ובכן, מאמר זה אינו עוסק בדיני עבודה או במשפט כלל. מדובר במאמר צו השעה, כישראלית אשר תורמת את חלקה במאבק למען מדינת ישראל, ונגד אויביה. למרבה הצער, חלק מאויביה של מדינת ישראל הינם גיס חמישי מתוכנו.
בימים אלה, של מלחמה על ביתנו, כשהחיילים והעורף מתגייסים כאחד להגנה על הבית, זה בלתי נתפס שיש ישראלים ויהודים מתוכנו שהחליטו לעבור לשורות האויב. מדובר ביהודים, שלבם נחמץ נוכח הרג פלשתינאים בעזה, ולעיתים נדמה כי שמחה בלבם כאשר בני עמם נטבחים.
אתה יכול למצוא אותם נושאים שלטים "לא לכיבוש", "די לרצח בעזה", הם יורקים על חיילים בהפגנות, הם לעיתים חברים בתנועות אנטי ציוניות כמו "שלום עכשיו" "בצלם" או "שוברים שתיקה". חלקם עיתונאים בעיתונים פוסט ציוניים כמו עיתון הארץ (העיתון שהיה חביב על סינוואר בכלא הישראלי – ברור מדוע), הם חברים באגודה לזכויות החמאס (או אזרח כשמה) דואגים לתזונת מחבלי הנוחבה, הם עותרים למען שינוי תפריט מחבלי הנוחבה וחוששים לבריאותם, וזאת כאשר החטופים בעזה בקושי מקבלים כוס מים ביום. הם מנסים בכל דרך להציג את חיילי צה"ל כלא מוסריים, הם ה"קאפו" וה"קסטנר" הישראלי שזוכה לגיבוי המערכת הרקובה, שהחליטה כי במאבק נגד הציונות, "תמות נפשם עם פלישתים", או יותר נכון – פלשתינים.
חלקם הניכר של תומכי חמאס מבית, נמצאים ברחבי האקדמיה, חלקם עיתונאים שכותבים מאמרים נגד חיילי צה"ל, מחפשים כל דרך להגיש כתב אישום נגד חיילי צה"ל, מצטרפים ומביעים תמיכה בתביעה בהאג נגד ישראל, מאשימים את ישראל ברצח עם בכל במה ציבורית, חותמים על מכתב לביידן לעצור את הסיוע לישראל או קוראים לביידן למנוע מרה"מ לנאום בקונגרס. הם אויבי העם היהודי לדורותיו.
במאמר זה נסקור את אלה שהגיעו לראש מצעד האיוולת. כמובן התנצלותי בפני שונאי ישראל שלא זכו לסיקור במאמר זה, מפאת קוצר המקום.
גדעון לוי עיתונאי בעיתון "הארץ"
מר גדעון לוי, אשר לא ברור מדוע אינו משדר בערוץ אלג'זירה, כאשר נוכח דעותיו הפוסט ציוניות, מן הראוי שיהיה שם.
גדעון לוי, זמן קצר לאחר הטבח והשואה שעברנו ב 7 באוקטובר 2023, העז ברוב חוצפתו להתראיין בטלויזיה הטורקית אצל אויבינו, ואמר שהוא מתבייש להיות ישראלי וקרא לקהילה הבינלאומית לעצור את פשעי ישראל.
"אי אפשר להחזיק 2.3 מיליון אנשים בכלוב במשך 16 שנים", אמר גדעון לוי בפורום בטורקיה במטרה להעלות את המודעות ל"הרס צה"ל בעזה". עוד טען: "בישראל לא רואים כלום כי הם לא רוצים לראות". מתוך דבריו של גדעון לוי בפורום TRT World 2023 באיסטנבול שבטורקיה, אשר קרא ל"מעצמות הבינלאומיות" להיכנס לרצועת עזה – במטרה להוביל להפסקת אש. לדבריו, "חייבת להיות הפסקת אש במלחמה הנוכחית בהקדם האפשרי, וכמה מעצמות בינלאומיות צריכות להיכנס לעזה כדי שזה יקרה. זו החובה של כל אחד בעולם לראות כיום ילדים פצועים, לראות די רחוב, לראות גופות חסרות חיים, לראות בתי חולים. כולם צריכים לראות את זה", אמר. בהשוואה לתקשורת הישראלית, אמר לוי: "אני לא יכול להגיד את אותו הדבר לגבי התקשורת הישראלית, שהסתירה באופן שיטתי, מכוון ומרצון את המתרחש מהצופים והקוראים הישראלים". עוד הוסיף: "הישראלים לא רואים כלום כי הם לא רוצים לראות".
פלא שלאחר מכן הוגשה כנגד ישראל תביעה בהאג?
אז גדעון לוי, גם אנחנו מתביישים בך. תואיל בבקשה להעתיק מקום מגוריך לחבל עזה.
ואולם, על אף שאינו יהודי, הוא הרבה יותר מחובר לשורשי העם היהודי וציוני מאשר גדעון לוי, דאגלס מארי, דאג לכתוש את גדעון לוי באופן שנון, ומאשים אותו בהעמדת פנים על כך שישראל מבצעת רצח עם ובאותה נשימה לא יוצא נגד רצח העם האמיתי המתרחש בסודאן.
עמירה הס, גם עיתונאית בעיתון הארץ (אולי הארץ הפלסטינית), בכנס באוניברסיטת קולומביה, בעזות מצח שאין שנייה לה, משבחת את חמאס על האונס שבוצע ב – 7.10 ומגדירה זאת כ"מעשה אמיץ". חושבים שזה סיפור מעשיות? צפו בסרטון הזוועות.
עמירה הס, בכנס באוניברסיטת קולומביה, מחבקת את הנוחבות ומריעה להם על מעשי הזוועה והאונס שביצעו ב – 7.10 תוך שהיא אומרת שחמאס ביצע ב – 7.10 מעשה אמיץ, והשלים את הפער במעשי הזוועה כלפי ישראלים, נוכח מעשי הזוועה שבוצעו בפלשתינים במשך שנים.
הדעת אינה יכולה להכיל את כמות הרוע מזוקק באמירות מסוג זה, וכיצד יעלה על הדעת כי דברי הבלע האלה מושמעים על ידי עיתונאית שמועסקת במדינה ישראל בעיתון ישראלי לכאורה "הארץ"?
בל נשכח שחלק מהמניעים של עמירה הס ודומיה, הוא הכרה על ידי הקהילה הבינלאומית, המשך הזמנה לכנסים ושיתופי פעולה- קרי, הם מקריבים את מדינת ישראל ופוגעים בזכותה הלגיטימית לקיום ולהגנה עצמית, לצרכי פרנסה ! זה נכון גם לגבי אקדמאים שהתעקשו לפנות במכתב המרצים לביידן. האנשים האלה חוששים מחרם הקהילה הבינלאומית אשר מהווה נדבך חשוב בעבודתם ופועלם. בקיצור, הם "מוכרים" את מדינת ישראל ואזרחיה משיקולים זרים אישיים, ולא מתוך "אידיאולוגיה" גרידא.
מאחר ועמירה הס אינה פועלת לבדה, אלא מצטרף אליה גדעון לוי ואחרים בני מינם, נשאלת השאלה מדוע עיתון הארץ הוא עיתון לגיטימי בישראל? מדוע רשויות האכיפה אינן אוכפות את חוק העונשין ומורות על סגירת עיתון הארץ לאור ביצוע העבירה הבטחונית "תעמולה תבוסתנית בזמן מלחמה"?
האם מדובר בעיתון יהודי או עיתון פוסט ציוני תומך טרור אשר מרבה בהפצת שנאה כנגד העם היהודי והציונות, בו כותבים, בין השאר, עיתונאים אשר עושים שימוש בציניות בטבח שעברו בני עמם ומתקוממים נוכח "רצח העם" של הפלשתינאים, וזאת בשעה שחיילנו מחרפים נפשם, יוצאים מהמערכה פצועים בגופם ובנפשם, על מנת להגן על בני עמם, כולל הגיס החמישי שבתוכם.
למרבה הצער, חיילי צה"ל אשר פועלים כנגד חמאס הפועל מתוך אוכלוסיה אזרחית, לא פעם מסכנים עצמם על מנת לעמוד בכללי לחימה בלתי סבירים שהכתיב העולם המערבי הצבוע, ועל מנת לא לפגוע בחיי הפלשתינים "הבלתי מעורבים" לכאורה. בעולם מתוקן, כפי שאמר עופר וינטר, קודם יש לדאוג לשלום חיילי צה"ל ולאחר מכן לאזרחי האויב, בעדיפות אחרונה ! ובמה עוזרת לנו הגישה שחסה על חיי העזתים ה"בלתי מעורבים" שלא מעט מהם מעורבים בטבח או שכירי חרב של החמאס שנשכרו לשמור על החטופים ולהתעלל בהם ? האם זה חוסך מאיתנו האשמות ברצח עם בהאג? האם זה חוסך את דברי הבלע וההשתלחות של עיתון הארץ בחיילנו והאשמתם ברצח עם?
חבל על כל חייל צה"ל שקיפח חייו או נפגע בגופו ונפשו – על מנת להגן על חיי האזרחים בעזה. חבל.
בל נשכח כי עיתון הארץ זה העיתון של יחיא סינוואר, ממנו שאב את ההשראה לבצע את הטבח הגדול, כל יום בבוקר בכלא, יחיא דרש שיביאו לו את עיתון הארץ. ללמוד מתומכי טרור, מה יותר טוב מכך. על כך נאמר : "מהרסייך ומחרבייך ממך יצאו" !
הגב' יעל שטרנהל: YAEL STERNHELL
ובכן, פרופסור יעל שטרנהל המשמשת כסגנית נשיא הקרן החדשה לישראל אמרה כי הביטוי "מהנהר עד הים" אינו בהכרח מחיקת ישראל: "יש כל מיני דרכים שונות להסביר את הביטוי הזה ואת המשמעויות שלו…"
בשיחת זום בפעם אחרת הביעה דעתה פרופ' Stern HELL כי אם טראמפ ייבחר, כל הלובינג שעשו מול ממשל ביידן כנגד המתנחלים, יירד לטמיון. עוד טענה יעל שטרנהל, כי ארה"ב חייבת להגביל את אספקת הנשק לישראל, ובימים אלו כאשר ישראל ניצבת בפני מס' חזיתות במלחמה שמאיימת על קיומה, ברור כי פעילות להגבלת אספקת הנשק, פוגעת אנושות בבטחון מדינת ישראל. יש לציין כי אלינור פרידמן, מייסדת הקרן החדשה, עתרה במכתב המרצים לביידן לעצור את הסיוע לישראל. הקרן החדשה, מימנה לא מעט מהמחאה לפחות בשנת 2023, והיא פועלת לקידום 2 מדינות לשני עמים. בנוסף, היא תומכת בארגוני משנה כמו עדאללה אשר תומכים במחבלים.
מדובר בחבר כנסת ישראל, יהודי לכאורה, אשר הצטרף לתביעה בהאג נגד מדינת ישראל. מדובר בבגידה ממדרגה ראשונה, אשר כפי שברל כצנלסון אמר בנאומו ב – 1936, מדובר ב"סילוף נפשי" של ממש. אין דרך אחרת להסביר זאת. אכן הגיע הזמן להדיחו ולהרחיקו לאלתר מכנסת ישראל.
את הצטרפותו לתביעה בהאג מנמק כסיף כך "כאשר הממשלה פועלת נגד החברה, המדינה ואזרחיה, קל וחומר כאשר היא מקריבה אותם ומבצעת בשמם פשעים על מזבח שמירה על קיומה שלה, זכותי ואף חובתי להתריע על כך ולעשות ככל יכולתי במסגרת החוק כדי לעצור זאת. לא אוותר על המאבק למען קיומנו כחברה מוסרית. זאת הפטריוטיות האמיתית – לא מלחמות נקם וקריאות להשמדה, לא שפיכות דמים מיותרת, ולא הקרבת אזרחים שנחטפו וחיילים במלחמות שווא"
ח"כ עופר כסיף חותר תחת מדינת ישראל, ואף כמעט הודח אלמלא סיעת יש עתיד בראשות ח"כ יאיר לפיד היו מצביעים נגד, ונמנעים מהדחתו ברגע האחרון. ואלה חברי הכנסת (שאינם משתייכים למפלגות הערביות) אשר נעדרו מההצבעה ונמנעו מהצבעה בעד הדחתו של ח"כ כסיף. בסופו של דבר היו חסרים 5 קולות. לעולם אל תשכחו זאת:
המחנה הממלכתי: בני גנץ, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, מיכאל ביטון.
יש עתיד: יאיר לפיד, קארין אלהרר, ולדימר בליאק, מירב בן ארי, רם בן ברק, בועז טופורובסקי, משה טורפז, מאיר כהן, מירב כהן, רון כץ, יוראי להב הרצנו, שלי טל מירון, יואב סגלוביץ', יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, אלעזר שטרן, נאור שירי.
מפלגת העבודה: מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן.
בשים לב, ח"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה -הוא היחיד שהצביע נגד שאינו מהסיעות הערביות.
שאלו עצמכם, מדוע חברי הכנסת נמנעו ולא הצביעו נגד הדחתו? האם הם חושבים על היום שאחרי כאשר ילכו יד ביד עם עופר כסיף להקמת קואליציה? הצבעה נגד הדחתו או הימנעות מהצבעה מהווה בגידה באינטרסים של העם היהודי.
הגברת מגי אוצרי, פרצה לתודעת חיינו באופן אנונימי לאחרונה.
אני לראשונה צפיתי בסרטון ברשתות החברתיות שבו נצפתה הגב' מגי אוצרי , בפינה "אזור מלחמה" אצל רביב דרוקר בערוץ 13, מכפישה ומגדפת את חיילי צה"ל באלה הדברים:
"המשטרה הצבאית חושדת שחיילים היכו למוות שני עצירים עזתים. הצבא המוסרי בעולם כבר לא מוסרי, ובתכלס, הוא גם לא כל כך צבא. צה"ל הפך מצבא ההגנה לישראל, לצבא השיטור בגדה, ממגן ישראל, למדכא השטחים, זו אחת הסיבות לתפקוד הגרוע שלו בטבח… אח"כ נבכה שהאג אנטישמים, כאלה אנחנו הישראלים, יורים ומתבכיינים".
עדיין קשה לעכל, כיצד כאשר חיילנו מחרפים נפשם ומגנים גם על אזרחי מדינת ישראל, וגם על מגי אוצרי, היא מעזה להכפיש את חיילי צה"ל ולהאשימם ברצח ? מדוע בחרה הגברת אוצרי להציג מקרה קצה שנחקר אם לא על מנת להכפיש ולצאת נגד צבא ההגנה לישראל?
אין ספק שמגי אוצרי אינה ראויה להתייחסות, שכן היא הצליחה לזכות בכמה רגעי תהילה גם אם בדרך שלילית, ואולם ההסטוריה תשפוט את כל מי שמעז לגדף את חיילנו, וזאת בשעה שמדי יום מצטרפות משפחות רבות למשפחת השכול.
אני ורבים כמוני לא השלמנו עם השתיקה, ועל כך שרביב דרוקר וערוץ 13 מאפשרים להשמיע דבר אויבינו תומכי הטרור, בפינה בתוכנית.
פניתי בתלונה לרשות השניה, ואכן על אף שדבריה של האוצר חוסים תחת חופש הביטוי, סברו בנציבות ברשות השניה, כי "עם זאת, אני סבור שהיה מקום להביע את הדברים בדרך אחרת תוך גילוי רגישות גדולה יותר לציבור הצופים. העברתי את הערתך בצירוף הערתי זו לתשומת לב הגורם המשדר"
קצרה היריעה מלהכיל את כל אנשי הגיס החמישי. אני בטוחה שיש עוד דמויות ראויות למקום מכובד במצעד האיוולת של הפרוגרס הישראלי. בכל אופן, אסור שנשכח ואסור שנעבור על כך לסדר היום. מדובר בגיס חמישי שפועל כנגד מדינת ישראל וצבא ההגנה לישראל, ועלינו להוקיע אותם מעל כל במה, בכל דרך, שכן, הם גורמים לישראל נזק תודעתי במערך ההסברה בעולם. לא מדובר בהבעת דעה המוגנת וחוסה תחת חופש הביטוי, אלא תעמולה תבוסתנית בזמן מלחמה וקריאות נגד מדינת ישראל ונגד הלגיטימציה שלה להגן על עצמה, מעשים העולים כדי סיוע לאויב בזמן מלחמה – עבירה בחוק העונשין.
למרבה המזל, אנשים טובים כמו דאגלס מארי ויוסף חדאד, אשר מתייצבים לצדנו כנגד אויבנו מבית, מביסים אותם בהינף יד, שכן לשקרים שלהם אין שום בסיס ואחיזה במציאות והם בסה"כ מגיעים מתוך שנאה עמוקה לעם היהודי, וציפיה בכליון עיניים לתבוסתו על ידי האויב.
https://almoglaw.co.il/wp-content/uploads/2024/05/Asset-202iris.jpg00irishttps://almoglaw.co.il/wp-content/uploads/2024/05/Asset-202iris.jpgiris2024-06-27 17:57:002024-06-27 21:08:55מצעד האיוולת של הפרוגרס הישראלי - הישראלים שבחרו להתייצב לצד חמאס
מכתב המרצים לביידן לא לספק נשק לישראל: תופעת האוטואנטישמיות וסיוע לאויב בזמן מלחמה-עבירת בגידה שעונשה מאסר עולם !
מאת : עו"ד איריס אלמוג
לקוחות וחברים יקרים,
אנו נמצאים בימים קשים, כאשר מדינת ישראל נאלצה להיכנס לרפיח כשסינוואר, ראש חמאס, הוליך שולל את ישראל וסירב לכל עסקה שהוצעה, כשברור שלא ניתן בשום אופן להפסיק את המלחמה כתנאי לשום עסקה. על מנת להגן על אזרחי מדינת ישראל שמטווחים השכם וערב, חייבים להפעיל חשיבה מערכתית רוחבית ארוכת טווח. צה"ל כמובן חייב לשלוט ברצועה, להשתלט על שטחים ולחסל את חמאס וכל מה שכרוך בחיסול זה, ללא רחם. האפשרות של הכנסת הרשות הפלשתינית לרצועת עזה, אינה באה בחשבון, ולא משנה כמה ארה"ב תרצה בכך. אותה רשות שהיא חמאס בלבוש אחר, רשות אשר שוטריה המרצחים משתתפים בפיגועים – לא תנהל את רצועת עזה, ויש לבחון בכובד ראש כיצד מסלקים אותה גם מהגדה. מי שסבור שביום שאחרי "הרשות הפלשתינית" תנהל את עזה וגם בהמשך תוקם מדינה, לא מבין שהמשמעות היא סופה של מדינת ישראל. העולם יכול להכריז על הקמת מדינה פלשתינית, אך מדינת ישראל צריכה לעשות כל אשר לאל ידה כדי למנוע זאת, ואם יידרש כיבוש וקביעת עובדות בשטח, יתכן ולא יהיה מנוס מכך.
בעוד עמנו נלחם על חרבו, בעוד חיילנו מחרפים נפשם למען הגנת אזרחי מדינת ישראל וכמובן למען החזרת החטופים ומיטוט חמאס, מלחמה אשר דורשת המשך ההתחמשות הצבאית, יהודים מתוכנו, אויבים של ממש, מרצים באקדמיה, שמקבלים שכר מכספי המיסים שלנו, בגדו במדינת ישראל, בצה"ל, בילדים של כולנו, והחליטו לבחור בסינוואר וחיזוק חמאס, תוך שהם עותרים בעצומה לביידן, עצומה מלאה שקרים וסילופי עובדות, כשהם מאשימים את מדינת ישראל ברצח עם בעזה, ומבקשים לא לספק לצה"ל תחמושת ולא לספק לישראל סיוע כלכלי, על מנת למוטט את ישראל ולהביא להשמדתה על ידי אויבנו.
לא ברור כיצד אזרחים מתוכנו, אשר נמצאים בראש מערכת שאמונה על חינוך דור ההמשך, מבצעים מעשה בגידה כה אכזרי כלפי העם שלהם, כנגד חיילי צה"ל, כנגד הילדים של כולנו ! מעשה זה הוא אף כנגד החטופים. נראה כי מה שמעניין את הבוגדים, הוא בעצם ילדי עזה, כשילדי עוטף עזה והזוועות שעבר עם ישראל שכללו, שריפת אנשים חיים, עריפת ראשי ילדים ותינוקות, מעשי אונס אכזריים ממיטב תרבות הדאעש איסלאם ב 7 באוקטובר 2023 נשכחו.
מדובר בחלק רדיקאלי של ארגוני שמאל קיצוניים בוגדניים שחלקם תומכים בדרך כזו או אחרת בארגוני טרור, אשר ניתן לראותם בהפגנות נושאים שלטים נגד הכיבוש או למען ילדי עזה, מדובר באויבים של ממש, שונאי יהודים יותר מהאנטישמים בחו"ל, שעלינו להוקיע מהחברה הישראלית ולהביא לסילוקם מכל עמדות מפתח והשפעה.
בין החותמים על המכתב לביידן נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני, גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל. חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי, לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.
ניסיתי לחקור ולהבין, מה מניע אנשי אקדמיה, החולשים על תפקידי מפתח לפעול באופן כה נחרץ כנגד מדינת ישראל ולפגוע במאמץ המלחמתי שלה – תוך תמיכה מובהקת בסינוואר ובחמאס ! חיפשתי את הערך הויקיפדי של אוטואנטישמיות המוגדרת גם כשנאה עצמית יהודית. מדובר במונח המגדיר תופעה חברתית־פסיכולוגית במסגרתה אדם ממוצא יהודי מפגין עוינות אובססיבית כלפי בני עמו ודתו, באופן דומה לזו שמפתחים האנטישמים מקרב עמים אחרים ודתות אחרות. למרבה הצער הכרנו את התופעה המתרחבת מקרב קבוצות באוכלוסיה בשנים האחרונות, ואולם זה מעולם לא היה בגדר סיכון לפגיעה בבטחון המדינה.
חשוב לציין כי התופעה החולנית של האוטואנטישמיות, שהינה על סף מחלת נפש שיש להעניק לה פרק נפרד ב – DSM, אינה עניין חדש ומתברר כי האשמות כוזבות של העם היהודי בפשעי מלחמה תוך סילוף המציאות והפיכת הקורבן לתוקף אינה עניין חדש.
ב 1 במאי שנת 1936, ברל כצנלסון, ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, בנאום שנשא ב 1 במאי 1936 ופורסם בעיתון דבר ב 4 במאי 1936, ניתח והגדיר את התופעה "כסילוף שכלי נפשי", סוג של שמד ותבע להילחם בה:
… היש עם בעמים אשר מבניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות? אכן, ברוסיה ב-1881, בעצם ימי הפרעות, ישבו בנים ובנות לעם ישראל והדפיסו בחשאי מתוך מסירות נפש, פרוקלמציות, הקוראות לפוגרומים, מתוך תקווה שהדם היהודי שישפך יעזור להתקוממותו של המוז'יק הרוסי. אכן יודעת ההיסטוריה העברית כל מני רנגטים ודגנרטים. צורות של שמד. כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי יסורי הדורות ומשא הנפש של דורות, וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו, של 'עבדות בתוך המהפכה', ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח – אל ידע מצפוננו שקט.
ראשית, זה מרגיע לדעת שהמרצים הנאלחים, שיש לזמנם לשימוע ולהדיחם לאלתר נוכח מעשה הבגידה החמור במדינת ישראל ובצבא ההגנה לישראל, סובלים ממחלת נפש מוכרת, אלא שהבעיה היא שמחלת הנפש שלהם מזיקה למדינת ישראל ופוגעת בבטחונה.
מאחר ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, כמעט עיכב או עצר את הסיוע לישראל מאחר וישראל בחרה להדוף את ההתקפות כנגדה ולהילחם ברצועת עזה, לא ניתן שלא לראות קשר סיבתי לעצומת המרצים, ולבחון את האחריות הפלילית החלה עליהם עקב מעשה הבגידה האיום שיתכן ויש לו אשם תורם לכך שארה"ב כמעט ומנעה סיוע לישראל, שעלול היה להביא לפגיעות בנפש בחיילנו, לפגיעה בבטחון אזרחי מדינת ישראל ולסיכול פעולות להחזרת החטופים. מעבר לכך שמדובר בהחלשת מדינת ישראל וחוסנה באמצעות נסיון להחלשת צה"ל, הרי שמדובר בסיוע של ממש לסינוואר בזמן מלחמה.
האם מדובר בעבירה פלילית? ואם כן מה העונש בגינה?
סעיף 99 לחוק העונשין, התשל"ז 1977 מגדיר מהי עבירת "סיוע לאויב בזמן מלחמה" וסעיף 100 לחוק העונשין מה העונש על עשיית מעשה המגלה את הכוונה האמורה בסעיף זה:
סיוע לאויב במלחמה [ד/9]
99. (א) מי שעשה, בכוונה לסייע לאויב במלחמתו נגד ישראל, מעשה שיש בו כדי לסייע לכך, דינו – מיתה או מאסר עולם.
(ב) לענין סעיף זה, "סיוע" – לרבות מסירת ידיעה בכוונה שתגיע לידי האויב או ביודעין שהיא עשויה להגיע לידי האויב, ואין נפקא מינה שבעת מסירתה לא התנהלה מלחמה.
גילוי החלטה לבגוד [ד/10]
100. מי שעשה מעשה המגלה אחת הכוונות האמורות בסעיפים 97, 98 או 99, דינו מאסר עשר שנים.
בשים לב, שעבירת סיוע לאויב במלחמתו נגד ישראל, שהטלת אמברגו של נשק משרתת מטרה זו, כרוכה בעונש מיתה או מאסר עולם ומעשה שיש בו לגלות את הכוונה האמורה בסעיף 99 – דינו מאסר של עשר שנים ! כלומר, מדובר באחת העבירות הפליליות החמורות ביותר !!
ועדיין, פרט לכתבות מוצנעות אודות בגידת המרצים וסיועם לסינוואר בזמן מלחמה כנגד מדינת ישראל, מעשה שמגלה כוונה ברורה לסייע לאויב בזמן מלחמה, לא ניכר כי רשויות החוק נקטו באמצעים משפטיים כנגד המרצים וזעקת הציבור לא נשמעת.
הכיצד?
האם יתכן שהיותם גורמים אלה בעלי השפעה ובתפקידי מפתח, מונע ממשטרת ישראל ומהפרקליטות והמערכת המשפטית- לנקוט כנגדם בהליכים משפטיים? מדוע הארץ אינה גועשת ורועשת ומאשימה את המרצים הנאלחים בבגידה במדינת ישראל ובחייליה דווקא בשעתה הקשה של ישראל אשר נלחמת על חרבה?
אני מקווה מאד שבקרוב תשתנה המדיניות, וגורמים בכירים אליהם פניתי, לרבות משטרת ישראל, יפעלו ללא דיחוי על מנת למצות את ההליכים כנגד המרצים אשר נהנים מכספי המיסים שלנו, אך החליטו לבגוד בעמם ולסייע לאויב בזמן מלחמה. הצטרפו למאבק באנטישמיות מתוך מדינת ישראל.
שלכם,
איריס אלמוג, עו"ד
להלן רשימת החתומים על המכתב, תוך מיפוי לפי המוסדות האקדמיים אליהם הם משתייכים, כפי שפורסם על ידי ישי פרידמן בטוויטר ביום 25.3.24, ולאחר מכן פורסם בדף הפייסבוק של תנועת אם תרצו ביום 26.3.24, קישור בהמשך.
https://almoglaw.co.il/wp-content/uploads/2024/05/Asset-202iris.jpg00irishttps://almoglaw.co.il/wp-content/uploads/2024/05/Asset-202iris.jpgiris2024-05-17 21:27:082024-05-18 06:37:55מכתב המרצים לביידן לא לספק נשק לישראל : תופעת האוטואנטישמיות וסיוע לאויב בזמן מלחמה- עבירת בגידה שעונשה מאסר עולם !
כיצד יתכן שדווקא במדינת ישראל, האקדמיה פועלת לתמיכה וסיוע לטרור/סיוע לאויב בזמן מלחמה, לרבות קריאות לביטול הציונות? כיצד האקדמיה הפנתה עורף לזכות העם היהודי להתקיים ובחרה לתמוך במאבק של העם הפלשתיני תוך השמעת התבטאויות שעולות כדי תמיכה של ממש בטרור? ומדוע מי שמביע תמיכה בטרור, גם אם הוא עטור בתארי פרופסורה – לא יושב מאחורי סורג ובריח ? כיצד הפרוגרס האיום השתלט גם על מערכת המשפט כולל בתי הדין לעבודה שכשלו בהטלת סייגים על חופש הביטוי שאינו יכול לפרוש כנפיו על עובדים שמפיצים דברי הסתה נגד העם היהודי וחיילי צה"ל ואף מביעים באופן גלוי תמיכה בטרור, בהתבטאויות או מעשים? מה הסכנה הנשקפת לעם היהודי, שבשם "ההגנה על זכויות אדם" הוא חותר נגד "זכות העם היהודי לקיום" ? כיצד הליברליזם הפרוגרסיבי הפך למתן לגיטימציה לטרור?
מאת עו"ד איריס אלמוג
ימים קשים עוברים על מדינת ישראל. אלפי נרצחים במסע הטבח של חמאס וכוחות הנוחבה, בשם התנגדות "העם הפלשתיני", מאות חיילים נפלו, ומשפחות רבות הצטרפו למעגל השכול האיום.
מעל 200 ימי לחימה, והחטופים לא חזרו אלינו, תוך שהם מוחזקים על ידי מפלצות אדם, אנשים שאין להם זכות קיום ואשר בכסות "המאבק הפלשתיני" מרשים לעצמם לבצע פשעים נגד האנושות, הנוראיים ביותר שנעשו בתקופה המודרנית, ואשר שקולים למעשי אכזריות של הברברים בתקופה הקדמונית. בל נשכח כי המניע למוטיבציה של חיילי צה"ל בלחימה בעזה, מבוסס קודם כל למען המטרה העליונה שהיא החזרת החטופים, וכל עוד הם לא שבים, לא נוכל לחזור למסלול חיים תקין, כי ליבנו אינו שלם בלעדיהם."בכל יום ויום שהחטופים עדיין לא שבים, חייב אדם לראות את עצמו כאילו ילדו הוא זה שמוחזק בעזה".
בעוד מדינת ישראל על כל אזרחיה כמעט באופן מוחלט, ללא הבדל דת גזע ולאום התייצבו לצד המדינה וצבא ההגנה לישראל, תוך גיבוי מוחלט לעשות כל שנדרש כדי להילחם בטרור הפלשתיני/חמאס ולמען המטרה העליונה שהיא החזרת החטופים, לעומתם, במגדל השן של האקדמיה, החליטו לבחור לתמוך בחמאס ובמאבק המבזה של העם שמגדיר עצמו "פלשתיני".
הדעת לא נותנת, כיצד פרופ' נדירה שלהוב קיבורקיאן, מרצה באוניברסיטה העברית, חזרה ללמד וזאת לאחר שהעזה ברוב חוצפתה להכחיש את מעשי האונס והטבח שבוצע על ידי החמאס (בכך הביעה למעשה תמיכה בארגון טרור לכל דבר ועניין ) וכן לאחר שהפיצה שקרים והסיתה כנגד מדינת ישראל וקראה תיגר על זכות העם היהודי לקיום- תוך קריאה לביטול הציונות.
למעשה, אותה ציונות שהיא קראה לביטולה, היא זו שמפרנסת אותה, כשסביר להניח שאלמלא ההעדפה המתקנת בחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, היא לכל היותר הייתה אופה פיתה עם לבנה בעזה. לפיכך, מוטב שפרופ' קיבורקיאן, תרכין ראש ותודה לאויב הציוני על ההזדמנות, הלא ברורה מאליה, שניתנה לה להשתלב אצל העם היהודי ולהתפרנס ממנו. למרבה הצער, השעייתה של קיבורקיאן הסתיימה, והמרצה האנטישמית חזרה ללמד כאשר, אם היינו בארה"ב, היו שוללים ממנה את תארי הכבוד ומסלקים אותה לאלתר מתפקידה. יש לעצור את ההסתה שלוחת הרסן של האקדמיה האנטישמית נגד מדינת ישראל, אין לתת לכך במה, ובוודאי שלא בחסות של זכויות על כמו חופש הביטוי והחופש לדעות פוליטיות – אין אלה יכולים להוות מחסה לתמיכה בטרור.
מצטרפת למופע הבזיון גם ד"ר ענת מטר, שלא ברור מדוע לא הושעתה והודחה לאלתר, כאשר ספדה למחבל פלשתיני ארור, ד"ר וליד דקה, זכרונו "לא לברכה", שריצה עונש מאסר ארוך לאחר שהתעלל בעברו בחייל צה"ל, משה תמם ז"ל, עינה אותו, וביצע מעשים קשים כמעשי הנוחבה שאף הנייר לא יכול להכילם.
אותו מחבל שהוא חלאת אדם שמזמן היה צריך לערוף את ראשו בכיכר העיר, הפך להיות "לוחם חופש" לאחר שבדיעבד הציג עצמו כמי שהצטער על מעשיו, כשד"ר ענת מטר העזה להכתיר אותו כאחד מבני העם הפלשתיני המעולה, אותו עם שמבצע פשעים נגד האנושות מדי יום ביומו, רוצח יהודים רק באשר הם יהודים, באכזריות וממיטב תרבותו הנפשעת הברברית עליה התחנך.
והנה ציטוט של חלק מדברי ההספד המבחילים של ד"ר ענת מטר:
אין זו הפעם הראשונה, שהמרצה הלא ראויה, שתומכת בטרור, מתבטאת כנגד חיילי צה"ל ואף תומכת בהריגתם. כך למשל, עם שחרורו של מחבל מוחלאס בורג'ל בעסקת שליט, אסיר ערבי ישראלי, שהורשע בזריקת רימון לעבר חיילי צה"ל, טענה ד"ר ענת מטר, כי "באוטובוס עליו נזרק הרימון, היו חיילים ולא אזרחים. זה לגיטימי שעם שנמצא תחת כיבוש, יילחם בכיבוש". האם לדעתכם ראוי שד"ר ענת מטר, שטוענת שלגיטימי לרצוח חיילי צה"ל, צריכה לעבוד רגע נוסף כמרצה באוניברסיטת תל-אביב, של סטודנטים אשר חלקם הינם חיילים המשרתים בעזה? זו הרמה של החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב? האם אתם מוכנים שד"ר ענת מטר תעמוד בראש חוג שבו ילדיכם הסטודנטים ילמדו?
ברור שאדם שפוי לא יכול להביע דעות כאלה או לנהוג כך, וחופש הביטוי האקדמי, אינו החופש לתמוך בטרור ולהשמיע דברי הסתה נגד מדינת ישראל ונגד קיומה במיוחד בשעה הקשה בה אנו נמצאים ! תמוה בעיני, שמערכת המשפט לא השכילה לשים את קו הגבול בין קריאה לביטול הציונות ותמיכה בטרור לבין השמעת דעה לגיטימית. זו לא סתימת פיות לדעות אחרות, אלא זה לשים קו גבול להתבטאויות שעולות כדי הסתה ותמיכה בטרור/עבירות בגידה ו/או פגיעה ביחסי חוץ, בזמן שמדינתנו מדממת ונאבקת על הלגיטימציה בזירה הבינלאומית, להגן על עצמה. (ראה אזכור של סעיף 24 לחוק המאבק בטרור מתייחס לעבירות של הסתה, דברי שבח, הזדהות ותמיכה בטרור בסוף המאמר).
אל אזובי הקיר באקדמיה שצוינו לעיל מצטרפים גם המרצים אשר חתמו על עצומה שקראה לארה"ב שלא לספק נשק לישראל מן הטעם שהיא מבצעת רצח עם בעזה. וזאת כאשר חיילי צה"ל לוחמים בעזה למען החזרת החטופים !! לא ברור מדוע, אותם מרצים החתומים על העצומה, אשר מעשיהם עולים כדי בגידה של ממש, מקבלים שכר מכספינו, משלמי המיסים כדי להפיץ את תורת האופל שלהם ולחנך את ילדינו באקדמיה.
לדברי החותמים ישראל מבצעת ג’נוסייד (רצח עם) ברצועת עזה. במכתב נטען, כי ארה"ב הופכת להיות שותפה לרצח העם שמבצעת ישראל בקרב הפלשתינים. "אנו, האקדמאים והתומכים החתומים מטה, קוראים לארה"ב להפסיק לאלתר את העברת כל הנשק ההתקפי והכספים הנלווים לישראל".
בין החותמים על העצומה נגד מדינת ישראל במטרה למוטט אותה ולפגוע בבטחונה תוך קידום העם הפלשתיני, גם נמצאה כי אלינור פרידמן, אחת המייסדות של ארגון הקרן החדשה לישראל. חשוב לציין כי הקרן החדשה, ארגון אמריקאי, לא מגינה באופן ישיר על מחבלים או על בני משפחותיהם. היא פשוט מעבירה כספים, במישרין או בעקיפין, ל'מוקד להגנת הפרט', העושה עבורה את העבודה. הקרן לא מגינה על טרוריסטים מאום אל פאחם שרצחו שוטרים בהר הבית. היא "רק" תורמת מאות אלפי שקלים בשנה ל ארגון "עדאללה" – שמעניק רוח גבית לטרור רצחני.
לעניות דעתי, יש לבחון בכובד ראש, האם הצטרפות מרצים המשרתים את הציבור ומתפרנסים מכספי משלם המיסים הישראלי, לעצומה שטוענת באופן שקרי, שישראל מבצעת רצח עם בעזה, ובבקשה למנוע אספקת נשק וכסף לישראל, מהווה עבירה עונשית של הסתה והפצת שקרים ו/או תמיכה בטרור ו/או בגידה. סעיפים 97-100 לחוק העונשין עוסקים בעבירות בגידה, סיוע לאויב בזמן מלחמה ופגיעה בריבונותה, אשר עונש המאסר הינו עשר שנים ! (ראה בתחתית המאמר – חקיקה פרק ז' לחוק העונשין). מדוע לא ננקט הליך פלילי כנגד המרצים שעתרו באשמת בגידה וסיוע לאויב בזמן מלחמה? האם לא די לנו באויבים המקיפים אותנו ואנו זקוקים לאויבים מבית ? לא מן הנמנע, שהעצומה לביידן תרמה באופן כזה או אחר, למגמת בית הדין הפלילי בהאג לשקול הוצאת צווי מעצר פליליים נגד בכירים בישראל !
חשוב לציין כי בספטמבר 2023 תוקן סעיף 11(ב) לחוק האזרחות, כך שגם עבירות בגידה ופגיעה בבטחון המדינה וגם סיוע לטרור, לפי סעיפים 97-99 לחוק העונשין, יכולות להביא לשלילת אזרחות ולמעשה בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי לבטל אזרחותו של אדם, בין השאר, "אם אותו אדם עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל, ובלבד שעקב ביטול האזרחות הישראלית לא ייוותר אותו אדם חסר כל אזרחות או מעמד קבוע בשטחי הרשות הפלסטינית, ואם ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד קבוע כאמור – יינתן לו רישיון לישיבה בישראל, כפי שיורה שר הפנים; לעניין פסקה זו, חזקה על מי שיושב דרך קבע מחוץ לישראל או שהוא או מי מטעמו ובידיעתו קיבל מהרשות הפלסטינית, במישרין או בעקיפין, שכר או תגמול בעד הפרת האמונים למדינת ישראל (להלן – כספים בזיקה לטרור) כי לא ייוותר חסר כל אזרחות או מעמד כאמור, לפי העניין; בפסקה זו, "הפרת אמונים למדינת ישראל", כל אחד מאלה:
(א) מעשה טרור כהגדרתו בחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (בחוק זה – חוק המאבק בטרור), סיוע או שידול למעשה כאמור, או נטילת חלק פעיל בארגון טרור או בארגון טרור מוכרז כהגדרתם בחוק האמור;
(ב) מעשה המהווה בגידה לפי סעיפים 97 עד 99 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או ריגול חמור לפי סעיף 113(ב) לחוק האמור"
מעשה המרצים בפנייתם לארה"ב לעצור את הסיוע לישראל, והאשמות שווא ברצח עם בעזה, אינם חוסים בהבעת דעה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי, אין מדובר ב"בעד ביבי" או נגד ביבי". אלא מדובר בפעולות מעשים והתבטאויות שיש בהם כדי לחתור תחת קיומה של מדינת ישראל ומביעות תמיכה בטרור ודברי הסתה. בניגוד לארה"ב אשר ערכה שימוע לדיקאן אוניברסיטת הארווארד ובחרה להוקיע את תמיכתה בקריאות שיש בהן תמיכה בטרור או נגד זכות העם היהודי לקיום, האקדמיה בישראל בחרה להתייצב לצד חמאס !
בצדק, פעל יו"ר ועדת החינוך בכנסת, להזמין את פרופ' פורת לדיון שעוסק בהתבטאויות של חברי סגל האוניברסיטה וכך כתב בזלזול תוך נסיון להציג את ד"ר ענת מטר, כמייצגת את עצמה בלבד..האמנם מדובר במקרה חריג ובודד? :
"אנחנו מצויים בעיצומה של מלחמה נוראה, והכנסת כידוע בפגרה", כתב פורת. "במצב דברים זה, אינך מתבייש לזמן דיון בכנסת על פוסט חסר חשיבות, של מרצה אחת ויחידה, המייצגת את עצמה בלבד? הטחו עיניך מראות את האבסורד שבדבר? אפילו התלקחות מלחמה עם איראן לא הביאה אותך לבטל את הפגישה".
בעוד שכאמור לעיל, באקדמיה בישראל, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, נזף ביו"ר ועדת החינוך על עצם כך שהעז להזמין אותו לדיון שעוסק בהתבטאויות של חברי סגל האוניברסיטה, לעומת זאת, בקונגרס האמריקאי התקיים שימוע למנהלי אוניברסיטת קולומביה על האנטישמיות המתגברת. יו"ר חבר הנאמנים ונשיאת האוניברסיטה ענו במשך שעות לשאלותיהם הנוקבות של חברי הוועדה.
בשימוע מאוחר יותר שנערך בקונגרס, כאשר נשאלו אנשי קולומביה (ראה להלן בעניין שפיק) האם קריאה לרצח עם כנגד יהודים מפרה את כללי המשמעת של המוסד, השיבו פה אחד שכן, בניגוד לתשובת קלודין ג'יי, נשיאת אוניברסיטת הארוורד וליז מקגיל מפנסילבניה, שהשיבו כי זה תלוי הקשר וחוללו שערוריה שהביאה להתפטרותן לפיכך, נראה שהייתה הפקת לקחים בעניין זה.
במהלך השימוע לחברי אוניברסיטת קולומביה, חברת הקונגרס אליס סטפניק, שאלה את נשיאת האוניברסיטה מינוש שפיק מה עמדתה ביחס ליוסף מוסד, פרופסור באוניברסיטה שהילל את הטבח של השבעה באוקטובר. אפילו פרופ' שפיק, שהייתה נתונה תחת ביקורת הקונגרס, לא התקוממה על עצם השאלה, לא טענה כי מדובר ב"התבטאויות פרטיות", לא נזפה בחברי הקונגרס, ולא הזדעקה על "פגיעה בחופש אקדמי". נהפוך הוא, פרופ' דפיק גינתה דבריו נמרצות, ולאחר לחץ קל, אישרה כי הוא יודח מתפקידו האקדמי באוניברסיטה. בחלקו האחר של השימוע, בהתייחסות למרצה אחר שהכחיש חלק מהזוועות שביצע החמאס, הבהירה שפיק כי העסקתו הסתיימה, וכי הוא לעולם לא ישוב עוד ללמד בקולומביה.
לעומת זאת, ראשי האקדמיה בישראל, גם אם בחלק מהמקרים, גינו למראית עין את דברי הבלע של המרצים (כמו למשל בהקשר של פרופ' שלהוב קיבורקיאן ואף קראו לה לחפש "בית אחר"), הלכה למעשה האקדמיה יצאה להגנת החופש האקדמי של המרצים לבטא את דעותיהם העולות כדי תמיכה בטרור, במשטר דמוקרטי. כן כן, בסופו של דבר, לא ננקטו כל הליכים משמעותיים כנגד אותן מרצות שהביעו תמיכה במחבלים או קראו לביטול הציונות או הכחישו מעשי האונס והטבח, כשאם היה מתקיים שימוע בקונגרס בארה"ב, הן היו מסיימות עבודתן לאלתר. כי זה לא תלוי הקשר. זה חד משמעית – תמיכה בטרור.
בעניינה של פרופ' שילהוב קיבורקיאן, פעלה האוניברסיטה למראית עין, כדי להשתיק את הביקורת הציבורית והביקורת מתוך האוניברסיטה, כאשר סטודנטים הפגינו כנגד המשך העסקתה של הפרופ' !, מה היו הסנקציות שנקטה בהם האוניברסיטה העברית? החלטה על השעייתה של פרופ' קיבורקיאן עד סוף הסמסטר, אלא שהסמסטר התקרב לסיומו, ולפיכך ימי השעייתה הסתכמו ב – 4 ימים בודדים. מדובר בלעג לציבור הסטודנטים ובכלל. לא נשמעו דברי התנצלות מפי פרופ' קיבורקיאן על הפגיעה האנושה והנזק התדמיתי העצום שגרמה למדינת ישראל ולאזרחיה ולציבור הסטודנטים שנפגע אנושות מדבריה, כולל סטודנטים אשר משרתים מן הסתם בעזה.
בעניינה של ד"ר ענת מטר, פרופ' פורת אף לא הביע ביקורת כלפיה, אלא להיפך, הביע דעתו כי "לא עשתה פעולה חוקית – לא נפטר אותה" (לקישור לכתבה בישראל היום, לחץ כאן)
היהירות הבלתי נתפסת של פרופ' פורת (נשיא אוניברסיטת תל-אביב) ודומיו, שממשיכים לחשוב שהאוניברסיטאות הן המגרש הפרטי שלהם , מתחדדת נוכח האמור לעיל. למעשה, בעוד בארה"ב ראו לנכון לשים סייגים ל"לחופש הביטוי" וקבעו כי תמיכה בטרור או קריאה לרצח יהודים, אינה "תלויית הקשר", ולא ראו בכך התבטאות פוליטית שחוסה בצילו של חופש הביטוי או החופש להביע דעה פוליטית, מה שהביא לסיום העסקתם של דיקאנים נכבדים, בישראל, האקדמיה בוחרת להגן בחירוף נפש, על מרצים שמביעים תמיכה במחבלים, ואם חלילה מרצה מפרסם מאמר על הצורך בהחרבת עזה, פרופ' אריאל פורת ממהר לגנותו בצביעות מוחלטת. ראה פניית פרופ' פורת למרצים בעניין גינוי מאמר שפירסם מרצה בדבר החרבת עזה . הפלא ופלא, במקרה זה, טען פרופ' פורת, בשיא הצביעות, כי "לחופש האקדמי יש גבולות". תמוה היכן נמצאו גבולות אלה, כשמרצים הביעו תמיכה בטרור ואף חלקם קראו לביטול הציונות !
חלק ניכר מבכירי האקדמיה, הביעו עמדות פרו פלשתיניות תוך מתן לגיטימציה לדעות שמערערות על זכות העם היהודי לקיום. האקדמיה ככלל, מזדהה עם סבלו של העם הפלשתיני, שמבצע פשעים נגד האנושות, רוצח, אונס, שורף תינוקות, מבצע פיגועים מדי יום ביומו, בהתנחלויות וגם בשטחי הקו הירוק, רק כי מדובר ביהודים. העם הפלשתיני מטיף לרצח יהודים בשם הקוראן, במסגדים, והרשות הפלשתינית אף משתתפת במעשי טרור נגד העם היהודי. בהם תומכת האקדמיה? באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' סיוון טולדו, ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל-אביב, ביקש ממרצים ומתרגלים להימנע מלהגיע עם דיסקיות למען החטופים, שכן מדובר בפריטי לבוש עם סממנים עם משמעות אקטואלית למלחמה. אם ננסה לעמוד מאחורי כוונתו, ברור שהיה בכך כדי לא לפגוע ברגשותיהם של הסטודנטים המוסלמים באוניברסיטת תל-אביב שמבכים את סבלו של העם העזתי, אותו עם עזתי אשר עם חמורים פרץ את הגדר ב 7.10, והשתתף במעשי הביזה, הרצח והאונס האכזריים.
למרבה הצער, אין זו הפעם הראשונה, שהאקדמיה ובראשה, אוניברסיטת תל-אביב, מגלה עמדות פרו פלשתיניות עד כדי תמיכה בחמאס. כך למשל, במאי 2023, נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אריאל פורת, העז לכתוב כי אין בכוונתו לאכוף את החוק להרחקה לצמיתות של סטודנטים המניפים דגל פלסטיני, אמירה והצהרה שיש בה לפגוע בבטחונה של מדינת ישראל. הנה כי כן, לאקדמיה ולפרופ' אריאל פורת בפרט, במגרש הפרטי- הכל מותר. אין דין ואין דיין.
לא יעלה על הדעת, שישראל נלחמת על זכות הקיום שלה, ומוסדות ציבוריים האמונים על ההשכלה הגבוהה בישראל, ירקו לבאר ממנה הם שותים. כשם שערכו שימוע בקונגרס, יש לערוך לראשי האוניברסיטאות שהתירו את השמעת דברי הבלע של מרצים נאלחים, ולהביא לסנקציות משמעותיות כנגדם.
הפרוגרס האיום שהוא נחלת המערב, ותרבות ה- woke המצערת של אנשים הזויים התלושים מהמציאות, אנשי שמאל רדיקאלי שבחרו לתמוך בטרור בכסות של זכויות אדם, לא פסח על מערכת המשפט הישראלי. אין ספק שמערכת המשפט חוששת להצטייר כמי שערכיה הם של משטר פאשיסטי ומנסה להציג תדמית נאורה ליברלית, ואולם זו מהות הפרוגרס, הפרוגרס הוא מתן לגיטימציה לשקרים ולטרור בחסות של "זכויות אדם".
מערכת המשפט לא השתחררה מהקונספציה הישנה שנהגה לפני השבעה באוקטובר ולא השכילה להבין, שאנו נמצאים בעולם אחר. אכן, בג"צ קול העם ביסס את מעמדה של הזכות ל"חופש הביטוי" כזכות עליונה, ואולם, לא היה בכך כדי לתת חסינות מוחלטת לחופש הביטוי, שאינו החופש לתמוך בטרור ולהסית נגד מדינת ישראל. מאז ה- 7 באוקטובר- נפל דבר במדינתנו.
בכנס דיני עבודה שנערך במלון דן אכדיה במרץ 2024, בו השתתפתי, התבטאו נשיאי בתי הדין האיזוריים לעבודה על כך שהעולם שלפני השבעה באוקטובר אינו העולם שלאחר השבעה באוקטובר וכן ציינו שנשאלת השאלה האם הפרוצדורה עולה על המהות. אין ספק שגם בבתי הדין לעבודה מבינים את הצורך בשינוי, ואולם למרבה הצער, בשתי פסיקות בתי הדין לעבודה, לאחר ה – 7 באוקטובר, לא ניכר השינוי וניכרת התפיסה והקונספציה הישנה המקדשת את חופש הביטוי גם אם מדובר בחופש להביע תמיכה בטרור ולהסית נגד העם היהודי וחיילי צה"ל.
גם בית הדין לעבודה כשל וטעה. במקום להוקיע מעשיו של ד"ר ברוכין, מורה אשר בתגובה למעשי הטבח והאונס של חמאס, בין השאר, הפיץ שקרים על כך שחיילי צה"ל ב1948 אנסו פלשתיניות (ובכך למעשה נתן לגיטימציה למעשי האונס של חמאס – שזו הבעת תמיכה בטרור ובמאבק אויבנו נגד העם היהודי).
להלן ציטוט מהכתבה על מעצרו נוכח פרסומיו:
"המשטרה הודיעה אתמול (שישי) על מעצרו של ד"ר מאיר ברוכין, מורה להיסטוריה בן 62 מירושלים, שלטענתה "האשים את חיילי צה"ל באונס של פלסטיניות מאז קום המדינה, והצדיק את מעשי חמאס והמחבלים שאנסו נשים ישראליות בשעת מלחמה". לפי הודעת המשטרה, ברוכין "גם קרא בעבר לטייסי צה"ל רוצחי ילדים, ונתן לגיטימציה לטרור במגוון פרסומים".
"חיילים ישראלים לא אנסו פלסטיניות? הם עושים זאת משנת 48', זה לא נכנס לספרי הלימוד", כתב ברוכין בקבוצה גדולה של מורים, ונעצר. במשטרה מייחסים לו באופן חריג עבירה של "גילוי החלטה לבגוד" – שדינה הוא עד 10 שנות מאסר. בבית המשפט מעצרו הוארך אתמול בארבעה ימים."
בית הדין לעבודה מנע ממשרד החינוך לפטר את המורה הנתעב, והחזיר אותו לעבודה !
עיון בפסק הדין מלמד, כי הפרוצדורה גברה על המהות. בשם "הפגמים" בהליך, בוטלה ההחלטה לפטר את המורה. בית הדין קבע, כי נפלו פגמים מהותיים בהליכי הפיטורים וכי פרסומיו ואמירותיו היו ידועים למשרד החינוך ומוגנות תחת חופש הביטוי וכן ישנו פער בין תפיסת העירייה את פרסומיו ודבריו ככאלה המהווים תמיכה בטרור ופוגעים בצה"ל ובערכיה של מדינת ישראל
מאידך, אל תשכחו, שבסופו של דבר, שופט אחר יכול היה להגיע למסקנה אחרת, כך זה בעולם המשפטי, שלא נתבלבל. מדובר במורה אשר הינו עובד ציבור, ובמעשיו, יש כדי לפגוע בתדמית השירות הציבורי. כיצד יעלה על הדעת, שמורה שמתבטא כך יחנך את ילדינו שאחיהם משרתים ואולי חלילה נפלו על הגנת המולדת?
פסק דינה של השופטת שרון שביט כפתורי בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב בעניין ד"ר ברוכין, זכה לביקורת רבה והתקוממות מצד חלק מחברי, לפחות אלה שלא מושתקים מתוך חשש מהמערכת. אני בכל אופן, יוצאת כנגד פסיקה זו, שהיא לא יותר מאשר בשורה התחתונה תמיכה במעשי הטבח והאונס שביצעו חמאס- בשם הפרוגרס השמאלני, אשר מקדש את "חופש הביטוי " החופש להשמיע דעות פוליטיות" על פני התייצבות לצד מדינת ישראל והעם היהודי.
משרד החינוך, בצדק חסם את המורה במערכת משרד החינוך. ומה עשה בית הדין לעבודה ? בשם "חופש הביטוי" ומציאת "פגמים בפיטורים" איפשר לפרוצדורה לגבור על המהות, והחזיר את המורה, ד"ר ברוכין למערכת החינוך. בבית הספר בו לימד ד"ר ברוכין, קיבלו אותו התלמידים בקריאות גנאי ואף אחד התלמידים ביטא את כאבו וזעק: "אח שלי משרת בצה"ל".
גם בפרשת משען, שגה השופט אורן שגב בבית הדין לעבודה, שגיאה חמורה עת נתן צו מניעה שביטל פיטורי עובדת שטענה שחיילי צה"ל מבצעים רצח עם בעזה ! כב' השופט שגב קבע כי לא משנה כמה מבחילות הן דעותיו של עובד, לא ניתן לפטרו בשל דעותיו הפוליטיות.
לטעון שחיילי צה"ל שמחרפים נפשם ומאות נפלו להגנת המולדת ולמען הצלת החטופים, הילדים של כולנו !!, מבצעים רצח עם של "ילדי עזה" המחבלים של המחר – מדובר בשקרים שמהווים הסתה כנגד מדינת ישראל וחייליה בזמן מלחמה ! היעלה על הדעת, כי העם היהודי, יקריב את בניו וחייליו למען המדינה, ועובדת אויבת מדינת ישראל, תתפרנס מהעם היהודי וממשלמי המיסים ותעז לצאת נגד חיילי צה"ל ?! בית הדין לעבודה חייב להתיישר ולחשב מסלול מחדש ולהבין שפסיקותיו בעניין זה, מהוות בגידה בערכיה של מדינת ישראל, תוך קידוש "חופש הביטוי" על פני הזכות לחיים. מוטב לשופטי בית הדין לעבודה, ללמוד מהשימוע שנערך בקונגרס לנשיאת אוניברסיטת הארווארד ומישיגן.
האם אם שכולה אמורה במקום העבודה לעבוד לצד אויבת שמעזה להתבטא נגד חיילי צה"ל ובכך לבזות את זכר בנה שנפל, מאחר והיא "תומכת בילדי עזה" שהינם ילדי מחבלים שיהיו גם הם יום אחד מחבלים, ולא מגנה את הטבח של ילדי "כפר עזה"? באיזה עולם מעוות אנו חיים?
כעורכת דין בדיני עבודה, אני חייבת לציין שאני מוחה נגד פסיקות בית הדין לעבודה, אשר לא השכיל לשים את קו הגבול בין חופש הביטוי, החופש להשמיע דעות פוליטיות לבין האיסור לתמוך בטרור ובמעשי חמאס, האיסור להתבטא באופן שיש בו פגיעה בערכיה של מדינת ישראל והעם היהודי וזכותו לקיום, גם אם ההתבטאות הייתה ברשתות חברתיות.
באשר למרצים באקדמיה, אשר בהתבטאויותיהם מביעים תמיכה בטרור ומצדדים בחמאס, הלכה למעשה, אין למרצים אלה מקום באקדמיה, ואין זה ראוי ששכרם ישולם מכספי משלם המיסים. מוטב שמרצים אלה שמגלים חמלה כלפי הרוצחים הפלשתינים בעזה וילדיהם, ומגנים את חיילי צה"ל ואת מדינת ישראל, תוך נסיון לפגוע בצה"ל ובזכותו של העם היהודי להגן על עצמו, יישלחו לאוניברסיטה בעזה שם ילמדו את מיטב משנתם הפרו פלשתינית/פרו חמאס/אנטישמית, את ילדי עזה, המחבלים לעתיד.
אנו נמצאים בימים קשים, שבהם מוסדות אנטישמים, כולל בינלאומיים כמו ICC נוהגים כאחרוני צוררי העם היהודי לדורותיהם, ואף שוקלים להוציא צווי מעצר פליליים נגד בכירי מדינת ישראל – שזהו צעד אנטישמי שמבטא את חוסר ההכרה של מדינת ישראל להגן על עצמה וחוסר זכותו של העם היהודי להתקיים במדינת ישראל, התנהגות icc ובית הדין האנטישמי בהאג, מזכירים משטרים אפלים שההיסטוריה נאלצה להכיר בשנת 1939. למרבה הצער, ICC מסתמך על דברי ההסתה והתמיכה בטרור שמשמיעים גורמים אוטואנטישמים במדינת ישראל, לרבות המרצים שעתרו לממשל ביידן שלא לספק נשק לישראל. כלומר, אותם מסיתים מבית, תומכי טרור אשר מחלה אוטאימיונית תקפה אותם, גורמים לנו לנזק תדמיתי אשר מוביל לסנקציות כנגד מדינת ישראל ופוגעים בזכות המדינה להגן על עצמה !
לא יתכן שהאנטישמיות תגיע מתוכנו ולא נגנה אותה. לא יעלה על הדעת שחלק ניכר במערכת המשפט בישראל והאקדמיה, תתן פתחון פה לדברי בלע כנגד העם היהודי, כנגד צה"ל לגורמים המזוהים עם המאבק הפרו פלשתיני האפל, מאבק שאין לו מקום בהוויה היהודית, שכן מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, ואין ולעולם לא יהיה מקום להקמת מדינה פלשתינית, והקריאות השקריות שהעם היהודי מבצע רצח עם בעזה, או קריאות לביטול הציונות או הכחשת מעשי האונס, הם חלק בתורת השלבים להקמת מדינה אפלה פלשתינית, עם שתורתו היא לקרוא לרצח יהודים באשר הם יהודים, עם שמלמד ילדיו מקטנות לשינאה, לרצח, עם שמסוגל לבצע מעשים אכזריים, לינץ בחיילים, אונס של גופות, קיום יחסי מין עם כבשים, והתנהלות שאינה בהלימה עם תרבות העם היהודי ורחוקה ממנה מרחק שנות אור ולצערנו הכרנו את הקיצוניות שבה, ב 7 באוקטובר 2023.
אם בסופו של דבר יצלח המאבק של האספסוף הפלשתיני, יהיה זה סופה של מדינת ישראל וזכותה לקיום. הטבח והשואה השניה שעבר העם היהודי ב – 7.10 אינם מזכים את האספסוף הפלשתיני בפרס בצורה של מדינה. אם כן, תהיה זו הכרה באי זכותה של מדינת ישראל לקיום.
מדינת ישראל היא קודם כל מדינת העם היהודי, ולא מדינת "כל אזרחיה", אלא מדינה שמכבדת את אזרחיה כל עוד הם מביעים נאמנות לדגל ולערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית. מי שיש לו בעיה עם הנרטיב והצביון היהודי של המדינה, אין לו מקום להיות אזרח במדינת ישראל, ועלינו לפעול ולקדם חקיקה, שלא רק תביא לסנקציות כנגד מפיצי אנטישמיות ומסיתים, אלא כזו שבאה לשלול אזרחותם של אלה שמבקשים לערער על זכותו של העם היהודי לקיום במדינת ישראל, בין אם הם אויבים מבחוץ ובין אם הם עשבים שוטים שצומחים בתוכנו.
מאמר זה נכתב כשירות למען הציבור למען הפצת האמת ומלחמה בהסתה והפצת שקרים כנגד מדינת ישראל וחייליה. יתכן ונפלו טעויות. לתגובות ו/או הערות ו/או הארות וכן לחומרים נוספים שיסייעו לחשיפת האמת והפסקת מסע השקר, מוזמנים לפנות אלי, איריס אלמוג, בטל: 052-2645646 או במייל iris@almoglaw.co.il
https://almoglaw.co.il/wp-content/uploads/2024/05/Asset-202iris.jpg00irishttps://almoglaw.co.il/wp-content/uploads/2024/05/Asset-202iris.jpgiris2024-04-29 20:53:152024-05-12 12:27:41חופש הביטוי לא גובר על זכות העם היהודי לקיום
