בעל הבית השתגע – על חיסונים ובדיקות קורונה במקום העבודה

מאת: עו"ד איריס אלמוג  22.3.21

עובדים רבים פונים אלי בשאלות כיצד לנהוג שכן חלקם לא מחוסנים וקיבלו התראות שאם לא יציגו בדיקת קורונה שלילית כל כמה ימים ,על חשבונם – לא יוכלו להגיע למקום העבודה. עובדים רבים מעלים סוגיות של פגיעה בפרטיות ודרישה לביצוע פעולות רפואיות פולשניות (גם דרישה להצגת בדיקת קורונה שלילית מהווה פגיעה בזכויות הפרט).

ראשית, אין ולא יקום ולא יהיה חוק -אשר מטיל חובת חיסון על אזרחים. ברגע שיהיה חוק כזה, תהיה זו תחילת הקץ של המשטר הדמוקרטי במדינת ישראל ונהפוך להיות מדינה טוטליטרית, כשבסוף גם מאחורי הפרגוד בקלפי, לא תהיה לנו פרטיות. כדור השלג הוא מאד מסוכן וצריך לעצור את האיוולת עוד בתחילתה.

תשובתי היא, במקום שאין בו הגיון, אל תנסו למצוא הגיון. אף אחד לא יודע באמת מה התשובה הנכונה. וכמו כל שאר הדברים, אנחנו נמצאים במצב של ניסוי וטעיה או תהייה. הבעיה הגדולה היא למעשה היעדר שקיפות מצד הרשויות, ונסיון לכפות באופן ישיר או עקיף חיסונים לאוכלוסיה כשמדובר בחיסון שקיבל אישור חירום של ה – FDA. על אף שלכאורה החיסון נחזה כיעיל, השלכות החיסון יתבררו רק בטווח הארוך ומנכ"ל פייזר עצמו התבטא כי ישראל היא המעבדה של העולם. כלומר, מדובר בחיסון חדש שהנתונים לגביו נלמדים ממחוסן למחוסן כשמחקר תופעות הלוואי והשלכות החיסונים נלמד מזמן לזמן על פי מידע רפואי של המתחסנים שמועבר.

כאדם וכאזרח, ניתן להבין את חששותיו של אדם, ולגיטימי כי יבחר שלא להתחסן כלל. זאת ועוד, קיימות קבוצות אוכלוסיה שלא יכולות להתחסן מסיבה בריאותית.

בניגוד למדינות אחרות בעולם המתמודדות עם מגפת הקורונה, בישראל נוצר מצב שמצד אחד כביכול "טוב" שעיקר האוכלוסיה מחוסנת, מיום ליום מספר המחוסנים הבגירים גדל. נוצרו למעשה שתי קבוצות, המחוסנים והלא מחוסנים. ביקום מקביל, היה ניתן לחשוב כי מדובר במשחק מרושע וניסוי חברתי על בני אדם שממחיש כמה רוב בני האדם מזדהים עם הדומה להם, וכמה קל לשנוא את השונה. זה יכול אף להזכיר לנו משטרים אפלים שכולנו מעדיפים לשכוח.

כל נושא הדרכון הירוק, שלכאורה הוא לגיטימי כמעט לא קיים בעולם, מכיוון שהוא כלל לא אכיף בעולם, במקום שבו ציבור גדול הוא לא מחוסן, אם גם מפאת מחסור בחיסונים, ואם מהטעם שבעולם הגדול לאנשים יש כביכול חופש בחירה גדול יותר.

לעניות דעתי, גזירת הדרכון הירוק ודרישות הסף במקומות העבודה, הינן תופעה חולפת שתקוותי כי תחלוף מן העולם ורצוי שעה אחת קודם. הדרכון הירוק נועד לתמרץ את האוכלוסיה להתחסן. מצד שני, הוא יוצר דילמות מוסריות קשות בין קבוצות של אנשים ויצירת לחץ לא סביר על אנשים להתחסן כדי להשתתף בפעילויות ואירועים המותרים ל"מחוסנים בלבד" או מן החשש שלא לאבד את מקום העבודה. בעולם מביעים ביקור לא מועטה על הבידול בין האוכלוסיות, ולמשל בפלורידה כל הסנקציות האלה בוטלו.

השאלה הנשאלת מה לעשות מחר בבוקר? במאמר קודם שלי, התייחסתי לפסק הדין בעניין הסייעת. שם בית הדין סקר באופן יפה ומעמיק את האיזון בין הזכות לפרטיות לבין הזכות לחיים וקבע כי לדרוש מעובדת הוראה אשר נדרשת לבוא במגע ישיר עם ילדים, לבצע בדיקת קורונה פעם בשבוע, כדי לקבל רמה מסויימת של ודאות לגבי בריאותה – היא סבירה על אף הפגיעה באוטונומיה שלה לגבי גופה.

כרגע אין חקיקה, וכפי שציינתי יש פסיקה של בית הדין האיזורי לעבודה (לא תקדים מחייב כמו בערכאת ערעור), בהליך זמני בלבד שאין בו כדי לקבוע מסמרות והלכה לגבי כלל העסקים, בעניין ספציפי של עובדת הוראה שעובדת עם ילדים. שם נקבע כי דרישה להצגת בדיקת קורונה אחת לשבוע (ולא יותר מזה) היא מידתית באופן שפוגע בצורה פחותה יותר בזכויותיה.

מבלי לבטא עמדה בעד או נגד החיסון, אם נקיש מהפסיקה בעניין הסייעת מיום 21.3.21 וחוות הדעת של משרד הבריאות מיום 14.3.21 אני סבורה כי נוכח החששות וחוסר הוודאות לגבי הקורונה, ככל הנראה יש סבירות בדרישה לביצוע בדיקת קורונה שבועית לעובדים מוסימים במגע עם ילדים ,אוכלוסיה בסיכון, מקומות הפתוחים לקהל הרחב לפי התו הירוק. יחד עם זאת דרישה לבצע בדיקת קורונה בתדירות גבוהה יותר יכולה להיחשב כמעשה שיש בו כדי לגרום לעובד לא להגיע למקום העבודה ובכך להיפטר ממנו. עוד אני סבורה כי מהר מאד, המציאות והטכנולוגיה תביא לכך שיהיו יותר עמדות בדיקות קורונה במקומות עבודה ובמקומות הפתוחים לקהל הרחב, באופן שהבדיקה תהיה קלה יותר ונגישה יותר ואולם גם עצם הדרישה להציג בדיקת קורונה שלילית, מהווה לכשעצמה פגיעה בזכויות העובד.

המסר בפסק הדין בעניין הסייעת והמועצה המקומית הוא שבהיעדר חקיקה קיימת (ובתי הדין קוראים למחוקק לחוקק חוק רלבנטי) , יש למצוא את האמצעי שפגיעתו פחותה יותר בעובד הלא מחוסן, אם הצהרת בריאות לעובד ואם עבודה מהבית ואם בדיקת קורונה שלילית בתדירות סבירה (לא יותר מאח לשבוע). ככל שמדובר בעבודה במגע עם אוכלוסיות בסיכון או ילדים או במקומות הפתוחים לקהל ועובדים לפי התו הירוק, תהיה סבירות גבוהה יותר לדרוש בדיקת קורונה שלילית בתדירות קבועה וסבירה. במקומות אחרים, יתכן וניתן לפתור זאת בדרכים אחרות.

בכל אופן, שיהיה ברור – אף מעסיק, בשום מצב – לא יכול לדרוש מעובד להתחסן, לכל היותר, בנסיבות מסוימות ובהתאם לסוג העבודה, ניתן לדרוש בדיקת קורונה שלילית ולא בתדירות גבוהה מדי שמטילה על העובד נטל שלא יכול לעמוד בו.  גם ההשתלחות במי שבחר שלא להתחסן אם בשל אמונה, דעה או חשש או מצב בריאותי- הינה פסולה מהיסוד. יצירת הבידול בין שתי קבוצות, כשאין הוכחה מדעית כי ציבור אחד מדבק והשני לא, מזעזעת אותי כאדם. הסלקציה הנוראית יכולה להתחרות בגאווה עם משטרים אפלים, לא זו מדינתנו ולא אלה היסודות שהביאו להקמתה.

כעורכת דין בתחום דיני עבודה, ממליצה לעובדים לא לנקוט בצעדים קיצוניים אלא להגיע להסדרים סבירים עם מקום העבודה בדבר נקיטה באמצעי בטיחות וזהירות שפגיעתו היה פחותה ביותר בעובד. בכל אופן, בעתיד הקרוב לבוא, ככל הנראה יוסדרו הכללים בחקיקה ראשית או חקיקת משנה, בתקווה שיום אחד, הטירוף הזה ייפסק.

באשר לחקיקה,  לא יעלה על הדעת שיהיה דבר חקיקה שכופה חיסון על עובד או מקבל קהל באופן ישיר או עקיף. ככל שתהיה מגמה לחקיקה כזו, כמובן אנו תקווה כי שומר הסף, בג"צ לא יאפשר לדרוס ולרמוס זכויות יסוד. יצוין כי בג"צ איפשר את פתיחת השמיים ללא מחוסנים בניגוד להחלטת הממשלה, וכן מנע העברת פרטי לא מתחסנים לרשויות המקומיות.

היה ונתקלתם במקום עבודה, אשר מטיל דרישות שאינן סבירות, כמו למשל דרישה להציג תעודת מתחסן בלבד כתנאי להמשך העסקה או ביצוע בדיקות קורונה בתדירות גבוהה שאף אינה מאפשרת התייצבות (כמו למשל עובדים במשמרות שלא ניתן לשבצם במשמרת) הרי שמדובר כאן בחשש לפגיעה מכוונת והרעת תנאים. בהיעדר חקיקה, הדרך להביא לפסיקה מחייבת של בית הדין הארצי, היא להציף את בתי הדין לעבודה בתביעות וצווי מניעה, על מנת שיגיעו לערכאת הערעור שתכריע ותקבע מסמרות, כל זאת בהיעדר חקיקה קיימת בעניין זה. 

ליצירת קשר עם עו"ד איריס אלמוג חייג 03-7514538 או 052-2645646 או שלח פניה בטופס המצורף