*המשרד לא ייצג בתיק זה.
בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, זיכה באופן מוחלט את מי ששימש כסגן הממונה על השכר במשרד האוצר משורה של עבירות משמעת חמורות שיוחסו לו. בין השאר, ההאשמות כללו דיווחים כוזבים. עוד נקבע, כי בית הדין למשמעת אינו כלי בידי עובדי המדינה לסגירת חשבונות איש עם רעהו.
העובדות
4 אישומים הוגשו כנגד הנאשם:
אישום ראשון – דיווח כוזב על שעות עבודה שלא בוצעו תוך שקיבל עבורן שכר שלא כדין
אישום שני – דיווח באופן כוזב על יציאה בתפקיד בעוד הוא היה במשרד – וזאת ללא הצדקה
אישום שלישי – אי החתמת כרטיס נוכחות במספר מקרים בניגוד לנהלים
אישום רביעי – בקשות אש"ל שלא כדין ובניגוד לנהלים
הכרעה:
רף הראיות הנדרש להרשעה בדין המשמעתי של עובדי המדינה הוא זה המקובל במשפט הפלילי – כלומר -מעבר לכל ספק סביר. אם ימצא כי התביעה לא הרימה את הנטל המוטל עליה – המשמעות הינה זיכויו המוחלט של הנאשם.
נקבע כי תובענה אינה יכולה להתבסס על רכילות, שמועות או באזים.
חובת הרשויות למיצוי חקירה כראוי מהווה חלק מזכות הנאשם למשפט תקין והוגן, בהיותו אמצעי לחשיפה של האמת.
במקרה זה, הנאשם לא נחקר כלל על כל המועדים המופיעים בנספח א' בכתב התובענה, לא נבדקה גרסתו מבחינה עובדתית, ודבריו לא עומתו עם הגורמים אליהם הפנה. ללא ספק ריבוי מחדלים אלה יש בו כדי להקים חובת ספק לטובת הנאשם , דבר אשר מביא לזיכויו של הנאשם מהאישום הראשון בתביעה.
בית הדין שמע את כל העדים, אך נוצר הרושם כי התהפכו היוצרות ובמקום שהתביעה תעמוד ברף הראייתי כמחויב בדין המשמעתי בכדי להוכיח את אשמתו של הנאשם, דהיינו, מעבר לכל ספק סביר, הנאשם הוא זה שנדרש על ידי התביעה להוכיח את חפותו .
באשר לאישום השני, בית הדין קובע כי על התביעה נטל ההוכחה בדבר הגעתו של הנאשם למשרד הראשי ללא סיבה מוצדקת ומבלי לבצע שום פעולת עבודה נדרשת והיא למעשה לא עמדה בכך אלא שיערה שהסיבה היא לאפשר לדווח על שעות הנסיעה מביתו כשעות עבודה. התביעה לא גבתה עדויות , איש לא העיר על כך ולא הוצגה כל ראיה בנוגע לכך – ולפיכך גם בגין אישום השני – הזיכוי הוא מוחלט.
באשר לאישום השלישי, הנאשם הואשם באי החתמת כרטיס נוכחות, בניגוד לנהלים. בית הדין קבע כי חובה על התביעה להוכיח בפני בית הדין כי קיים נוהל אשר קובע כי על כל עובד משרד האוצר להחתים כרטיס במשרד הראשי ככל שגיאוגרפית במקום אחר ולהוכיח כי נוהל זה הופר על ידי הנאשם. משלא הוצג נוהל על ידי התביעה, זוכה הנאשם גם מהאישום השלישי.
באשר לאישום הרביעי, בית הדין השתכנע כי גם ככל והייתה טעות היא הייתה בתום לב, ולא הייתה כל מטרה להתעשר שלא כדין או לרמות . גם כאן הצביע בית הדין על כשלים בעבודת החקירה שביצעה התביעה. לפיכך, הנאשם זוכה גם מאישום זה.
בית הדין קובע כי אין זה מתפקידו להיכנס לדין ודברים או סכסוכים אישיים בין עובדי המדינה, כפי שנחשף במהלך שמיעת העדים, הן מצד התביעה והן מצד ההגנה. איש כלפי רעו והגישו תלונות, עקבו, חקרו, בדקו, האזינו, שלחו הודעות מפלילות או מכשילות. בענין זה ולמען הסר ספק, יעיד בית הדין כי אינו מהווה כלי בידי עובדי המדינה, בינם לבין עצמם, לסגירת חשבונות איש עם רעהו.
לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד איריס אלמוג חייג 052-2645646 או 03-7514538
