בתחילת דרכן, כמו למשל חיילות בצה"ל שהוטרדו מינית, לפעמים הן אפילו לא מבינות שהן הוטרדו מינית, לפעמים אין להן כלל נסיון מיני כדי להבין מה עברו. לעיתים הדמות הסמכותית המטרידה, היא המפקד או הבוס או המטפל, והתלות הרגשית והאמון באותה דמות, לא מאפשר לאותה אישה צעירה להאמין כלל שבכוונתו להזיק לה. תוסיפו לכך כי פעמים רבות, יש עדיין תחושות של כבוד/אמון  כלפי הגורם המטריד/התוקף וחשש מלגרום לו לנזק.

פעמים רבות, התוקפים/מטרידים הינם אנשים מניפולטיביים, ערמומיים וכוחניים שמנצלים בחורות תמימות או חלשות מסיבה כלשהי.

החוויה של הבושה ותחושת האשם לאחריה, נפוצה במקרים של הטרדה/תקיפה מינית. החשש שיוודע לסביבה, החשש שתופנה אצבע מאשימה כלפי המתלוננת, גורמים לקשר של שתיקה. כך גם תחושת ההשפלה והאשם כי אולי היא מרגישה כי היא שיתפה פעולה והסכימה(בשים לב ביחסי מרות אין מדד להסכמה ומתקיימת חזקת ניצול יחסי המרות).  לפעמים, הגורם המטריד/התוקף מאיים בדרכים מרומזות כי אם תספר הוא ידאג להזיק לה.

אז מה בעצם עובר על אישה שעברה תקיפה/ניצול/הטרדה מינית?

לפעמים, לאחר החוויה הקשה, גם אם היא חד פעמית או מתמשכת, לוקח זמן לעכל את הדברים. גם אם אותה אישה בחרה להדחיק את האירוע הטראומתי, לנפש חיים משלה ולעיתים מתפתחת תופעת פוסט טראומה – ptsd. מה הסממנים? זה יכול להיות פלשבקים החוזרים מהאירוע, קושי בהירדמות, עצבנות היתר, תגובה תזזיתית לאירועים המזכירים את החוויה,  אובדן האמון באנשים, הרזיה או השמנה, אובדן הביטחון העצמי, אובדן שמחת חיים, הזנחה.

ואיך היא נראית כלפי חוץ?

פעמים רבות, המראה, החזות וההתנהגות – מתעתעים. זו יכולה להיות אישה דומיננטית בעמדת מפתח בעלת מעמד וממון, ויכולה להיות אישה חלשה נחבאת אל הכלים. שתיהן יכולות לקבור את סודותיהן לשנים ארוכות, וגם סביבתן הקרובה לעולם לא תדע. לעיתים דווקא המעמד שרכשה אותה אישה ימנע ממנה לשתף ולספר את סיפורה, שמא ייגרם לה נזק תדמיתי/מקצועי ודווקא היא יותר מכולן, תחוש בושה. רבים סבורים כי נפגעת תקיפה/הטרדה מינית (קשה) אמורה להיות אישה קשת יום שבעיותיה ניכרות לעין. ואין זה כך כלל ! האישה האינטיליגנטית והחזקה ביותר, יכולה להסתיר בתוכה סוד אפל ונסתר שהיא הייתה מעדיפה לשכוח. החיצוניות – אינה מעידה על הפנימיות.

חוסר הבנה והצורך בטיפול נפשי

ועדיין, יש נשים שלא מבינות כלל שהתופעות האלה הן תוצר של הפגיעה המינית שחוו. כחלק מהטיפול בנפגעות עבירות מין, חשוב להפנות לטיפול נפשי, פסיכולוגי או פסיכיאטרי, כדי באמת לעזור לאותה אישה שנפשה נפגעה.

החוק למניעת הטרדה מינית קובע כי בגין כל מעשה הטרדה ניתן לתובע עד 120 אלף שח- ללא הוכחת נזק.ואולם, נשים שחוו נזק של ממש כתוצאה מהטרדה/תקיפה מינית, יכולות לתבוע על הנזק שנגרם בפועל – וזאת בכפוף להוכחת הנזק אשר בד"כ יבוא לידי ביטוי באחוזי נכות נפשית לפי חוו"ד פסיכיאטרית.

פיצוי גבוה בתביעה נזיקית

כאשר נגרם נזק נפשי, אכן אותה אישה זקוקה לטיפולים מתמשכים, על מנת שתוכל לבנות לעצמה חיים ועתיד טוב יותר. לפעמים הפגיעה המינית יכולה להביא לסיכול האפשרות לקיום יחסי אישיות ובניית זוגיות ומשפחה. התביעה הנזיקית והפיצוי בגין תביעה נזיקית בהטרדה מינית יכולה, בכפוף להוכחת נזק להניב לנפגעת פיצוי משמעותי של מאות אלפי ש"ח ומעבר לכך, סכום שמיועד לטיפול בנפשה, כשאין מחיר לפגיעה בנפש בנסיבות חמורות אלה.

כמו כן, במקרים החמורים של הניצול הרגשי והמיני, חשוב שאותו מזיק ישלם את חובו באופן שיכאב לו ולכיסו, וזאת מעבר לכל סעד אחר ומעבר לדין הפלילי, מאחר ואין דבר יותר נורא מלפגוע בנפשה של אישה ויש נפגעות שלעולם לא יחזרו לעצמן.

כבישת עדות – נזק ראייתי והתיישנות

חשוב לתת מענה רגיש אנושי וחסוי לנשים נפגעות הטרדה/תקיפה מינית/עבירות מין, תוך שמירה על פרטיותן וחסיון על המקרה. יש רבות שלא מבינות כלל, יש רבות שמעדיפות להדחיק, כשבסופו של דבר, העבירה עלולה להתיישן. בתביעה אזרחית, בחלוף 7 שנים מהאירוע, לא ניתן לתבוע על הטרדה מינית כתביעה נזיקית אזרחית המזכה בפיצוי כספי. יש נשים רבות, שהעימות עם המקרה, יכול להועיל ולהביא לריפוי, ודווקא השתיקה וההדחקה גורמת להחמרה המצב הנפשי. בסופו של דבר, אין ממון שיכול לכמת פגיעה בנפש האדם, ואולם, לפחות ניתן יהיה לנסות לטפל כיאות ולהשקיע משאבים הנדרשים על מנת לנסות להביא לריפוי והחלמה.

המסר

אם את נפגעת תקיפה/הטרדה מינית, ואת חוששת לדבר על כך, חשוב בשביל עצמך קודם כל – כן לספר ולבקש עזרה תוך שמירה על פרטיותך. כדאי גם לקבל ייעוץ משפטי מתאים.

חשוב ביותר – לא משנה מה קרה, וגם אם את חושבת שנתת הסכמתך, דעי שאין זו אשמתך ואינך צריכה לחוש תחושות של בושה ואשמה. גם אם לא תרצי לטפל בתוקף/מטריד, חשוב שתטפלי קודם כל בעצמך. ואם בכל זאת תרצי לנקוט בהליך משפטי או מכתב לדרישת פיצוי, חשוב לדעת שהזכות לתביעה אזרחית נזיקית לפיצוי כספי על מקרה הטרדה/תקיפה מינית(כמוגדר בחוק למניעת הטרדה מינית) מתיישנת בחלןף 7 שנים. חשוב לטפל כמה שיותר מהר, ולהכות בברזל בעודו חם ולא להיכנס לתקופת שיהוי. לעיתים ניתן במכתב התראה לפני נקיטת הליך משפטי להביא להסדר לפיצוי משמעותי מבלי הצורך להיגרר להליכים משפטיים

 

 

קורונה ודיני עבודה- העולם שלפני ואחרי

הספד לדיני העבודה שהלכו לעולמם עם פרוץ "מגיפת הקורונה"

מאת: עו"ד איריס אלמוג

במשך עשרות שנים, התפתחות החקיקה והפסיקה בדיני עבודה, הביאה להרחבת ההגנה על עובדים מוחלשים או עובדים באוכלוסיות מוגנות ובכלל.

לדוגמא, הורחבה ההגנה על עובדים מפני פיטורים מחמת גיל, מין וסיבות מפלות אחרות, הורחבה והתחזקה ההגנה מפני פיטורים ללא שימוע תוך הפיכת מוסד השימוע לחובה של ממש טרם פיטורים.  כמו כן חלה התפתחות בחוק עבודת נשים, זכויות עובדות בהריון ועובדים המצויים בתהליכי פוריות .כך בתחומים רבים נוספים.

ואז הגיעה הקורונה שטרפה את כל הקלפים. עשרות שנים של עבודת חקיקה ופסיקה משפטית עניפה, ברגע אחד הרכינה ראש בפני "פקודת בריאות העם". בעוד לפני הקורונה, בתי הדין לעבודה הקפידו על קוצו של יוד כלפי מעסיק שהעז לגלות גילוי ולו המינורי ביותר של הפליה כלפי עובד, לפתע, לאחר פרוץ הקורונה, הסכר נפרץ, הכל מותר !

בשם פקודת בריאות העם ו"מחלה מידבקת", אפשר להפלות עובדים שאין להם תו ירוק לעומת אלה שאוחזים בו  ואף להחמיר ולקבוע הנחיות שאינן קבועות כלל בתקנות, כמו דרישת תו ירוק קבוע (חיסון בלבד) ללא חלופת בדיקות, או ביצוע בדיקה כל 24 שעות ולא 84 שעות, ועצם החלת תו ירוק במקומות עבודה פרטיים שאינם מופיעים בתקנות (כמו מוסדות רווחה, בתי אבות)

מעסיקים החלו לקחת את החוק לידיים ולנהוג כאילו הם היו במערב הפרוע, והכל עובר תחת עיניהם של בתי הדין לעבודה, אשר החליטו להרכין ראש בפני פקודה אפלה, שאבד עליה הכלח, ובפני תקנות לשעת חירום, של קבוצת נבחרים היושבים בבית מחוקקים ואולי לכל היותר הייתי מאפשרת להם למכור ירקות בשווקים.

עבודה של שנים ירדה לטמיון ברגע אחד. מעסיקים ניצלו את "פירצת התו הירוק" והחלו לסנן ולפטר עובדות בהריון או עובדים מבוגרים שהסכימו למשל להציג בדיקה אך סירבו לחיסון. חלק מהמעסיקים, הציבו תנאים של התייצבות לעבודה כנגד הצגת תעודת מתחסן בלבד. עובדים לא מחוסנים מצאו עצמם מופלים, מושפלים ומבודדים ממקום העבודה – ללא כל סיבה – כלל לא במקומות שחל עליהם תו ירוק.

מעסיקים החליטו כי מחוסנים מדביקים פחות מלא מחוסנים (איוולת לכשעצמה ללא בסיס רפואי) והתייחסו ללא מחוסנים כאילו הם מסכנים אותם. זאת כאשר כולם נדבקים ומדביקים והחיסון מעולם לא נועד למנוע הפצת מחלה אלא להקל על התחלואה.

ומה לגבי עורכי הדין והשופטים?

כולם כאחד, פרט לבודדים, הרכינו ראש בפני משרד הבריאות ותכתיביו, ולפתע "הזכות לחיים" הפכה להיות המרכז, ובחסות המגיפה והזכות החיים, אפשר לפטר, לזרוק, להשפיל, להשליך עובדים, כאילו היו כקליפת השום. אל לנו לזלזל בזכות לחיים, אבל כשמחוסנים עצמם גם מדביקים ונדבקים, הרי זה מגוחך לדרוש בדיקות רק מלא מחוסנים. אבל חלילה שלא נעז לבקר את משרד הבריאות והחלטותיו ,והרי משרד הבריאות הצהיר כי מטרת התו הירוק אינה אפידימיולוגית – אלא מטרתה לתת תמריץ למחוסנים ולהקשות על לא מחוסנים. במיוחד מעציבה אותי השתיקה של מערכת המשפט נוכח שינוי תנאיי התו הירוק החל מיום 22.9.2. אם בעבר היה מותר להציג בדיקת pcr בחינם, החליטו במשרד הבריאות כי כעת בדיקת pcr מותרת ככל שבוצעה באופן פרטי (בתשלום בלבד ) או לחילופין בדיקת אנטיגן מהירה בתשלום בתוקף ל – 84 שעות (עלות של בין 52 ש"ח ל 89 ש"ח). העובדה כי בדיקת pcr חינמית יותר אמינה מבדיקת אנטיגן מהירה, היא תעודת עניות למערכת הבריאות, אשר דורשת בדיקה פחות אמינה מאחר והיא בתשלום כדי להכביד על העובד.

משרד גדול שמייצג מעסיקים, הכתיב את הטון והפריח סיסמאות לאוויר כמו: "לא להתחסן זה כמו לא לחבוש קסדה" ובמקום להוקיע דברים אלה שהינם הבל הבלים מוחלט (שכן בניגוד לקסדה זריקה אינה חובה – היא לשיקול דעת) מיד לצידו הרכינו ראש כעדר מיטב עורכי הדין בארץ, כולם שלוחי רסן ושטופי מוח – כי הכל הוכשר ומותר. אין דין ואין דיין.

ואיך השופטים שותקים? האם עובדת בשכר מינימום צריכה לשאת בעלות של כאלף שח בחודש למימון בדיקות כשיש חלופת בדיקה חינמית יותר אמינה? מה לגבי חוק יסוד חופש העיסוק, היכן האיזון בין קורונה לבין חופש העיסוק? וחלילה אין בכתוב כדי לטעון כי לא נדרשות בדיקות. בדיקות לדעתי צריך לדרוש מכלל האזרחים והעובדים שכן כולם מדביקים ומדבקים ללא קשר לחיסון. אך גם אם הדרישה היא מלא מחוסנים, עצם התניית הבדיקה בתשלום – איפשרה למעסיקים את מה שרצו תמיד – להיפטר מהעובדים תוך הצבת תנאים מכבידים על העסקתם !

אז הנה, בחסות מגפת הקורונה, אפשר בקלות להיפטר מעובד מבלי שהוא יוכל לתבוע אותך. מדוע? כי משרד הבריאות הכשיר זאת. ובית הדין לעבודה? חלילה לא יתערב.

באחד המקרים, פנתה אלי עובדת בהריון בוכיה, אשר זה עתה התקבלה לעבודה בעיריה. אותה עובדת, מחוסנת בשנית, לא התחסנה בשלישית לפי המלצת הרופא. היא המשיכה להציג בדיקות כבעבר, אך לא סיפרה על הריונה. כשהחליטה לשתף את המעסיק בדבר הריונה, הוא דרש ממנה תעודת מתחסן וסירב לקבל בדיקות. והנה לכם פשע בחסות התו הירוק, הפליה שניתן לה הכשר. אות קין ובזיון לעולם העבודה. במקרה אחר, דרש מעסיק מעובדת שאינה מועסקת במקום שחל עליו התו הירוק, בדיקה כל 24 שעות בתשלום תוך ידיעה שהצבת דרישה כאמור לא תהיה אפשרית לעובדת בשכר מינימום . מיותר לציין מה הנזקים הנפשיים שנגרמו לעובדים אלה. אם בעבר מידע רפואי של העובד היה מוגן בחוק הגנת הפרטיות, הרי שכיום מעסיק יכול להשפיל עובד מול קבוצת עובדים ולשאול אותו האם התחסן או לא התחסן ואיזה חיסון שני או שלישי? האין זו הפליה של ממש?

נקודת המוצא כי "כולנו מחוסנים בבוסטר" היא תפיסת עולם של אנשים שטופי מוח אשר הנדסת התודעה מזמן השתלטה על כל בינה שהייתה להם, אם בכלל.

אבל הכל מותר בחסות "פקודת בריאות העם" ו"התו הירוק".

מעסיקים חשים חופשי להשתלח ולהתפרע. אם בעבר, על מעסיק היה לקיים שימוע לפני פיטורים ולפרט את עילות הפיטורין כאשר הוא יודע שסתם כך לא יוכל לפטר עובדים, היום היד קלה על ההדק. אפשר לקבוע הנחיה גורפת כי במקום עבודה זה מקבלים רק תו ירוק קבוע (כפי שנוהגים מעסיקים רבים ומחייבים בפועל עובדיהם להתחסן). עובדים רבים חלשים מדי להתגונן ולפנות לבתי הדין לעבודה, מה גם, בהינתן שזו המציאות כיום, כבר לא ברור אם יינתן כל סעד לעובד שנכפה עליו חיסון.

פקודת בריאות העם והתקנות על פיה, השיח האלים והמשתלח של בכירי הממשלה ונציגי משרד הבריאות, חילחל עמוק לתוך התודעה של האזרחים בישראל, גם מקבלי ההחלטות.

בתוך השיח של עולם העבודה, ניתן אף למצוא עורכי דין בתחום דיני עבודה אשר טענו כי ניתן לחייב בחקיקה להתחסן. מיותר לציין כי עורכי דין כאלה מוטב שיחזירו את רשיונם והגלימה – ויפה שעה אחת קודם.

ולסיכום, אם לא נתעורר, כל העמל הרב שהושקע במערכת דיני העבודה ירד לטמיון. הגיע הזמן שהשופטים יתחילו לבקר את החלטות המערכת הציבורית באופן מושכל, על אחת כמה וכמה כאשר אין כל הצדקה אפידימיולוגית לתו הירוק. כך למשל, למעט במקומות שהוגדרו בתקנות כי עובדים יחוייבו בתו ירוק, יש לקבוע כי מעסיק פרטי אינו רשאי כלל לדרוש מעובדיו תו ירוק (למעט במקומות שמקבלים ציבור גדול כמו רשתות שיווק).

כעורכת דין בדיני עבודה, במצב המשפטי הקיים – אני חשה בושה גדולה על המצב אליו הגענו כשברור לכל כי התו הירוק הוא כלי להפרדה לא ראויה בין קבוצות של אנשים שכולם בעלי פוטנציאל הדבקה והידבקות ללא קשר לחיסון, וזאת על מנת לכפות חיסון על קבוצה אחת.

מערכת דיני העבודה זקוקה לניעור וחזרה לשפיות כי אחרת החושך יביא לעלטה מושלמת.

 

 

 

האם זה חוקי לאכוף תו ירוק על עובדים במקומות עבודה פרטיים שאינם תחת המתווה הירוק? כל מה שלא רוצים שתדעו!

הצעה להחיל במקומות עבודה פרטיים תו סגול ולהחליף את הבדיקות בהצהרות בריאות

מאת: עו"ד איריס אלמוג

תאריך: 10.10.21

לאחרונה מתחולל כאוס עצום בעניין התו הירוק ומקומות עבודה פרטיים. למרבה הצער, אני סבורה כי קיים בלבול בין החלת תו ירוק במקומות המופיעים במתווה התו הירוק, או במקומות שהוגדרו בעבודה בשירות הציבורי, לבין החלת התו הירוק במקומות עבודה פרטיים שאינם מופיעים במתווה הירוק.

לצערי עורכי דין  בתחום דיני עבודה אשר אינם בקיאים במטריה, טועים ומטעים הן את העובדים והן את המעסיקים, בין השאר עקב תמיכה בכפיית חיסון על אזרחים, אג'נדה בחסות משרד הבריאות והממשלה. נראה כי עולם העבודה ננטש, ועל מקומם של בתי הדין לעבודה השתלטה פקודת בריאות העם אפלה, אשר היא הריבון, המחוקק, השופט והמוציא לפועל. עדיין, אל לעורכי דין לשכוח את תפקידם, להאיר ולהעיר, לבקר ולצאת נגד מה שאינו חוקי או לא הגיוני.

אז בואו נעשה סדר. מה החוק אומר?

ראשית, אין כיום חוק או תקנה שקובעים כי יש לאכוף תו ירוק במקומות עבודה פרטיים. התקנות בדבר החלת תו ירוק מתייחסות כלל למקומות עבודה במגזר הציבורי בלבד, ובכאלה שכרוכים בעבודה עם קהל  אוכולוסיה בסיכון.

התו הירוק לכשעצמו, חל נכון ל 11.10.21 חל באירועי תרבות ספורט, כנסים ותערוכות, בתי מלון, חדרי כושר וסטודיו , בריכות שחייה וקאנטרי קלאב בחלק הסגור של הבריכה, בתי תפילה מעל ל-50 איש, אולמות וגני אירועים , פסטיבלים, מסעדות, ברים, חדרי אוכל ובתי קפה בחלק הסגור בלבד.אטרקציות תיירותיות ופארקי שעשועים בחלקם הסגור, אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוה, כל התכנסות של יותר מ-100 איש במקום פתוח, מוזיאונים וספריות בהגבלה חלקית כקבוע בתקנות.  ראו פירוט בתקנות התו הירוק באתר רמזור

באשר למקומות עבודה ציבוריים, ביום 22.9.21, תוקנו תקנות תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), תשפ"ב-2021, אשר מתנה כניסתו של עובד בתו ירוק למקומות המופיעים בלבד בתקנה 4 לתקנות כפי שמצוטטת להלן בסוף הפוסט**. מדובר במקומות ציבוריים, מוסדות רפואיים ומוסדות ציבוריים שונים לאוכלוסיות בסיכון.

הארכת תוקף תו ירוק לעובדים במקומות המתווה הירוק שנדרשים להציג בדיקה מהירה – מ 24 שעות ל – 84 שעות

באשר לעובדים במקומות תחת מתווה התו הירוק, חשוב לציין כי ההוראה בדבר תוקפה של הבדיקה המהירה ל – 24 שעות בלבד, שונה ל – 84 שעות ! כך שמעסיק אינו רשאי כלל לדרוש בדיקה כל 24 שעות (במקומות הפועלים תחת מתווה התו הירוק ועל אחת כמה וכמה במקומות שאינם תחת המתווה).  ראה סעיף 2 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) תשס"ב 2001

שימו לב – מעסיק שמבקש להחמיר עם עובד ודורש הצגת בדיקה מהירה (עם קוד סרוק) כל יום – מפר את הוראת הדין שכן כמפורט לעיל, משרד הבריאות האריך את תוקף הבדיקה ל – 84 שעות ! דרישה להצגת תו ירוק כל 24 שעות שמשמעותו בדיקה כל 24 שעות, לא רק שמנוגדת לדין, אלא שיש בה גם להטיל נטל בירוקרטי כבד וגם נטל כלכלי.  מעסיק שדורש הצגת בדיקה כל 24 שעות, עלול למצוא את עצמו מחויב בפיצויים גבוהים בבית הדין לעבודה, על התעמרות, הפליה ונסיון לגרום לעובד להתפטר.

דרישת תו ירוק מעובדים במקומות פרטיים

בהיעדר הוראת חוק או תקנה, אין כיום כל הוראה שמאפשרת למעסיק לאכוף תו ירוק במקומות עבודה פרטיים.

בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, מאז מגיפת הקורונה, לא היו פסקי דין שעסקו במקומות פרטיים למהדרין. לכל היותר מקובץ הפסיקות בדיני עבודה, ניתן להקיש כי ניתן יהיה למצוא הצדקה לדרוש ממי שלא הציג תעודת מתחסן או מחלים בדיקת pcr חינמית כל 72 שעות, וזאת במקומות פרטיים העובדים עם הקהל הרחב כמו למשל כפי שנקבע בפסק דין שופרסל.

יחד עם זאת, אני לא רואה כל צידוק להחיל תו ירוק, לא במשרד עורכי דין, לא בחברות הייטק, ולא בכל עסק פרטי אחר. מדוע הקניון מתנהל תחת תו סגול? אם בקניון יש תו סגול – אין סיבה שמקומות פרטיים יחליטו לאכוף על דעת עצמם תו ירוק !

מעסיק פרטי שמבקש לדאוג לבריאות עובדיו, יכול להחיל עליהם תו סגול. כלומר, הגבלת מרחק והצהרת בריאות בכתב. בוודאי שאין לדקדק ולבקש לפתע להחיל את הוראות התו הירוק החדש שדורשות סריקת ברקוד שאפשרית בבדיקה מהירה שעלותה 52  ש"ח ויותר ! אכיפה כזו דרקונית, היא שרירותית והיא לא חוקית בעליל ! בדרך זו, מעסיקים עוקפים הוראות הגנה על עובדים בחוק עבודת נשים, או מפלים עובדים על רקע בריאותי או גילם המבוגר, ומוצאים בדרך לא דרך שיטה לסלקם ממקום העבודה !

בשים לב שבפסק דין שופרסל, נקבע כי גם מעסיק פרטי שמבקש להחיל תו ירוק, ניתן לדרוש לכל היותר בדיקת [pcr כל 72 שעות. אני מניחה שהתאמה כזו במקום עבודה פרטי שיש בו עבודה עם הקהל הרחב בלבד, תהיה לגיטימית. אבל בוודאי שאין לדרוש בדיקה בתשלום. יתרה מכך, תקנות התו הירוק החדשות, במקומות הפועלים תחת מתווה תו הירוק, החליפו את בדיקת ה pcr החינמית שהינה מדוייקת יותר בבדיקה מהירה שעלותה 52 ש"ח. מדוע? המטרה היא להכביד על ציבור הלא מתחסנים מבחינה כלכלית כדי לעודד את ההתחסנות. בוודאי שאין הצדקה לשלול הצגת בדיקת [pcr אלא מסיבה זו, שכן בדיקת pcr היא אמינה יותר ותוקפה ל 72 שעות. אלא שהבעיה שהיא חינמית ומשרד הבריאות לא רצה להקל על ציבור המתחסנים אלא להחמיר עימם.

יחד עם זאת , אני סבורה כעורכת דין בדיני עבודה כי מעסיק אינו רשאי על דעת עצמו לקבוע כי התו הירוק החדש יחול במקום עבודה פרטי. לכן, אפשרי מבחינת מעסיק פרטי לדרוש הצהרת בריאות בכתב או במקומות העובדים עם קהל, לדרוש בדיקת pcr חינמית כל 72 שעות, בדיקה חינמית בקהילה בלבד. מעסיק שמחליט לדרוש כל 24 שעות בדיקה מתשלום, מבקש בעצם להיפטר מעובד בדרך לא דרך. לדעתי, מעסיק כזה עלול לעמוד בפני תביעה לפיצוי משמעותי בבית הדין לעבודה.

**פירוט מקומות עבודה ציבוריים שאושר להחיל בהם תו ירוק בתקנות

תקנה 4 לתקנות הגבלת פעילות – במקומות העבודה המפורטים להלן:(1)  מוסד רפואי שהוא אחד מאלה: (א)   בית חולים כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940; (ב)   מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם, 1940;(ג)    מוסד לטיפול במשתמשים בסמים; (ד)   ארגון הנותן שירותי רפואת חירום;(ה)   מי שנותן שירותי שיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000; (2)  מוסד רווחה שהוא אחד מאלה:(א)   בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012; (ב)   בית אבות;(ג)    מסגרת רווחה כהגדרתה בסעיף 11(ג)(1) או (2) לחוק שהיא אחת מאלה:(1)   מסגרת חוץ-ביתית לקטינים; (2)   מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה וילדיהן;(3)   מסגרת חוץ-ביתית לאנשים עם מוגבלויות;(4)   מסגרת רווחה שאינה כוללת לינת לילה, המיועדת למתן טיפול בקטינים, אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים; (5)   מוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993;(6)   מסגרת המספקת קורת גג זמנית או ממושכת או מספקת הגנה, הזנה, טיפול וסיוע בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות;(3)  מקום ציבורי או עסקי המנוי בתקנה 2(א) לתקנות הגבלת פעילות, אם הוא פועל בדרך של פתיחתו לציבור.

 

האם יש הבדל בין מחוסן ללא מחוסן מבחינת הדבקה והידבקות?

ואם אין – מדוע לא יחויבו כלל המחוסנים גם בביצוע בדיקה כתנאי לכניסה לעבודה ולכל מקום בו נבחר להחיל את התו הירוק?

מאת: עו"ד איריס אלמוג- מאמר דעה.

2/9/21

הפעם לא אכתוב על דיני עבודה של ממש. מדוע? כי כרגע יש תקנות לשעת חירום. השמיים בוכים על אובדן זכויות יסוד, ועל דריסת ערכי הדמוקרטיה. זעקתם האילמת של שופטי בית הדין לעבודה לא נשמעת, כי כרגע רק הריבון קובע איך הכל יתנהל, מי יוכל להיכנס למקום העבודה ומי יתעורר מחוסר פרנסה מאחר ותוייג כמפיץ מחלות.

אני אנסה להתמקד בממצאים שפורסמו, נכונים ככל שניתן על מנת לבסס את טיעוניי.

ביולי 2021, פרופ' סדצקי, התראיינה וטענה כי החיסון אינו עובד ואין הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים בהינתן שכרגע בבתי החולים המאושפזים הם המחוסנים. קישור לראיון עם פרופ' סדצקי -לחץ כאן.

בנוסף, מאחר וככל הנראה לא די בזריקת הבוסטר להגנה כנגד נגיף הדלתא, כפי שפורסם, פייזר עובדים ברגעים אלה ממש על עדכון גירסת חיסון לדלתא, והיא תהיה מוכנה להזרקה בחודש דצמבר (הזריקה הרביעית) – עדכון גירסה לדלתא. בדיוק כמו שמעדכנים גירסה במכשיר טלפון, מדי כמה חודשים, על האזרחים לעדכן גירסה.

למעשה, מהאמור לעיל עולה כי הנסיון המגוחך לטעון שהחולים הם הלא מחוסנים, ושהם מסכנים את המחוסנים – מגוחך. יתרה מכך, לפי פרסומים בתקשורת מבחינת אפיון אוכלוסיית הלא מחוסנים, אם אכן הנחת היסוד היא שהלא מחוסנים מספרם מועט פחות ממליון והם נמצאים בעיקר בפריפריה מרוחקים וממגזרים נחשלים – איך הם בדיוק מסכנים את המחוסנים? גם נתון זה לא מסתדר עם ההגיון.

בהתאם לנייר עמדה של מספר רופאים מכובדים מיום 11.8.21 אין למעשה בסיס מדעי לטענה כי יש הבדל בין מחוסנים ללא מחוסנים מבחינת הידבקות והדבקה. כלומר, יתכן והחיסון יכול להפחית את התחלואה הקשה באותו אדם שהתחסן. ואולם לחיסון אין קשר למניעת הדבקה או להידבקות .להלןשלושתעמודיניירעמדתהרופאים:

.

זאת ועוד, לטענת פרופ' ארנון אפק, בעוד במקומות אחרים שלא התחסנו נוצר "חיסון טבעי" והתחלואה ירדה, בישראלים מקווים להגיע לירידה בתחלואה -באמצעות החיסון, כשבכל העולם רואים ירידה בתחלואה גם במקומות שלא חוסנו. לעיון בראיון עם פרופ' אפק לחץ כאן.  מכאן ניתן ללמוד, לעניות דעתי, כי לגל תחלואה יש אורך חיים, יש מוקד התפרצות ולאחריו יש דעיכה, וזאת ללא קשר לחיסון.

כדאי גם להאזין לדבריו של פרופ' אדלר ממועצת החירום אשר יוצא נגד התו הירוק, שלמרות אכיפת התו הירוק, לא רק שלא עצר את התחלואה אלא ישראל מצאה עצמה לשיאנית ברמת המאומתים ליום, מה גם שהתו הירוק לא מונע הדבקה שכן מחוסנים מדביקים ומדבקים. לפיכך, עריכת אירועים בתו הירוק – אינה מונעת תחלואה – אלא להיפך. לעיון בראיון עם פרופ' אדלר לחץ כאן.

עולה מדברי המומחים כמפורט לעיל כי יעילותו של התו הירוק כמפורט לעיל – לא הוכחה. המחוסנים ממשיכים להדביק ולהידבק והם פוקדים את מחלקות הקורונה. לא בטוח כלל שהחיסונים יכולים לייצר חסינות עדר באוכלוסיה.

אם כך, מדוע למעשה מחוסן יכול להיכנס למקום העבודה מבלי לעשות בדיקה, ואילו לא מחוסן נדרש להיבדק? האם לא נכון יהיה לומר כי אם ניקח עובד לא מחוסן שעבר בדיקה מול עובד מחוסן שלא עבר בדיקה – העובד המחוסן מסכן את הלא מחוסן?

התשובה פשוטה. הסיבה שמתנים כניסתו של עובד לא מחוסן למקום העבודה בביצוע של בדיקה, בעוד אין הבדל בינו לבין מחוסן מבחינת הדבקה והידבקות, נועדה כדי להקשות על העובד הלא מחוסן על מנת שבסופו של דבר יתייאש ויתחסן. אותו הדבר למעשה עתיד להתרחש במוסדות החינוך של ילדינו אשר לאחרונה חווים לחץ חברתי של בדיקות וחיסונים עם הפעלת לחץ ישיר או עקיף להתחסן.  האם אכן מחוסן פטור מבידוד? מדוע כך אם הוא עלול להיות נשא של מחלה בדיוק כמו הלא מחוסן?

לעניות דעתי, התו הירוק לכשעצמו, מעבר להיותו מפלה ולא מוסרי, אין בו כל הגיון, מה גם שכמפורט לעיל לפי דברי המומחים, כלל לא הוכחה יעילותו נוכח התחלואה העולה בישראל, וזאת לעומת מדינות שכלל לא התחסנו שם נצפית ירידה. 

הדבר הנכון ההגון והגיוני לעשות כדי למנוע הדבקה הוא לחייב את כלל האוכלוסיה, המחוסנת והלא מחוסנת – בבדיקה בכל מקום בו הוחל התו הירוק. אם אכן בדיקה תמנע תחלואה , הרי שעל המדינה למממן עמדות בדיקה מהירות בכל מקום בו נדרש תו ירוק ולחייב את כלל האזרחים, ללא קשר לחיסון.  

הפעלת לחץ וכפייה להתחסן כפי שנעשית היום בישראל, מהווה תעודת עניות למדינת ישראל, במיוחד על רקע היסוד להקמתה של מדינת ישראל זאת לאחר שששה מליוני יהודים הושמדו בשואה, תוך שהם תוייגו כמפיצי מחלות ומקור כל רע.

ולסיום, וללא קשר לדיני עבודה,  אני כועסת כעס גדול על הממשלה. על ההסתה הפושעת, על הגדרת לא מחוסנים כמפיצי מחלות (רוה"מ?), על איילת שקד שאמרה לנתק קשר עם לא מחוסנים (שרה בישראל?) על הפילוג על הבידול, על התעמולה שלא צריך להיות מדען כדי לראות שהיא מתעתעת, על השימוש הפסול באמצעי התקשורת ופרסום מגמתי של נתונים שרחוקים מלהיות מדויקים (כמו פרסום מתים מקורונה בלי לפרסם כי היו להם מחלות רקע קשות אחרות והקורונה הייתה שולית) כל זאת על מנת ליצור הפחדה שתגרום לאזרחים בדרך לא דרך לרוץ ולהתחסן.

ומתי תעצרו? בזריקה הרביעית, החמישית, העשירית?

אני כועסת על הממשלה ,כי בתי עלתה על אוטובוס, ואישה צעקה עליה שתרד כי היא לא מחוסנת. לזה הביאה הממשלה ועל כך – אין סליחה.  שום חיסון שבעולם, ושום טענה של "הגנה על אוכלוסיה ממגפה מדבקת" לא מצדיק שיסוי אזרחים אחד בשני, הדרת עובדים לא מחוסנים ממקומות עבודה תוך הפלייתם ממחוסנים שאינם שונים מבחינת הדבקה והידבקות, שימוש לא ראוי בתעמולה בזויה באמצעי התקשורת לרבות נתונים כוזבים.

אני כועסת על הממשלה, כי היום בנט הכריז, כי בשבועות הקרובים החיסון ייפתח לגילאי 5-12. חיסון למען "סולידריות חברתית" למניעת הפצת המגפה, על חשבון מי? האם יש מספיק מידע כדי לחסן ילדים קטנים? מי ההורה שירוץ לחסן ילדים קטנים? עצוב, אבל הורים ינהרו לחסן ילדיהם בשביל נזיד עדשים. בשביל פטור מבידוד בבית ספר. כדי לטוס, להיכנס למסעדה. כדי לזכות בזכות לחיים. על חשבון מי? על סמך אילו נתונים? ומה לגבי תופעות הלוואי והתמותה העודפת של 25% כפי שמציין פרופ' רצף לוי? עם כל הכבוד למחקרים קצרי הטווח – הנתונים לא ידועים עד הסוף ואף אחד לא יכול באמת לומר לכם בוודאות – שאין סיכון.  הורים החוששים, מומלץ לעיין בחוות דעתו של פרופ' רצף לוי, שממליץ להיזהר מלחסן ילדים במיוחד על רקע ציון נתון התמותה העודפת של 25% שיכולה להיות מוסברת על ידי החיסוןקשור לחוות דעת של פרופ' רצף לוי שאין סיבה דחופה לחסן ילדים ולא מוסרי לעודד זאת מבלי מתן הסבר וסיבה אמיתי להורים – לחץ כאן

מקווה מאד שהרעה הזו תחלוף ושהדרכון הירוק יבוטל ויפה שעה אחת קודם. ולגבי ילדינו? אני מאד מקווה שההורים הממוסדים והצייתנים שמאמינים לכל דבר שנאמר בתקשורת ולא שמים לב להפחדה ולהנדסת התודעה,  יניחו להם לחיות בשלום ובאחווה, ולא ליצור ביניהם בידול של מחוסנים ללא מחוסנים. כי אחרת, אין לנו עתיד. אפשר לכבות את האור.

 

 

 

 

 

 

כשמקום העבודה סוטה מדרך הישר

אין דבר כואב יותר עבור עובד מסור ונאמן לגלות שבמקום העבודה שלו סוטים מדרך הישר ונוהגים במעשי שחיתות וקלקול המוסר. מעשי שחיתות במקום העבודה יכולים לכלול מגוון רחב של התנהגויות בלתי חוקיות ובלתי מוסריות בעליל החל בהתנהלות כספית בלתי הולמת ובלתי מוסרית, דרך ניצול מוגזם, לא ראוי ולא חוקי של זכויות וכלה בהתנהגות לא ראויה ופוגענית כלפי עובדים. עובד שמגלה שחיתות במקום העבודה עלול לחשוש מחשיפתה פן יבולע לו ויהיה חשוף להתנכלויות מצד מנהליו ועמיתיו.

אז איך לזהות שחיתות במקום העבודה והאם יש מה לעשות?

יש מה לעשות ואף חשוב לעשות!

מהי שחיתות במקום העבודה?

המושג שחיתות אינו מוגדר בחוק מבקר המדינה או בחוקים אחרים ונתון לפרשנות נרחבת. לרוב שחיתות מוגדרת כ"שימוש לרעה בכוח כלכלי או פוליטי לצורכי רווח ושלא כדין בכל רמות הארגון החברתי" (מתוך מדריך לחושף שחיתות). שחיתות היא כל סטייה מחובותיו הרשמיות של כל אחד מעובדים בארגון כלשהו או של הארגון בכללותו – ציבורי או פרטי כאחד.

הגנה לחושף שחיתות

עובד המזהה שחיתות במקום העבודה – בין אם שחיתות של אדם אחד או יותר ובין אם שחיתות בפעילות הארגון בכללותה – זכאי להגנה על פי חוק ובלבד שיעמוד בשני תנאים מקדימים: האחד, העובד יגיש פניה ראשונית לממונים עליו ויצביע על התנהגות בלתי חוקית שיש בה שחיתות. אם יש חשש סביר שמנהליו של העובד יתנכלו לו, יהיה רשאי לפנות במקום זאת לארגון מוסמך אחר; השני, יגיש העובד תלונה בתום לב לנציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה ויתריע על התנהלות המפרה את המנהל התקין במקום העבודה.

הצגת אסמכתאות ועדויות

חושף השחיתות מוגן על פי חוק ויכול להיערך ולאסוף אסמכתאות המעידות על ההתנהלות מושחתת במקום העבודה. יש לגבות את התלונה לנציבות תלונות הציבור באסמכתאות המעידות על השחיתות, והעובד יציג לנציבות מסמכים רלוונטיים, תכתובות, הקלטות וכיוצא באלה לצורך ביסוס תלונתו. על העובד לוודא עם זאת שאיסוף האסמכתאות נעשה באופן חוקי ובהתאם ליכולתו והרשאתו במקום העבודה.

יש למי לפנות

חשיפת שחיתות במקום העבודה אינה משימה פשוטה כלל. היא עלולה להעמיד את חושף השחיתות במצב קשה מאוד במקום עבודתו, לפגוע בקשר שלו עם עמיתיו ומנהליו ולהשפיע על מצבו הרגשי והנפשי, להוסיף לו מתחים ופחדים רבים ואף להובילו למצבי דיכאון. חשוב לדעת שיש למי לפנות. יש מי שיכול להושיט יד תומכת ומסייעת ולעזור לחושף השחיתות לדעת שהוא לא לבד ושהוא יכול לעבור בשלום את התקופה הקשה. עורך דין צווארון לבן האמון במצבים מסוג אלה יכול לתרום לחושף השחיתות מניסיונו הרב בעצה טובה ולסייע באיסוף העדויות התומכות. הוא ייצג את העובד מול מנהליו בכל מקרה של התנכלות בלתי חוקית, יתלווה אליו לפגישות בכל הערכאות המנהלות את החקירה ויעניק לו ה  גנה תמידית.

העיקר לא לפחד!

חשיפת שחיתות במקום העבודה היא מעשה אמיץ וחשוב. על חושף השחיתות לדעת שהוא פועל בשם החוק, המוסר והצדק, ובעצם הגשת התלונה הוא מסייע לארגונו לשוב לדרך הישר. בכך עושה חושף השחיתות עם הארגון חסד רב.

אם מצאתם התנהלות מושחתת במקום העבודה אל תפחדו – דעו שהצדק עמכם ושאתם לא לבד. יישר כוחכם.

 

         מה קרה לכם? השתגעתם?

על איסור כפיית חיסונים על עובדים ופגיעה אנושה בזכויות עובדים לא מחוסנים

מאת: עו"ד איריס אלמוג

נראה בתקופה האחרונה, שמהרגע שראש הממשלה המכהן, נפתלי בנט, נאם את נאומו שלוח הרסן בנוגע ל "מפיצי המחלות הלא מחוסנים", ניתן אור ירוק לכל אזרח באשר הוא, להסיר את הכפפות ולהשתלח בכל דרך, בכל מקום, בכל אמצעי כנגד אזרחים שבחרו שלא להתחסן עד כי נדמה כי אנשים איבדו צלם אנוש.

הרעה החולה הזאת לא פסחה לצערי על מקומות העבודה. כעורכת דין בדיני עבודה, אני מוצאת עצמי מזועזעת נוכח הפרת הזכויות הבוטה של עובדים לא מחוסנים. לבי איתם.  למעשה, התחושה היא שהתירו את דמם של עובדים לא מחוסנים, ונראה כי נוכח נאום ראש הממשלה, הרי שבהיותם "מפיצי מחלות" וכי בכל אפצ'י הם יורים דלתא לכל עבר, הרי שמותר לנקוט נגדם בכל האמצעים. ואת מי מעניינת פרנסתם וזכויותיהם כעובדים? אם ראש הממשלה הגדיר אותם כמפיצי מחלות, הרי זה לגיטימי לפטר אותם אם לא יתחסנו, לא כן?

בי אישית הביטוי "מפיצי מחלות" מעורר אסוציאציה לימים אפלים וחשוכים, עת יהודים נרדפו תוך האשמתם בהפצת מחלות. ברור שאמירה זו של ראש הממשלה היא מיותרת, ואין לי ספק שהוא מצטער על  כך.  מאחר ולהבנתי המסוייגת, ומחוסנים ולא מחוסנים עלולים להיות נשאים ובהתאם להדביק אחרים, תיוג לא מחוסנים כמפיצי מחלות, אינו נכון מדעית. ואולם, למי משנות העובדות והמדע כשרוצים להכפיש ציבור שלם והמטרה מקדשת את האמצעים?

לאחרונה פנתה אלי עובדת שהמעסיק שלה שהינו בכיר בשירות הציבורי, הורה ללא מחוסנים שלא להיכנס למבנה. גזירה שלא הייתה מביישת את הרייך השלישי.

אני מתביישת בשם מעסיקים שנוהגים באופן מחפיר כלפי עובדים, ובמקום למצוא את עמק השווה להכיל את אותם עובדים, באמצעים לגיטימיים, הם בוחרים לנקוט באמצעי הדרקוני ביותר, ולנקוט בסנקציות ואמצעים לא חוקיים כדי לחייבם להתחסן. יותר מכך, אני חשה מוטרדת נוכח חוסר הידע, ההבנה ואף הבורות של עוסקים רבים בתחום, אשר מעניקים חוות דעת שגויות למעסיקים שנובעות מדעותיהם האישיות ומשאיפתם הלגיטימית להגיע לחיסון כלל האוכלוסייה מתוך אמונה לגיטימית בהחלט כי באמצעות כך תמוגר המגיפה.

כיום, על אף השיח הציבורי המביש בנושא זה מצד בכירים בממשלה, אין חקיקה שכופה על אזרח ואדם באשר הוא להתחסן לרבות עקב מגיפת הקורונה. יחד עם זאת, כפי שיפורט בהמשך, ישנן הכרעות של בתי הדין האיזורי לעבודה בלבד, בעניינים שונים שהגיעו לפתחם בעניין ההגבלות על עובד לא מתחסן או שסירב להציג בדיקת קורונה.

חירות האדם על גופו היא מוחלטת. בהינתן זאת, הרי שכפייה עומדת בניגוד לעקרונות היסוד בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. עיגון נוסף של חירות זו יסודו בחוק זכויות החולה אשר קובע כי קבלת טיפול רפואי מחייבת הסכמה מדעת. זאת ועוד, אדם שחושש לבריאותו יכול להתחסן ובנוסף כמובן לשמור על כללי ריחוק חברתי ועטיית מסיכות.

למעשה, הסוגיה בדבר איסור כפיית חיסון על אזרחים (לא עובדים), להבדיל מסנקציות (שאינן פליליות) כבר עלתה לדיון בבג"צ בעבור והוכרעה. בעניין עדאלה נ' משרד הרווחה, הוכרעה בשנת 2013 סוגיית החיסונים לפעוטות. אמנם באותו עניין נדחתה העתירה נגד הפחתת קצבאות להורים לילדים שלא התחסנו, ואולם קביעתה של כב' השופטת ארבל עולה כי תמריץ להתחסנות אינו מהווה פגיעה בזכות החוקתית לאוטונומיה וזאת להבדיל מסנקציות פליליות כלפי הלא מתחסנים או שלילת זכאותם ללמוד בבתי הספר הציבוריים. מכאן ניתן ללמוד כי אין כל סיכוי כי הצעה לכפות חיסון או להגדיר סנקציה פלילית או הדרה מבתי ספר – תעבור את שומר הסף של הדמוקרטיה – בג"צ.

עם פרוץ מגיפת הקורונה הגיעו מספר מקרים של עובדים לפתחם של בתי הדין לעבודה.

בית הדין האיזורי לעבודה קבע כי לגיטימי להתנות כניסתו של עובד שמסרב להתחסן למקום העבודה בבדיקות קורונה שליליות (ראה בקישור עניין הסייעת, תיק סע"ש 42405-02-21 ).  בעניין שופרסל בתיק סע"ש 33232-03-21‏, דחה בית הדין האיזורי לעבודה בקשת קופאית בית הדין לבטל החלטת המעסיק לפיה עובד שלא התחסן וגם לא הציג בדיקת קורונה שלילית לא יורשה להתייצב לעבודה. בית הדין קבע כי בהיעדר אפשרות להסקה מהבית או במקום מבודד, ניתן להוציא את העובד לחופשה או בהיעדר הסכמה לנקוט בהליך פיטורים.

בהמשך, בעניין עובד לא מחוסן, הנושא הגיע לפתחו של בית הדין האיזורי בבאר שבע, בתיק סע"ש 15897-06-21 אשר קבע ביום 6.7.01 במסגרת בקשה לסעד זמני שהמעסיק פעל בחוסר תום לב ומידתיות כאשר סירב באופן גורף להשיב את העובדת לעבודה לתקופה מוגבלת עד חלוף הקורונה, וזאת על אף כי העובדת הסכימה לבצע בדיקות קורונה בתדירות קבועה ואף לשהות בחדר מבודד עם מסיכה.  בעניין זה קבע בית הדין כי כאשר עובד מסרב להתחסן חלה חובה לבדוק בתום לב את האפשרויות וההתאמות הנדרשות על מנת להחזיר את העובד לעבודה ולאזן בין זכות העובד לעבוד בין חובת המעסיק לשמור על בריאות העובדים.

בין השאר קבע בית הדין כי המעסיק לא בחן אפשרות אחרות כמו עבודה מהבית על אף שאיפשר זאת למנועי חיסון אחרים, למרות שהמגע עם קהל היה שעתיים בשבוע המעסיק לא ביצע התאמות למתן פתרון לאותם שעתיים שבועיות לרבות העברה לתפקיד אחר, המעסיק גם לא בחן מחדש עמדתו לאור הסרת מגבלות התו הירוק והתו הסגול והסרת חובת עטיית מסכות.

אציין כי מדובר בפסיקה של בית הדין האיזורי לעבודה – שאינה הלכה מחייבת מאחר ואין מדובר בהלכה של בית הדין הארצי, ונושא זה טרם הגיע להכרעת בית הדין הארצי לעבודה.  בכל אופן, לעניות דעתה של הכותבת, גם הסכמה לבדיקת קורונה יש בה התאמה למקום העבודה, שכן ניתן לקבוע את התדירות ומעבר לכך, גם מחוסנים עלולים להיות מדבקים, ועל כן יצירת הבידול יוצרת מצג שווא לפיה עובד מחוסן אינו נדבק ומדביק, בעוד המציאות כיום בבתי החולים הינה שונה. כמובן, לכל כלל יש חריג, והכותבת סבורה כי ייתכנו מקרים חריגים כמו למשל פיטורי עוזרת בית שאינה מחוסנת כאשר המעסיקה הינה אישה קשישה ובאוכלוסיית סיכון. או עובדים הבאים במגע עם אוכלוסיות בסיכון ו/או צוותי רפואה, ששאלת המשך העסקתם כלא מחוסנים ו/או הצבת מגבלות מכבידות תהיה רלבנטית. 

עולה מן האמור לעיל, כי  החלטה כי לא מחוסן לא ייכנס למקום עבודה וזאת כאשר הוא מוכן להציג בדיקות קורונה שליליות בתדירות שנקבעה – אינה חוקית ואינה עומדת בכל מבחן משפטי ומהווה הפרה בוטה של זכויות יסוד. לכל הפחות יש לבחון חלופות נוספות להתאמת עבודתו של העובד ככל שיש נסיבות מיוחדות בבית העסק (חדר מבודד/התאמה לעבודה מהבית ועוד).

לא אעסוק בעניין החיסון אם הוא מועיל או לא, מאחר ואינני רופאה או אשת מדע ואינני מוסמכת לדון בכך. יחד עם זאת, כן אעסוק בזכות הלגיטימית של כל אדם באשר הוא לבחור האם להזריק לגופו חיסון אשר בניגוד אגב לחיסוני הילדים (כמו חצבת, צהבת) לא נבדק ונוסה במשך עשרות שנים, אלא הוא חיסון  אשר קיבל אישור חירום של ה – FDA ועדיין אין מספיק ממצאים כדי לנבא מה תופעות הלוואי לטווח הארוך ו/או מדדים לגבי יעילותו. בכל אופן – הדעות חלוקות.  אציין כי עמדתי בעניין זה אינה רלבנטית.

אפשר להסכים או לא להסכים בנוגע לצורך להתחסן. אפשר לעודד את החיסון באמצעים לגיטימיים ולנסות להשפיע על ציבור הלא מחוסנים להתחסן. ואולם, סנקציות דרקוניות, הדרת לא מחוסנים, פגיעה בזכויותיהם לרבות במקום העבודה, היא פסולה ונוגדת זכויות יסוד במשטר דמוקרטי.

יכולות להיות סיבות שונות מדוע אדם לא ירצה להתחסן. חלק ניכר מאלה שלא מתחסנים חוששים מזריקות, חלק חוששים מתופעות לוואי שדווחו, חלק חוששים גם משמועות המתרוצצות, חלקם סבורים שהחיסון אינו מועיל. לאחרים התנגדות אידאולוגית כנגד חיסונים. זה יכול להיות חברך הטוב, אחיך, שכנך. זה יכול להיות אתה.

הכל לגיטימי. מותר לנסות לשכנעם אחרת. אסור לכפות !

כשעובד מוכן להציג בדיקת קורונה בתדירות שנקבעה, כתנאי לכניסתו למקום עבודה אסור למנוע כניסתו מאחר וסירב להתחסן. מי שנוהג כך, פוגע פגיעה אנושה באושיות משפט העבודה.

אסור לתת יד לכפיית חיסונים על אזרחים ו/או עובדים, ועל ביהמ"ש לנקוט סנקציות חמורות לרבות פיצויים לא ממוניים גבוהים במיוחד כנגד אותם מעסיקים, שמעזים לכפות חיסון על עובדיהם, לנקוט בסנקציות של הפחדה תוך התלהמות והסתת עובדים אחרים !  אסור לאפשר לבכירי השירות הציבורי ולראשי המערך הרפואי לתת לגיטימציה להדרת מחוסנים מקבלת טיפול רפואי או מנקיטה בסנקציות לא חוקיות כנגד מי שבוחר לא להתחסן.

מדובר במדרון חלקלק שאסור לנו כחברה לאפשרו, לא כנגד עובד ולא כנגד כל אדם אחר.

היום זה הלא מחוסן, מחר זה אתה, ילדך. אם תאפשרו היום למדינה או למעסיקים לדרוס זכויות של אזרחים או עובדים, מחר ידרסו את זכויותיהם. מחר אתם תהיו בצד השני של המתרס, ולא תרצו לחוש את הפגיעה האנושה בציפור נפשכם, בחופש שלכם, בחירות, שלא ניתן לכמתה בממון.

מדובר בכרסום הדרגתי בזכויות יסוד במשטר דמוקרטי – זכויות אשר נחקקו בדם במשך מאות שנים של מלחמות ומהפיכות חברתיות !

ברוח דברים אלה, אני קוראת לציבור המעסיקים להפסיק לתת יד להשתלחות כנגד עובדים. פגיעה בפרנסתו של אדם כי סירב להתחסן ולהזריק זריקה לגופו, היא  אסורה בתכלית שכן זו חירות המוקנית לו. אין לכם או לכל גורם אחר כל זכות לכפות זאת עליו, כשהעובד רשאי לנקוט באמצעים משפטיים כנגד החלטה זו, מה שעלול לחייב אתכם בפיצוי בגין נזק ממוני ולא ממוני על עצם ההפרה.

אם נתקלתם במעסיק שפיטר עובד מאחר וסירב להתחסן תוך שהוא מוכן לבצע בדיקות קורונה כתנאי לכניסתו לעבודה או שזומן לשימוע עקב סירובו להתחסן, הנכם מוזמנים ליצור עמי קשר מיידי בטל: 03-7514538 או 052-2645646.

וכעת, שלא לענייני עבודה, מאחר והממשלה נוהגת בחוסר אחריות כלפי ציבור אזרחים מבוהל, ומאחר והאיוולת חוגגת, על מנת שלא תאבדו צלם אנוש, ולא חלילה תיקלעו למלחמת אחים של הדיוטות, אני ממליצה לכל אזרח הורה וילד, לצפות בסרט הנחשול, כדי שתבינו איפה זה התחיל, והיכן זה יכול להסתיים, אם לא תתעוררו.

"קיבלתם את רצון הקבוצה במקום רצונכם, לא משנה במי פגעתם. חשבתם שאתם יוצאים למסע שתוכלו לפרוש ממנו בכל רגע נתון. אבל לאן התקדמתם, כמה רחוק הלכתם ? הביטוי לעבר העתיד שלכם (מריעים להיטלר במרקע)…פשיזם אינו משהו שרק האנשים ההם עשו, הוא ממש כאן בכולנו. שאלת למה הגרמנים לא עשו דבר כשמליוני בני אדם חפים מפשע נרצחו? איך הם יכלו לטעון שהם לא היו מעורבים? מה גורם לאנשים להתכחש להסטוריה שלהם? אם ההסטוריה חוזרת על עצמה, כולכם תרצו להכחיש את מה שקרה לכם ול"נחשול", אבל אם הניסוי הצליח, למדנו שכולנו אחראים לפעולות שלנו, ושעדיף להטיל ספק במעשיכם"  

הנחשול