לבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בפיטורי שוטרים או סוהרים ו/או פגיעה בתנאי העסקתם*:
מאת : עו"ד איריס אלמוג, 1/11/17
בעניין דרקץ נ' מדינת ישראל (תיק סע"ש 30939-04-15) מסדיר כב' הש אורן שגב למי הסמכות לדון בפיטורי שוטרים או סוהרים ו/או פגיעה בתנאי העסקתם. ובכן, הסמכות אינה לבית הדין לעבודה, אלא לבתי המשפט לעניינים מנהליים.
בפסק הדין נדונה השאלה, מדוע לא ידון בית הדין לעבודה בתביעתו של סוהר על חשיפת שחיתויות, וזאת מאחר וסעיף 3 לחוק ההגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות אן במינהל התקין) , תשנ"ז 1997 (להלן: "חוק הגנה על עובדים") קובע כי לבית הדין לעבודה הסמכות הייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת החוק?
בפסק הדין נקבע כי למעשה, שתי הוראות חוק מתנגשות: מחד, סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר המחריג תובענה כנגד החלטה על פיטורי סוהר או שחרורו מהשירות מסמכות בתי הדין לעבודה לעומת סעיף 3(א) לחוק הגנה על עובדים לפיו לבתי הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת החוק.
סעיף 129(א) לפקודת בתי הסוהר קובע כך:
ההוראה בפקודת בתי הסוהר
יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד (תיקון מס' 1) תשל"ב-1971 (תיקון מס' 4) תש"ם-1980
- (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של סוהר בכיר, קביעתו של סוהר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו או פיטוריו או שחרורו מהשירות, או עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת שירות בתי הסוהר – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
(ב) בסעיף זה, "סוהר" – לרבות סוהר מוסף זמני.
והוראה דומה ב"פקודת המשטרה"
יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד
93א. (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.
(ב) בסעיף זה, "שוטר" – לרבות שוטר שלא מן המנין.
בפד בעניין דרקץ כב' השופט שגב קובע כי למרות שחוק הגנה על עובדים נחקק לאחר חקיקת סעיף 129(א) לפקודה, מהלכת חלמיש עולה כי עניין לנו בהוראת חוק ספציפית שהמחוקק הכניס לפקודה על רקע פסיקת בתי המשפט, במטרה להסיר כל ספק כי לבתי הדין לעבודה אין סמכות לדון בעניינים הקשורים לפיטורים או שחרור משירות של שוטרים וסוהרים.
לפיכך, קובע בית הדין כי הסמכות הייחודית לדון בפיטורי שוטר סוהר או בפגיעה בתנאי העסקתם, גם אם אלה נעשו בניגוד לחוק, הוקנתה לבתי המשפט המנהליים ולא לבתי הדין לעבודה.
המחוקק לא איבחן ביחס לסיבת הפיטורים או השחרור משירות, כי אם קבע באופן גורף שבכל הקשור להחלטה מסוג זה, ידון בכך בימ"ש לעניינים מנהליים;
בנוסף קובע בית הדין כי לפי הלכת חלמיש, בתי הדין לעבודה אינם מוסמכים לדון בעניינים שבגררא המצויים מלכתחילה בתחום סמכותם הייחודית, שעה שמדובר באחד מהמקרים המפורטים בסעיף 129(א) לפקודה.
אין כך הדבר בנוגע לבתי המשפט המנהליים, עת מגיעים אליהם עניינים שבסמכות הייחודית של ביה"ד הנילווים לשאלת חוקיות הפיטורים. כאשר השאלה המרכזית שעומדת להכרעה היא בחינת חוקיות הליך פיטורים של שוטר או סוהר, קבע המחוקק כי יש לבחון אותה בכלים שאינם לקוחים מתחום דיני העבודה; לו רצה המחוקק שסמכות ביה"ד תשתרע גם על שוטרים וסוהרים חושפי שחיתויות, חזקה עליו שהיה מציין בחוק, כי חרף האמור בסעיף 129(א) לפקודה, סמכותו של ביה"ד אינה מוגבלת.
לסיכום, בירור תובענה הקשורה לפיטורי סוהר או שוטר יוחדה בסעיף 129(א) לפקודה לבימ"ש לעניינים מנהליים. הרציונל שעמד בבסיס החרגת ציבור השוטרים והסוהרים מסמכותו של ביה"ד, נובע מהתפיסה כי בקשר לשתי אוכלוסיות אלה, אין לדון בכלים משפטיים הלקוחים מעולם דיני העבודה בשל אופיו המיוחד של השירות ומאפייניו הייחודיים.
הוראת חוק זו נחקקה בכוונת מכוון, לאור פסיקת בימ"ש העליון. המחוקק, שהחיל את החוק ביחס לעובדי מדינה שאינם נמנים על ציבור השוטרים והסוהרים, לא סייג את סעיף 129(א) לפקודה, ובהעדר הוראת חוק מפורשת נותרה הסמכות הייחודית לבימ"ש לעניינים מנהליים.
בעוד שלפי סעיף 76 לחוק בתי המשפט, רשאי בימ"ש לעניינים מנהליים לדון בנושאים שנמצאים בסמכות הייחודית של ביה"ד לעבודה, לא כך הדבר בנוגע לביה"ד לעבודה.
ואולם, (תוספת של הכותבת) קיימים נושאים שבית הדין לעבודה כן מוסמך לדון בהם בעניינם של שוטרים וסוהרים, כגון תביעות להפרשי שכר, גמלאות וכו', אשר אינם באים בגדר סעיפים 93 לפקודת המשטרה ו/או סעיף 129 לפקודת בתי הסוהר.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי והמידע מעודכן נכון למועד כתיבת המאמר.
המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות ו/או שינויים עקב עדכוני חקיקה ו/או פסיקה. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות
לייעוץ בדיני עבודה ותיאום פגישה עם עו"ד איריס אלמוג: חייג 037514538
או לחץ כאן כאן למשלוח פניה באתר
