מהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה ומתי יש זכות לפיצויי פיטורים

סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים קובע:

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיךבעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כ פיטורים"

למעשה, חוק פיצויי פיטורים מאפשר לעובד אשר לא פוטר מעבודתו, להתפטר בדין מפוטר, אם יוכיח כי התפטרות נובעת או מהרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או עקב נסיבות שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד בהן.

הפסיקה פירשה סעיף זה בהרחבה וקבעה שלא די בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, וגם אם יוכיח העובד קיומה, עליו לעמוד במספר תנאים, על מנת שהתפטרותו תיחשב בדין מפוטר עם זכות לפיצויי פיטורים.

עובדים רבים טוענים : "פיטרו אותי עקב הרעת תנאים" האם אני זכאי לפיצויי פיטורים? הלכה למעשה, לא כל אקט מצד המעסיק נחשב להרעה מוחשית כפי שהחוק דורש, ובנוסף, יש לתת התראה למעסיק טרם מעשה ההתפטרות.

בשלב הראשון, צריך לבדוק האם אירעה הרעה מוחשית. ניתן ללמוד על כך מפסקי דין בנושא זה. למשל, הפסיקה קבעה כי הפחתה בשכר ללא הסכמת העובד מהווה הרעה מוחשית, אך איחור של כמה ימים בודדים בתשלום השכר -לא ייחשב כהרעה מוחשית.

אם כן, טרם נקיטה בצעדים כלשהם, יש לבחון האם מדובר כלל בהרעה מוחשית. אם אכן מדובר בהרעה מוחשית, יש לתת התראה בפני המעביד (בכתב) על הכוונה להתפטר, ורק לאחר שניתנה לו הזדמנות לתקן זאת, והוא סירב- ניתן להתפטר בפועל.

דבר נוסף וחשוב, בצעדים אלה יש לנקוט זמן קצר לאחר שנגרמה ההרעה בפועל, אחרת ייחשב העובד כמי שהסכים לעבוד בתנאים החדשים.

בעיה מוכרת היא שמעסיקים מסרבים לראות בהתפטרותם של עובדים בטענה של הרעת תנאים כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין ואז העובד המתפטר עלול במקרים רבים למצוא עצמו במצב בו הוא מתפטר ונאלץ להגיש תביעה כנגד המעסיק, אשר מסרב לשלם פיצויי פיטורים.

לכן, חשוב לפני נקיטה בצעדים כלשהם, להיוועץ בעורך דין על מנת שיכלכל צעדיו, במידה וייאלץ להגיש בסופו של יום תביעה כנגד המעסיק- לתשלום פיצויי פיטורים.

עובד אשר מודע לדרישות החוק, יוכל להציג תשתית עובדתית מוצקה בבית הדין המעידה על הרעת תנאים מוחשית שאירעה ועל התראה בפני המעביד טרם ההתפטרות אם הנושא יגיע לכלל תביעה, כשהתשתית העובדתית מכרעת לעניין הכרעת בית הדין בתיק.