למה טרם נעלמה בישראל אפליית נשים בתעסוקה?

בישראל חוקק החוק לשוויון הזדמנויות בעבודה, אשר אוסר אפליות על רקע מין, נטייה מינית, מעמד אישי, היריון, טיפולי פוריות או הפריה חוץ גופית, הורות, גיל, גזע, דת, לאום, ארץ מוצא, השקפה, מפלגה ושירות במילואים.

אף על פי שהחוק נועד להגן מפני אפליה בעבודה ולמנוע אותה בשוק העבודה, האפליה על רקע מגדר, ובעיקר אפליית נשים בתעסוקה, היא בין הבולטות בישראל ונמשכת גם במקומות עבודה מתקדמים ועכשוויים. השפעותיה הנן מרחיקות לכת, ובאות לידי ביטוי באופנים שונים.

מהי אפליה מגדרית וכיצד היא באה לידי ביטוי?

אפליה מגדרית מתבטאת בהתייחסות לאדם באופן שונה או לא הוגן על בסיס מינו או נטייתו המינית.

היא עשויה להתבטא ב- 2 דרכים עיקריות:

1. יחס שונה על בסיס מינו של האדם – הכוונה ליחס שונה או לא צודק כלפי עובד, שעשוי להתבטא בשיטות העסקה, פיטורים מפלים, גובה השכר, הגבלת הטבות או קידומים ועוד.
2. הטרדה מינית – אפליה מינית שכרוכה בהתנהגות לא רצויה (פיזית, מילולית ולא מילולית) בעלת אופי מיני, שיש בה להפריע או לפגוע באדם שהיא מופנית כלפיו. הטרדה מינית במקום העבודה עשויה להתבטא בסיפור בדיחות גסות, שיתוף בתמונות או סרטונים פורנוגרפיים, הפעלת לחץ לבילוי משותף, נגיעה שלא בהסכמה, נעיצת מבטים באיברים מיניים ועוד.

לקריאה נוספת בנושא אפליה מגדרית בשוק העבודה.

אפליית נשים בתעסוקה

כניסתן של הנשים אל שוק העבודה העמידה אותן בפני אתגרים מאוד גדולים. אין ספק שהמין הנשי עשה כברת דרך, והתברג אל עמדות מפתח ותפקידים בכירים בשוק, אולם לרוע המזל אפליית נשים בתעסוקה היא חלק בלתי נפרד מהמציאות הקיימת, והיא מתבטאת במגוון דרכים, אשר משפיעות לרעה על תנאי העבודה של הנשים בישראל, ביניהן קוד הלבוש, שעות העבודה, משכורת התחלתית, תקני ביצועים ועוד.

הבעיות העיקריות עימן מתמודדות נשים בשוק העבודה:

1. תקרת הזכוכית

ככל שהתפקיד שממלאת האישה בארגון גבוה יותר, כך יש פחות סיכוי שהיא – אפילו אם היא כשירה יותר מעמיתה הגבר – תשיג אותה. נשים שמצליחות לפרוץ את מה שמכונה "תקרת הזכוכית" לתפקידי קבלת החלטות הנן בגדר מיעוט יוצא מן הכלל, שכן גם במגזרים הנשלטים על ידי נשים בהן יש יותר נשים מנהלות, מספר לא פרופורציונלי של גברים מצליח להאפיל לעמדות בכירות יותר.

2. פער השכר

חשוב לציין, שבגלל פערי השכר, גם התנאים הפנסיוניים של הנשים פחות טובים, וזוהי רק דוגמה אחת להשפעות המשניות שנובעות כתוצאה מאפליית נשים בתעסוקה.

הסיבה העיקרית לבעיות הללו היא קיפוח נשים. ברוב המקרים, נשים משלמות קנס מגדרי כאימהות בפועל או פוטנציאלית. מעסיקים רבים טועים לחשוש מהעלות והטרחה שעשויות להיות כרוכות באימהות.

למעשה, מחקרים אחרונים מצאו שהעלות הנוספת של העסקת אישה עומדת על פחות מ -1% מההכנסות החודשיות ברוטו של נשים שכירות. אולם נשים לא מופלות רק מסיבות כלכליות – הן מופלות בעיקר בגלל סטריאוטיפים ותפיסות מוקדמות מוטעות של תפקידי נשים ויכולותיהן, מחויבות וסגנון מנהיגות.

סטריאוטיפים אלה מובילים לכך שלעיתים מוצעת לנשים עבודה שהיא מסוכנת עבורה – ללא שכר הולם וללא כל אפשרות להתקדם בקריירה, מה שמונע מהן פיתוח מלא של יכולותיהן.

לעתים קרובות נשים אינן כלולות ברשתות ובערוצי תקשורת בלתי פורמליים, וחלקן אף סובלות מתרבות ארגונית לא ידידותית, מה שמעמיד אותן בעמדה פגיעה וחושפת אותן להטרדות מוסריות ומיניות ובריונות.

לבסוף, כמו במדינות מפותחות אחרות, גם בישראל האחריות המשפחתית (עבודות בית, טיפול בילדים, שמירה על קרובי משפחה קשישים) עדיין לא מתחלקת באופן שווה בין נשים לגברים, מה שמוביל לחסמים נוספים עבור נשים להיכנס ולהישאר בכוח העבודה ולקיים קריירה.

יש לציין שאפליה מגדרית בעבודה לא תיעלם מעצמה, וביטול האפליה דורש מאמצים ומדיניות מכוונים, ממוקדים ועקביים של כל הצדדים הנוגעים בדבר לאורך זמן.

זקוקים לייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין לענייני עבודה?

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם!