מאת: עו"ד איריס אלמוג

חברים יקרים, הוכרזה מלחמה על העם היהודי. לא, זה לא חמאס שהכריז מלחמה.

השמאל הישראלי הכריז מלחמה על היהדות, הציונות וכל מה שמריח ומרגיש עם נרטיב דתי מסורתי, השמאל צועד עם ארטיק בתוך תפילה של יום כיפור, השמאל מפיץ עלילות דם נגד חיילי צה"ל בארץ ובעולם, כובל את ידי חיילנו באופן שמסכן אותם, דואג לתזונת הנוחבות האנסים והרוצחים, ובמשך שנים מייצר קמפיין שקרי כנגד מתנחלים, כדי לפעול נגד ההתיישבות על אף שהשמאל צריך להרכין ראש בפני הציונות הדתית, שחירפה את נפשה והקריבה את מיטב בניה, כדי שהחטופים ישובו ושילדינו יוכלו לחיות בבטחה במדינתנו.

זה החל במחאה מרושעת שהטיפה לסרבנות פושעת, למרד ולאי ציות, בניצוחם של גנרלים לשעברים אדריכלי התבוסה(אשר לימים ישבו באולפני 12-13 והדהדו מסרי תבוסה של "אנחנו כבר הפסדנו"), של רקבון של ראשי מחאה, שהסתתרו תחת "דגל הדמוקרטיה" ו"עזרת אחים". אלה שהושיטו יד לאחר ה – 7 באוקטובר ניסו באי הצלחה להסתיר את ההסתה הפרועה וההמרדה שכמעט הביאה להפיכה צבאית, מחאה ארורה שהביאה עלינו את הטבח הנורא מכל מאז השואה.

גם העזרה והסיוע במשק של מי שהתחייב להיות אח ורע לנשק, לא יכלה להסתיר את אשר אירע. אל תמכרו לנו את טוב הלב הזה, כי לא שכחנו את ההסתה האלימה על גבול ההמרדה.

בליל ה 7 באוקטובר, הצבא לא היה. הוא נפקד. זו עובדה.

להדיוט הפשוט שלא ערך תחקיר צה"לי מפואר, המסקנה היא מאד פשוטה.  אם באוגוסט ראשת המחאה, העטופה בדגל ה"דמוקרטיה", צייצה שבספטמבר נתניהו ימצא עצמו בלי שב"כ ובלי צבא,  ואם טייסים הכריזו כי בזמן אמת לא יתייצבו למלחמה – אז אחד ועוד אחד לא מוביל לאפס.  חמאס היה שם, הוא שמע, הוא צפה הוא המתין בשקיקה.

 והוא אכן הופתע. הוא הופתע שאף אחד לא היה.

אבל גם אחרי ה 7 באוקטובר, המסיתים ושורפי האסמים לא הסתפקו בהפצת השנאה שלפני המחאה.

ואז גם לאחר פרוץ מאורעות הטבח הנורא מכל, ראשיה הרקובים של המחאה, שבמקום אחדות ואחווה בחרו ללבות את אש השנאה, התכנסו יחד והחליטו לתפוס טרמפ על צערם של משפחות החטופים, והמחאה החלה בגלגולה החדש, לא עוד "לך" "הנאשם" "מהפכה משטרית" אלא "אתה הראש אתה אשם". ולמי אכפת מהעובדות כאשר ערב פרוץ המלחמה מכל במה בטחונית, הדרג הבטחוני הדהד כי "חמאס מורתע" וכי "יש הרתעה", ועל אף שהם אלו שהתעלמו מזעקות התצפיתניות, מאלפי הסימים, מתוכניות פלישה ואינדיקציות רבות,ולא העירו כלל את "הראש האשם", לא הייתה שום בעיה לראשי המחאה לגלגל אשמה למושא שנאתם.

ובשם המחאה, הכל מותר. גם להפגין מול ביתו של ראש הממשלה ולאיים עליו עם "חבל התליה". וכעת במופע אחרון , הגנרל הנודע היהיר, מצייץ ברשת x כי אם לא תעבור הממשלה לשלב ב', ייפתחו שערי הגהינום. אותו איום שטראמפ כיוון כנגד חמאס. אני שואלת את הגנרל גולן היהיר, באיזו זכות אתה מאיים שייפתחו שערי הגיהנום? על מי ? כנגד העם שלך? כנגד ראש הממשלה? מדוע ? כי רוה"מ לא נכנע לחמאס בשלב ב' מה שלבטח ישאיר אותו בשלטון? על כך שלא עשה עסקה מופקרת כולם תמורת כולם, עוד בראשית המלחמה,  ולמחרת היום רקטות וכטבמים וחזרה לערב ה 7 באוקטובר?

אסור להשאיר את חמאס בשלטון או כל גורם דומה, ומספיק למכור לציבור מסרים שגם אחרי החזרת החטופים נוכל לטפל בחמאס. כל מי שמהדהד מסרים אלה לציבור,  יודע טוב מאד שמדובר בשקר והטעייה, כי לאחר שיהיו ערבויות בינלאומיות – ישראל לא תוכל לטפל בחמאס, כשמהירות הכניעה והתבוסתנות, עלולה להביא עלינו שוב טילים ומעבדות טרור מבית היוצר עזה.

על מה מלין יאיר גולן כנגד ראש הממשלה,  על כך שהוא נוקט בסנקציות כנגד חמאס נוכח הפרותיו? אבוי לנו אם זו הייתה כהונתך שלך, היית מוכר את בטחון מדינת ישראל ברגע אחד של עסקה כוללת, וכולנו היינו מידרדרים השאולה, כי רק אסון יכולה להביא כהונתך שלך, של מי שמתרפס ומרכין ראש בפני אויבינו ושונא את מתנחלינו. הלכה למעשה, המציאות בישראל היא כזאת, כי רוה"מ נתניהו הוא פנומן שהצעיד את ישראל מהשאול להישגים פנומינליים, ששינו את פני המזרח התיכון והחזירו חלק ניכר מהחטופים ועדיין מלאכה רבה לפניו, אלא שהוא נאלץ להתמודד גם עם אויבים מבחוץ וגם אם אויבים מבית. 

קפלן לא מסוגלת להשלים עם המציאות הקשה מבחינתה, כי כיום בגוש השמאל/מרכז אין ולו אדם אחד שיכול להיכנס לנעליו הגדולות של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. גם לא היהירים לפיד וגולן יחד.  

בראיון לפני מספר ימים בגל"צ, הציג יאיר גולן את תוכניתו להכניס "רשות פלשתינית משופרת לעזה" במקום חמאס. איזו רשות משופרת? מה יכול להיות משופר בפלסטינים? הרי הרחוב הפלסטיני הוא כולו חמאס, ולכן – טוב תעשה מדינת ישראל אם תחתור ליישום תכנית הטרנספר של טראמפ כי אנחנו והעם הפלסטיני בעזה ובגדה לא נוכל לנשום את אותו אוויר, נקודה דוט קום. הפלסטינים חייבים ללכת, כולם ללכת עכשיו, כולם עכשיו,  מעזה והגדה, וכל העם צריך לצאת ולצעוק זאת בראש חוצות, והאוטובוסים המתפוצצים הם רק אזהרה מפני העתיד לבוא ! עלינו להבין כעם, כי אסור שיישמע קולם של אלה שעדיין מאמינים בחזון שתי המדינות, ואם יש דבר שלמדנו מה 7 באוקטובר, שהרשות הפלשתינית מסוכנת לא פחות מאשר חמאס, והבערת יהודה ושומרון והסכנה הנשקפת משם – לא פחות מרצועת הטרור עזה.

מחאת קפלן מעל כל במה אפשרית משתדלת להודות לכל גורם לא רלבנטי בעולם שפעל להחזרת החטופים, פרט לרוה"מ נתניהו. אחד הטיעונים של אנשי המחאה הוא שהיה ניתן להחזיר את כולם כבר בראשית המלחמה. באמת? כיצד? באמצעות כניעה לעסקה מופקרת שהציג ביידן? הרי אם ביידן לא היה מאלץ את ישראל להכניס סיוע הומניטרי, החטופים היו חוזרים מזמן. 

האם שכחתם שכלל ההישגים, כולל פגיעה אנושה בחמאס, החרבת עזה עד כי אינה ראויה למגורים,  הכניסה לרפיח, ציר פילדלפי, חיסול סינוואר, חיסול חיזבאללה, ליל הביפרים והשבת כח ההרתעה לישראל תוך שינוי מאזן האימה במזרח התיכון, קריסתה של סוריה, כל אלה לא היו באים לעולם אם ישראל הייתה נכנעת להפסקת אש ונסיגה כבר בראשית 2024. האם אתם מעלים על דעתכם מה נסיגה מעזה הייתה גורמת לישראל אם הייתה מתרחשת לפני שנה?  לכן, עסקה כזו לא הייתה על הפרק, מה גם תנאי חמאס "לעסקה" היו תנאים שאינם אפשריים כלל וכלל, אלא אם קיים מישהו שסבור שישראל אמור להפקיר בטחון 10 מליון אזרחיה, בכל מחיר. התשובה היא – לא  !

מעבר לכך, בלינקן בעצמו הודה שחמאס הוא זה שסיכל את העסקה לאורך כל הדרך, בניגוד לשקרים שהופצו בקפלן ועל ידי גורמים שסרחו, כאילו רוה"מ או מי מטעמו מסכל עסקה שנמצאת על הפרק. והנה כשמעמדה של ישראל התחזק, אחרי שהחזירה לעצמה את כח ההרתעה, שזה גורם חשוב במשוואה במזרח התיכון, תוך שהתחלף המשטר העוין בארה"ב, נוצרו התנאים שאיפשרו לעשות עסקה. ואז, רוה"מ יצא נגד הבייס שלו, הסתכן בפירוק הקואליציה, והביא לעסקה שהחזירה חטופים רבים !  מדוע איש אינו מודה לראש הממשלה על פועלו? מודים לטראמפ, למקרון, למרים אידלסון אבל רוה"מ? כיצד הוא הועיל בעניין ?!

בנוסף, בזכות העובדה שראש הממשלה המתין לא הציג "תוכנית ליום שאחרי" כמו שהדהדו גנרלים באולפני התבוסה 12-13, בעצם הוא יצר בנחישותו מציאות מדהימה, שעזה נחרבה בחלקים ממנה שאינם ראויים למגורים, ואמלא החרבת עזה, לא היה נולד רעיון" הטרנספר" של טראמפ ! איזה פתרון פלא, שמתם לב?  ואם מישהו שחושב שזה אכן רעיון של טראמפ, ולא מבין שהוגה הרעיון הוא ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, וטראמפ הוא האמצעי להעברת הרעיון באופן שיתקבל בעולם, הוא בעצם אדם לא חכם, בלשון המעטה ויורשה לי לכנותו טיפש גמור.  הרי אם ההצעה לטרנספר את עזה, הייתה מגיעה מפיו של נתניהו, האם אויבינו מבית ומחוץ היו תומכים בכך? ביבי אכן מהתל בכולם, הוא פוליטיקאי מתוחכם ופנומן, אשר עשה ועושה לכולם בית ספר, ובו בעת שאולפני התבוסה הדהדו מסרים של "כבר הפסדנו ב 7  באוקטובר" ו "להיכנע עכשיו עכשיו" לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, היה משהו אחר חשוב לעסוק בו, לנקוט מהלכים מבריקים שלא רק יחלצו את ישראל מהשמדה, אלא ישנו את כל מאזן האימה. 

אנשי המחאה והפוליטיקאים, אשר מנסים לגמד כל הישג ולהשחיר את פני הממשלה והעומד בראשה, אינם לבדם במשחק.  הסיאוב , הבגידה והרקבון עולה מתוך מערכות הצבא והפרקליטות הצבאית אשר למרבה הצער, שמה לה למטרה להשפיל ולבזות חיילנו ובכלל כך, להגיש כתבי אישום בדויים בפרשת שדה תימן,  למי שהפקידו את חירותם, גופם ומהותם למען ההגנה על מדינת ישראל ואזרחיה. 

ולא היא לא שם לבד.  יחד איתה, ככל הנראה מי שסובל ממחלת הרל"ב, העביר סרטון מבושל ובלתי אחראי לערוץ 12 (ערוץ חסר אחריות שידו קלה על ההדק) סרטון מבושל שקרי וכוזב שמשחיר את חיילנו מאשימם בעלילת אונס כנגד חיות אדם.  

אלמלא הפרקליטה הצבאית הראשית, אשר סרטון עלילת הדם יצא מביתה שלה, מהפרקליטות, לא הייתה עלילת הדם הזו יוצאת אל העולם.  מעניין אם זה שהדליף לעיתונאי הרל"ב והפרקליטה הצבאית חשבו מה יעשה כתב אישום כזה לחטופים שלנו בשבי? האם הם העלו בדעתם איזה נזק הם גרמו לצה"ל בעולם?

מדוע בחרת עכשיו בימים אלה להגיש כתב אישום נגד חיילנו על "התעללות בנוחבות",  גברת "אלופה" יפעת תומר ירושלמי? עכשיו כשאנו נמצאים ברגעים כה רגישים של שחרור חטופים? בשביל המוסר הצדקני שלך? כדי להתחנף לבג"צ או לכארים חאן ידידך או "ידידותינו" בחו"ל כפי שאת מגדירה את הקשרים הבינלאומיים שלך שאת סוגדת להם בהרכנת ראש?  לכל היותר את אלופת הנוחבות.  הרי את יודעת, "כבוד הפצ"רית" כי מדובר בכתב אישום שקרי וכוזב, אבל קשה לצדקנית לרדת ממגדל השן שלה.

ידע הרצי הלוי וגם הרמטכ"ל הבא, כל עוד הפצ"רית ממשיכה בכהונתה,  היא מסכנת את חיילנו !! ידעו כל אב ואם ששולחים ילדיהם לקרב, כי האלופה יפעת תומר ירושלמי מסכנת את שלום חיילי צה"ל !!!  

הפרקליטה הצבאית הרעה ביותר שידעה מדינת ישראל, שלבה אינו עם חיילי צה"ל, הילדים של כולנו,  החליטה שהאויב של מדינת ישראל אינו חמאס יקיריה, אלא חיילי צה"ל. לא רק שהיא הגישה כתב אישום שקרי כנגד חיילי צה"ל שפעלו על מנת למגר את הנוחבות כדין, וזאת כאשר כל בר דעת מבין, כי נוחבה לא צריך להגיע חי לכלא, אלא למות עם כדור בראש, אלא שהיא מוציאה הנחייה לפני מספר חודשים שלא לפגוע חלילה ב"בלתי מעורבים עזתים" וזאת תוך כדי סיכון חיילי צה"ל בלחימה.

ואני שואלת את אלופת הנוחבות, היש עזתי אחד שהוא בלתי מעורב? התשובה שלילית. היש עזתי אחד שאינו שקול לחמאס? אפשר להוציא את חמאס מעזה, אך לא ניתן להוציא את החמאס מהעזתים. רק במפגן הפעימה האחרונה של החטופים, ראינו כיצד ילדי עזה, בני זרע העמלק הנתעב וחסרי זכות הקיום, מריעים למפגן של שחרור ארונות ילדים שנרצחו על ידי הוריהם הנתעבים – כל עזה חמאס ודינם גירוש.

המוסר הצבוע של הפרקליטה הצבאית אינו יתום.  מצטרפת אליו היועמ"שית הצבועה שהקדישה את כל כהונתה כדי לסכל את קיומה של ממשלת ישראל ולשים לה מקלות בגלגלים ובימים אלה הועלתה הצעה להדחתה שאני תקווה כי תצליח. גם היא, דואגת לנוחבות יקירה, ובמקום לדאוג למדינת ישראל, היא מנסה לרצות את בג"צ וכארים חאן, ולשאול את שב"ס מדוע לא תתנו פירות לנוחבות?  וזאת כמובן בסיוע הנרטיב המתפרס של בג"צ אשר אומר לארגוני השמאל הרדיקאלי הבזוי מייצגי הנוחבות, "בית המשפט עומד לרשותכן".  ואולי היא מגישה דו"ח לשופטת עליון, אשר פינתה במיוחד מזמנה והגיעה למכלאה של הנתעבים, על מנת לשקול את הנוחבות כדי לבדוק אם הנקניקיות לא מספקות חלבון בריא לבריאות החיות המרושעות, וזו בשעה שחטופינו מורעבים כניצולי שואה, אזוקים בשלשלאות. האם שכחת כבודה שהנוחבות שהלכת לשקול, אנסו באכזריות את נשותינו ? כרתו איברים? שרפו אנשים חיים? האם אלה בני אדם שופטת עליון יקרה? מי שמך ומי נתן לך את הזכות לפגוע אנושות בצביון העם היהודי? כי בהתייצבותך לצד האויב והדאגה לו, בשם הצביעות המוסרית של המחנה הפוסט ציוני אליו את משתייכת, פגעת אנושות בזכר הנרצחים של ה -7 באוקטובר ומאות החיילים שנפלו בקרב ! בושה, בושה, בושה  !!

וכמובן קצרה היריעה מלהכיל את השופר של ארגוני השמאל הנתעבים, הוא ולא אחר, עיתון הארץ הפלסטינית בחסות העורך עמוס שוקן, שהצהיר קבל עם ועדה ברחבי העולם כי חמאס הם לוחמי חופש.  אפילו יחיא סינוואר לא היה מטיב לייצג את חמאס כמוך עמוס, יישר כח. מעניין כמה יהודים קיפחו את חייהם בעקבות דבריך הנאלחים, שמצטרפים לדבריה הנתעבים של עמירה הס, שאמרה שב 7 באוקטובר חמאס ביצע מעשה אמיץ. אז ברור שלא מדובר בעיתונאים ראויים, אבל גם לא מדובר בבני אדם. ואני מקווה שהממשלה תשקוד על חקיקה, אשר תביא לסיום דרכו של העיתון הבזוי, אשר הוציא דיבתה של מדינת ישראל ושל חייליה, ולצערי אחראי במסע האנטישמיות שהוא מפיץ לרציחתם של יהודים רבים ברחבי העולם.   למרבה הצער, לא מעט שופטים שאחראים לפסיקות שחורצות גורל העם היהודי ובטחוני, קוראים את העיתון הנתעב מבית היוצר של עמוס שוקן.

ואני שואלת את ארגוני השמאל, את אלה שגדלו בבתים פוסט ציוניים, האנטישמים היהודים מבית, קוראי עיתון אויבי הארץ. אם הייתם יודעים, שכאשר אתם זועקים בכיכר קפלן למחות את זכר נתניהו, כשאתם מאשימים את צה"ל ברצח תינוקות בזדון, כשזה שקר וכזב כי חמאס רצח אותם, כאשר אתם נותנים יד לעלילת דם נגד חיילנו והגשת כתב אישום כוזב נגדם- אתם בעצם מביאים להתעללות בחטופים בשבי חמאס?  האם אתם מעלים בדעתכם כמה אתם המשת"פים של חמאס, וכל האמירות של חמאס כי ההפגנות עודדו את החטופים הן סתם נרטיב וסיסמא שהמשוחררים נדרשים להדהד, כדי שתצאו לרחובות להחריב את המדינה? האם קפלן לא מבינה שהיא כלי בידי חמאס ?!

כשאתם מאיימים על ראש הממשלה, באיומים גסים ומכוערים, כשאתם מסיתים ומשתמשים בלשון אגרסיבית ואלימה כנגד כל מי שמעז לחשוב אחרת מכם, מי שלא מונע רק מרגש אלא חושב על טובת ובטחון הכלל של עשרה מליון אזרחים של מדינת ישראל ולא מעוניין להפקיר את בטחונם, אתם לא מבינים שאתם משרתים את חמאס שמעוניין בהסלמת המאבק הפנימי והשסע בחברה הישראלית?

מדוע חמאס דורש מהחטופים לומר בסרטונים תצאו לרחובות? תפגינו נגד נתניהו? מדוע חמאס שם בטקס תמונה של נתניהו כערפד? מדוע חמאס מעביר שעון חול לאם של חטוף? זו תעמולה פסיכולוגית פסיכופטית, כשבלי לחשוב בקול ההגיון, אתם מיד פועלים כפי שחמאס אשר שולט בכם רגשית, מצפה, ותוקפים את הממשלה !  ובמה זה שונה מהשלטים והמסרים שלכם כנגד רוה"מ? מתי תבין מחאת קפלן שהיא לא יותר מאשר שופר של חמאס ומטרת חמאס היא ללבות את האש השנאה בינינו?

חמאס לא יכריע את ישראל, אבל קיים חשש שהשנאה של קפלן,שהיא הרבה יותר הרסנית משנאת חמאס, היא זו שתכריע.

מעתה אמור "בבזל ייסדתי את מדינת היהודים, אך בקפלן הבאתי לחורבנה"

 

אפליה וגזענות בשם "הליברליזם" במקומות העבודה- האם אנשי ימין  אנוסים ומופלים נוכח דעותיהם?

מאת : עו"ד איריס אלמוג

בחרתי לכתוב על נושא טעון בימים קשים אלה, של שסע ופילוג בחברה הישראלית. לא מעט עובדים פונים אלי, כשהם חשים אנוסים במקומות עבודתם לבטא את דעותיהם הפוליטיות, כשבחברות הייטק רבות (מעוז הליברליזם) אפשר להיתקל בתופעה זו יותר.  אנשי ימין נמנעים מלבטא דעותיהם, נזהרים בלשונם שמא יבולע להם. היתכן? 

למרבה הצער, כשם שגישתי היא לוחמנית במערכת המשפט, ואני לא חוששת מדבר, גם אינני חוששת להביע עמדתי בנושא זה. חד משמעתית יש אינדיקציות לאפליה במקומות עבודה על רקע דעות פוליטיות ימניות. התיוג "ביביסטים" הוא לא יותר מאשר ביטוי גזעני שמדמה את ה"צ'חצ'חים" של פעם, ולכשעצמו הינו ביטוי מתנשא ולא ראוי. 

השסע החברתי והמחלוקת נוכח המחאה החברתית נגד הרפורמה שהפכה להיות מחאה נגד הממשלה ולמען בחירות, בא לידי ביטוי במחלוקות בין עובדים ומנהלים במקומות עבודה, על רקע פוליטי, בין ימין ושמאל, לכאן ולכאן. הבעיה היא שדווקא במקומות העלית, בחברות ההייטק , במערכת המשפט, בחברות מובילות במשק, במשרדי עורכי דין מובילים, ניתן למצוא הטייה מוחלטת לכיוו אחד, אשר מביאה לסתימת פיות של כל מי שמעז להביע דעות בעד המלחמה או בעד הממשלה או העומד בראשה חלילה.

נוצר מצב של אנשי ימין אנוסים, שחוששים לבטא את דעותיהם  מן החשש כי יבולע להם. השנאה וההסתה בעם כה עצומה, עד כי זה הפך להיות אות קין לתמוך בקו המלחמתי של הממשלה או בעומד בראשה.  אסור לומר שאתה צופה בתוכנית הפטריוטים מדי ערב בשעה 21 עם ינון מגל, כי חלילה תתוייג כבבון. ראו למשל את הדובר של איכילוב אשר לטענתו פוטר מאיכילוב עקב השתתפותו בתוכנית הפטריוטים בהנחיית ינון מגל בערוץ 14.

לצורך הדוגמא, אם אתה בקהילה של עורכי דין שמניפים את דגל הליברליזם, אסור חלילה שתדבר בגנות חופש הביטוי למרצים שמתבטאים באופן התומך והמסית לטרור – כי חלילה, התבטאויות אלה חוסות ב"חופש הביטוי" וכיצד אתה מעז לצאת כנגד עמוס שוקן שכינה את חמאס "לוחמי חופש"? או כיצד כעו"ד אתה תומך בסנקציות של הממשלה כנגד עיתון הארץ נוכח ההתבטאויות החמורות של כותביו, נגד חיילי צה"ל כולל האשמות שקריות וכוזבות? או בהצעת החוק לפיטורי סגל אקדמי בשל הסתה ותמיכה בטרור? הצעת חוק מבורכת שעברה בקריאה טרומית. 

אישית, אני הקדשתי את התקופה האחרונה לכתיבת לא מעט מאמרים היוצאים נגד האקדמיה והתבטאויותיה נגד חיילי צה"ל ובגנות מדינת ישראל, וגם כתבתי לא מעט מאמרים ביקורתיים על פסיקת בתי הדין לעבודה שעסקה בפיטורי עובדים שהתבטאו באופן מסית או תומך בטרור, כשחלקתי על רוב השופטים שבחרו לתת חסות להתבטאויות מסיתות תחת "חופש הביטוי".  אשתף אתכם, כי קהילת עורכי הדין בדיני עבודה, אשר אני חברה בה (ואשר מרגישה לעיתים כמו סניף של ארגון "בצלם") לא ראתה בעין יפה את המאמרים שכתבתי וחשפה כמה מי שמתיימר להיות נאור ובעד "חופש הביטוי" הופך להיות אחרוני הפאשיסטים וסותמי הפיות, כשאתה מביע את "הדעה הלא נכונה".  

 דווקא הקהילות האלה, שאוחזות בדגל הדמוקרטיה והליברליזם פעמים רבות  – נוהגות באופן גזעני ולא שוויוני כלפי עובדים המשתייכים לאוכלוסיית ימין, הגם שהם יכולים להיות משכילים ונאורים לא פחות אם לא יותר. מצער לראות עובדים שנאלצים לעטות כסות של השתייכות למחנה פוליטי שונה שמא יבולע להם, כאילו זה "נאור יותר". לעובדים אלה אומר, שלעולם אל תתבייש במי שאתה ובמקורותיך, להיפך. הצד הגזען לא יעריך אותך יותר אם תנסה לרצות אותו – אלא פחות. היה נאמן למי שאתה, לשורשיך ולדעותיך.

לא בכדי עיקר יוצאי עדות המזרח נמצאים בימין, שכן הוריהם גדלו בארצות ערב והם מבינים "ערבית" ומבינים יותר כיצד להתנהל במזרח התיכון. זו הסיבה לדעתי שחשוב לשבצם בעמדות בטחוניות בכירות, בצה"ל במערכת המשפט, בביהמ"ש העליון ועוד. (זאת כמובן מבלי חלילה לפגוע בחלק לא מבוטל של אנשי ימין שהינם יוצאי אירופה, בין אם הם גדלו על משנתו של זאב ז'בוטינסקי ובין אם התפכחו נוכח המאורעות הרצחניים של אויבינו).  

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהשפעות הגולה על יהדות אירופה. הרכנת הראש של היהודי הגולה בפני הגויים, אשר הושפעה גם ממוטיב הושטת הלחי השניה בנצרות, וסיפור השואה הטראגי, הביאו חלק ניכר מיוצאי אירופה לעמדת קיצון של גילוי חמלה עצומה לחלש מהם והושטת יד לשלום כדי ש"לעולם לא עוד" גם כלפי החלש. ואולם זה יצר עיוורון מוחלט כפי האויב שהוא "לכאורה" חלש, אלא שאינו חפץ שלום כלל וכל תורתו היא לרצוח ולטבוח יהודים כמצוות הנביא מוחמד. ההטייה הזו, שבאה לידי ביטוי בקריאה של כתבי קארל מרקס בבית, חינוך פרוגרסיבי, ספיגת ערכים מעיתון שמצוטט באתרים ניאו נאצים, עיתון הארץ, חברות בארגוני שמאל קיצוניים שמוציאים את דיבת ישראל בעולם (בצלם, שוברים שתיקה ועוד),  השפיעה על יוצאי אירופה, ועל כן חלק ניכר מהם, מוטים שמאלה בקיצוניות.  אלא שה 7 באוקטובר, המחיש לנו שעם אויבינו הפלשתינים לא ניתן לעשות שלום, ומי שעדיין חולם על "שלום מזוייף" הוא מסוכן ועלול להביא עלינו אוסלו 2 ואוטובוסים מתפוצצים. לכך כמובן רוב העם לא יסכים ולכן לעולם לא תקום כאן מדינה פלשתינית. 

יחד עם זאת, ולמרות שרוב העם זז ימינה, באקדמיה ובחברות הייטק ומוקדי כח של שוק העבודה (שם עדיף להיות "נאור") עובדים רבים חשים אנוסים לבטא את דעותיהם ולעיתים זה בא לידי ביטוי בפגיעה בקידום, בשכר ולעיתים אף מוביל לפיטורים. כמובן שאפליה על רקע השתייכות פוליטית (בניגוד להתבטאויות תומכות טרור) או על רקע מוצא עדתי, היא אפליה אסורה על פי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, וניתן לתבוע בגינה פיצוי בגין נזק לא ממוני ללא הוכחת נזק, עד 120,000 ש"ח (עם הצמדה למדד דאז). בנוסף, פגיעה והתנכלות על רקע השתייכות פוליטית יכולה להוות חלק מהליך התעמרות בעובד, על כל הסנקציות העומדות לצידה.  

אני מציעה למי שמניף את דגל הדמוקרטיה, אם מדובר בעובדי הייטק ואם מדובר בעורכי דין, רופאים בכירים ועוד, לבחון – כיצד האפליה על רקע השתייכות פוליטית (שיש בה לא פעם אלמנט גזעני ותיוג עדתי), עומדת בקנה אחד עם ערכי הליברליזם, הדמוקרטיה אשר אותו מחנה מתיימר לאחוז בהם? אף אחד לא יותר טוב כי הוא שייך למוצא מסויים. חלק לא מבוטל מקהילות עדות המזרח, עזבו מורשת מפוארת ותפקידים בכירים במדינות ערב, הון ורכוש רב. הם עזבו הכל והגיעו למדינת ישראל חסרי כל, והעליות "המתנשאות" קיבלו אותם בריסוס DDT . ומי היו אנשי העליות הקודמות?  באירופה, היו לא מעט קהילות מרובות ילדים ששימשו כחוטבי עצים, חייטים, שואבי מים וחולבי פרות. לא כולם הגיעו מקהילות משכילות ונאורות. יותר נכון, הרוב לא.

אלא שלעליות אלה של יוצאי אירופה, היו עליות קודמות שגיבו אותן, קידמו אותן, באמצעות קומבינות ויד רוחצת יד,  ולכן נוצרו בסופו של דבר פערים חברתיים של השכלה וממון. פערים אלה הולכים ומצטמצמים מטבע הדברים ואנו רואים את תפארתה של קהילת עדות המזרח, מגיעים לתפקידי מפתח ומבצעים אותם באופן שמותיר אבק לאחרים. 

מצער שבגלל פוליטיקה, השד העדתי שוב יצא מהבקבוק. אנחנו לא שם. החיילים שלנו, הילדים של כולנו בזים למבוגרים שכלל מבטאים דעות חשוכות אלה, הם פעמים רבות ממוצא מעורב ואינם מבינים כלל מה פשר השיח המכוער הזה. 

ההתנשאות של חלק מהזרמים בחברה הישראלית (של הדור המבוגר) מעוררת שאט נפש, והיא לוקחת את ישראל למקום של שנאה ופילוג, מה גם שאין לה על מה להתבסס. האדם הנאור, צריך להכיל גם את השונה ממנו ולהבין שאינו יותר טוב מאיש.

ההגמוניה שנוצרה במדינת ישראל ניכסה לעצמה תפקידים בכירים במוקדי כח שלטוניים, אם במערכת המשפט, אם בדרג הפקידותי הבכיר ואם בדרג הצבאי בטחוני, לא יכולה להתקיים עוד בהווייתה כבימים עברו. ההגמוניה קיימת, יהיה זה שקר לומר שההגמוניה אינה אליטיסטית, יהיה זה שקר לומר שאין נפוטיזם ויד רוחצת יד. מירב אורן, עיתונאית בהארץ, הטיבה לבטא זאת, שלמעשה המחנה שלה כל כך חושש שיקחו לו את השלטון ושהם לא יוכלו להרים טלפון לסדר לבן שלהם תפקיד באקדמיה. הם חוששים שיקחו להם את גן העדן.

החברה ההטרוגנית שלנו, דורשת גיוון. יש בעלי תפקידים מוכשרים מאד שמחכים לקבל את חלקם ומעמדם ולייצג את החברה הישראלית בתפקידי מפתח ומוקדי השלטון הפקידותי הבכיר, שחולש על כלל המערכות. בסופו של דבר, הרפורמה גם במערכת המשפט היא עניין הכרחי. אף אחד לא מתכוון לקחת את ישראל למקום חשוך, אלה איומי סרק. השינוי במערכת המשפט רק יביא לקירוב לבבות וישפר את מערכות הצדק, ויוציא מתוכן את האכיפה הבררנית ומנהג איפה ואיפה. המערכת כיום אינה חפה משחיתות, בל נתבלבל.

אני יותר חוששת מהחושך שבו שלטון יוריסטיקרטי של 15 שופטים שמצביעים למפלגת שמאל שלא עברה את אחוז החסימה, פותחים שעריהם לארגוני שמאל רדיקאליים ומכריעים בסוגיות בטחוניות. אני חוששת משופטת עליון שהולכת בעצמה לשקול את הנוחבות ולפקח על תזונתם, ומפצ"רית שמקריבה את חיילנו ושלומם למען ריצוי המשפט הבינלאומי האנטישמי כדי להראות למראית עין שאנו לא פוגעים ב"בלתי מעורבים". גם הפצ"רית יודעת שבעזה אין בית אחד שאינו חמאס – ואין בלתי מעורבי וחבל על כל חייל שנפל כדי להגן על חסרי זכות אלה. 

בניגוד למהפכה החוקתית שהוביל למרבה הצער, פרופ' אהרון ברק, לא הכל שפיט ולא הכל צריך להיות שפיט, וחייבים לעשות סדר בסמכויותיו של בג"צ. בסופו של דבר, השריונר שלא ירה על "לא חמושים" עזתים בבוקר ה – 7 באוקטובר, חשש עקב הוראות פתיחה באש שגובשו בנהלי הפרות סדר לאחר עתירות (שאמנם נדחו) בעניין בג"צ הפרימטר. האם נוכל אי פעם לסלוח על כך? לא. האם ברור שלא בסמכות בג"צ לדון בכך ועליו לדחות את העתירות על הסף? לשם כך הכרחית רפורמה.

כאן המקום לציין כי מחנה הימין, אליו אני משתייכת הוא מחנה שמכיל בתוכו מגוון של אנשים, משכילים ופחות משכילים, מדובר במחנה ליברלי שמקדם פלורליזם של דעות שונות ומגוונות כשמה שמנחה אותו הוא אהבת המולדת ועמידה בלתי מעורערת לצד העם היהודי. אנו חסרי סבלנות לפגיעה בחיילי צה"ל, חסרי סבלנות למי שמזדהה עם אויבינו ומפגין למען ילדי עזה (המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר לרחמנים) וחסרי סבלנות למי שבאג'נדה פוסט ציונית מנסה לפגוע באוכלוסיה דתית שהקריבה את מיטב בניה במלחמה זו ועלינו להרכין ראש בפניה.  כמו כן, איננו סבלנים למי שעושה שימוש לרעה בשלטון החוק ונוקט באכיפה בררנית כנגד מי שדעותיו הפוליטיות בימין.

הגם  שיש ביקורת וחילוקי דעות בינינו כחברה, אסור שהביקורת שלנו את עצמנו, תשמש כקרדום לחפור בו לאויבינו, שרק מחכים לשעת כושר נוספת לבצע טבח נוסף. 

 

 

             מכתב המרצים לביידן לא לספק נשק לישראל: תופעת האוטואנטישמיות וסיוע לאויב בזמן מלחמה-עבירת בגידה שעונשה מאסר עולם !

מאת : עו"ד איריס אלמוג

לקוחות וחברים יקרים,

אנו נמצאים בימים קשים, כאשר מדינת ישראל נאלצה להיכנס לרפיח כשסינוואר, ראש חמאס, הוליך שולל את ישראל וסירב לכל עסקה שהוצעה, כשברור שלא ניתן בשום אופן להפסיק את המלחמה כתנאי לשום עסקה.  על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל שמטווחים השכם וערב, חייבים להפעיל חשיבה מערכתית רוחבית ארוכת טווח.  צה"ל כמובן חייב לשלוט ברצועה, להשתלט על שטחים ולחסל את חמאס וכל מה שכרוך בחיסול זה, ללא רחם. האפשרות של הכנסת הרשות הפלשתינית לרצועת עזה, אינה באה בחשבון, ולא משנה כמה ארה"ב תרצה בכך. אותה רשות שהיא חמאס בלבוש אחר, רשות אשר שוטריה המרצחים משתתפים בפיגועים – לא תנהל את רצועת עזה, ויש לבחון בכובד ראש כיצד מסלקים אותה גם מהגדה. מי שסבור שביום שאחרי "הרשות הפלשתינית" תנהל את עזה וגם בהמשך תוקם מדינה, לא מבין שהמשמעות היא סופה של מדינת ישראל.  העולם יכול להכריז על הקמת מדינה פלשתינית, אך מדינת ישראל צריכה לעשות כל אשר לאל ידה כדי למנוע זאת, ואם יידרש כיבוש וקביעת עובדות בשטח, יתכן ולא יהיה מנוס מכך.

בעוד עמנו נלחם על חרבו, בעוד חיילנו מחרפים נפשם למען הגנת אזרחי מדינת ישראל וכמובן למען החזרת החטופים ומיטוט חמאס, מלחמה אשר דורשת המשך ההתחמשות הצבאית, יהודים מתוכנו, אויבים של ממש, מרצים באקדמיה, שמקבלים שכר מכספי המיסים שלנו, בגדו במדינת ישראל, בצה"ל, בילדים של כולנו, והחליטו לבחור בסינוואר וחיזוק חמאס, תוך שהם עותרים בעצומה לביידן, עצומה מלאה שקרים וסילופי עובדות, כשהם מאשימים את מדינת ישראל ברצח עם בעזה, ומבקשים לא לספק לצה"ל תחמושת ולא לספק לישראל סיוע כלכלי, על מנת למוטט את ישראל ולהביא להשמדתה על ידי אויבנו.

לא ברור כיצד אזרחים מתוכנו, אשר נמצאים בראש מערכת שאמונה על חינוך דור ההמשך, מבצעים מעשה בגידה כה אכזרי כלפי העם שלהם, כנגד חיילי צה"ל, כנגד הילדים של כולנו ! מעשה זה הוא אף כנגד החטופים. נראה כי מה שמעניין את הבוגדים, הוא בעצם ילדי עזה, כשילדי עוטף עזה והזוועות שעבר עם ישראל שכללו, שריפת אנשים חיים, עריפת ראשי ילדים ותינוקות, מעשי אונס אכזריים ממיטב  תרבות הדאעש איסלאם ב 7 באוקטובר 2023 נשכחו. 

מדובר בחלק רדיקאלי של ארגוני שמאל קיצוניים בוגדניים שחלקם תומכים בדרך כזו או אחרת בארגוני טרור, אשר ניתן לראותם בהפגנות נושאים שלטים נגד הכיבוש או למען ילדי עזה, מדובר באויבים של ממש, שונאי יהודים יותר מהאנטישמים בחו"ל, שעלינו להוקיע מהחברה הישראלית ולהביא לסילוקם מכל עמדות מפתח והשפעה.

בין החותמים על המכתב לביידן נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני,  גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל.   חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי,  לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.

לעיון בפעולות התמיכה בטרור של ארגון עדאללה אשר נתמך בעקיפין על ידי הקרן החדשה, לחץ כאן

לחץ כאן סיקור מקיף של פעולות הקרן החדשה.

לחץ כאן לכתבה שחושפת את מימון הפגנות קפלן על ידי הקרן החדשה. 

ניסיתי לחקור ולהבין, מה מניע אנשי אקדמיה, החולשים על תפקידי מפתח לפעול באופן כה נחרץ כנגד מדינת ישראל ולפגוע במאמץ המלחמתי שלה – תוך תמיכה מובהקת בסינוואר ובחמאס ! חיפשתי את הערך הויקיפדי של אוטואנטישמיות המוגדרת גם כשנאה עצמית יהודית. מדובר במונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות. למרבה הצער הכרנו את התופעה המתרחבת מקרב קבוצות באוכלוסיה בשנים האחרונות, ואולם זה מעולם לא היה בגדר סיכון לפגיעה בבטחון המדינה.

חשוב לציין כי התופעה החולנית של האוטואנטישמיות, שהינה על סף מחלת נפש שיש להעניק לה פרק נפרד ב – DSM, אינה עניין חדש ומתברר כי האשמות כוזבות של העם היהודי בפשעי מלחמה תוך סילוף המציאות והפיכת הקורבן לתוקף אינה עניין חדש.

 ב 1 במאי שנת 1936, ברל כצנלסון, ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, בנאום שנשא  ב 1 במאי 1936 ופורסם בעיתון דבר ב 4 במאי 1936, ניתח והגדיר את התופעה "כסילוף שכלי נפשי", סוג של שמד ותבע להילחם בה:

… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט. 

ראשית, זה מרגיע לדעת שהמרצים הנאלחים, שיש לזמנם לשימוע ולהדיחם לאלתר נוכח מעשה הבגידה החמור במדינת ישראל ובצבא ההגנה לישראל, סובלים ממחלת נפש מוכרת, אלא שהבעיה היא שמחלת הנפש שלהם מזיקה למדינת ישראל ופוגעת בבטחונה.

מאחר ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כמעט עיכב או עצר את הסיוע לישראל מאחר וישראל בחרה להדוף את ההתקפות כנגדה ולהילחם ברצועת עזה, לא ניתן שלא לראות קשר סיבתי לעצומת המרצים, ולבחון את האחריות הפלילית החלה עליהם עקב מעשה הבגידה האיום שיתכן ויש לו אשם תורם לכך שארה"ב כמעט ומנעה סיוע לישראל, שעלול היה להביא לפגיעות בנפש בחיילנו, לפגיעה בבטחון אזרחי מדינת ישראל ולסיכול פעולות להחזרת החטופים. מעבר לכך שמדובר בהחלשת מדינת ישראל וחוסנה באמצעות נסיון להחלשת צה"ל, הרי שמדובר בסיוע של ממש לסינוואר בזמן מלחמה.

האם מדובר בעבירה פלילית? ואם כן מה העונש בגינה?

סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 מגדיר מהי עבירת "סיוע לאויב בזמן מלחמה" וסעיף 100 לחוק העונשין מה העונש על עשיית מעשה המגלה את הכוונה האמורה בסעיף זה:

סיוע לאויב במלחמה [ד/9]

99.  (א)  מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

          (ב)  לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

גילוי החלטה לבגוד [ד/10]

100. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.

בשים לב, שעבירת סיוע לאויב במלחמתו נגד ישראל, שהטלת אמברגו של נשק משרתת מטרה זו, כרוכה בעונש מיתה או מאסר עולם ומעשה שיש בו לגלות את הכוונה האמורה בסעיף 99 – דינו מאסר של עשר שנים ! כלומר, מדובר באחת העבירות הפליליות החמורות ביותר !!

ועדיין, פרט לכתבות מוצנעות אודות בגידת המרצים וסיועם לסינוואר בזמן מלחמה כנגד מדינת ישראל, מעשה שמגלה כוונה ברורה לסייע לאויב בזמן מלחמה,  לא ניכר כי רשויות החוק נקטו באמצעים משפטיים כנגד המרצים וזעקת הציבור לא נשמעת.

הכיצד?

האם יתכן שהיותם גורמים אלה בעלי השפעה ובתפקידי מפתח, מונע ממשטרת ישראל ומהפרקליטות והמערכת המשפטית- לנקוט כנגדם בהליכים משפטיים? מדוע הארץ אינה גועשת ורועשת ומאשימה את המרצים הנאלחים בבגידה במדינת ישראל ובחייליה דווקא בשעתה הקשה של ישראל אשר נלחמת על חרבה?

אני מקווה מאד שבקרוב תשתנה המדיניות, וגורמים בכירים אליהם פניתי, לרבות משטרת ישראל, יפעלו ללא דיחוי על מנת למצות את ההליכים כנגד המרצים אשר נהנים מכספי המיסים שלנו, אך החליטו לבגוד בעמם ולסייע לאויב בזמן מלחמה. הצטרפו למאבק באנטישמיות מתוך מדינת ישראל.

שלכם,

איריס אלמוג, עו"ד

להלן רשימת החתומים על המכתב, תוך מיפוי לפי המוסדות האקדמיים אליהם הם משתייכים,  כפי שפורסם על ידי ישי פרידמן בטוויטר ביום 25.3.24, ולאחר מכן פורסם בדף הפייסבוק של תנועת אם תרצו ביום 26.3.24, קישור בהמשך.

‏*אונ' תל אביב:*

‏פרופ' רפאל גרינברג
‏אפרים דוידי
‏פרופ' אבנר בן עמוס
‏פרופ' רון ברקאי
‏פרופ' גדעון פרוידנטל
‏*אונ' העברית ירושלים:*
‏פרופ' לי מרדכי
‏פרופ' פרסטון לרנר
‏מאיה רוזנפלד
‏פרופ' מלאת טריינין
‏*אונ' חיפה:*
‏פרופ' רמזי סולימן
‏פרופ' אבנר גלעדי
‏פרופ' איילת בן ישי
‏פרופ' זוהר אביתר
‏טלי ביתן
‏יובל יונאי
‏*אונ' בן גוריון:*
‏אורי מור
‏יצחק נבו
‏*האונ' הפתוחה:*
‏ערן פישר
מוסדות אחרים
‏——————————–
‏אבירם צורף מכון ון ליר
‏רגב נתנזון מכללת ספיר
‏אריאלה שדמי בית ברל
‏שרון כהן – בצלאל
‏אנג'לה גודפרי גולדסטיין – בית צבי

 

חופש הביטוי לא גובר על זכות העם היהודי לקיום

כיצד יתכן שדווקא במדינת ישראל, האקדמיה פועלת לתמיכה וסיוע לטרור/סיוע לאויב בזמן מלחמה, לרבות קריאות לביטול הציונות? כיצד האקדמיה הפנתה עורף לזכות העם היהודי להתקיים ובחרה לתמוך במאבק של העם הפלשתיני תוך השמעת התבטאויות שעולות כדי תמיכה של ממש בטרור? ומדוע מי שמביע תמיכה בטרור, גם אם הוא עטור בתארי פרופסורה – לא יושב מאחורי סורג ובריח ?  כיצד הפרוגרס האיום השתלט גם על מערכת המשפט כולל בתי הדין לעבודה שכשלו בהטלת סייגים על חופש הביטוי שאינו יכול לפרוש כנפיו על עובדים שמפיצים דברי הסתה נגד העם היהודי וחיילי צה"ל ואף מביעים באופן גלוי תמיכה בטרור, בהתבטאויות או מעשים? מה הסכנה הנשקפת לעם היהודי, שבשם "ההגנה על זכויות אדם" הוא חותר נגד "זכות העם היהודי לקיום" ? כיצד הליברליזם הפרוגרסיבי הפך למתן לגיטימציה לטרור? 

מאת עו"ד איריס אלמוג

ימים קשים עוברים על מדינת ישראל. אלפי נרצחים במסע הטבח של חמאס וכוחות הנוחבה, בשם התנגדות "העם הפלשתיני", מאות חיילים נפלו, ומשפחות רבות הצטרפו למעגל השכול האיום.

מעל 200 ימי לחימה, והחטופים לא חזרו אלינו, תוך שהם מוחזקים על ידי מפלצות אדם, אנשים שאין להם זכות קיום ואשר בכסות "המאבק הפלשתיני" מרשים לעצמם לבצע פשעים נגד האנושות, הנוראיים ביותר שנעשו בתקופה המודרנית, ואשר שקולים למעשי אכזריות של הברברים בתקופה הקדמונית. בל נשכח כי המניע למוטיבציה של חיילי צה"ל בלחימה בעזה, מבוסס קודם כל למען המטרה העליונה שהיא החזרת החטופים, וכל עוד הם לא שבים, לא נוכל לחזור למסלול חיים תקין, כי ליבנו אינו שלם בלעדיהם.  "בכל יום ויום שהחטופים עדיין לא שבים, חייב אדם לראות את עצמו כאילו ילדו הוא זה שמוחזק בעזה".

בעוד מדינת ישראל על כל אזרחיה כמעט באופן מוחלט, ללא הבדל דת גזע ולאום התייצבו לצד המדינה וצבא ההגנה לישראל, תוך גיבוי מוחלט לעשות כל שנדרש כדי להילחם בטרור הפלשתיני/חמאס ולמען המטרה העליונה שהיא החזרת החטופים, לעומתם, במגדל השן של האקדמיה, החליטו לבחור לתמוך בחמאס ובמאבק המבזה של העם שמגדיר עצמו "פלשתיני".  

הדעת לא נותנת, כיצד פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן, מרצה באוניברסיטה העברית, חזרה ללמד וזאת לאחר שהעזה ברוב חוצפתה להכחיש את מעשי האונס והטבח שבוצע על ידי החמאס (בכך הביעה למעשה תמיכה בארגון טרור לכל דבר ועניין ) וכן לאחר שהפיצה שקרים והסיתה כנגד מדינת ישראל וקראה תיגר על זכות העם היהודי לקיום- תוך קריאה לביטול הציונות.

למעשה, אותה ציונות שהיא קראה לביטולה, היא זו שמפרנסת אותה, כשסביר להניח שאלמלא ההעדפה המתקנת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, היא לכל היותר הייתה אופה פיתה עם לבנה בעזה. לפיכך, מוטב שפרופ' קיבורקיאן, תרכין ראש ותודה לאויב הציוני על ההזדמנות, הלא ברורה מאליה, שניתנה לה להשתלב אצל העם היהודי ולהתפרנס ממנו.  למרבה הצער, השעייתה של קיבורקיאן הסתיימה, והמרצה האנטישמית חזרה ללמד כאשר, אם היינו בארה"ב, היו שוללים ממנה את תארי הכבוד ומסלקים אותה לאלתר מתפקידה. יש לעצור את ההסתה שלוחת הרסן של האקדמיה האנטישמית נגד מדינת ישראל, אין לתת לכך במה, ובוודאי שלא בחסות של זכויות על כמו חופש הביטוי והחופש לדעות פוליטיות – אין אלה יכולים להוות מחסה לתמיכה בטרור. 

לקישור לסרטון במסגרתו קראה "פרופ" נדירה שלהוב קיבורקיאן לביטול הציונות תוך הכחשת מעשי האונס והטבח של חמאס שבהם היא תומכת – לחץ כאן.

לכתבה באתר וואלה על קריאת האוניברסיטה לשחרר את פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן ממעצר ומתן חסות במשטר דמוקרטי לדברי הבלע שלה לחץ כאן

מצטרפת למופע הבזיון גם ד"ר ענת מטר, שלא ברור מדוע לא הושעתה והודחה לאלתר, כאשר ספדה למחבל פלשתיני ארור, ד"ר וליד דקה, זכרונו "לא לברכה", שריצה עונש מאסר ארוך לאחר שהתעלל בעברו בחייל צה"ל, משה תמם ז"ל, עינה אותו, וביצע מעשים קשים כמעשי הנוחבה שאף הנייר לא יכול להכילם.

קישור אודות דרך הירצחו של משה החייל תמם ז"ל

אותו מחבל שהוא חלאת אדם שמזמן היה צריך לערוף את ראשו בכיכר העיר, הפך להיות "לוחם חופש" לאחר שבדיעבד הציג עצמו כמי שהצטער על מעשיו, כשד"ר ענת מטר העזה להכתיר אותו כאחד מבני העם הפלשתיני המעולה, אותו עם שמבצע פשעים נגד האנושות מדי יום ביומו, רוצח יהודים רק באשר הם יהודים, באכזריות וממיטב תרבותו הנפשעת הברברית עליה התחנך.

והנה ציטוט של חלק מדברי ההספד המבחילים של ד"ר ענת מטר:

 

לקישור כתבה ב- ynet אודות  ד"ר ענת מטר- לחץ כאן.

אין זו הפעם הראשונה, שהמרצה הלא ראויה, שתומכת בטרור, מתבטאת כנגד חיילי צה"ל ואף תומכת בהריגתם.  כך למשל, עם שחרורו של מחבל מוחלאס בורג'ל בעסקת שליט, אסיר ערבי ישראלי, שהורשע בזריקת רימון לעבר חיילי צה"ל, טענה ד"ר ענת מטר, כי "באוטובוס עליו נזרק הרימון, היו חיילים ולא אזרחים. זה לגיטימי שעם שנמצא תחת כיבוש, יילחם בכיבוש".  האם לדעתכם ראוי שד"ר ענת מטר, שטוענת שלגיטימי לרצוח חיילי צה"ל, צריכה לעבוד רגע נוסף כמרצה באוניברסיטת תל-אביב, של סטודנטים אשר חלקם הינם חיילים המשרתים בעזה? זו הרמה של החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב? האם אתם מוכנים שד"ר ענת מטר תעמוד בראש חוג שבו ילדיכם הסטודנטים ילמדו?

לסרטון בדבר מחאתו של ח"כ אלמוג כהן על דבריה של ד"ר ענת מטר !

ברור שאדם שפוי לא יכול להביע דעות כאלה או לנהוג כך, וחופש הביטוי האקדמי,  אינו החופש לתמוך בטרור ולהשמיע דברי הסתה נגד מדינת ישראל ונגד קיומה במיוחד בשעה הקשה בה אנו נמצאים ! תמוה בעיני, שמערכת המשפט לא השכילה לשים את קו הגבול בין קריאה לביטול הציונות ותמיכה בטרור לבין השמעת דעה לגיטימית. זו לא סתימת פיות לדעות אחרות, אלא זה לשים קו גבול להתבטאויות שעולות כדי הסתה ותמיכה בטרור/עבירות בגידה ו/או פגיעה ביחסי חוץ, בזמן שמדינתנו מדממת ונאבקת על הלגיטימציה בזירה הבינלאומית, להגן על עצמה. (ראה אזכור של סעיף 24 לחוק המאבק בטרור מתייחס לעבירות של הסתה, דברי שבח, הזדהות ותמיכה בטרור בסוף המאמר). 

אל אזובי הקיר באקדמיה שצוינו לעיל מצטרפים גם המרצים אשר חתמו על עצומה שקראה לארה"ב שלא לספק נשק לישראל מן הטעם שהיא מבצעת רצח עם בעזה. וזאת כאשר חיילי צה"ל לוחמים בעזה למען החזרת החטופים !! לא ברור מדוע, אותם מרצים החתומים על העצומה, אשר מעשיהם עולים כדי בגידה של ממש,  מקבלים שכר מכספינו, משלמי המיסים כדי להפיץ את תורת האופל שלהם ולחנך את ילדינו באקדמיה. 

לדברי החותמים ישראל מבצעת ג’נוסייד (רצח עם) ברצועת עזה. במכתב נטען, כי ארה"ב הופכת להיות שותפה לרצח העם שמבצעת ישראל בקרב הפלשתינים. "אנו, האקדמאים והתומכים החתומים מטה, קוראים לארה"ב להפסיק לאלתר את העברת כל הנשק ההתקפי והכספים הנלווים לישראל".

קישור לכתבה בדבר המרצים שהביעו תמיכה בטרור תוך פניה לארה"ב בעצומה – לחץ כאן.

לחשיפת שמות המרצים באוניברסיטאות השונות אשר פורסמו בפוסט בפייסבוק של תנועת אם תרצו – לחצו כאן

בין החותמים על העצומה נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני,  גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל.   חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי,  לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.

לעיון בפעולות התמיכה בטרור של ארגון עדאללה אשר נתמך בעקיפין על ידי הקרן החדשה, לחץ כאן

לחץ כאן סיקור מקיף של פעולות הקרן החדשה.

לעניות דעתי, יש לבחון בכובד ראש, האם הצטרפות מרצים המשרתים את הציבור ומתפרנסים מכספי משלם המיסים הישראלי, לעצומה שטוענת באופן שקרי, שישראל מבצעת רצח עם בעזה, ובבקשה למנוע אספקת נשק וכסף לישראל, מהווה עבירה עונשית של הסתה והפצת שקרים ו/או תמיכה בטרור ו/או בגידה. סעיפים 97-100 לחוק העונשין עוסקים בעבירות בגידה, סיוע לאויב בזמן מלחמה ופגיעה בריבונותה, אשר עונש המאסר הינו עשר שנים ! (ראה בתחתית המאמר – חקיקה פרק ז' לחוק העונשין). מדוע לא ננקט הליך פלילי כנגד המרצים שעתרו באשמת בגידה וסיוע לאויב בזמן מלחמה?  האם לא די לנו באויבים המקיפים אותנו  ואנו זקוקים לאויבים מבית ? לא מן הנמנע, שהעצומה לביידן תרמה באופן כזה או אחר, למגמת בית הדין הפלילי בהאג לשקול הוצאת צווי מעצר פליליים נגד בכירים בישראל ! 

חשוב לציין כי בספטמבר 2023 תוקן סעיף 11(ב) לחוק האזרחות, כך שגם עבירות בגידה ופגיעה בבטחון המדינה וגם סיוע לטרור, לפי סעיפים 97-99 לחוק העונשין, יכולות להביא לשלילת אזרחות ולמעשה בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי לבטל אזרחותו של אדם, בין השאר, "אם אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות או מעמד קבוע בשטחי הרשות הפלסטינית, ואם ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד קבוע כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל או שהוא או מי מטעמו ובידיעתו קיבל מהרשות הפלסטינית, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול בעד הפרת האמונים למדינת ישראל (להלן – כספים בזיקה לטרור) כי לא ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד כאמור, לפי העניין; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:

(א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;

(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור"

מעשה המרצים בפנייתם לארה"ב לעצור את הסיוע לישראל, והאשמות שווא ברצח עם בעזה, אינם חוסים בהבעת דעה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי, אין מדובר ב"בעד ביבי" או נגד ביבי". אלא מדובר בפעולות מעשים והתבטאויות שיש בהם כדי לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל ומביעות תמיכה בטרור ודברי הסתה. בניגוד לארה"ב אשר ערכה שימוע לדיקאן אוניברסיטת הארווארד ובחרה להוקיע את תמיכתה בקריאות שיש בהן תמיכה בטרור או נגד זכות העם היהודי לקיום, האקדמיה בישראל בחרה להתייצב לצד חמאס !

לחץ כאן לצפיה בקישור בדבר השימוע הראשון, בין השאר, לדיקאנית אונ הארווארד שהתפתלו ולא נתנו תשובה ישירה עת נצלבו על ידי הקונגרס בשאלות האם זה לגיטימי לקרוא לרצח העם היהודי. 

בצדק, פעל יו"ר ועדת החינוך בכנסת, להזמין את פרופ' פורת לדיון שעוסק בהתבטאויות של חברי סגל האוניברסיטה וכך כתב בזלזול תוך נסיון להציג את ד"ר ענת מטר, כמייצגת את עצמה בלבד..האמנם מדובר במקרה חריג ובודד? :
"אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה נוראה, והכנסת כידוע בפגרה", כתב פורת. "במצב דברים זה, אינך מתבייש לזמן דיון בכנסת על פוסט חסר חשיבות, של מרצה אחת ויחידה, המייצגת את עצמה בלבד? הטחו עיניך מראות את האבסורד שבדבר? אפילו התלקחות מלחמה עם איראן לא הביאה אותך לבטל את הפגישה".
בעוד שכאמור לעיל, באקדמיה בישראל, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, נזף ביו"ר ועדת החינוך על עצם כך שהעז להזמין אותו לדיון שעוסק בהתבטאויות של חברי סגל האוניברסיטה, לעומת זאת, בקונגרס האמריקאי התקיים שימוע למנהלי אוניברסיטת קולומביה על האנטישמיות המתגברת.  יו"ר חבר הנאמנים ונשיאת האוניברסיטה ענו במשך שעות לשאלותיהם הנוקבות של חברי הוועדה. 
בשימוע מאוחר יותר שנערך בקונגרס, כאשר נשאלו אנשי קולומביה (ראה להלן בעניין שפיק) האם קריאה לרצח עם כנגד יהודים מפרה את כללי המשמעת של המוסד, השיבו פה אחד שכן, בניגוד לתשובת קלודין ג'יי, נשיאת אוניברסיטת הארוורד וליז מקגיל מפנסילבניה, שהשיבו כי זה תלוי הקשר וחוללו שערוריה שהביאה להתפטרותן  לפיכך, נראה שהייתה הפקת לקחים בעניין זה. 
במהלך השימוע לחברי אוניברסיטת קולומביה, חברת הקונגרס אליס סטפניק, שאלה את נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק מה עמדתה ביחס ליוסף מוסד, פרופסור באוניברסיטה שהילל את הטבח של השבעה באוקטובר. אפילו פרופ' שפיק, שהייתה נתונה תחת ביקורת הקונגרס, לא התקוממה על עצם השאלה, לא טענה כי מדובר  ב"התבטאויות פרטיות", לא נזפה בחברי הקונגרס, ולא הזדעקה על "פגיעה בחופש אקדמי".  נהפוך הוא, פרופ' דפיק גינתה דבריו נמרצות, ולאחר לחץ קל, אישרה כי הוא יודח מתפקידו האקדמי באוניברסיטה. בחלקו האחר של השימוע, בהתייחסות למרצה אחר שהכחיש חלק מהזוועות שביצע החמאס, הבהירה שפיק כי העסקתו הסתיימה, וכי הוא לעולם לא ישוב עוד ללמד בקולומביה.
לעומת זאת, ראשי האקדמיה בישראל, גם אם בחלק מהמקרים, גינו למראית עין את דברי הבלע של המרצים (כמו למשל בהקשר של פרופ' שלהוב קיבורקיאן ואף קראו לה לחפש "בית אחר"), הלכה למעשה האקדמיה יצאה להגנת החופש האקדמי של המרצים לבטא את דעותיהם העולות כדי תמיכה בטרור, במשטר דמוקרטי.  כן כן, בסופו של דבר, לא ננקטו כל הליכים משמעותיים כנגד אותן מרצות שהביעו תמיכה במחבלים או קראו לביטול הציונות או הכחישו מעשי האונס והטבח, כשאם היה מתקיים שימוע בקונגרס בארה"ב, הן היו מסיימות עבודתן לאלתר. כי זה לא תלוי הקשר. זה חד משמעית – תמיכה בטרור.
בעניינה של פרופ' שילהוב קיבורקיאן, פעלה האוניברסיטה למראית עין, כדי להשתיק את הביקורת הציבורית והביקורת מתוך האוניברסיטה, כאשר סטודנטים הפגינו כנגד המשך העסקתה של הפרופ' !, מה היו הסנקציות שנקטה בהם האוניברסיטה העברית? החלטה על השעייתה של פרופ' קיבורקיאן עד סוף הסמסטר, אלא שהסמסטר התקרב לסיומו, ולפיכך ימי השעייתה הסתכמו ב – 4 ימים בודדים. מדובר בלעג לציבור הסטודנטים ובכלל. לא נשמעו דברי התנצלות מפי פרופ' קיבורקיאן על הפגיעה האנושה והנזק התדמיתי העצום שגרמה למדינת ישראל ולאזרחיה ולציבור הסטודנטים שנפגע אנושות מדבריה, כולל סטודנטים אשר משרתים מן הסתם בעזה. 
בעניינה של ד"ר ענת מטר, פרופ' פורת אף לא הביע ביקורת כלפיה, אלא להיפך, הביע דעתו כי "לא עשתה פעולה חוקית – לא נפטר אותה" (לקישור לכתבה בישראל היום, לחץ כאן)
היהירות הבלתי נתפסת של פרופ' פורת (נשיא אוניברסיטת תל-אביב) ודומיו, שממשיכים לחשוב שהאוניברסיטאות הן המגרש הפרטי שלהם , מתחדדת נוכח האמור לעיל.  למעשה, בעוד בארה"ב ראו לנכון לשים סייגים ל"לחופש הביטוי" וקבעו כי תמיכה בטרור או קריאה לרצח יהודים, אינה "תלויית הקשר", ולא ראו בכך התבטאות פוליטית שחוסה בצילו של חופש הביטוי או החופש להביע דעה פוליטית, מה שהביא לסיום העסקתם של דיקאנים נכבדים, בישראל, האקדמיה בוחרת להגן בחירוף נפש, על מרצים שמביעים תמיכה במחבלים, ואם חלילה מרצה מפרסם מאמר על הצורך בהחרבת עזה, פרופ' אריאל פורת ממהר לגנותו  בצביעות מוחלטת. ראה פניית פרופ' פורת למרצים בעניין גינוי מאמר שפירסם מרצה בדבר החרבת עזה . הפלא ופלא, במקרה זה, טען פרופ' פורת, בשיא הצביעות,  כי "לחופש האקדמי יש גבולות". תמוה היכן נמצאו גבולות אלה, כשמרצים הביעו תמיכה בטרור ואף חלקם קראו לביטול הציונות !


חלק ניכר מבכירי האקדמיה, הביעו עמדות פרו פלשתיניות תוך מתן לגיטימציה לדעות שמערערות על זכות העם היהודי לקיום. האקדמיה ככלל, מזדהה עם סבלו של העם הפלשתיני, שמבצע פשעים נגד האנושות, רוצח, אונס, שורף תינוקות, מבצע פיגועים מדי יום ביומו, בהתנחלויות וגם בשטחי הקו הירוק, רק כי מדובר ביהודים. העם הפלשתיני מטיף לרצח יהודים בשם הקוראן, במסגדים, והרשות הפלשתינית אף משתתפת במעשי טרור נגד העם היהודי. בהם תומכת האקדמיה? באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' סיוון טולדו, ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, ביקש ממרצים ומתרגלים להימנע מלהגיע עם דיסקיות למען החטופים, שכן מדובר בפריטי לבוש עם סממנים עם משמעות אקטואלית למלחמה. אם ננסה לעמוד מאחורי כוונתו, ברור שהיה בכך כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הסטודנטים המוסלמים באוניברסיטת תל-אביב שמבכים את סבלו של העם העזתי, אותו עם עזתי אשר עם חמורים פרץ את הגדר ב 7.10, והשתתף במעשי הביזה, הרצח והאונס האכזריים.
למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה, שהאקדמיה ובראשה, אוניברסיטת תל-אביב, מגלה עמדות פרו פלשתיניות עד כדי תמיכה בחמאס. כך למשל, במאי 2023, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, העז לכתוב כי אין בכוונתו לאכוף את החוק להרחקה לצמיתות של סטודנטים המניפים דגל פלסטיני, אמירה והצהרה שיש בה לפגוע בבטחונה של מדינת ישראל. הנה כי כן, לאקדמיה ולפרופ' אריאל פורת בפרט, במגרש הפרטי- הכל מותר. אין דין ואין דיין.
לא יעלה על הדעת, שישראל נלחמת על זכות הקיום שלה, ומוסדות ציבוריים האמונים  על ההשכלה הגבוהה בישראל, ירקו לבאר ממנה הם שותים. כשם שערכו שימוע בקונגרס, יש לערוך לראשי האוניברסיטאות שהתירו את השמעת דברי הבלע של מרצים נאלחים, ולהביא לסנקציות משמעותיות כנגדם.

הפרוגרס האיום שהוא נחלת המערב, ותרבות ה- woke המצערת של אנשים הזויים התלושים מהמציאות, אנשי שמאל רדיקאלי שבחרו לתמוך בטרור בכסות של זכויות אדם, לא פסח על מערכת המשפט הישראלי. אין ספק שמערכת המשפט חוששת להצטייר כמי שערכיה הם של משטר פאשיסטי ומנסה להציג תדמית  נאורה ליברלית,  ואולם זו מהות הפרוגרס, הפרוגרס הוא מתן לגיטימציה לשקרים ולטרור בחסות של "זכויות אדם".

מערכת המשפט לא השתחררה מהקונספציה הישנה שנהגה לפני השבעה באוקטובר ולא השכילה להבין, שאנו נמצאים בעולם אחר.  אכן, בג"צ קול העם ביסס את מעמדה של הזכות ל"חופש הביטוי" כזכות עליונה, ואולם, לא היה בכך כדי לתת חסינות מוחלטת לחופש הביטוי, שאינו החופש לתמוך בטרור ולהסית נגד מדינת ישראל. מאז ה-  7 באוקטובר- נפל דבר במדינתנו.

בכנס דיני עבודה שנערך במלון דן אכדיה במרץ 2024, בו השתתפתי, התבטאו נשיאי בתי הדין האיזוריים לעבודה על כך שהעולם שלפני השבעה באוקטובר אינו העולם שלאחר השבעה באוקטובר וכן ציינו שנשאלת השאלה האם הפרוצדורה עולה על המהות. אין ספק שגם בבתי הדין לעבודה מבינים את הצורך בשינוי, ואולם למרבה הצער, בשתי פסיקות בתי הדין לעבודה, לאחר ה – 7 באוקטובר,  לא ניכר השינוי וניכרת התפיסה והקונספציה הישנה המקדשת את חופש הביטוי גם אם מדובר בחופש להביע תמיכה בטרור ולהסית נגד העם היהודי וחיילי צה"ל. 

גם בית הדין לעבודה כשל וטעה. במקום להוקיע מעשיו של ד"ר ברוכין, מורה אשר בתגובה למעשי הטבח והאונס של חמאס, בין השאר, הפיץ שקרים על כך שחיילי צה"ל ב1948 אנסו פלשתיניות (ובכך למעשה נתן לגיטימציה למעשי האונס של חמאס – שזו הבעת תמיכה בטרור ובמאבק אויבנו נגד העם היהודי). 

להלן ציטוט מהכתבה על מעצרו נוכח פרסומיו:

"המשטרה הודיעה אתמול (שישי) על מעצרו של ד"ר מאיר ברוכין, מורה להיסטוריה בן 62 מירושלים, שלטענתה "האשים את חיילי צה"ל באונס של פלסטיניות מאז קום המדינה, והצדיק את מעשי חמאס והמחבלים שאנסו נשים ישראליות בשעת מלחמה". לפי הודעת המשטרה, ברוכין "גם קרא בעבר לטייסי צה"ל רוצחי ילדים, ונתן לגיטימציה לטרור במגוון פרסומים".
"חיילים ישראלים לא אנסו פלסטיניות? הם עושים זאת משנת 48', זה לא נכנס לספרי הלימוד", כתב ברוכין בקבוצה גדולה של מורים, ונעצר. במשטרה מייחסים לו באופן חריג עבירה של "גילוי החלטה לבגוד" – שדינה הוא עד 10 שנות מאסר. בבית המשפט מעצרו הוארך אתמול בארבעה ימים."

בית הדין לעבודה מנע ממשרד החינוך לפטר את המורה הנתעב, והחזיר אותו לעבודה ! 

עיון בפסק הדין מלמד, כי הפרוצדורה גברה על המהות. בשם "הפגמים" בהליך, בוטלה ההחלטה לפטר את המורה. בית הדין קבע, כי נפלו פגמים מהותיים בהליכי הפיטורים וכי פרסומיו ואמירותיו היו ידועים למשרד החינוך ומוגנות תחת חופש הביטוי וכן ישנו פער בין תפיסת העירייה את פרסומיו ודבריו ככאלה המהווים תמיכה בטרור ופוגעים בצה"ל ובערכיה של מדינת ישראל 

מאידך, אל תשכחו, שבסופו של דבר, שופט אחר יכול היה להגיע למסקנה אחרת, כך זה בעולם המשפטי, שלא נתבלבל.  מדובר במורה אשר הינו עובד ציבור, ובמעשיו, יש כדי לפגוע בתדמית השירות הציבורי. כיצד יעלה על הדעת, שמורה שמתבטא כך יחנך את ילדינו שאחיהם משרתים ואולי חלילה נפלו על הגנת המולדת?  

פסק דינה של השופטת שרון שביט כפתורי בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בעניין ד"ר ברוכין, זכה לביקורת רבה והתקוממות מצד חלק מחברי, לפחות אלה שלא מושתקים מתוך חשש מהמערכת. אני בכל אופן, יוצאת כנגד פסיקה זו, שהיא לא יותר מאשר בשורה התחתונה תמיכה במעשי הטבח והאונס שביצעו חמאס- בשם הפרוגרס השמאלני, אשר מקדש את "חופש הביטוי " החופש להשמיע דעות פוליטיות" על פני התייצבות לצד מדינת ישראל והעם היהודי. 

משרד החינוך, בצדק חסם את המורה במערכת משרד החינוך. ומה עשה בית הדין לעבודה ? בשם "חופש הביטוי" ומציאת "פגמים בפיטורים" איפשר לפרוצדורה לגבור על המהות, והחזיר את המורה, ד"ר ברוכין למערכת החינוך. בבית הספר בו לימד ד"ר ברוכין, קיבלו אותו התלמידים בקריאות גנאי ואף אחד התלמידים ביטא את כאבו וזעק: "אח שלי משרת בצה"ל".

לסיקור מעצרו של ד"ר ברוכין לחץ כאן

לקישור לכתבה אודות מעשיו הנאלחים של ד"ר ברוכין והחלטת בית הדין לעבודה למנוע את פיטוריו לחץ כאן

גם בפרשת משען, שגה השופט אורן שגב בבית הדין לעבודה, שגיאה חמורה עת נתן צו מניעה שביטל פיטורי עובדת שטענה שחיילי צה"ל מבצעים רצח עם בעזה ! כב' השופט שגב קבע כי לא משנה כמה מבחילות הן דעותיו של עובד, לא ניתן לפטרו בשל דעותיו הפוליטיות. 

ואני אשיב לכך, כי לא מדובר בדעה פוליטית וסקרתי זאת בהרחבה במאמרי בעניין זה בכלכליסט. לצפיה במאמר על פיטורי עובדים עקב התבטאויותיהם כנגד חיילי צה"ל לחץ כאן .

לטעון שחיילי צה"ל שמחרפים נפשם ומאות נפלו להגנת המולדת ולמען הצלת החטופים, הילדים של כולנו !!, מבצעים רצח עם של "ילדי עזה" המחבלים של המחר – מדובר בשקרים שמהווים הסתה כנגד מדינת ישראל וחייליה בזמן מלחמה ! היעלה על הדעת, כי העם היהודי, יקריב את בניו וחייליו למען המדינה, ועובדת אויבת מדינת ישראל, תתפרנס מהעם היהודי וממשלמי המיסים ותעז לצאת נגד חיילי צה"ל ?!  בית הדין לעבודה חייב להתיישר ולחשב מסלול מחדש ולהבין שפסיקותיו בעניין זה, מהוות בגידה בערכיה של מדינת ישראל, תוך קידוש "חופש הביטוי" על פני הזכות לחיים.  מוטב לשופטי בית הדין לעבודה, ללמוד מהשימוע שנערך בקונגרס לנשיאת אוניברסיטת הארווארד ומישיגן. 

לקישור לכתבה בעניין פרשת משען במסגרתה ביטל בית הדין לעבודה פיטורי עובדת שהאשימה את חיילי צה"ל ברצח עם – לחץ כאן

האם אם שכולה אמורה במקום העבודה לעבוד לצד אויבת שמעזה להתבטא נגד חיילי צה"ל ובכך לבזות את זכר בנה שנפל, מאחר והיא "תומכת בילדי עזה" שהינם ילדי מחבלים שיהיו גם הם יום אחד מחבלים, ולא מגנה את הטבח של ילדי "כפר עזה"? באיזה עולם מעוות אנו חיים?

כעורכת דין בדיני עבודה, אני חייבת לציין שאני מוחה נגד פסיקות בית הדין לעבודה, אשר לא השכיל לשים את קו הגבול בין חופש הביטוי, החופש להשמיע דעות פוליטיות לבין האיסור לתמוך בטרור ובמעשי חמאס, האיסור להתבטא באופן שיש בו פגיעה בערכיה של מדינת ישראל והעם היהודי וזכותו לקיום, גם אם ההתבטאות הייתה ברשתות חברתיות.

באשר למרצים באקדמיה, אשר בהתבטאויותיהם מביעים תמיכה בטרור ומצדדים בחמאס, הלכה למעשה, אין למרצים אלה מקום באקדמיה, ואין זה ראוי ששכרם ישולם מכספי משלם המיסים. מוטב שמרצים אלה שמגלים חמלה כלפי הרוצחים הפלשתינים בעזה וילדיהם, ומגנים את חיילי צה"ל ואת מדינת ישראל, תוך נסיון לפגוע בצה"ל ובזכותו של העם היהודי להגן על עצמו, יישלחו לאוניברסיטה בעזה שם ילמדו את מיטב משנתם הפרו פלשתינית/פרו חמאס/אנטישמית, את ילדי עזה, המחבלים לעתיד.

אנו נמצאים בימים קשים, שבהם מוסדות אנטישמים, כולל בינלאומיים כמו ICC נוהגים כאחרוני צוררי העם היהודי לדורותיהם, ואף שוקלים להוציא צווי מעצר פליליים נגד בכירי מדינת ישראל – שזהו צעד אנטישמי שמבטא את חוסר ההכרה של מדינת ישראל להגן על עצמה וחוסר זכותו של העם היהודי להתקיים במדינת ישראל, התנהגות icc ובית הדין האנטישמי בהאג, מזכירים משטרים אפלים שההיסטוריה נאלצה להכיר בשנת 1939. למרבה הצער, ICC מסתמך על דברי ההסתה והתמיכה בטרור שמשמיעים גורמים אוטואנטישמים במדינת ישראל, לרבות המרצים שעתרו לממשל ביידן שלא לספק נשק לישראל. כלומר, אותם מסיתים מבית, תומכי טרור אשר מחלה אוטאימיונית תקפה אותם, גורמים לנו לנזק תדמיתי אשר מוביל לסנקציות כנגד מדינת ישראל ופוגעים בזכות המדינה להגן על עצמה !

לא יתכן שהאנטישמיות תגיע מתוכנו ולא נגנה אותה. לא יעלה על הדעת שחלק ניכר במערכת המשפט בישראל והאקדמיה, תתן פתחון פה לדברי בלע כנגד העם היהודי, כנגד צה"ל לגורמים המזוהים עם המאבק הפרו פלשתיני האפל, מאבק שאין לו מקום בהוויה היהודית, שכן מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ואין ולעולם לא יהיה מקום להקמת מדינה פלשתינית, והקריאות השקריות שהעם היהודי מבצע רצח עם בעזה, או קריאות לביטול הציונות או הכחשת מעשי האונס, הם חלק בתורת השלבים להקמת מדינה אפלה פלשתינית, עם שתורתו היא לקרוא לרצח יהודים באשר הם יהודים, עם שמלמד ילדיו מקטנות לשינאה, לרצח, עם שמסוגל לבצע מעשים אכזריים, לינץ בחיילים, אונס של גופות, קיום יחסי מין עם כבשים, והתנהלות שאינה בהלימה עם תרבות העם היהודי ורחוקה ממנה מרחק שנות אור ולצערנו הכרנו את הקיצוניות שבה, ב 7 באוקטובר 2023.

אם בסופו של דבר יצלח המאבק של האספסוף הפלשתיני, יהיה זה סופה של מדינת ישראל וזכותה לקיום. הטבח והשואה השניה שעבר העם היהודי ב – 7.10 אינם מזכים את האספסוף הפלשתיני בפרס בצורה של מדינה. אם כן, תהיה זו הכרה באי זכותה של מדינת ישראל לקיום. 

מדינת ישראל היא קודם כל מדינת העם היהודי, ולא מדינת "כל אזרחיה", אלא מדינה שמכבדת את אזרחיה כל עוד הם מביעים נאמנות לדגל ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית.  מי שיש לו בעיה עם הנרטיב והצביון היהודי של המדינה, אין לו מקום להיות אזרח במדינת ישראל, ועלינו לפעול ולקדם חקיקה, שלא רק תביא לסנקציות כנגד מפיצי אנטישמיות ומסיתים, אלא כזו שבאה לשלול אזרחותם של אלה שמבקשים לערער על זכותו של העם היהודי לקיום במדינת ישראל, בין אם הם אויבים מבחוץ ובין אם הם עשבים שוטים שצומחים בתוכנו. 

מאמר זה נכתב כשירות למען הציבור למען הפצת האמת ומלחמה בהסתה והפצת שקרים כנגד מדינת ישראל וחייליה. יתכן ונפלו טעויות. לתגובות ו/או הערות ו/או הארות וכן לחומרים נוספים שיסייעו לחשיפת האמת והפסקת מסע השקר,  מוזמנים לפנות אלי, איריס אלמוג, בטל: 052-2645646 או במייל iris@almoglaw.co.il

חקיקה רלבנטית:

החוק למאבק בטרור, תשע"ו 2016 (ראה סעיף 24 לחוק – גילוי הזדהות עם ארגון טרור והסתה לטרור)

חוק האזרחות (ראה סעיף 11 בדבר הסמכות לבטל אזרחות)

חוק העונשין (פרק ז': בטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים)

סימן א' – הוראות כלליות

סימן ב: בגידה

פרק ז' סימן ג' פגיעה בכוחות מזוינים

פרק ז' סימן ו' פגיעה ביחסי חוץ.