קריסתה של הגמוניה

ואליטה כוחנית יהירה ולא דמוקרטית

מאת: עו"ד איריס אלמוג

ישראל נמצאת בשלב של חילופי הגמוניות. מעבר מהגמוניה אליטיסטית ופוסט ציונית שנוהגת מנהג בעלים במערכת האכיפה והמשפט, קליקה סגורה יהירה ושחצנית אשר רגילה לסגור דילים של מינויים פנימיים, כשהיא פועלים בכסות דמוקרטית אך למעשה מפעילה שיטות שלא היו מבזות משטר אפל פאשיסטי לרבות אכיפה בררנית, להגמוניה ערכית ציונית לאומית.

ההגמוניה הישנה חולשת על ביהמ"ש העליון, בשלטון יוריסיקרטיה של 15 שופטים אשר מרביתם מייצגים מפלגה שלא עברה את אחוז החסימה (מרץ) ובכך ניכרות גם פסיקותיהם, אשר משרתות פעמים רבות ונותנות זכות עמידה לארגוני שמאל רדיקאליים אשר חותרים תחת קיומה של מדינת ישראל בשם "הגנה על זכויות אדם". ההגמוניה הישנה ברובה מורכבת מאג'נדה פוסט ציונית אשר משליטה טרור באקדמיה ובתקשורת ואף חותרת להפיכה צבאית של ממש, כפי שחווינו בחודשים שקדמו לטבח ה – 7 באוקטובר.

אמירותיו של עמוס שוקן ששיווה לחמאס מעמד של "לוחמי חופש" או עמירה הס מעיתון הארץ שטענה באוניברסיטת קולומביה ש"חמאס ביצע ב- 7 באוקטובר מעשה אמיץ והשווה את הפשעים שביצעה ישראל במשך שנים", מאפיינות חלק ניכר מחשיבת האליטה וההגמוניה הכוחנית והפוסט ציונית שעדיין, בימים אלה חולשת על מערכות השלטון, הדרג הפקידותי הבכיר, מערכת המשפט, התקשורת והאקדמיה.

שר המשפטים בצדק מעכב את מינוי של השופט עמית כנשיא ביהמ"ש העליון שכן אינו ראוי להתמנות נוכח פסיקותיו הרדיקאליות כנגד העם היהודי, ופתיחת פתח לארגוני שמאל רדיקאליים אשר תומכים במחבלים ובטרור נגד העם היהודי.

כעורכת דין בדיני עבודה, באפשרותי לדווח על פניות מצד גורמים באקדמיה אשר אוחזים בדעות ימין והם למעשה חשים נרדפים על ידי אנשים כוחניים באקדמיה, אשר מתכסים בכסות "ליברלית" ולמעשה הם עושים סיכול ממוקד למי שמעז לחשוב אחרת מהם וחלילה דעותיו לא בשמאל.

למרבה הצער, גם עורכי דין רבים, מושתקים על ידי מערכת מוטה וכוחנית, תוך חשש להביע דעותיהם.  בכירי עורכי הדין מעדיפים להעביר מסרים שמשרתים את אג'נדת השמאל הקיצוני, ללא קשר לדעותיהם, וזאת מחשש שיבולע להם על ידי המערכת.  ראו קישור למאמר שכתבתי על חופש הביטוי לאחר השבעה באוקטובר, בראי פסיקת בית הדין לעבודה, וכמה האג'נדה הפרוגרסיבית הכתיבה את הלך הרוח של בית הדין לעבודה, בעניין מתן ערך קדוש ועליון לחופש הביטוי, תוך שהוא משמש כסות של ממש ומפלט למי שמתבטא באופן שתומך או מזדהה עם טרור. במאמר אני מסבירה מדוע התבטאויות פוגעניות נגד חיילי צה"ל או כאלה שמביעות הזדהות עם טרור כלל לא חוסות בחופש הביטוי, אלא מדובר ביצירת סביבה פוגענית ומכאן חובת המעסיק לנקוט בסנקציות כנגד גורמים כאלה שגורמים לפגיעה אנושה ברגשות עובדים במקום העבודה.

האקדמיה כשלה במיצוי הליכים כנגד מרצים אשר התבטאו נגד מדינת ישראל ואף הביעו תמיכה בארגוני טרור, כמו למשל ד"ר ענת מטר שספדה למחבל ווליד דקה שהיה טרוריסט נתעב שהתעלל בחייל ונדון למאסר עולם, או פרופ' שלהוב קיבורקיאן, אשר הכחישה את טבח ה – 7 באוקטובר וקראה לביטול הציונות. ברור ששתיהן היו צריכות להיות מסולקות. אבל מכיוון שהאקדמיה לא נקטה בדין משמעתי כנגדן, בסופו של דבר הכנסת, בצדק נאלצה לקדם חקיקה כנגד מוסדות אשר לא ימלאו חובתם לנקוט בדין משמעתי כנגד המרצים שסרחו.

ההגמוניה הישנה מנסה לסכל ולחבל בפעולת הכנסת והממשלה באמצעות עתירות לבג"צ וכן באמצעות נציגתה בממשלה – היועצת המשפטית לממשלה שהיא לעומתית ולא מאפשרת לממשלה להתנהל.  גם הפרקליטות ומח"ש עושות שימוש לרעה בסמכותם באמצעות אכיפה בררנית. לאחרונה נתוודענו גם למעשים חמורים מצד הפצ"רית אשר הובילה תהליכים לא מוצדקים כנגד לוחמים ולמעשה הכשירה נגדם עלילת דם על אלימות מינית, שאין לה כל בסיס, מה שגרם נזק בלתי הפיך לצה"ל ולתדמיתו ושימש נשק בידי תומכי שמאל פרו פלסטינים בארץ ובעולם.

הדלפות בקבינט לא נחקרות, לא נחקר המעשה הנואל של הפיכת לוחמינו לאנסים, בעלילת דם שמי ששותף לה ולשידור סרטון שקרי בערוצי תקשורת צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. לעומת זאת, מבוצעת אכיפה בררנית כנגד מי שהעביר מסר חשוב לרוה"מ כאשר גורמים במערכת הבטחון ניסו למנוע למסר להגיע לתודעה התקשורתית, לפיו המחאה משרתת את סינוואר, וזאת מחשש שיהיה בכך כדי לפגוע במחאה, אשר נועדה יותר מכל להפיל את שלטון הימין גם במחיר של תפיסת טרמפ על כאב החטופים ומשפחותיהם.

דרכה של ההגמוניה הישנה, להשחיר את שלטון הימין, הייתה לעטוף את הימנים בתיאורים של אנשים חסרי דעת, בבונים, מסוכנים וטיפשים שעלולים להפוך את מדינת ישראל למדינת עולם שלישי.  בחינת מובילי דעת הקהל בימין מעלה כי בכירים ואנשי אקדמיה בימין, יותר ויותר מעזים לחשוף את זהותם, ולמעשה השיח של אנשי ימין הוא הרבה יותר פתוח, אינטיליגנטי ומכיל עם פלורליזם לדעות שונות, מאשר מחנה השמאל אשר כופה את דעותיו בדרך לא דמוקרטית אלא שהיא בכסות דמוקרטית.  אין זה אומר חלילה ששלטון הימין חף מביקורת. גם אין זה אומר שאנשי ימין תומכים באופן מלא בממשלה.  הציבור הימני גם משווע לחזרה לסולם הערכים ולעלייתם של גורמים עתירי ידע צבאי ומדיני אשר מזוהים עם ערכיות וציונות.  יחד עם זאת, הגם שיש ביקורת כלפי הממשלה בציבור הימני, הציבור אינו עיוור כי הוא ער לכך שכמות הפרסומים השליליים, ההטייה והסיקור של עוולות הימין, תוך נסיון לשוות לו שחיתות לעומת מחנה אחר טהור ודמוקרטיה, מגיע מתוך הנדסת תודעה מגמתית ושקרית של גורמים שנשלטים על ידי ההגמוניה והאליטה המאוכזבת.

הנדסת התודעה החמורה שלה שותפים ערוצי 12-13 ודומיהם, גרמה לציבור גדול לעבור לצפייה בערוץ 14. ערוץ אשר עד לאחרונה,  ערוץ אשר זכה לגינוי והשחרה על ידי ההגמוניה והאליטה, בעוד הוא למעשה, מאפשר לצופים לראות חדשות אמיתיות, אותנטיות תוך דיון מעמיק ומקיף של גורמים מכל קצוות הקשת. כך למשל תוכנית הפטריוטים משקפת איזון בין בעלי השקפות ימין וגם בעלי השקפות שמאל ליברליות, אשר אינם "עושי דבר המלך" או סוגדים ל"עגל הזהב" אלא אנשים שבאו מהשמאל, וסולקו מעמדות הכח, בגלל שהעזו לומר לציבור את האמת, ולחשוף בפניו כי ההגמוניה עושה שימוש לרעה בדמוקרטיה והיא בעצם מתחזה, כאשר מחאת קפלן סותמת פיות למי שמעז לחשוב אחרת, והתקשורת של ערוצי 12-13 לא נותנת כלל במה לדעות אחרות ומשדרת שידורים מוטים מגמתיים, והכל על מנת להשחיר את נתניהו, ולהציגו כדיקטטור מושחת שיכול בכל רגע נתון לשחרר את החטופים ומשיקולים פוליטיים לא נוהג כך- מדובר בשקר גס.

למרבה הצער, גורמים שישבו בפאנלים בערוצי 12-13 העבירו מסרים כוזבים לציבור במשך חודשים, כאילו רוה"מ מסרב עסקת חטופים ושיקוליו הם פוליטיים, כאשר למעשה הם פעלו בניגוד עניינים ורכבו על גל מחאה, שפגעה בעסקה להשבת החטופים (לנו זה היה ברור ואולם מסרי חמאס שנחשפו לאחרונה בעיתון הבילד, איששו זאת).   אמירות כמו :"אסור להיכנס לרפיח" "צריך להפסיק את המלחמה", "נוכל להמשיך את המלחמה בעוד שנתיים" הושלכו לחלל האויר באולפנים כאילו זה אכן הדבר הנכון לעשות ! למרבה המזל, הממשלה החליטה,  למרות הביקורת הציבורית ולמרות הלחץ הבינלאומי, להפוך את הקערה על פיה, ובמקום להיות שבויים בידי חמאס ולהיכנע לעסקה מופקרת, להחזיר את כח ההרתעה לצה"ל ולמדינת ישראל תוך הישגים פנומינליים יוצאי דופן מול חמאס ועזה ומול חיזבאללה ולבנון. כל זאת, תוך שארה"ב תחת ממשלו הפרוגרסיבי של ביידן, הפעילה לחצים על ישראל להתגונן ולא לתקוף תוך שהיא מצופה להרכין ראשה בפני הטרור, אך ורק כדי לקדם את רווחתם של הפלשתינים אשר רוב רובם הצביעו לחמאס, תומכי חמאס ואשמים לא פחות מחמאס בגורלם.

למרבה הצער, מדיניותו של ממשל ביידן, תוך חיוב ישראל להעביר מאות משאיות ביום להזנת חמאס והעם העזתי, היא זו שסיכלה כל אפשרות לעסקת חטופים. אם ישראל הייתה פועלת לייצר אסון הומניטרי בעזה, כשכל עוד חטופנו לא משוחררים, גם עזה לא תשתה מים, ותרעב ללחם ומזון, וייחסכו ממנה תרופות חיוניות ! אבל ביידן, חסיד הפרוגרס, חפץ אך ורק לנשוא חן בעיני כוחות הרשע הפרו פלשתינים שהשתלטו על ארה"ב. תקוותנו שעלייתו של טראמפ, תביא לתיקון עוולות רבות בחברה האמריקנית שנכבשה על ידי איסלאם רדיקאלי פרו פלשתינית,, אשר חילחל גם למוסדותנו, באמצעות קרן וקסנר, הקרן החדשה ועוזריהם, ובאמצעות תרומות של גורמים זרים למטרות לא ראויות שרובנו כלל לא מודעים אליהם.

המחאה שזכתה לכותרת, המחאה נגד הרפורמה המשפטית, הייתה עוד מחאה בשינוי אדרת בעשור האחרון, ואולם הפעם המחאה חצתה גבולות והשחירה ציבור שלם של אנשים דתיים לאומיים, והפכה את הדת והציונות לעניין נתעב ומבוזה.  המחאה ניהלה קמפיין מזוויע כנגד מתנחלים ציוניים וניסתה לייחס לכולם מעמד של "נערי גבעות" כמובן שאנשי המחאה צריכים להרכין ראש בפני ציבור המתנחלים אשר הקריב את מיטב בניו במלחמה להגנה על אזרחי מדינת ישראל.

למעשה, העם התעורר ורובו רואה את העוולות של מערכת המשפט, את הקומבינות, את השחיתות באקדמיה אשר הביאה לעתירת מרצים במכתב לביידן להפסיק את הסיוע לישראל ולהטיל עליה אמברגו, מה שהפך את אותם מרצים לאויבי מדינת ישראל, הרבה יותר מחמאס, את ההתערבות הגסה של לשכת עורכי דין וסגירת דילים עם שופטים ומנויים, לשכה אשר בימים אלה חרגה מסמכותה כלשכה מקצועית,  לקחה צד ומנהלת מאבק פוליטי לא ראוי, כאשר עיקר עורכי הדין כמו הציבור שייכים כלל לציבור ציוני וימני והיא לא מייצגת אותם.  כיום, עיקר העם המפוכח נמצא בימין. חלק ממנו עדיין מושתק נוכח הגסות והכוחניות הרבה של המיעוט של אנשי שמאל, אשר עדיין אוחזים במוקדי כח שלטוניים, דרג פקידותי בכיר, מערכות משפט ואכיפה, תקשורת ואקדמיה.

תוכניות כמו עובדה למשל, משדרות מסר של שחיתות בימין, ומטייחות שחיתות איומה ונפוטיזם בשמאל ובהנדסת תודעה מסייעת להגמוניה הישנה לשדר מסר שהיא עדיין שולטת.

ההגמוניה הישנה מסרבת לשחרר את אחיזתה בשלטון והיא כיום נאחזת בקרנות המזבח, ומוכנה לעשות הכל, לרבות העברת מסרים שקריים והדלפות כי נתניהו הוא שמסכל עסקת חטופים, בעוד למעשה לאורך כל הדרך, ארה"ב הצהירה כי חמאס הוא שמסכל עסקת חטופים. להגמוניה הישנה לא אכפת לשקר לציבור ולהנדס את תודעתו, באמצעות תקשורת בשליטתה – כי שנאתם לנתניהו שבאה לידי ביטוי במחאות כושלות במשך יותר מעשור, מכשירה את כל האמצעים גם אם יש בהם לפגוע בעם,  לגרום להסתה  לפילוג ולשיסוי של ציבור שלם (מה שהזמין את ה – 7 באוקטובר).

היועצת המשפטית חייבת לחדול מלדאוג לתזונת הנוחבות כדי שיהיה כסת"ח לפעולותיה, בג"צ חייב להפסיק לסכל את פעולות צה"ל להריסת בתי מחבלים, ולחדול לקדם סיוע לעזה שכן יש בכך כדי לפגוע בהחזרת החטופים, או לכפות שחרור גופת מחבל שיכולה להוות קלף מיקוח בעניינים בטחוניים.

חייבים גם לעשות רפורמה בפרקליטות האזרחית ובפרקליטות הצבאית, על מנת שיפסיקו להיאבק כנגד גורמים ראויים בימין ולנהל נגדם אכיפה בררנית וסיכול ממוקד, או להשחיר את חיילנו ולהעליל עליהם עלילות דם שקריות, וזאת כדי לקדם אהדה מצד הדין הבינלאומי, אך בפועל, בכך משיגים את ההיפך הגמור.

מדינת ישראל עוברת תהליכים חברתיים של חיפוש זהות אישית, ויותר צעירים מגלים את הזהות היהודית ומתחברים אליה יותר ויותר.  ההתעוררות של המחנה הציוני מודגשת. הימין הציוני הוא ללא ספק רוב, ואולם הוא רוב מושתק שחש שהוא מיעוט וזאת נוכח הכוחניות הרבה של אנשי שמאל רדיקאליים שבאמצעים פרסומיים משווים לעצמם רוב.

אני קוראת לחברי עורכי הדין, אשר חוששים להביע את זהותם ודעותיהם האישיות, לא לחשוש להביע דעותיהם אשר תומכות במפעל הציוני, כנגד גורמים פוסט ציוניים אשר מגיעים מתוך המערכת, אשר מטרתם לשלול את הזהות היהודית של מדינת ישראל ולהשחיר כל מוטיב שיש בו צביון יהודי. כמובן שלא כל מערכת המשפט והאכיפה פרוגרסיבית ופוסט ציונית, ואולם חלק ניכר ממנה שהשפעתו מרובה כן שייך לאסכולה זו.

אני מעריכה כי בסופו של דבר תצמח הגמוניה חדשה שמשקפת איזון וחברה מתוקנת יותר, מערכת משפט שעברה רפורמה, כולל שינויים במבנה וסמכויות בג"צ, הפרקליטות האזרחית והצבאית, וכן שינוי מהותי במטכ"ל צה"ל ואנו נזכה לראות בין שופטי בג"צ ובמערכת המשפט בכלל, שופטים המזוהים עם אג'נדה ציונית יותר, שערך חיילי צה"ל ושמירה על שלומם הוא נר לרגליהם, ואינם נסחפים תחת הלחץ הציבורי הפוסט ציוני לרבות הבינלאומי, להראות כי המערכת עושה דין עם חייליה, כדי לקבל "הכרה" או "הכשר" על ידי המערכת הבינלאומית שרובה אנטישמית ופרו פלשתינית.