דיני עבודה – חופשה שנתית

מטרת החופשה – מטרת החופשה השנתית נועדה לתת לעובד אפשרות לצאת לחופשה, על מנת לאגור כוחות מבלי לגרוע משכרו .

צבירת ימי חופשה

סעיף 7 לחוק חופשה שנתית קובע כי אין החופשה ניתנת לצבירה, אך העובד בהסכמת המעביד רשאי לקחת רק שבעה ימי חופשה לפחות ולצרף את היתרה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות.

בענין ישראל ודן בראדון נקבע כי אין לייחס לעובד רצון לצבירה על ידי שתיקה ואי עמידה על זכותו לצאת לחופשה. מאחר והחובה לתת חופשה ולקבוע את מועדה חלה על המעביד, מזכותו של העובד לחכות עד שהמעביד יתן לו את החופשה המגיעה לו על פי החוק, אך אין כפיה מתיישבת עם יחסי עבודה תקינים, ומכל מקום בוודאי ובוודאי שאין להעניש את העובד על שלא נקט באמצעי כפיה. מאידך, אם ניתנה החופשה והעובד מסרב לקחתה, או אינו לוקח אותה מסיבה התלויה בו, ואינה סבירה, הוא מקפח את זכותו לחופשה, כפוף לכך שבהסכמת המעביד הוא זכאי לצבור חופשה באופן הקבוע בסעיף 7 לחוק.

פדיון ימי חופשה – האם רשאי המעביד לשלם תמורת חופשה במקום הוצאה לימי חופשה?

בהתאם לסעיף 13 לחוק חופשה שנתית, פדיון חופשה יינתן רק כאשר עובד חדל לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום הפסקת עבודתו. החוק אינו מתיר לפדות חופשה בתשלום במהלך עבודתו של העובד, מבלי שהעובד יצא לחופשה. איסור זה עולה בקנה אחד עם מטרת החוק כי העובד אכן ינצל את זכותו ויצא לחופשה בפועל.

הדברים האמורים מתייחסים אך ורק לימי חופשה מכוח החוק. הוראות החוק בכל הנוגע לפדיון חופשה שנתית אינן חלות על ימי חופשה חוזיים, העודפים על ימי החופשה המחוייבים על פי חוק.

תשלום תמורת ימי חופשה

סעיף 15 (א) לחוק חופשה שנתית קובע כי עובד בשכר העובד אצל מעביד אחר או במקום עבודה אחד לפחות יום אחד אך פחות מ- 75 ימים רצופים, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות ואין ביניהם חוזה עבודה בכתב לתקופה רצופה העולה על 74 ימים- ישלם בעדו המעביד תמורת חופשה בגובה 4% לפחות משכר העבודה.

תשלום ימי חופשה לעובדים שעבדו פחות ממספר ימים בשנה – יש לשים לב כי במידה והקשר המשפטי בין העובד ובין המעביד קיים כל שנת העבודה, והעובד עבד באותה שנה.

1. לפחות 200 ימים- יהיה מספר ימי החופשה לפי שנת הותק.
2. פחות מ 200 ימים- יהיה מספר ימי החופשה חלק יחסי ממספר הימים לשנת העבודה כיחס מספר ימי העבודה בפועל אל המספר 200.

טבלת זכאות לחופשה שנתית

          טבלאות זכאות לחופשה שנתית לפי עדכוני חקיקה וצווי הרחבה

                            כולל השפעת חישוב קיצור שבוע העבודה מ – 43-ל 42 שעות שבועיות
על חישוב זכאות לחופשה לעובדים במשרה חלקית

מאת: עו"ד איריס אלמוג

*מעודכן למצב החקיקתי נכון לאפריל 2019

1טבלת זכאות לחופשה שנתית לפי חוק חופשה שנתית (למי שאינו עונה לתנאים המזכים בחופשה עודפת לפי  צו ההרחבה לשבוע עבודה מקוצר במשק, כמפורט בסעיף 2)

להלן טבלה מעודכנת לפי חוק חופשה שנתית, טבלה החלה על כל מי שזכאותו לחופשה נקבעת לפי החוק, ולא לפי הסכם אישי מטיב או הסכם קיבוצי או צו הרחבה, אם חל כזה על מקום העבודה.

טבלה זו מעודכנת לפי התיקון האחרון לחוק שחל רטרואקטיבית מיום 1/1/2017.

שנות ותק זכאות בימי חופשה ברוטו זכאות בימי עבודה בפועל (נטו) בשבוע של 6 ימים זכאות בימי עבודה בפועל (נטו) בשבוע עבודה של 5 ימים
1-5 16 14 12
6 18 16 14
7 21 18 15
8 22 19 16
9 23 20 17
10 24 21 18
11 25 22 19
12 26 23 20
13 27 24 20
14 או יותר 28 24 20

 

2 השפעת קיצור שעות העבודה השבועיות מ – 43 ל – 42 שעות לעובדים המועסקים במשרה מלאה:

צו ההרחבה בדבר המעבר מ – 43 שעות שבועיות ל – 42 שעות שבועיות קובע כי במקומות עבודה שעובדים יותר מ – 42 שעות שבועיות יקוצר שבוע העבודה ל – 42 שעות על ידי הפחתת שעת עבודה אחת או פחות ביום מוגדר וקבוע במהלך השבוע, בהתאם לצורכי העבודה, וככל שניתן בהתחשב בצרכי העובדים.

לאור המעבר משבוע עבודה של 43 שעות שבועיות ל – 42, הביא לשינוי גם באופן חישוב ימי החופשה, שכן כלל החישובים נערכים ביחס ל182 שעות עבודה חודשיות, ולא 186 כפי שנהגו בעבר.

על פי צו ההרחבה – קיצור שבוע העבודה לא יחול על:

  • עובדים במשרה מלאה שעבדו 42 שעות או פחות
  • עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל עליהם

כיצד באה לידי ביטוי ההשפעה על עובדים במשרה חלקית?

בפועל, לקיצור שבוע העבודה השפעה על חישוב חלקיות המשרה (וזאת תוך פרשנות הוראות צו ההרחבה, כל עוד לא נקבעה הוראה או פסיקה אחרת – כי הכוונה באי תחולת הצו על מי שעבד פחות מ – 42 שעות לעובדים במשרה מלאה בלבד ולא חלקית).

*חישוב חלקיות המשרה ייחשב ביחס ל- 42 שעות שבועיות ועל כן מדובר בהגדלת אחוזי המשרה החלקית ובהתאם לזכויות הנגזרות.

זכויות בגין חופשה ומחלה, במקומות בהם חישוב הזכויות הינו על בסיס שעתי, יותאמו לשיעור הצמצום בשעות העבודה, כך שהחל מ 1/4/2018,לדוגמא –  150 שעות חופשה יזכו בימי חופשה לפי מקדם 182 ולא 186 בעבר, כלומר יהוו 0.82 ימי זכאות ממכסת החופשה השנתית (150/182), ולא 0.80 כפי שהיה בעבר (150/186). בהתאם גדלה מכסת הזכאות השנתית לימי חופשה (כשהמכסה קבועה למעשה בחוק או הסכמים).

עד ל – 1/4/2018 – תיעשה התאמה של שעות החופשה שנצברו ביחס החלוקה שבין 182 ל – 186.