,

פיטורי אישה בהריון

על פי חוק עבודת נשים החל מהחודש החמישי להריון על העובדת ליידע את המעביד על ההריון. ממועד הדיווח, אסור למעביד להעסיק את העובדת בשעות נוספות, עבודת לילה, או בימי המנוחה השבועית.
מטרת ההוראה בחוק להגן על זכויות עובדת בהריון, אשר נמצאת בחודש מתקדם של ההריון וכדי לאפשר לה מנוחה כנדרש ולמנוע הכבדה מיותרת בזמן ההריון.

החובה ליידע את המעסיק על ההריון בחודש החמישי כפי שמפורטת בחוק, יוצרת אבסורד מסוים. מצד אחד, העובדה שמעביד יודע על ההריון לפני שחלפה חצי שנה, יכולה לאפשר לו לפטר את העובדת או להפחית מהיקף משרתה, כשפעולות אלה אסורות ללא היתר משר העבודה, רק לגבי עובדת שעבדה לפחות חצי שנה במקום העבודה!

לא זו אף זו, האיסורים וההגבלות בחוק עבודת נשים המתייחסים לפיטורי אשה בהריון מותנים בכך שהפיטורים או הפגיעה בשכר נובעים מההריון.

מעביד המעוניין לפטר עובדת בהריון שעבדה חצי שנה במקום העבודה או להפחית את היקף המשרה, באופן שמקטין את ההכנסה, יכול לנהוג כך בכפוף להיתר משר העבודה. מעביד העותר להיתר כאמור, יצטרך להוכיח כי אין קשר בין הפיטורים לבין ההריון.

יוצא איפוא – כי מעביד שיצליח להוכיח שלא ידע על ההריון (כאשר העובדת לא יידעה אותו)- יכול לקבל ביתר קלות היתר לפיטורים ומכאן- שלידיעת המעביד על ההריון יש משקל רב.

לסיכום, הפרדוקס הוא כזה: עובדת שתיידע את המעביד לפני שמלאו חצי שנה לעבודתה, לא תוכל לחסות תחת הגנת חוק עבודת נשים מפני פיטורים או פגיעה בשכר, כך שניתן לבצע פעולות אלה ללא צורך בהיתר! מצד שני, אם העובדת לא תיידע את המעביד על ההריון, עד שלב מאוחר יחסית, הוא יוכל לטעון כי אין קשר בין ההריון לבין הפיטורים, מכיוון שלא ידע כלל על ההריון!.

כיצד בכל זאת ניתן לשמור על זכויותיה של עובדת שפוטרה עקב ההריון לפני שהשלימה חצי שנת עבודה?

ניתן למצוא את התשובה בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. החוק אוסר על הפליית אשה בהריון. מכאן, עובדת בהריון שהודיעה למעסיק על ההריון, ובעקבות כך פוטרה, בטרם השלימה חצי שנת עבודה, יכולה לנסות לבסס עילת תביעה על יסוד הפליה מכח חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, המאפשר לתבוע בגין נזק לא ממוני של עשרות אלפי שקלים.

תביעה כאמור צריכה להתבסס על ראיות מוצקות שיעידו על הקשר בין הפיטורים לבין ההריון.

עובדת המפוטרת לפני שחלפה חצי שנה לעבודתה, יכולה לעיתים לאבד את זכאותה לגמלה בחופשת הלידה אם לא צברה די וותק בעבודה, כנדרש על ידי המוסד לביטוח לאומי. כמו כן, פליטת העובדת לשוק בחודש מתקדם להריון, יכולה להקשות על מציאת עבודה חדשה.

כך למעשה, מדובר גם בהפסד השתכרות עד לחופשת הלידה, וגם בסיכון לאיבוד הגמלה מביטוח לאומי. נזק נוסף שעלול להגרם הינו איבוד הזכות של העובדת להתפטר לצורך הטיפול בילד, עם זכות לפיצויי פיטורים, תוך תשעה חודשים ממועד הלידה, וכן הפיצוי המגיע לעובדת שפוטרה לאחר חופשת הלידה בגובה של 60 ימי עבודה בנוסף להודעה המוקדמת.

המידע הנ”ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות

תיקון חוק עבודת נשים והארכת זמן חופשת הלידה

חוק עבודת נשים (תיקון מס’ 37), התשס”ז-2007

ביום 8.5.2007 פורסם חוק עבודת נשים (תיקון מס’ 37), התשס”ז-2007. במסגרת התיקון לחוק, תוקנו ההוראות הבאות:

משך חופשת הלידה

חופשת הלידה הוארכה משנים עשר שבועות לארבע עשר שבועות. כמו כן, ניתן לקחת עד שבעה שבועות לפני תאריך הלידה המשוער (כשלפני כן ניתן היה לצאת שישה שבועות לפני התאריך המשוער (סעיף 6 (ב) לחוק עבודת נשים, התשי”ד -1954.

הארכת חופשת הלידה בשל אשפוז היולדת

על פי סעיף 6(ב1)(1) לחוק עובדת שאושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה של למעלה משבועיים זכאית להאריך את חופשת הלידה כמשך תקופת האשפוז ולא יותר מארבעה שבועות. החוק קבע במקרה זה הגבלה שחופשת הלידה לא תעלה על ששה עשר שבועות. התיקון לחוק ביטל את ההגבלה כך שחופשת הלידה בנסיבות אלה, יכולה לעלות על ששה עשר שבועות..

לידה של יותר מילד אחד

סעיף 6(ג) לחוק קבע כי עובדת שילדה בלידה אחת יותר מילד אחד, זכאית להאריך את חופשת הלידה בשבועיים נוספים עבור כל ילד נוסף שילדה. התיקון לחוק האריך את מועד הארכת חופשת הלידה לשלושה שבועות בעבור כל ילד נוסף. .

הארכת חופשת לידה בשל אשפוז הילד

סעיף 6(ד)(1) לחוק קובע כי עובדת שילדה חייב להישאר בבית חולים או לחזור לבית החולים לאשפוז, במהלך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, רשאית להאריך את חופשת הלידה כמשך תקופת האשפוז אך לא יותר מארבעה שבועות.החוק קובע הגבלה במקרה זה של חופשת לידה שלא תעלה על ששה עשר שבועות. התיקון לחוק ביטל את ההגבלה.

תחולת החוק

החוק והוראותיו המתוקנות יחולו רק על עובדת שיצאה לחופשת לידה במועד תחילת החוק ואילך, כלומר החל מיום 8.5.07.

המידע הנ”ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות

דמי לידה וחופשת לידה

על פי חוק עבודת נשים, המעסיק פטור מלשלם שכר לעובדת הנמצאת בחופשת לידה.

יחד עם זאת, העובדת אינה נותרת ללא שכר ובזמן זה, היא זכאי לדמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, מתוקף ביטוח בענף ביטוח אמהות.

לא כל עובדת זכאית לדמי לידה. הזכאות מותנית בתשלום דמי ביטוח לאומי לפי השכר שהשתכרה העובדת כשכירה, או אם הייתה עצמאית על פי הכנסתה כמוגדר בחוק.

במהלך חופשת לידה, חל איסור על המעסיק להעסיק את העובדת ואינו מחוייב בתשלום שכר.

חופשת הלידה צוברת וותק עבודה לעובדת ואת כל הזכויות הנגזרות ממנו (כמו פיצויי פיטורים). במהלך חופשת לידה נצברות לעובד זכויות סוציאליות: ימי מחלה, הבראה ועוד זאת בניגוד לחופשה שנתית הנצברת על בסיס ימי עבודה בלבד.

המידע הנ”ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות