הרעת תנאים בעבודה-  כללי זהירות והצעדים בהם יש לנקוט לפני התפטרות

הרעת תנאים בעבודה

הרעת תנאים בעבודה-  כללי זהירות והצעדים בהם יש לנקוט לפני התפטרות

מאת: עו"ד איריס אלמוג

סובל מהרעת תנאים בעבודה?

יתכן ובאפשרותך להתפטר בדין מפוטר, באופן שיזכה אותך בפיצויי פיטורים מלאים (אם זכות זו אינה מובטחת לך), ובנוסף, באופן שהתפטרותך תיחשב כמוצדקת בעיני המוסד לביטוח לאומי מה שעלול להבטיח לך דמי אבטלה מיידיים.

אם כן, מהם הצעדים בהם יש לנקוט במקרה של הרעת תנאים בעבודה?

הוראות החוק לפיצוי פיטורים

סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים קובע:

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות
שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כיימשיך
בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים"

מה משמעות הסעיף?

משמעותו של סעיף זה הינה, כי למרות שמדובר בהתפטרות, הרי שאם יוכח כי התפטרות העובד באה עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודה או נסיבות שלא ניתן להמשיך לעבוד בהן, ההתפטרות תיחשב כפיטורים – ותזכה את העובד בפיצויי פיטורים למרות שהוא בחר להתפטר (התפטרות בדין מפוטר).

צעדים בהם יש לנקוט טרם ההתפטרות

בנוסף, גם אם נגרמה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, עדיין אין זה מספיק, ועל מנת שהתפטרות תיחשב כהתפטרות בדין מפוטר, יש למלא מספר תנאים, טרם ביצוע ההתפטרות.

עובדים רבים המעוניינים להתפטר, מבקשים לעשות שימוש בסעיף זה, ולטעון כי התפטרו עקב הרעת תנאים ועל כן זכאים לפיצויי פיטורים. אלא שלא כל מעשה מצד המעביד או שינוי כזה או אחר, נחשב כהרעת תנאים, ויש להוכיח הרעה מוחשית אמיתית

ראשית, יש לבחון האם כלל מדובר בהרעה מוחשית. לא כל מקרה מהווה הרעה מוחשית. לצורך כך, יש לבחון את המקרים שהוכרו כהרעה מוחשית בפסקי הדין השונים. כך לדוגמא, ניתן לראות הפחתת שכר חד צדדית כהרעה מוחשית אך איחור מתמשך של מספר ימים בתשלום השכר מדי חודש, לא ייחשב כהרעה מוחשית. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו בפני בית הדין לעבודה.

לאחר שקיבלתם ייעוץ כי אכן המעשה מהווה הרעה מוחשית, יש להתריע בפני המעביד (בכתב) על הכוונה להתפטר, ורק לאחר שניתנה לו הזדמנות לתקן את ההרעה, ולא עשה כך, ניתן להתפטר בפועל.

דבר נוסף וחשוב, בצעדים אלה יש לנקוט זמן קצר לאחר שנגרמה ההרעה בפועל, אחרת ייחשב העובד כמי שהסכים לעבוד בתנאים החדשים.

הבעיה הנפוצה הינה שגם במקרים של הרעת תנאים מוחשית, מעבידים רבים מסרבים לראות בהתפטרות העובד כמזכה בפיצויי פיטורים, ומכחישים כי אכן הייתה הרעת תנאים, ואז העובד המתפטר עלול במקרים רבים למצוא עצמו במצב בו הוא מתפטר ונאלץ להגיש תביעה כנגד המעסיק, אשר מסרב לשלם פיצויי פיטורים.

לכן, חשוב לפני נקיטה בצעדים כלשהם, להיוועץ בעורך דין על מנת שיכלכל צעדיו, במידה וייאלץ להגיש בסופו של יום תביעה כנגד המעסיק- לתשלום פיצויי פיטורים.

עובד אשר מודע לדרישות החוק, יוכל להציג תשתית עובדתית מוצקה בבית הדין המעידה על הרעת תנאים מוחשית שאירעה ועל התראה בפני המעביד טרם ההתפטרות אם הנושא יגיע לכלל תביעה, כשהתשתית העובדתית מכרעת לעניין הכרעת בית הדין בתיק.

מתי התפטרות מזכה בפיצויי פיטורים?

מהם התנאים לקבלת פיצויי פיטורים?

מאת: עו"ד דיני עבודה – איריס אלמוג

מתי אהיה זכאי לפיצויי פיטורים? מהם המקרים בהם התפטרות ממקום העבודה תזכה אותי בפיצויי פיטורין? איך מחשבים פיצויי פיטורים? אם עברתי לעיר אחרת, והתפטרתי- אני זכאי לפיצויי פיטורים? שאלות אלו ורבות אחרות עולות וצצות חדשות לבקרים.

זכות העובד לפיצויי פיטורים הינה יחסית, ותלויה באופן סיום יחסי העבודה. הכלל הבסיסי הוא כי עובד שעבד ברציפות אצל אותו מעביד או אותו מקום עבודה, במשך שנה אחת או יותר, ופוטר, יהיה זכאי לפיצויי פיטורים באופן יחסי לוותק עבודתו. (שכר יסוד ברוטו במכפלת מספר שנות הוותק). נשאלת השאלה- מהי רציפות בעבודה? בחוק התייחסות לרשימה סגורה של היעדרויות אשר אינן קוטעות את רצף העבודה : חופשה או פגרה בתשלום שניתנו לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, שירות צבאי של העובד כולל שירות מילואים, הפסקה זמנית בעבודה ללא ניתוק יחסי עבודה, הפסקה תוך ניתוק יחסי עבודה שאינה עולה על שלושה חודשים, ימי המנוחה השבועית וחגים (שלא עובדים בהם), חופשה שנתית, תאונה, מחלה, שביתה או השבתה, ימי אבל וכדומה.

תנאי הבסיס לזכאות לפיצויי פיטורים הינו : עבודה במשך לפחות שנה אחת ברציפות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה. לעקרון מנחה זה קיים סייג, במצב בו פיטורי העובד נעשו בסמוך לסיום שנת העבודה הראשונה. פיטורים אלה ייחשבו כפיטורים שנעשו על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורין (אלא אם המעביד מוכיח אחרת). במצב זה, קובע החוק כי העובד זכאי לדרוש פיצויי פיטורים, כאילו פוטר.
ואולם, קיימים מצבים בהם התפטרות בנסיבות מסוימות, תיחשב כהתפטרות בדין מפוטר- כלומר התפטרות המזכה את העובד בפיצויי פיטורים.
מצ"ב דוגמאות למקרים שייחשבו כהתפטרות בדין מפוטר, בכפוף לקיום התנאי של עבודה במשך שנה ברציפות אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה: 1. עובד שנאלץ להפסיק עבודתו עקב פטירה או פשיטת רגל של המעביד זכאי לפיצויי פיטורים כאילו פוטר. 2. עובד שנפטר, ישלם המעביד לשאיריו, פיצויי פיטורים, כאילו פוטר העובד . 3. התפטרות עקב מעבר דירה בנסיבות ובתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות
4. התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתו או נסיבות אחרות שלא ניתן להמשיך לעבוד בהן (שלא ניתן לדרוש מהעובד להמשיך בעבודתו). 5. התפטר לרגל מצבו הבריאותי של העובד או מצבו הבריאותי של בן משפחתו (בכפוף להצגת מסמכים רפואיים תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין). 6. התפטרות תוך תשעה חודשים ממועד הלידה על מנת לטפל בילד 7. התפטרות עקב שהייה במעון לנשים מוכות. סוגיית התפטרות בדין מפוטר נתונה לרוב לפרשנות הפסיקה, וכל מקרה ייבחן לגופו על פי נסיבותיו.

יש לשים לב שלא לעשות שימוש לא נכון בהוראות החוק. כך לדוגמא, מתעוררת רבות השאלה – האם זו הרעת תנאים? האם זו הרעה מוחשית בתנאי העבודה? עובדים רבים סבורים, ופעמים רבות בצדק כי נגרמה להם הרעת תנאים. כשבוחנים סוגיות אלו לעומקן, מגלים לא אחת כי בשעה שמקרה אחד מהווה הרעה מוחשית, מקרה אחר אינו חוסה תחת הגדרת החוק.

יפים דברים אלה גם לגבי התפטרות לרגל מעבר דירה. ברור כי לא כל מעבר דירה מזכה בפיצויי פיטורים! החוק והתקנות מציבים תנאים מפורשים לכך כשצריכה להתלוות למעבר סיבה נוספת (דוגמא: מעבר לדירת/מושב בן הזוג עקב נישואין, או מעבר מעיר ליישוב חקלאי או איזור פיתוח).חשוב לדעת כי החוק והתקנות מתייחסים רק למצב במסגרתו המעבר לדירה הוא בתחום מדינת ישראל, ומעבר לחול (שלא מכח שליחות מטעם המדינה או מוסדותיה בתנאים מסוימים), לא יזכה את העובד/ת בפיצויי פיטורים.

המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות

מתי התפטרות עקב מעבר מקום מגורים, תזכה בפיצויי פיטורים?

התפטרות עקב העתקת מקום מגורים, תזכה עובד אשר עבד לפחות שנה,
בפיצויי פיטורים – רק במקרים המפורטים להלן:
יש לשים לב, כי לא כל מקרה של העתקת מקום מגורים מזכה בפיצויי פיטורים,
והתנאים צריכים להתקיים באופן מדוייק:

א, נישואין

1. עובד שהתפטר עקב נישואיו ועבר לגור ביישוב בישראל שבו התגורר
בן זוגו טרם הנישואין.

2. על מקום המגורים החדש להיות רחוק ב- 40 ק"מ ממקום המגורים הקודם

3. מקום המגורים החדש- רחוק יותר ממקום העבודה מאשר מקום המגורים הקודם.

ב. גירושין

1. עובד שבעקבות גירושיו שינה את מקום מגוריו למרחק העולה על 40 ק"מ
ממקום המגורים הקודם.

2. יש לגור במקום החדש לפחות 6 חודשים.

ג. ניידות בתפקיד בן זוג המשרת בצבא קבע-

1. עובד אשר שינה את מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן זוג המשרת
בשרות צבאי או על פי התחייבות לשרות קבע.

2. המרחק של מקום המגורים החדש עולה על 40 ק"מ מהמקום הקודם.

3. מקום המגורים החדש- רחוק יותר ממקום העבודה
מאשר מקום המגורים הקודם..

ד. ניידות בתפקיד של בן זוג המשרת במשטרת ישראל
או בשירות בתי הסוהר

1. עובד אשר שינה את מקום מגוריו עקב העברה בתפקיד של בן זוגו המשרת
במשטרת ישראל או בשירות בתי הסוהר.

2. המרחק של מקום המגורים החדש הוא לפחות 40 ק"מ.

3. מקום המגורים החדש- רחוק יותר ממקום העבודה מאשר מקום המגורים הקודם.

ה. שליחות בן הזוג לחו"ל-בתנאים הבאים:

1. מעבר מקום מגורים עקב הצטרפות לבן הזוג היוצא לתקופה העולה על 6 חודשים
לחו"ל בשליחות של אחד מהגורמים הבאים:

א המדינה

ב ההסתדרות הציונית העולמית,

ג הסוכנות היהודית לא"י

ד. קרן קיימת לישראל

ה. קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל

2. המעביד סרב לאשר חופשה שלא בשכר לתקופת השליחות.

ו. מעבר לאזור חקלאי או אזור פיתוח

1. שינוי מקום המגורים לישוב חקלאי- מישוב שאינו חקלאי או שינוי מקום המגורים
מישוב שאינו באיזור פיתוח לאיזור פיתוח.

2. יש להוכיח שהעובד גר במקום החדש לפחות 6 חודשים.

ז. מעבר מקום מגורים להתנחלות או היאחזות

1. מעבר מקום מגורים למקום התנחלות או היאחזות שאישרו שר הביטחון
ושר החקלאות.

2. העובד גר באותו מקום לפחות 6 חודשים רצופים.

ח. מעבר ושינוי מקום מגורים לירושלים

1. הצטרפות לבן זוג העובד בשירות המדינה או גוף ציבורי אחר
שאישרה הממשלה,אשר יחידתו הועברה לירושלים עפ"י החלטת הממשלה.

2. המרחק בין מקום העבודה הקודם לירושלים הוא 40 ק"מ לפחות.

ט. התפטרות והצטרפות לבן זוג העובר למקום עבודה אחר
ולמקום עבודה אחר

1. מקום המגוריםהחדש נמצא לא פחות מ-40 ק"מ ממקום המגורים הקודם.

2. מקום המגורים החדש מגדיל את המרחק למקום העבודה.

3. על העובד להוכיח שגר במקום החדש 6 חודשי לפחות.

המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות

מהי הרעה מוחשית בתנאי העבודה ומתי יש זכות לפיצויי פיטורים

סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים קובע:

"התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיךבעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כ פיטורים"

למעשה, חוק פיצויי פיטורים מאפשר לעובד אשר לא פוטר מעבודתו, להתפטר בדין מפוטר, אם יוכיח כי התפטרות נובעת או מהרעה מוחשית בתנאי עבודתו, או עקב נסיבות שלא ניתן לדרוש ממנו להמשיך לעבוד בהן.

הפסיקה פירשה סעיף זה בהרחבה וקבעה שלא די בהרעה מוחשית בתנאי העבודה, וגם אם יוכיח העובד קיומה, עליו לעמוד במספר תנאים, על מנת שהתפטרותו תיחשב בדין מפוטר עם זכות לפיצויי פיטורים.

עובדים רבים טוענים : "פיטרו אותי עקב הרעת תנאים" האם אני זכאי לפיצויי פיטורים? הלכה למעשה, לא כל אקט מצד המעסיק נחשב להרעה מוחשית כפי שהחוק דורש, ובנוסף, יש לתת התראה למעסיק טרם מעשה ההתפטרות.

בשלב הראשון, צריך לבדוק האם אירעה הרעה מוחשית. ניתן ללמוד על כך מפסקי דין בנושא זה. למשל, הפסיקה קבעה כי הפחתה בשכר ללא הסכמת העובד מהווה הרעה מוחשית, אך איחור של כמה ימים בודדים בתשלום השכר -לא ייחשב כהרעה מוחשית.

אם כן, טרם נקיטה בצעדים כלשהם, יש לבחון האם מדובר כלל בהרעה מוחשית. אם אכן מדובר בהרעה מוחשית, יש לתת התראה בפני המעביד (בכתב) על הכוונה להתפטר, ורק לאחר שניתנה לו הזדמנות לתקן זאת, והוא סירב- ניתן להתפטר בפועל.

דבר נוסף וחשוב, בצעדים אלה יש לנקוט זמן קצר לאחר שנגרמה ההרעה בפועל, אחרת ייחשב העובד כמי שהסכים לעבוד בתנאים החדשים.

בעיה מוכרת היא שמעסיקים מסרבים לראות בהתפטרותם של עובדים בטענה של הרעת תנאים כהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורין ואז העובד המתפטר עלול במקרים רבים למצוא עצמו במצב בו הוא מתפטר ונאלץ להגיש תביעה כנגד המעסיק, אשר מסרב לשלם פיצויי פיטורים.

לכן, חשוב לפני נקיטה בצעדים כלשהם, להיוועץ בעורך דין על מנת שיכלכל צעדיו, במידה וייאלץ להגיש בסופו של יום תביעה כנגד המעסיק- לתשלום פיצויי פיטורים.

עובד אשר מודע לדרישות החוק, יוכל להציג תשתית עובדתית מוצקה בבית הדין המעידה על הרעת תנאים מוחשית שאירעה ועל התראה בפני המעביד טרם ההתפטרות אם הנושא יגיע לכלל תביעה, כשהתשתית העובדתית מכרעת לעניין הכרעת בית הדין בתיק.