ארכיון תגיות עבור : עורך דין התעמרות בעבודה

מאת: עו"ד איריס אלמוג

מהי התעמרות בעבודה?

התעמרות בעבודה (התנכלות תעסוקתית) היא התנהגות פוגענית, מטרידה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי עובד באופן חוזר ונשנה במסגרת יחסי העבודה; הוכחתה דורשת עמידה במספר תנאים מצטברים ומבחנים אובייקטיביים, כאשר נטל ההוכחה מוטל על העובד הטוען לכך.

. מאפייני ההתעמרות בעבודה וביטוייה המעשיים

התעמרות בעבודה מוגדרת כהתנהגות מטרידה, מבזה ומשפילה שאינה פיזית, המופנית כלפי אדם באופן מתמשך ויוצרת עבורו סביבת עבודה עוינת. ביטוייה המעשיים מגוונים וכוללים פגיעה מילולית (צעקות, קללות, ביקורת חריגה ולא מוצדקת), פגיעה במעמד העובד (הפצת שמועות מזיקות, השפלה פומבית, האשמות שווא), מתן משימות משפילות או מניעת עבודה בפועל (מידור, שלילת סמכויות ונידוי חברתי או מקצועי), וכן הפגנות שליטה, דקדקנות יתר וניטור יתר.

  • סע"ש (אזורי י-ם) 53675-10-17 שירה רבן – שרה נתניהו (23.02.2022)
  • סע"ש (אזורי ב"ש) 7371-09-21 טל בורנשטיין – עיריית ערד (29.01.2026)

התנאים המצטברים להוכחת עילת ההתעמרות

על מנת להוכיח משפטית כי התרחשה התעמרות בעבודה, נדרש להצביע על קיומם של מספר תנאים מצטברים שגובשו בפסיקה:

התנהגות מתעמרת או מתנכלת: התנהגות פוגענית (לרוב שאינה פיזית) החורגת מגבולות החיכוך הלגיטימי במקום העבודה.

במסגרת יחסי עבודה: המעשים מבוצעים כלפי העובד אגב עבודתו (על ידי ממונה, עמית, או גורם אחר).

באופן חזרתי ומתמשך: לא מדובר באירוע חריג וחד-פעמי, אלא במסכת של מספר אירועים נפרדים לאורך זמן המצטברים לכדי "מסה קריטית".

  • סע"ש (אזורי חי') 17406-03-21 יואב בורר – המוסד לביטוח לאומי (27.10.2022)
  • סע"ש (אזורי ת"א) 38822-02-20 עו"ד גלית דיגמי – עו"ד גיל נתן מיכלס (16.07.2023)

. נטל ההוכחה ואופן בחינת הטענות

נטל ההוכחה בתביעות בגין התעמרות מוטל במלואו על העובד הטוען לכך. הוכחת העילה נעשית באמצעות שני היבטים מרכזיים:

מבחן אובייקטיבי: לא די בתחושה סובייקטיבית של פגיעה מצד העובד, אלא נדרש שההתנהגות תיחשב כהתעמרות גם במבחן אובייקטיבי (לפי אמות מידה של "השכל הישר", סבירות, מידתיות וסטייה מנורמות מקובלות).

בחינת הטענות כמכלול: על בית הדין לבחון את מכלול האירועים והצטברותם לאורך זמן כתמונה שלמה, שכן בחינת כל אירוע בנפרד עלולה להחמיץ את אפקט ההתעמרות המצטבר.

מנגד, בית הדין מבחין בין התעמרות לבין חיכוכים לגיטימיים או הפעלת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק (כגון מתן הערות מקצועיות או הערכת תפקוד לא חיובית).

  • ע"ע (ארצי ) 21934-02-21 יצחק חקמון – מדינת ישראל (06.09.2022)
  • סע"ש (אזורי ב"ש) 33762-09-23 דגנית בן עמי – מדינת ישראל-משרד החינוך (11.06.2026)
  • סע"ש (אזורי חי') 8418-07-22 מרדכי אזולאי – קריית הספורט והבילוי חיפה בע"מ (04.07.2024)

סקירת פסקי דין והחלטות מהשנים האחרונות שבהם נפסקו פיצויים כספיים משמעותיים וגבוהים בגין התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית.

להלן פסיקה בנושא:

  1. ע"ע (ארצי) 21934-02-21 יצחק חקמון – מדינת ישראל (06.09.2022)

החלטה של בית הדין הארצי לעבודה להגדיל באופן משמעותי את סכום הפיצוי שנפסק לעובד בגין התעמרות קשה ברף גבוה לסך של 300,000 ₪.

  1. סע"ש (אזורי י-ם) 67012-07-18 עו"ד אילנית מיכאלי – עירית ירושלים (21.02.2021)

החלטה לפסוק לתובעת פיצויים בלתי ממוניים על הצד הגבוה בסך 150,000 ₪, עקב ריקון תפקידה מסמכויות, מידורה והשפלתה.

  1. סע"ש (אזורי חי') 42897-08-19 חן דילמוני – הפועל חיפה מילניום בע"מ (29.03.2022)

החלטה לפסוק לשחקן כדורגל מקצועי פיצוי בסך 80,000 ₪ בגין נידוי מהקבוצה והתעמרות קשה שעלתה כדי העסקה פוגענית.

סיכום

התעמרות בעבודה מאופיינת כהתנהגות פוגענית, משפילה וחוזרת ונשנית היוצרת סביבה עוינת במקום העבודה. כדי להוכיחה בבית הדין, על העובד לשאת בנטל ההוכחה ולהראות כי התקיימו התנאים המצטברים של התנהגות פוגענית, חזרתית ומתמשכת במסגרת העבודה, אשר נתפסת ככזו גם במבחן אובייקטיבי ומתוך בחינת מכלול האירועים המצטבר.

 

התעמרות בעבודה או ביקורת עניינית?

מאת: עו"ד איריס אלמוג

רבים מבלבלים בין התעמרות בעבודה לבין ביקורת עניינית מצד המעסיק.  איך נדע להבחין ביניהם? האם מדובר בעובד בינוני עם בעיות משמעת או תפקודיות שהביקורת כלפיו לגיטימית או עובד מסור ומוערך (עם קבלות) אשר חווה קשיים עקב התנכלות אישית כלפיו?

מערכת יחסי עבודה בין עובד למעסיק, היא מטבע הדברים – מערכת של יחסי מרות. במסגרת אותה מערכת יחסים, מקובל כי עובד הנתון למרותו של המעסיק, נתון לביקורת עניינית מקצועית שוטפת. זה יכול לבוא לידי ביטוי בפגישות עבודה, במשובים תקופתיים, בפידבקים חיוביים או שליליים בעבודה השוטפת. רבים מהעובדים, טועים וממהרים להגדיר כל ביקורת כלפיהם כהתעמרות.  אז ראשית, מותר למעסיק לבקר אותך כעובד. אם למשל, עשית טעויות או נתקבלו תלונות על עבודתך – האם זה לא לגיטימי לזמן אותך לשיחה? שנית, יתכן ואתה נעדר מהעבודה בתקופה האחרונה היעדרויות שהינן בלתי מוצדקות או נוטה להיות חולה חדשות לבקרים- מקום העבודה אינו גנון. עובד אמור להבין כי עובד שמממש באופן דווקני את כל ימי המחלה שלו, עם כל הכבוד לחוק דמי מחלה, הוא עובד שהמעסיקים פחות מעוניינים בו.  מוסר עבודה לא דורש ממך להגיע חולה, אך גם לא להתחלות יותר מדי. והמבין יבין.

יחד עם זאת, השפלות בפני כלל העובדים על ביצועי המכירות שלך, צעקות ורודנות שחוזרת על עצמה (לא באופן חד פעמי), יחס מעליב, קללות ,  הצקות- אינם חלק ממערכת יחסי עבודה תקינים ויתכן כי מדובר במאפיינים למערכת יחסי עבודה פוגענית. גם כאן, חשוב לשים לב, כי מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה, מגמתית ומכוונת.  מטבע הדברים, יחס מתנכל ומתעמר לא נולד ביום אחד. מדובר ברצף של פעולות שאמורות להיפרש על פני תקופה ארוכה. במקרים רבים, נבחין בתופעת ההתעמרות אצל עובדים ותיקים שעבדו בארגון כמה שנים, ולפתע התחלפה הנהלת הארגון והיחס השתנה כלפיהם. התעמרות בדרך כלל אינה מאפיינת את העובד הבינוני שהיו לו הליכים משמעתיים, או ביקורת על ביצועיו, אלא עובדים מצטיינים, שתרומתם לארגון לא תסולא בפז, ולפתע עם כניסתו של גורם חדש – חל שינוי קיצוני ביחס כלפיהם.

כך למשל, עובדים שמועסקים חודשיים ומתקשרים להתלונן על התעמרות- ב 99% מהמקרים אין מדובר בהתעמרות, וזאת נוכח תקופת העבודה הקצרה. לא מעט עובדים, מגיעים לעולם העבודה מפונקים מדי ואינם מסוגלים לקבל מרות, ועל כן הם מפרשים ביקורת עניינית כלפיהם כהתעמרות בעבודה, כי לא יתכן בעיניהם שמישהו יבקר אותם, הם הרי מושלמים. 

בדרך כלל, מדובר בעובדים עם בעיות משמעת חמורות, אשר המעסיק מבהיר להם כי התנהלות זו אינה מקובלת במקום העבודה ובצדק. כך למשל, עובד שמאחר בכמה דקות מדי בוקר, לא יכול לטעון להתעמרות בו, כי בסה"כ מדובר בכמה דקות. או למשל, עובד שנוטה לצאת ליום מחלה אחד כל שבוע, בשל שביזות יום א', לא יכול להסתתר מאחורי חוק דמי מחלה. בסופו של דבר, עובד כזה ימצא עצמו מפוטר- ובצדק. מערכת יחסי עבודה, היא מערכת יחסי גומלין, מקום העבודה אינו גנון ומקור לפרנסה בלבד – אלא על העובד להעניק תמורה בגין פרנסתו ולהוכיח כי הינו ראוי ומשתלם למעסיק. עובד שלא סר למרות המעסיק, נוהג במקום העבודה כמנהג בעלים, מגיע והולך כרצונו, יוצא לחופשות ללא אישור מראש, מאחר כרוני וכיוב', לא יכול לטעון בסופו של יום כי הביקורת כלפיו מהווה התעמרות. 

עובד ללא מוסר עבודה, שלא מבין את יחסי הגומלין בין עובד למעסיק, סביר להניח שימצא עצמו ננזף ומוזמן לשימוע במקומות עבודה שנים.  אני מציעה לא למהר לרוץ ל"דוקטרינת ההתעמרות" במיוחד כשמדובר בתקופות עבודה קצרות. יחד עם זאת, אם מדובר בדפוס שחוזר על עצמו, ללא כל סיבה, כשמדובר בעובד טוב מסור וביצועיו בלתי ניתנים לערעור, כדאי לפנות לעורך דין על מנת לבחון לעומק האם מדובר בהתעמרות ואם כן, מה ניתן לעשות.

 

מאת: עו"ד איריס אלמוג

התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות דוקטרינה חדשה בפסיקה : "התעמרות עבודה" או "העסקה פוגענית".

למעשה, אין חוק המגדיר התעמרות בעבודה, ובהתאם אין חקיקה הקובעת פיצוי על התעמרות בעבודה. קיימת הצעת חוק – שעד היום לא עברה, ועל כן – אינה רלבנטית ולא ניתן לעשות בה שימוש. מקורות הפיצוי להתעמרות בעבודה הינם באמצעות חוקים עקיפים שהמרכזיים בהם הינם: 1. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (פגיעה בזכות היסוד של האדם לכבוד) 2. חוק החוזים – כללי סעיף 39 לחוק החוזים, הקובע כי את החובה לקיים חיוב על פי חוזה בתום לב. מקורות אלה מזכים בפיצוי על נזק "לא ממוני" נזק נפשי שאינו כספי, המוכר כ"עגמת נפש".

בנוגע להשפלות והערות מעליבות, יש לבחון האם הינן עולות כדי הגדרת "פרסום לשון הרע" ואלה יכולות להידון מכח חוק איסור לשון הרע, אשר פוגע פיצוי בגין נזק לא ממוני על פרסום לשון הרע.

פיצוי על התעמרות בעבודה, אפשרי במקרים חריגים של עובדים שהצליחו להוכיח זאת, כפי שניכר בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות.

פרשת מני נפתלי וגיא אליהו (נגד מעון ראש הממשלה) היא זו שהניחה את אבן הפינה בנוגע למוסד ההתנכלות התעסוקתית וההתעמרות בעבודה, שם נפסקו פיצויים בסך של 80 ו- 65 אלף ₪ לאחר שהוכחה מסכת התעמרות והעסקה פוגענית בשני מקרים .

מה זו התעמרות? התעמרות אינה מילת קסם. לא כל צעקה, לא כל תחושה משפילה – מהווה עילה לביסוס טענת "התעמרות".  התעמרות אינה באה לידי ביטוי באופן פיזי ואלים, אלא מדובר בפגיעה נפשית מתמשכת בעובד תוך יצירת סביבת עבודה עויינת.

מחקרים בארץ ובעולם, מעידים על כך כי 20-30 אחוז סובלים לטענתם מ"התעמרות בעבודה". במחקרים ובמקרים המגיעים לפתחם של משרדי עורכי דין העוסקים בתחום ניתן להגדיר כי עובדים רבים מתארים סביבת עבודה פוגענית אשר באה לידי ביטוי בין השאר ב –  הצקות תכופות, לעג, הערות מעליבות, דרישות לא סבירות, פגיעה מכוונת בתנאים לעומת עובדים אחרים, אי מתן עבודה, הושבה בחוסר מעש, בידוד משאר העובדים.

דוגמאות ממקרים שהגיעו למשרדנו:

1. עובד עיריה שהממונה עליו פנה ללקוחות העיריה כדי שיכינו תלונות נגדו, מהעובד ניטלו סמכויות, נאסר עליו להיכנס למוסדות לבצע עבודתו. 2.ריקון תפקיד מתוכן והושבה בחוסר מעש ללא חדר במשך שנים 3. עובד במפעל תעשייתי שסבל מהגבלות רפואיות והמעסיק רוקן תפקידו מתוכן, בודד אותו מקצועית ופיזית (הושבה בחדר מבודד בקצה המסדרון הרחק משאר העובדים). 4. סוכנת מכירות שטענה כי הושפלה בפני כל העובדים (עובדת שהמכירות שלה סומנו ב"אדום" במצגת קבוצתית. כמו כן עם כניסתו של המנהל החדש לתפקיד, הופסקה הגמישות בתפקידה ונדרשה לפתע להוציא "דוח יומיומי" על פעולותיה. 5. עובד בחברה ציבורית אשר סבל מהגבלה תעסוקתית האוסרת עליו לבצע עבודתו פיזיות כבעבר. המעסיק דרש ממנו לגשת לרופא לשנות את ההגבלה התעסוקתית אחרת יפוטר. משהעובד טען כי אסור לו לבצע עבודות פיזיות, אמר לו המעסיק שיעשה ניתוח להסרת המגבלה. משהעובד טען כי הניתוח עלול להביא לנכות, המעסיק השיב לו : "אז תגיע בכסא גלגלים". 6. עובדת במוסד ממשלתי שטענה כי המעסיק התנכל לה במספר דרכים, ריקון תפקידה מתוכן, זלזול בעבודתה ובחשיבותה לארגון, העלבה והשפלה בפני כל העובדים, בדיחות בנוגע לשמה ולגילה,  העברה לחדר קטן יותר ללא חלון, הטלת משימות לא סבירות או שאינן קשורות לתפקידה.

כמובן שאין זו משימה פשוטה להוכיח התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית, וההמלצה היא לבחון היטב האם אכן יש עילת תביעה טרם הגשתה.  נטל ההוכחה מוטל על התובע. אין מדובר בתביעה על יסוד סיסמאות או תחושות, אלא יש להציג דוגמאות חוזרות ונשנות (לא מקרה חד פעמי)להתנכלות ממושכת סדרתית ומגמתית, שמטרתה לפגוע בכבוד העובד, להשפילו כשבד"כ המטרה תהיה להתישו ולהביאו למעשה של התפטרות מיוזמתו.

לדעתי, רוב העובדים יכולים להצביע על אי שביעות רצון במקום העבודה או תחושות לא נעימות – אך אין די בכך. התעמרות חייבת להיות מתמשכת, מגמתית, הכוללת אירועים מצטברים שמביאים לפגיעה בכבוד ופגיעה נפשית. המטרה אינה כי כל עובד שייקלע לעימות עם המעסיק יטען להתנכלות תעסוקתית.   בנוסף, למעסיק שמורה סמכות ניהולית לעשות סדרים חדשים במקום עבודה, הליכי רה ארגון שעלולים להביא לשינוי משרות, ניוד, שינוי והגדרת סמכויות מחדש- אלה לכשעצמם אינם מהווים התעמרות ויש להיזהר משימוש עודף בדוקטרינה חדשה זו כל אימת שיש שינוי או דרישות חדשות במקום העבודה.

החשש הינו כי שימוש עודף בטענות התעמרות יפגע בסמכותו הניהולית של המעסיק, לנהל עסקו וקניינו כראות עיניו ויש בכך פגיעה במהלך יחסי העבודה התקינים במקום העבודה. על כן, פסקי הדין יוצרים איזון ומחייבים מעסיקים בפיצוי, במקרים בהם העובד הצביע על אירועים חמורים וברורים של הפרת החובה לנהוג בתום לב, פגיעה בכבוד, והתנהגות משפילה.

בהתאם, גם גובה הפיצוי הנפסק, אינו בשיעור ניכר. מדובר בפיצוי של עד עשרות אלפים בודדים, וזאת במקרים בהם הוכחה ההתעמרות. בנוסף, אין פסקי דין רבים שפיצוי עובדים על התנכלות תעסוקתית ומדובר בתחום מתפתח.

משרדנו מייצג בתביעות על התעמרות תעסוקתית והתנכלות, ומקיים פגישות ייעוץ יסודיות במקרים כאלה. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם הגשת תביעה.

דוגמאות לפיצויים בפסיקת בתי הדין בשנים האחרונות *

שם פסק הדין (ערכאה ותאריך)   תיאור המקרה                                   הבסיס המשפטי             פיצוי

מירה וולברג נגד משרד הפנים      סכסוך בין עובדת למנהל                     תום לב – חוק החוזים      75,000
                                               שהביא לסביבת עבודה עויינת

איזורי ת"א, 27.11.2013

__________________________________________________________________________

מני נפתלי נ' משרד רוהמ             דרישות לא סבירות, יחס                     חוק יסוד כבוד האדם        80,000

                                                משפיל ומזלזל                                  תקנת הציבור

                                                                                                     תום לב-חוק החוזים

איזורי ירושלים, 10.2.2016

_________________________________________________________________________

גיא אליהו נ' משרד רוהמ              "   "                                                       "           "                65,000

איזורי ירושלים 31.5.2016

__________________________________________________________________________

אבי אביטל נ' המכללה האקדמית   התנהלות המעסיק בנוגע                     תום לב – חוק החוזים     60,000

עמק יזרעאל                               לחיכוכים מול עובדים אחרים

*משרדנו לא ייצג בפסקי הדין

המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות ו/או שינויים עקב עדכוני חקיקה ו/או פסיקה. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות

לייעוץ בדיני עבודה ותיאום פגישה עם עו"ד איריס אלמוג: חייג 037514538

או לחץ כאן כאן למשלוח פניה באתר

[/av_textblock]