דמי הבראה – הסברים ותעריפים

דמי הבראה – ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר דמי הבראה קובע מהו שיעור דמי ההבראה לו זכאי העובד בעבור כל יום הבראה ולכמה ימי הבראה זכאי העובד (בהתאם לוותק).

צו ההרחבה בדבר דמי הבראה החיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על כלל המשק כך שכל המעבידים חייבים בתשלום דמי הבראה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי.

על-פי ההסכם עובד יהא זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה. לעובד במשרה חלקית ישולמו דמי ההבראה באופן יחסי.

הזכות לקבלת דמי הבראה, אינה מותנית בהוכחה מצד העובד כי אכן יצא לנופש/הבראה.

עובד, אשר לא קיבל דמי הבראה כולם או מקצתם במהלך תקופת העבודה, יכול לתבוע את דמי ההבראה לאחר סיומם של יחסי עובד מעביד, ואולם זכות התביעה עם סיום יחסי העבודה הינה לתקופה של שנתיים בלבד שלפני תום תקופת העבודה.לדמי הבראה, וניתן להוסיף ולהטיב עם העובד בהסכם קיבוצי ענפי, הסדר קיבוצי או חוזה אישי.

זכאות לימי הבראה ומחיר יום הבראה במגזר הפרטי והציבורי

בהתאם להסכם הקיבוצי הכללי בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין ההסתדרות הכללית, מיום 19.6.2005, מחיר יום הבראה לעובדים במגזר הפרטי עומד על סך של 307 ש"ח לכל יום הבראה וזאת החל מ 1/7/2005.

מחיר יום הבראה במגזר הציבורי עודכן והינו 347 ש"ח ליום החל מחודש יוני 2005.

ביום 18.6.2006 עודכן תעריף דמי ההבראה במסגרת ההסכם.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.