ייצוג עובדי רשויות מקומיות בבית הדין למשמעת
מאת: עו"ד איריס אלמוג
משרד עורכי הדין איריס אלמוג עוסק בייצוג עובדי רשויות מקומיות בבית דין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
מטרת הדין המשמעתי
מטרת הדין המשמעתי בשונה מהדין הפלילי אינה להעניש את העובד, אלא לגרום להטמעת נורמות באמצעות גזרי הדין, אשר יעבירו מסרים מרתיעים לעובדים. גזרי הדין מתפרסמים בביטאון הרשויות המקומיות מופצים ומהווים מסר הרתעתי לעובדים על מנת שלא יישנו מעשים אלה.
למעשה, יש הבדל בין ענישה פלילית אשר מטילה עונש על עבריין, לבין ענישה משמעתית שמטרתה לייצר הרתעה כלפי עובדים אחרים ברשות המקומית מפני ביצוע עבירות משמעת, תוך שהיא מתווה נורמות בדבר התנהגות ראויה ושמירה על טוהר המידות.
בית הדין למשמעת
בית הדין למשמעת הוקם מכח חוק הרשויות המקומיות (משמעת) במטרה להגן על תפקודו תקין של השירות הציבורי, שמירה על תדמית ואמון הציבור. למעשה, מדובר בהליכים משמעתיים פנימיים של עובדי הרשויות המקומיות.
למעשה, קיימים מספר מקורות משפטיים שמסדירים את נושא המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות ובעיקרם: חוק הרשויות המקומיות (משמעת ) התשל"ה 1978 על תקנותיו וחוק שירות המדינה משמעת (התשכ"ג) 1963 – אשר חלק מהוראותיו חלות גם על עובדי הרשויות המקומיות. מקור משפטי נוסף הוא תקנון המשמעת של עובדי הרשויות המקומיות.
בית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות מורכב מדיינים שהינם עובדי הרשויות המקומיות כשהמינוי הינו על ידי שר המשפטים ותקף לחמש שנים. הדיון בתובענה מבוצע בהרכב של שלושה חברים הממונים על ידי אב בית הדין, אשר מנחה את חברי בית הדין ובסמכותו להורות על השעיה או הפחתת משכורת בתקופת ההשעיה.
פתיחת הליך משמעתי וסדרי הדין
הליך משמעתי בבית הדין למשמעת נפתח עם הגשת תובענה כנגד עובד על ידי הרשות המקומית. רק לרשות המקומית הסמכות להגיש תובענה. הדיונים בבית הדין למשמעת מתנהלים לפי חוק סדר הדין הפלילי ועוסקים אך ורק בבעיות משמעת, התנהגות שאינה הולמת, הפרת הוראות ודפוסי עבודה פסולים. חשוב לציין כי בית הדין למשמעת אינו מכריע בסכסוך בין עובד למעסיק ואינו נוקט בענישה כשמהות תפקידו חינוכית. כמו כן, לבית הדין למשמעת אין את הסמכות לדון בזכויות עובדים כמו תנאי פרישה.
סוגי העבירות בגינן ניתן להגיש תובענה
סעיף 9 לחוק המשמעת מפרט סוגי העבירות בגינן ניתן לנקוט בתובענה כנגד עובד. למעשה, אין הגדרה לא בחוק המשמעת של הרשויות המקומיות ולא בחוק שירות המדינה (משמעת) למאפייני עברת המשמעת אלא החוקים מגדירים באופן כללי סעיפי סל כמעט לכל אירוע משמעתי.
על מנת ללמוד אילו סוגי עבירות משמעת קיימות, סעיף 9 לחוק המשמעת ברשויות המקומיות בשילוב עם סעיף 17 לחוק שירות המדינה (משמעת).
עבירות משמעת
- עובד רשות מקומית שעשה אחת מאלה אשם בעבירת משמעת:
(1) עשה מעשה או התנהג באופן שפגע במשמעת עובדי הרשות המקומית;
(2) לא קיים את המוטל עליו כעובד הרשות המקומית על פי חוק, תקנה, נוהג, הוראה כללית או הוראה מיוחדת שניתנה לו כדין, או התרשל בקיום המוטל עליו כאמור;
(3) התנהג התנהגות שאינה הולמת את תפקידו כעובד הרשות המקומית או התנהג התנהגות העלולה לפגוע בתדמיתה או בשמה הטוב של הרשות המקומית;
(4) התנהג התנהגות בלתי הוגנת במילוי תפקידו או בקשר אתו;
(5) השיג את מינויו כעובד הרשות המקומית במסירת ידיעה כוזבת או בהעלמת עובדה הנוגעת לענין, או בשימוש באיומים או בכוח או באמצעים פסולים אחרים;
(6) הורשע על עבירה שיש עמה קלון;
(תיקון מס' 6) תשס"ח-2007
(7) עובד שדרגתו אחת מארבע הדרגות הגבוהות בדירוג שאליו הוא שייך – היה חייב חוב סופי בשל ארנונה או אספקת מים בעד שישה חודשים, ולא שילם אותו ממועד התשלום של חלקו האחרון של החוב ובמשך תקופה העולה על שנה; לעניין זה, "חוב סופי" – כהגדרתו בסעיף 120(10) לפקודת העיריות; הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי חוב כאמור שלא שולם בתקופה בה לא שילמה הרשות המקומית לעובד את שכרו;
(הוראת שעה) תשע"א-2011
(8) ערך חיפוש, ביצע עיכוב או נכנס לרשות היחיד, שלא כדין או שלא בתום לב, או השתמש בכוח כלפי אדם, במסגרת מילוי תפקידו, בלא סמכות כדין ובלא הצדק סביר, מעבר למידה הנדרשת או בניגוד להנחיות שקיבל ממשטרת ישראל או לכל הוראה אחרת שניתנה כדין;
(תיקון מס' 8) תשע"ז-2016
(9) הפר את חובתו לפי חוק שירות הציבור (הצהרת הון), התשע"ז-2016.
תובענה משמעתית
בדרך כלל, תובענה משמעתית תכיל מספר סעיפים עבירות מתוך סעיפים המשנה של סעיף 9 לחוק המשמעת, כשסעיפי הסל הנפוצים הינם סעיפים 9 (1 עד 4). ואולם, כאשר התובענה המשמעתית מוגשת לאחר הרשעה בהליך פלילי נפרד, יתווספו לסעיפי העבירות גם :סעיף 9(6) הרשעה בעבירה שיש עמה קלון.
סמכויות בית הדין ואפשרות ערעור
למעשה,לבית הדין למשמעת הסמכות להטיל סנקציות במדרג שונה על עובדים החל מהתראה, נזיפה, שלילת זכויות ותק, הורדה בדרגה או הקפאתה, הפקעה של עד שש משכורות, העברת העובד לתפקיד אחר, פסילת העובד ממילוי חלק מהתפקידים, פיטורים בתשלום או עם שלילת פיצויים, פסילת העובד לאחר פיטוריו או פרישתו ממילוי פקידים מסוימים ברשות או בכלל הרשויות.
על החלטות בית הדין למשמעת ניתן לערעור לבית המשפט המחוזי.
