המבחנים לקיום יחסי עובד מעביד

פעמים רבות, עובדים מועסקים כקבלנים עצמאיים, בעוד למעשה הם שכירים לכל דבר.

ההסדר על פי רוב נוח למעסיק, אשר חוסך את עלויות הזכויות הסוציאליות שיש לשלם לעובד (כמו חופשה, הבראה ופיצויי פיטורים). העובד אשר פעמים רבות נמצא בעמדת מיקוח חלשה, מסכים להצעת המעביד לעבוד תמורת חשבוניות, בעוד למעשה הוא אינו שונה מיתר העובדים, רק שאינו מקבל את מלוא הזכויות להן הוא זכאי.

לעומת זאת, קיימים נותני שירותים אשר מעניקים שירות לבית עסק תמורת חשבונית, והם אכן עצמאיים לכל דבר ועניין, ולעיתים עובדים עם בתי עסק נוספים במקביל.

כיצד אם כן ניתן לקבוע האם אדם מסוים הוא עובד או קבלן עצמאי?

על פי הפסיקה מה שקובע הוא מהות היחסים בין הצדדים, לא לפי ההסכם הפורמלי בין הצדדים, אלא לפי הנסיבות בפועל. במהלך השנים, נקבעו מספר מבחנים לקיום יחסי עובד מעביד, כשכיום לעזרת בית הדין לעבודה, נמצא מבחן מעורב כשהמבחן הדומיננטי והמרכזי הוא מבחן ההשתלבות. לעיתים, התוצאות על פי המבחנים השונים תהיינה שונות, אך מכלול הסממנים הם שמכריעים לבחינת קיום יחסי עובד מעביד:

מבחן ההשתלבות:
מבחן ההשתלבות במפעלו או עסקו של המעסיק, מכיל למעשה שני מבחני משנה. האחד עם פן חיובי, והשני עם פן שלילי.
הפן החיובי- משתלב בעבודה במפעל (חיובי)
יש לבדוק שהפעולה המבוצעת מהווה חלק אינטגרלי מהפעילות של העסק או פעילות משלימה, והאם היעדרו של מבצע הפעולה, יש כדי לפגוע בפעילות הרגילה של המפעל. (כמו למשל העסקת מהנדס בחברת תוכנה, בשונה מעורך דין חיצוני הנותן שירותים לחברת הייטק).
הפן השלילי- (אינו בעל עסק משלו – שלילי)יש לבדוק, שהגורם בו מדובר אינו בעל עסק משלו אשר נותן שירותים למפעל באופן חיצוני. על מנת לבחון זאת, בודקים האם אותו אדם נושא בעלויות העסק, האם נושא ברווח והפסד, האם הוא שוכר משרד מכספו? האם הוא מעסיק עובדים תחתיו?

מבחן הפיקוח והשליטה
במסגרת מבחן ההשתלבות, יש לבחון מהי מידת הפיקוח שיש למפעל כלפי אותו אדם. ככל שהפיקוח הינו יותר אינטנסיבי, הנטיה תהיה לראות באותו אדם כעובד ולא כקבלן. כך למשל, אדם המועסק בשעות וימים קובעים יש אפשרות רבה יותר לפקח עליו.

מבחן הביצוע האישי –
התנאי הוא קיום קשר אישי בין האדם שמבקשים לקבוע מעמדו כעובד לבין המפעל.
עובד במפעל, אינו נוהג לשלוח מחליפים בימי היעדרותו. לעומת זאת, עצמאי, יכול וישלח מחליפים בהיעדרו.

מבחן הציוד:
בוחנים האם אותו אדם, שבאים לבחון מעמדו כעובד, נושא בעלויות של כלים לביצוע עבודתו או שמא מקבל את הכלים ממקום העבודה: אם אכן, נושא העוסק בעלויות של כלים, יש לבחון כמה דברים:
ייעוד – בוחנים מהו ייעודו של הכלי. האם מדובר למשל בכלי פרטי (רכב פרטי המשמש גם לצרכי עבודה) או כלי שמיועד אך ורק לצורך ביצוע העבודה (דחפור, מלגזה)
גודל ההשקעה – רכישת ציוד להתקנת ארונות אינה הופכת את מתקין הארונות לעצמאי. לעומת זאת, רכישת משאית יכולה להעיד על עצמאי. נשוא ההתקשרות – האם נשוא ההתקשרות הוא האדם (גיטריסט) או הכלי (מוביל במשאית)

משך ההעסקה –  ככל שמשך ההעסקה ארוך יותר, תהיה נטיה להכיר במועסק כעובד.

רצונם של הצדדים –  לרצון הצדדים להחיל עליהם יחסי עובד מעביד, יישקל באופן כללי במסגרת כלל המבחנים.

צורת התשלום –  צורת התשלום (על פי אחוזים מהפדיון או על פי תעריף לשעה או שכר גלובלי) אינה משמשת כמבחן לקיום יחסי עובד מעביד.

ההגדרה במס הכנסה וביטוח לאומי

הגדרת העוסק במס הכנסה וביטוח לאומי, אינה מהווה אינדיקציה כלשהיא. תשלום השכר, אם בתלוש ואם בחשבונית, אינה מעידה על קיום או היעדר יחסי עובד מעביד. ניכויים מהשכר למס הכנסה וביטוח לאומי יכולים לבסס מעמד של יחסי עובד מעביד, אך אין בכך כדי להוות מבחן מכריע.

מקום ביצוע העבודה-  אין השלכה למקום ביצוע העבודה, וניתן שעובד יעבוד מביתו.

מבחן התלות –  יש לבחון את תלות הצדדים האחד בשני, את חובת העובד לעבוד, וחובת המעסיק לספק עבודה.

המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות