מכתב המרצים לביידן לא לספק נשק לישראל: תופעת האוטואנטישמיות וסיוע לאויב בזמן מלחמה-עבירת בגידה שעונשה מאסר עולם !

מאת : עו"ד איריס אלמוג

לקוחות וחברים יקרים,

אנו נמצאים בימים קשים, כאשר מדינת ישראל נאלצה להיכנס לרפיח כשסינוואר, ראש חמאס, הוליך שולל את ישראל וסירב לכל עסקה שהוצעה, כשברור שלא ניתן בשום אופן להפסיק את המלחמה כתנאי לשום עסקה.  על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל שמטווחים השכם וערב, חייבים להפעיל חשיבה מערכתית רוחבית ארוכת טווח.  צה"ל כמובן חייב לשלוט ברצועה, להשתלט על שטחים ולחסל את חמאס וכל מה שכרוך בחיסול זה, ללא רחם. האפשרות של הכנסת הרשות הפלשתינית לרצועת עזה, אינה באה בחשבון, ולא משנה כמה ארה"ב תרצה בכך. אותה רשות שהיא חמאס בלבוש אחר, רשות אשר שוטריה המרצחים משתתפים בפיגועים – לא תנהל את רצועת עזה, ויש לבחון בכובד ראש כיצד מסלקים אותה גם מהגדה. מי שסבור שביום שאחרי "הרשות הפלשתינית" תנהל את עזה וגם בהמשך תוקם מדינה, לא מבין שהמשמעות היא סופה של מדינת ישראל.  העולם יכול להכריז על הקמת מדינה פלשתינית, אך מדינת ישראל צריכה לעשות כל אשר לאל ידה כדי למנוע זאת, ואם יידרש כיבוש וקביעת עובדות בשטח, יתכן ולא יהיה מנוס מכך.

בעוד עמנו נלחם על חרבו, בעוד חיילנו מחרפים נפשם למען הגנת אזרחי מדינת ישראל וכמובן למען החזרת החטופים ומיטוט חמאס, מלחמה אשר דורשת המשך ההתחמשות הצבאית, יהודים מתוכנו, אויבים של ממש, מרצים באקדמיה, שמקבלים שכר מכספי המיסים שלנו, בגדו במדינת ישראל, בצה"ל, בילדים של כולנו, והחליטו לבחור בסינוואר וחיזוק חמאס, תוך שהם עותרים בעצומה לביידן, עצומה מלאה שקרים וסילופי עובדות, כשהם מאשימים את מדינת ישראל ברצח עם בעזה, ומבקשים לא לספק לצה"ל תחמושת ולא לספק לישראל סיוע כלכלי, על מנת למוטט את ישראל ולהביא להשמדתה על ידי אויבנו.

• לחץ כאן לכתבה אודות מכתב המרצים לביידן למנוע סיוע נשק מישראל.
• ראה קישור לחשיפת שמות המרצים בחלוקה למוסדות להשכלה גבוהה (ביניהם אלינור פרידמן מייסדת הקרן החדשה) באתר הפייסבוק של תנועת אם תרצו.

לא ברור כיצד אזרחים מתוכנו, אשר נמצאים בראש מערכת שאמונה על חינוך דור ההמשך, מבצעים מעשה בגידה כה אכזרי כלפי העם שלהם, כנגד חיילי צה"ל, כנגד הילדים של כולנו ! מעשה זה הוא אף כנגד החטופים. נראה כי מה שמעניין את הבוגדים, הוא בעצם ילדי עזה, כשילדי עוטף עזה והזוועות שעבר עם ישראל שכללו, שריפת אנשים חיים, עריפת ראשי ילדים ותינוקות, מעשי אונס אכזריים ממיטב  תרבות הדאעש איסלאם ב 7 באוקטובר 2023 נשכחו. 

מדובר בחלק רדיקאלי של ארגוני שמאל קיצוניים בוגדניים שחלקם תומכים בדרך כזו או אחרת בארגוני טרור, אשר ניתן לראותם בהפגנות נושאים שלטים נגד הכיבוש או למען ילדי עזה, מדובר באויבים של ממש, שונאי יהודים יותר מהאנטישמים בחו"ל, שעלינו להוקיע מהחברה הישראלית ולהביא לסילוקם מכל עמדות מפתח והשפעה.

בין החותמים על המכתב לביידן נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני,  גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל.   חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי,  לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.

לעיון בפעולות התמיכה בטרור של ארגון עדאללה אשר נתמך בעקיפין על ידי הקרן החדשה, לחץ כאן

לחץ כאן סיקור מקיף של פעולות הקרן החדשה.

לחץ כאן לכתבה שחושפת את מימון הפגנות קפלן על ידי הקרן החדשה. 

ניסיתי לחקור ולהבין, מה מניע אנשי אקדמיה, החולשים על תפקידי מפתח לפעול באופן כה נחרץ כנגד מדינת ישראל ולפגוע במאמץ המלחמתי שלה – תוך תמיכה מובהקת בסינוואר ובחמאס ! חיפשתי את הערך הויקיפדי של אוטואנטישמיות המוגדרת גם כשנאה עצמית יהודית. מדובר במונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות. למרבה הצער הכרנו את התופעה המתרחבת מקרב קבוצות באוכלוסיה בשנים האחרונות, ואולם זה מעולם לא היה בגדר סיכון לפגיעה בבטחון המדינה.

חשוב לציין כי התופעה החולנית של האוטואנטישמיות, שהינה על סף מחלת נפש שיש להעניק לה פרק נפרד ב – DSM, אינה עניין חדש ומתברר כי האשמות כוזבות של העם היהודי בפשעי מלחמה תוך סילוף המציאות והפיכת הקורבן לתוקף אינה עניין חדש.

 ב 1 במאי שנת 1936, ברל כצנלסון, ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, בנאום שנשא  ב 1 במאי 1936 ופורסם בעיתון דבר ב 4 במאי 1936, ניתח והגדיר את התופעה "כסילוף שכלי נפשי", סוג של שמד ותבע להילחם בה:

… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט. 

ראשית, זה מרגיע לדעת שהמרצים הנאלחים, שיש לזמנם לשימוע ולהדיחם לאלתר נוכח מעשה הבגידה החמור במדינת ישראל ובצבא ההגנה לישראל, סובלים ממחלת נפש מוכרת, אלא שהבעיה היא שמחלת הנפש שלהם מזיקה למדינת ישראל ופוגעת בבטחונה.

מאחר ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כמעט עיכב או עצר את הסיוע לישראל מאחר וישראל בחרה להדוף את ההתקפות כנגדה ולהילחם ברצועת עזה, לא ניתן שלא לראות קשר סיבתי לעצומת המרצים, ולבחון את האחריות הפלילית החלה עליהם עקב מעשה הבגידה האיום שיתכן ויש לו אשם תורם לכך שארה"ב כמעט ומנעה סיוע לישראל, שעלול היה להביא לפגיעות בנפש בחיילנו, לפגיעה בבטחון אזרחי מדינת ישראל ולסיכול פעולות להחזרת החטופים. מעבר לכך שמדובר בהחלשת מדינת ישראל וחוסנה באמצעות נסיון להחלשת צה"ל, הרי שמדובר בסיוע של ממש לסינוואר בזמן מלחמה.

האם מדובר בעבירה פלילית? ואם כן מה העונש בגינה?

סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 מגדיר מהי עבירת "סיוע לאויב בזמן מלחמה" וסעיף 100 לחוק העונשין מה העונש על עשיית מעשה המגלה את הכוונה האמורה בסעיף זה:

סיוע לאויב במלחמה [ד/9]

99.  (א)  מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.

          (ב)  לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.

גילוי החלטה לבגוד [ד/10]

100. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.

בשים לב, שעבירת סיוע לאויב במלחמתו נגד ישראל, שהטלת אמברגו של נשק משרתת מטרה זו, כרוכה בעונש מיתה או מאסר עולם ומעשה שיש בו לגלות את הכוונה האמורה בסעיף 99 – דינו מאסר של עשר שנים ! כלומר, מדובר באחת העבירות הפליליות החמורות ביותר !!

ועדיין, פרט לכתבות מוצנעות אודות בגידת המרצים וסיועם לסינוואר בזמן מלחמה כנגד מדינת ישראל, מעשה שמגלה כוונה ברורה לסייע לאויב בזמן מלחמה,  לא ניכר כי רשויות החוק נקטו באמצעים משפטיים כנגד המרצים וזעקת הציבור לא נשמעת.

הכיצד?

האם יתכן שהיותם גורמים אלה בעלי השפעה ובתפקידי מפתח, מונע ממשטרת ישראל ומהפרקליטות והמערכת המשפטית- לנקוט כנגדם בהליכים משפטיים? מדוע הארץ אינה גועשת ורועשת ומאשימה את המרצים הנאלחים בבגידה במדינת ישראל ובחייליה דווקא בשעתה הקשה של ישראל אשר נלחמת על חרבה?

אני מקווה מאד שבקרוב תשתנה המדיניות, וגורמים בכירים אליהם פניתי, לרבות משטרת ישראל, יפעלו ללא דיחוי על מנת למצות את ההליכים כנגד המרצים אשר נהנים מכספי המיסים שלנו, אך החליטו לבגוד בעמם ולסייע לאויב בזמן מלחמה. הצטרפו למאבק באנטישמיות מתוך מדינת ישראל.

שלכם,

איריס אלמוג, עו"ד

להלן רשימת החתומים על המכתב, תוך מיפוי לפי המוסדות האקדמיים אליהם הם משתייכים,  כפי שפורסם על ידי ישי פרידמן בטוויטר ביום 25.3.24, ולאחר מכן פורסם בדף הפייסבוק של תנועת אם תרצו ביום 26.3.24, קישור בהמשך.

‏*אונ' תל אביב:*

• ראה קישור לחשיפת שמות המרצים בחלוקה למוסדות להשכלה גבוהה (ביניהם אלינור פרידמן מייסדת הקרן החדשה) באתר הפייסבוק של תנועת אם תרצו.

 

*המשרד לא ייצג בתיק זה.

בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, זיכה באופן מוחלט את מי ששימש כסגן הממונה על השכר במשרד האוצר משורה של עבירות משמעת חמורות שיוחסו לו. בין השאר, ההאשמות כללו דיווחים כוזבים. עוד נקבע, כי בית הדין למשמעת אינו כלי בידי עובדי המדינה לסגירת חשבונות איש עם רעהו.

העובדות

4 אישומים הוגשו כנגד הנאשם:

אישום ראשון – דיווח כוזב על שעות עבודה שלא בוצעו תוך שקיבל עבורן שכר שלא כדין

אישום שני – דיווח באופן כוזב על יציאה בתפקיד בעוד הוא היה במשרד – וזאת ללא הצדקה

אישום שלישי – אי החתמת כרטיס נוכחות במספר מקרים בניגוד לנהלים

אישום רביעי – בקשות אש"ל שלא כדין ובניגוד לנהלים

הכרעה:

רף הראיות הנדרש להרשעה בדין המשמעתי של עובדי המדינה הוא זה המקובל במשפט הפלילי – כלומר -מעבר לכל ספק סביר. אם ימצא כי התביעה לא הרימה את הנטל המוטל עליה – המשמעות הינה זיכויו המוחלט של הנאשם.

נקבע כי תובענה אינה יכולה להתבסס על רכילות, שמועות או באזים.

חובת הרשויות למיצוי חקירה כראוי מהווה חלק מזכות הנאשם למשפט תקין והוגן, בהיותו אמצעי לחשיפה של האמת.

במקרה זה, הנאשם לא נחקר כלל על כל המועדים המופיעים בנספח א' בכתב התובענה, לא נבדקה גרסתו מבחינה עובדתית, ודבריו לא עומתו עם הגורמים אליהם הפנה. ללא ספק ריבוי מחדלים אלה יש בו כדי להקים חובת ספק לטובת הנאשם , דבר אשר מביא לזיכויו של הנאשם מהאישום הראשון בתביעה.

בית הדין שמע את כל העדים, אך נוצר הרושם כי התהפכו היוצרות ובמקום שהתביעה תעמוד ברף הראייתי כמחויב בדין המשמעתי בכדי להוכיח את אשמתו של הנאשם, דהיינו, מעבר לכל ספק סביר, הנאשם הוא זה שנדרש על ידי התביעה להוכיח את חפותו .

באשר לאישום השני, בית הדין קובע כי על התביעה נטל ההוכחה בדבר הגעתו של הנאשם למשרד הראשי ללא סיבה מוצדקת ומבלי לבצע שום פעולת עבודה נדרשת והיא למעשה לא עמדה בכך אלא שיערה שהסיבה היא לאפשר לדווח על שעות הנסיעה מביתו כשעות עבודה. התביעה לא גבתה עדויות , איש לא העיר על כך ולא הוצגה כל ראיה בנוגע לכך – ולפיכך גם בגין אישום השני – הזיכוי הוא מוחלט.

באשר לאישום השלישי, הנאשם הואשם באי החתמת כרטיס נוכחות, בניגוד לנהלים. בית הדין קבע כי חובה על התביעה להוכיח בפני בית הדין כי קיים נוהל אשר קובע כי על כל עובד משרד האוצר להחתים כרטיס במשרד הראשי ככל שגיאוגרפית במקום אחר ולהוכיח כי נוהל זה הופר על ידי הנאשם. משלא הוצג נוהל על ידי התביעה, זוכה הנאשם גם מהאישום השלישי.

באשר לאישום הרביעי, בית הדין השתכנע כי גם ככל והייתה טעות היא הייתה בתום לב, ולא הייתה כל מטרה להתעשר שלא כדין או לרמות . גם כאן הצביע בית הדין על כשלים בעבודת החקירה שביצעה התביעה. לפיכך, הנאשם זוכה גם מאישום זה.

 בית הדין קובע כי אין זה מתפקידו להיכנס לדין ודברים או סכסוכים אישיים בין עובדי המדינה, כפי שנחשף במהלך שמיעת העדים, הן מצד התביעה והן מצד ההגנה. איש כלפי רעו והגישו תלונות, עקבו, חקרו, בדקו, האזינו, שלחו הודעות מפלילות או מכשילות. בענין זה ולמען הסר ספק, יעיד בית הדין כי אינו מהווה כלי בידי עובדי המדינה, בינם לבין עצמם, לסגירת חשבונות איש עם רעהו.

לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד איריס אלמוג חייג 052-2645646 או 03-7514538