במאמר זה יוצגו דוגמאות לפסקי דין שדנו בהפרות משמעת חמורות של עובדים אשר הצדיקו שלילה או הפחתה של פיצויי פיטורים:
גניבה – האם מצדיקה שלילת פיצויים?
כך לדוגמא, נקבע בעניין אבלין מימון אליה נ' קליין בן ציון (ע"ע 300075/96 ( כי גם במקרה של גניבה- לא שוללים פיצויי פיטורים, הפיטורים לכשעצמם מהווים עונש חמור (במקרה זה הופחתו הפיצויים ב- 20%).
בית הדין קבע כי גניבה ממעביד נחשבת כעבירה חמור הפוגעת ביחסי האמון המיוחדים הנובעים ממערכת יחסי העבודה ויש לראותה בחומרה יתרה.
עם זאת, קבע בית הדין כי שעה שבאים לדון בסנקציה המתבקשת בגין פעולות מסוג זה, יש לבחון את נסיבות המקרה בכללותן, את משך תקופת העבודה, את טיב היחסים בין הצדדים במהלך השנים, מידת האמון והאמינות ששררה בין הצדדים במשך תקופת העבודה, את תרומתו של העובד למפעל ובתוך כך גם את ההקשר התעשייתי על מכלול פניו ובין היתר חומרת הנזק שנגרם למעסיק וההרתעה הנדרשת כלפי עובדים אחרים במפעל.
בצד כל אלה , יש לתת את הדעת ומשקל מיוחד לכך שהפיטורים כשלעצמם הם עונש חמור.
שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת מעובד שפוטר על רקע עבירת משמעת חמורה
דובר בעובד שנתפס במהלך ביצוע עבודתו כשהוא מעביר סמים לעצור בתא המשטרה וכן העביר לעצור אחר פלאפון נייד, כנגד העובד הוגש כתב אישום. מדובר בעבירה חמורה ביותר העובד הודה והורשע בעבירות המיוחסות לו יש לציין כי לא דובר במעידה חד פעמית
עב 4759/03 עבד אלמאלק ג'יהאד נ' א. כפיר אחזקות, בית דין אזורי חיפה 10.11.05
שלילת פיצויי פיטורים וכספי תגמולים לעבוד בנק שמעל בכספי הלקוחות
בעניין קליין דרור נ' הבנק הבינלאומי- בית הדין קבע כי מדובר בגניבה ובמעילה באמון באספקט כפול- הן כלפי הבנק/המעסיק, במישור יחסי העבודה בין הצדדים, והן כלפי ציבור הלקוחות, אשר על האמון הניתן על ידו לבנק מושתת עצם קיומו של הבנק.
בפסיקתו זו, הסתמך בית הדין האיזורי על פסיקת בית הדין הארצי לפיה יש לשלול לגמרי את זכותם לפיצויי פיטורים של עובדים אשר הוכח כי נטלו לעצמם תשלומים שנגבו מלקוחות עבור השימוש בחניון (ע"ע 300320/98 בווירי אריה נ' רם חן חניונים בע"מ, עבודה ארצי לג 59 32).
בית הדין הקיש למקרה בעניין קליין וקבע כי קל וחומר נכונים דברים אלה, כאשר מדובר בפקיד בנק אשר נטל כספי לקוחות ללא ידיעתם וללא רשותם. לא דובר במעשה חד פעמי של העובד
שלילת פיצויי פיטורים מעובד אשר ירה לצורך הפחדה:
בית הדין לעבודה קבע כי אכן מוצדק היה בנסיבות העניין לשלול מן העובד פיצויי פיטורים וזאת בשל עבירת המשמעת החמורה שעבר. נטל ההוכחה להראות כי העובד פוטר בנסיבות השוללות ממנו זכאות לפיצויי פיטורים מוטל על המעביד, וכאשר מעביד טוען שאינו חייב בתשלום פיצויי פיטורים בעקבות פיטורים הנובעים ממעשה פלילי, מוטל על המעביד להוכיח את טענתו במידת הוכחה גדולה יותר מאשר בתביעה אזרחית רגילה (דב"ע נז / 73 שרה שלפי ואח' נ' אגד פד"ע יט 49).
שלילת פיצויי פיטורים עקב פגיעה ביחסי אמון וקיזוז עלות נזקים שגרם העובד
במקרה זה, התרשם בית הדין כי אכן היו אי סדרים בחלוקת הפיתות, העברות פיקטיביות של סחורה, נעלמה סחורה בתקופת עבודתו חילק ללא ידיעת המעבידה.
לדעת בית הדין , גביית התמורה ללא העברתה למעבידה הינה התנהגות המהווה פגיעה ביחסי האמון שבין העובד למעביד, ומדובר בעבירת משמעת המצדיקה פיטורים ללא תשלום פיצויי פיטורים או הודעה מוקדמת נקבע כי הזכות לחופשה שנתית הינה זכות קוגנטית שאינה ניתנת לוויתור. ד"מ 1395/02 ע"ב 4884/02 גולצמן סחר נ' היימן לובאדה, אזורי ת"א
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!