שלילת פיצויי פיטורים

חוק פיצויי פיטורים מסדיר את נושא שלילת פיצויי פיטורים וקובע באילו מקרים יש למעסיק סמכות לשלול או להפחית את פיצויי הפיטורים המגיעים לעובד.:

על פי החוק, יש להבחין בין שני מצבים:

האחד- פיטורים ללא פיצויים מכוח הסכם קיבוצי: סעיף 16 לחוק

" לא יהיה עובד זכאי לפיצויים או יהיה זכאי לפיצויים חלקיים בלבד, הכל
לפי הענין, אם פוטר בנסיבות, שעל-פי הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד-
ובאין הסכם כזה, על פי ההסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של
העובדים באותו ענף – מצדיקות פיטורים ללא פיצויים או בפיצויים חלקיים
בלבד"

השני – בפיטורים ללא פיצויים מכח פסק דין: סעיף 17 לחוק

בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע
שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיטורים ללא פיצויים או
בפיצויים חלקיים שיקבע; בדונו בענין זה יונחה בית הדין האזורי לעבודה
על-פי הכללים שבהסכם הקיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של עובדים.

לסיכום, כאשר קיים הסכם קיבוצי החל על הצדדים, או הסכם קיבוצי החל על המספר הגדול ביותר של העובדים באותו ענף-הרי שיש לפעול בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי באשר להפרות משמעת בעבודה.

ואולם, כאשר אין הסכם קיבוצי, למעסיק אין כלל סמכות לבחון את זכותו של העובד לפיצויי פיטורים, ולבתי הדין הסמכות היחידה לבחון זאת בהתאם לתקנון העבודה בתעשייה.

מעסיקים אשר עושים דין לעצמם ומחליטים לשלול או להפחית פיצויי פיטורין, מבלי שיש הסכם קיבוצי החל על הצדדים, מפרים את הוראות החוק.

חשוב להבין כי על פי מגמת הפסיקה רק מקרים חמורים וחריגים של הפרת משמעת חמורה, מצדיקה שלילה או הפחתה של פיצויי פיטורים, כשהמדיניות המנחה את בית הדין הינה כי פיטורים לכשעצמם, אף תוך כדי תשלום פיצויי הפיטורים הינם עונש. דב"ע לא/3-3 רים בע"מ נ' נסים יוסף , פד"ע ב 215.

עוד נקבע בפסיקה כי כאשר בוחנים שלילת פיצויי פיטורים יש לשקול את נסיבות המקרה במכלול: כמה חמור הנזק שנגרם למעסיק, הצורך בהרתעת עובדים, וותק העובד במקום העבודה, אופי היחסים בין העובד למעביד במהלך השנים, מידת האמון והאמינות ששררה בין הצדדים במשך תקופת העבודה ואת תרומתו של העובד למפעל. זאת, תוך הבאה בחשבון של העובדה שפיטורים לכשעצמם הם עונש חמור.