הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות – תמצית החוק

הודעה מוקדמת – הגדרה:

על פי חוק הודעה מוקדמת, שני הצדדים, העובד והמעביד, חייבים במתן הודעה מוקדמת האחד לשני. על המעביד לתת הודעה מוקדמת לעובד המפוטר, ועובד המתפטר- צריך לתת הודעה מוקדמת למעסיק. 

מטרת ההודעה המוקדמת:

הודעה מוקדמת מטרתה לתת זמן לצד השני, להתכונן למצב של סיום העבודה. לגבי העובד, מטרת ההודעה לתת לו שהות לחפש עבודה אחרת,, ולהמשיך לקבל שכר מהמעסיק הנוכחי במהלך תקופת ההודעה המוקדמת. באשר למעסיק, ההודעה המוקדמת מאפשרת לו לחפש עובד אחר מבלי שייפגע מהלך העסקים הרגיל.

הודעה מוקדמת- בעל פה או בכתב?

החוק מורה על הודעה בכתב. במכתב יש לציין  את יום ההודעה על הפיטורים ואת כניסתם לתוקף. 

משך ההודעה המוקדמת

משך ההודעה המוקדמת משתנה בהתאם לוותק העבודה ואופן תשלום השכר (שעתי או חודשי).
הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד במשכורת (הכוונה לשכר המשולם באופן גלובלי חודשי ולא לפי שעה)
(1) במהלך ששת חודשי העבודה הראשונים – של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודה עד תום שנת העבודה הראשונה – של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה;
(3) לאחר שנת העבודה הראשונה – של חודש ימים.
הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר (עובד שעתי)
(1) במהלך שנת העבודה הראשונה – של יום אחד בשל כל חודש עבודה;
(2) במהלך שנת העבודה השניה – של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
(3) במהלך שנת העבודה השלישית – של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה;
(4) לאחר שנת העבודה השלישית – של חודש ימים.

האם יש להתייצב במקום העבודה בזמן ההודעה המוקדמת?

על העובד להתייצב בעבודה במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, אלא אם המעסיק ויתר על נוכחותו ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה או חלק ממנה. מעסיק שבוחר לוותר על עבודתו של העובד, צריך לשלם לעובד פיצוי בגובה השכר שהיה מרוויח (כולל עמלות – לפי ממוצע) בתקופה במהלכה לא נדרש להגיע למקום העבודה.

מהו העונש בגין אי מתן הודעה מוקדמת (למעביד ולעובד)?

החוק קובע כי מעביד שפיטר את עובדו ללא מתן הודעה מוקדמת,  ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת.

שימו לב- עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעביד הודעה מוקדמת להתפטרות, ישלם פיצוי של גובה השכר שהיה מרוויח בתקופת ההודעה המוקדמת. הלכה למעשה,  עובד אשר לא נותן למעביד הודעה מוקדמת ולא מגיע למקום העבודה, רשאי המעביד לקזז משכרו האחרון, את ימי ההודעה המוקדמת שחייב העובד על פי החוק.

אישור לעובד על תקופת עבודתו

בסיום העבודה,על המעביד לתת לעובד, אישור בכתב בדבר תחילתם וסיומם של יחסי עובד-מעביד. מעביד אשר הפר חובתו , עד סוף ארבעה עשר ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום שבעה ימים מיום דרישת העובד בכתב, לפי המוקדם מביניהם, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל”ז1977- (להלן – חוק העונשין).

פטור ממתן הודעה מוקדמת

החוק קובע כי בנסיבות מיוחדות שעקב קיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת הקבועה בחוק זה, פטור העובד ממתן הודעה מוקדמת. החוק אינו מפרט מהן הנסיבות כשנושא זה נתון לפרשנות הפסיקה בבית הדין לעבודה.  כך למשל, עובד אשר סובל מהשפלות והתעמרות מהמעסיק, סביר להניח שלא יהיה חייב במתן הודעה מוקדמת, שכן מדובר בנסיבות שאין לדרוש ממנו להמשיך בעבודה.

לעומת זאת, מעביד יהיה פטור ממתן הודעה מוקדמת לעבוד, אם קיימת עילה לשלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת בהתאם לחוק פיצויי פיטורים, או על פי החלטת בית דין למשמעת אשר הורה על פיטורים בלא פיצויים מכוח הוראות חיקוק הקובע שיפוט משמעתי.

האם אפשר לחפוף את ההודעה המוקדמת עם החופשה השנתית?

על פי חוק חופשה שנתית, ניתן לחפוף תקופה של 14 ימים מתוך ההודעה המוקדמת עם ימי החופשה השנתית. הפסיקה פירשה הוראה זו וקבעה כי כאשר מדובר ב”פדיון חופשה שנתית” המתגבש עם סיום יחסי העבודה, לא ניתן לבצע חפיפה עם ההודעה המוקדמת (כלומר, לא ניתן לקזז את ההודעה המוקדמת עם ימי החופש שנצטברו לזכות העובד עם סיום עבודתו).
לעומת זאת, עובד אשר יצא לחופש במהלך תקופת ההודעה המוקדמת, ניתן לחפוף 14 ימים מתוך ההודעה המוקדמת עם החופשה השנתית, כיוון שמדובר בימי חופשה ולא ב”פדיון ימי חופשה” – זכות המתגבשת רק עם סיום יחסי העבודה.

האם ניתן לקבוע הוראות סותרות בהסכם עבודה אישי?

הסכם עבודה יכול רק להטיב עם זכות העובד שנקבעה בחוק, ולא לגרוע ממנה.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.