פיטורים בחוסר תום לב שנועדו לשלול זכאות לאופציות – האם מזכים בפיצוי?
עובד זומן לשימוע מספר ימים לפני שהאופציות שלו הבשילו. מכתב הפיטורים לכאורה הציג נימוקים ענייניים לפיטורי העובד. האם העובד זכאי לאופציות שהבשילו בטענה כי פוטר בחוסר תום לב על מנת למנוע ממנו להנות מהאופציות כשהן vested?
חובת תום הלב ביחסי עבודה
יחסי עובד-מעסיק כפופים לחובת תום לב מוגברת, המוטלת על שני הצדדים. חובה זו מחייבת את המעסיק לפעול בהגינות, תוך התחשבות באינטרסים של העובד, גם כאשר הוא מפעיל את כוחו לפטר. פיטורים שנעשים בחוסר תום לב, במטרה לסכל זכויות כלכליות של העובד, עלולים להיחשב כפיטורים שלא כדין.
פיטורים שנועדו לסכל זכויות כלכליות (אופציות)
כאשר פיטורי עובד נעשים במטרה מובהקת למנוע ממנו מימוש זכויות כלכליות, כגון אופציות, הדבר ייחשב כחוסר תום לב. בתי הדין לעבודה בוחנים את נסיבות הפיטורים, ובמיוחד את סמיכות הזמנים בין מועד הפיטורים למועד הבשלת האופציות או אירוע משמעותי אחר (כמו מכירת חברה), ואת קיומם של נימוקים ענייניים לפיטורים. אם הפיטורים אינם מבוססים על נימוקים אמיתיים וענייניים, וברור כי מטרתם הייתה לסכל את זכאות העובד לאופציות, הם ייחשבו כפיטורים בחוסר תום לב. בעניין מיקרוסופט (הליך משנת 2007) נדחו טענות העובד כי הפיטורים נועדו לסכל את האופציות ונקבע כי הוא פוטר משיקולים ענייניים.בפרשת גרושקה המסקנה היתה כי פיטורי העובד היו מוצדקים ובאו לעולם בשל תפקודו הלקוי ויחסי אנוש בעייתים וכן שם עניין מימוש האופציות כלל לא היה רלוונטי עובר לשיחת סיום העסקה וכן שעה ששם הוצע לעובד להמשיך לעבודה בחברה אולם הוא זה שסרב לכך. ע"ע 182/07 מיקרוסופט ישראל – גרושקה .
לאחרונה בנובמבר 2025 ניתנה פסיקת בית הדין האיזורי בעניין טימאה קובאץ – נובו סנטרל בע"מ, אשר קבעה כך:
הענקת אופציות לעובד היי-טק מבטאת, בין היתר, הטבה שנועדה לתגמל את העובד ולתמרץ אותו להישאר בחברה עד למועד שנקבע למימוש האופציה. לפיכך נהוג גם לסייג את מועד הבשלת האופציה ומימושה ולהתנותה בתנאים כגון המשך עבודה בחברה לפרק זמן מסוים.
בהתאם לפסיקתו של בית הדין לעבודה, שעה שניתן לראות כי האופציה הותנתה בתנאי מתלה, אזי רק בהתקיימו יהיה התובע זכאי למימוש האופציות.
הוכח, כי פיטורי התובעת לא נעשו מנימוקים עניינים ומנגד הוכח כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח כי פיטוריה נעשו בכדי לסכל את זכאותה להענקת האופציות ומימושן בחוסר תום לב.
הנתבעת הפרה הפרה יסודית את ההסכמה עם התובעת לעניין האופציות בהסכם העסקה וזאת בחוסר תום לב, והייתה אחראית לסיכול התנאים המצטברים להענקת האופציות לתובעת על פי הסכם העסקה ולאפשרות התובעת ליהנות לפחות מהבשלת מנת האופציות הראשונה הקבועה בהסכם העסקה.
משנמצא, כי התובעת פוטרה מבלי שהנימוקים האמיתיים להפסקת העסקתה צוינו בפניה, מבלי שקוימה התייעצות כלשהי עם הממונים על התובעת ומבלי שהנתבעת בחנה האם ניתן להמשיך את עבודת התובעת גם אם היה שינוי כלשהו באפיון המוצר, ומשנמצא, כי הפיטורים נעשו בחוסר תום לב בכדי להימנע מהענקת האופציות בהתאם להסכם העסקה של התובעת – יש להורות, כי נפלו פגמים בפיטוריה והם בוצעו שלא כדין. סע"ש (אזורי ת"א) 7535-07-22 טימאה קובאץ' – נובו סנטרל בע"מ (16.11.2024)
סמיכות זמנים ונטל ההוכחה
סמיכות זמנים בין מועד הפיטורים למועד הבשלת האופציות, כשלעצמה, אינה מספיקה כדי להוכיח כוונת זדון של המעסיק. עם זאת, כאשר סמיכות הזמנים מצטרפת להיעדר נימוקים ענייניים לפיטורים, או כאשר הפיטורים נעשים תוך התחכמות מכוונת כדי למנוע זכאות כלכלית, הדבר יכול להטות את הכף לטובת העובד. במקרים כאלה, נטל ההוכחה עובר למעסיק להראות שהפיטורים נעשו משיקולים לגיטימיים וענייניים. ראה עניין ורינט סע"ש (אזורי ת"א) 2564-11-16 אליק אלברט אלטרמלין – ורינט מערכות בע"מ (30.7.2019)
סעד במקרה של פיטורים בחוסר תום לב לסיכול אופציות
כאשר בית הדין קובע כי הפיטורים נעשו בחוסר תום לב במטרה לסכל את זכאות העובד לאופציות, הוא רשאי להורות על סעדים שונים. סעד אפשרי הוא מתן צו המורה למעסיק לאפשר לעובד לממש את האופציות שהיו מבשילות, או פיצוי כספי השווה לשווי האופציות שסוכלו. זאת, בהתאם לעקרון סיכול תנאי הקבוע בסעיף 28 לחוק החוזים, הקובע כי צד שמנע את קיום התנאי אינו זכאי להסתמך על אי קיומו.
