כללי אתיקה לשופטים

מאת : עו”ד איריס אלמוג

החוק מסדיר חובותיהם של שופטים במסגרת כללי אתיקה לשופטים, התשס”ז 2007 (להלן: כללי האתיקה לשופטים). הפרק השלישי לכללי האתיקה לשופטים עוסק בכללי אתיקה בנוגע לשפיטה.

לשופטים היושבים בכס, כח עצום, לפסוק ולחרוץ גורלות.  ניתן לומר כי הרוב המוחלט של השופטים נוהגים בציבור המתדיינים ובעורכי הדין במזג שיפוטי, אורך רוח, שוויון, על אחת כמה וכמה נוכח עומס העבודה המוטל עליהם.

ואולם, גם השופטים בני אדם, וגם להם דעות אישיות המנחות אותם ולעיתים דעות קדומות. כולנו, כבני אדם עושים הטיות, בין אם נרצה או לא. החכמה – להבחין בכך ולשלוט בהשלכות האפשריות.

לעיתים ניתן לחוש כי שופט גיבש דעה בשלב מוקדם של התיק. יחד עם זאת, אין פסול בהבעת עמדה ונסיון לפשר בין הצדדים. ואולם, קיימים מקרים, ששופטים הביעו כעס על כך שצד מסוים אינו מסכים לפשרה. לעיתים, שופט מעדיף מסיבה כלשהי, צד מסוים באופן שבא לידי ביטוי בהערות מעליבות, הפרעה בחקירה, אי מתן זכות טיעון שווה לשני הצדדים, החלטות, ובמזג שיפוטי לא ראוי.

על השופט היושב בדין חלות הגבלות אשר נועדו למנוע משוא פנים, שררה ושימוש פסול בכח. בדיוק לשם כך, נועדו הכללים. היכן שיש כח – חובה שיהיו כללים שנועדו לרסנו.

חשוב לדעת כי גם שופטים נתונים לביקורת, וככל שנמצאו מפרים את כללי האתיקה, ניתן להגיש קובלנה לנציב קבילות השופטים אשר יבחן באופן יסודי את התלונה ויחליט האם הינה מוצדקת ואם כן – מה הענישה הרלבנטית, אם נזיפה או מעבר לכך. כמובן שיש לעשות שימוש זהיר באפשרות זו, למקרים החריגים ביותר, כשהעוול כה זועק לשמיים עד שלא ניתן להתעלם שכן אין יותר חמור מתחושת בעל דין או עו”ד של משוא פנים בניהול הליך.

נכון יהיה לומר, כי העובדה כי שופט עוטה גלימה אינה נותנת לו את האפשרות להעליב, לפגוע, להשפיל בעלי דין או עורכי דין, ועליו לנהוג בהם ביחס של כבוד, בדיוק כשם שעל בעלי הדין ועורכי הדין – לכבד את השופט היושב בדין. 

פרק שלישי: שפיטה

שמירה על כבוד הזולת

11.     (א)  בשבתו לדין ינהג שופט בנוכחים בדיון לפניו – בעלי דין, באי כוחם, עדים ובאי בית משפט אחרים – באורח מכובד, באורך רוח, במתינות, בסובלנות ובאדיבות, וישרה באולם בית המשפט אווירה נינוחה.

           (ב)  שופט יעשה כי גם אחרים ישמרו על כבודם של הנוכחים בדיון.

           (ג)   במהלך המשפט ובהחלטותיו בכתב יימנע שופט מהערות פוגעניות או מעליבות
                  כלפי כל אדם.

           (ד)  שופט ינהג בעמיתיו השופטים בכבוד ובחברות.

           (ה)  בהביעו דעה על אדם שלא היה צד להליכים, ייתן השופט דעתו לשאלה אם ניתנה
הזדמנות לאותו אדם להציג ענינו כהלכה לפני בית המשפט.

ניהול משפט

12.     (א)  שופט ינהל את הדיון שלפניו באופן מקצועי ועניני, תוך שהוא מקפיד לנהוג שוויון בבעלי הדין ובעורכי הדין המופיעים לפניו ונמנע מכל אמירה או מעשה שיש בהם כדי לפגום בחזותו האובייקטיבית והמקצועית.

           (ב)  שומה על שופט לשמור על חזות נייטרלית במהלך הדיון ולהימנע מליצור בהתנהגותו או בדבריו יסוד לחשש ממשי למשוא פנים.

           (ג)   בלי לגרוע מחובתו לנהוג שוויון בבעלי הדין, יעשה שופט כמיטבו להסביר לבעל דין שאינו מיוצג בידי עורך דין את מהות ההליכים ודרכי ניהולם, והכול על פי הניתן בנסיבות הענין ובגבולות הדין והתפקיד.

           (ד)  בניהול המשפט יעשה שופט כמיטבו לחוס על זמנם של המעורבים במשפט: בעלי דין, באי כוחם, עדים ואחרים, וכנדרש מכך יחיש את ההליכים וימנע עינוי דין.

           (ה)  בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ד), ולקיום האמור בו, יעשה שופט כמיטבו למנוע המתנה של המוזמנים לדיון והתייצבותם של עדים פעם נוספת.

פשרה, גישור ובוררות

13.     (א)  שופט המציע פשרה או העברה של ההליך לגישור או לבוררות, לא יכפה דעתו על בעלי הדין, ויוודא שבעלי הדין יודעים כי אי-קבלת הצעתו לא תשפיע על הליכי הדיון שלפניו.

           (ב)  בהתנהל שיג ושיח לפשרה יסייע שופט בידי בעלי הדין, ובלבד שהדבר ייעשה תוך שמירת כבודו של בית המשפט.

הימנעות מוקדמת משבת בדין

14.     (א)  בכפיפות לאמור בדין ובכללים אלה ידון שופט בכל ענין שהועבר לטיפולו.

           (ב)  משיימצא לשופט כי קיים טעם ראוי שהתיק לא יידון לפניו, יידֵּעַ בכך את נשיא בית המשפט שבו הוא מכהן או שופט שהוסמך לענין זה על ידי נשיא בית המשפט.

           (ג)   החליט הנשיא של אותו בית משפט או שופט שהוסמך כאמור, כי אותו שופט ידון בתיק, לא ימנע השופט עצמו משבת בדין אלא אם כן חייב הוא לעשות כן על פי דין.

מניעה משבת בדין

15.     (א)  שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.

           (ב)  בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שופט לא ישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה:

(1)   צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת;

(2)   יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו;

(3)   בטרם התמנה לשופט היה השופט מעורב באותו ענין הנדון בהליך שלפניו בתור בא כוח, בורר, מגשר, עד, יועץ מקצועי, מומחה, או בדרך דומה אחרת;

(4)   בעל דין או עד מרכזי היה לקוחו של השופט קודם מינויו לכהונתו, ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז הטיפול בענינו של אותו בעל דין או אותו עד;

(5)   עורך דין המייצג בעל דין היה שותפו של השופט ולא חלפו לפחות חמש שנים מאז היותם שותפים;

(6)   עורך דין המייצג בעל דין מטפל בענין של השופט או של בן משפחתו;

(7)   בן משפחה של השופט הוא עורך דין, שותף או שכיר, במשרד עורכי דין המייצג בעל דין.

           (ג)   על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), שופט רשאי לשבת בדין אם מפאת דחיפות הענין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בענין.

           (ד)  על אף האמור בסעיף קטן (ב)(2), שופט רשאי לשבת בדין אם העברת הענין לכל שופט אחר לא תשנה את עילת הפסלות.

           (ה)  התקיימה עילת פסלות לפי פסקאות (1) או (2) בסעיף קטן (ב), הנוגעת לעורך דין או לבא כוח אחר, שהתקיימו בו נסיבות המחייבות קבלת היתר לייצוג כאמור בסעיף 53ב לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ”א-1961, רשאי בית המשפט להתיר את הייצוג, לבקשת עורך הדין או בא הכוח, אם מצא כי הנזק שייגרם לצד להליך אם לא יתיר את הייצוג עולה על הנזק שייגרם לצר להליך או לאינטרס הציבורי בשל הפסקת הדיון או החלפת שופט; התיר בית המשפט את הייצוג כאמור, לא ישב בדין השופט שלגביו התקיימה עילת הפסלות.

           (ו)   האמור בסעיף קטן (ב) יחול גם על קרוב משפחה שאינו בן משפחה כהגדרתו בכללים אלה, אם סבר השופט כי יחסו אל אותו קרוב משפחה מונע אותו משבת בדין.

           (ז)   אין באמור בכלל זה כדי למעט משיקול דעתו של נשיא בית המשפט העליון הדן בערעור על פי סעיף 77א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984

www.almoglaw.co.il

ליצירת קשר עם משרדנו חייג 03-7514538 או שלח פניה באתר

צור קשר לתיאום פגישה