עבודה בשעת חירום 2020 נוכח מגפת הקורונה- חקיקה, צווים ותקנות
מאת: עו"ד איריס אלמוג
נכתב ביום 19/3/20
עודכן ביום 25/3/20
למעשה, זו הפעם הראשונה שישראל וכלל העולם מתמודדים עם התפרצות מחלה מידבקת בסדר הגודל המדובר כמו במגפת הקורונה. ארה"ב ומדינות נוספות הכריזו על מצב חירום.
מצב חירום
סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה, מאפשר לכנסת להכריז על מצב חירום. ב 17 בפברואר האריכה הכנסת את תוקף הכרזת החירום שהייתה קיימת עד אז בארבעה חודשים נוספים.
תקנות לשעת חירום – צמצום מספר העובדים + הגבלת פעילות
תקנות שעת חירום הינן תקנות ולמעשה חקיקת משנה שאינה מצריכה את אישור הכנסת, אשר מקור הסמכות להתקינן היא בסעיף 39 לחוק יסוד הממשלה, כאשר ממשלת ישראל רשאית להתקינן במצב חירום להגן על המדינה, ביטחון הציבור ועל קיום האספקה והשירותים החיוניים, כאשר תוקף התקנות מוגדר בהן לזמן קצוב ולא יעלה על שלושה חודשים.
בתחילת מגפת הקורונה בישראל, הוחלו בשלב הראשון הגבלות בדבר סגירת מקומות בילוי ופנאי בצו בריאות העם קורונה,(סעיפים 3א'-3ד') ואף נקבע צו לאכיפת הפרה של ההגבלות האמורות.
ביום 22 במרץ 2020 נחתמו תקנות שעת חירום הגבלת מספר העובדים במקום העבודה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש התשף 2000 (להלן: תקנות שעת חירום – הגבלת מספר העובדים) ןזאת מתוקף סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה.
ביום 25 במרץ 2020 עודכנו תקנות שעת חירום (הגבלת פעילות – נגיף הקורונה החדש) התשף 2020
תקנות אלה מיום 22 במרץ 2020 במהותן באו לאכוף את ההנחיות שהיו קיימות כהמלצה, ובתקנות נקבע כי תוטל סנקציה על הפרת ההוראה למעשה. התקנות קובעות כי מספר העובדים יצומצם ל-30% במגזר העסקי והציבורי. עם זאת, משרד האוצר מבקש להדגיש כי עסקים יוכלו להישאר פתוחים כל עוד יעמדו בכללים שנקבעו.
ב- 25 במרץ 2020 במסגרת עדכון תקנות הגבלת פעילות, נוספו הגבלות נוספות על היציאה מהבית ושהיה במרחב הציבורי וכן וסנקציות על הפרתן במטרה כי האוכולוסיה תמעט ותימנע לצאת מהבית אלא לצרכים חיוניים (הגבלה של יציאה לזמן קצר עד 100 מטר מהבית לדוגמא), כשמקומות העבודה שהותר להם לעבוד ממשיכים בפעילות תוך הטלת הגבלות נוספות כמו מדידת חום ועוד.
יש לעיין בתקנות על מנת ללמוד על מי חלות ההגבלות ומיהן הקבוצות המוחרגות.
מדובר בעליית מדרגה נוספת לצורך מניעת התפשטות הקורונה וההדבקה, והגבלת התנועה תהיה לכלל האזרחים, למעט יציאה לעבודה ולמטרות המפורטות בתקנות. התקנות כן מאפשרות לעסקים לפעול ולעובד מותר לצאת ממגוריו לצורך הגעה לעבודה וממנה. באשר להגבלת התנועה, ניתן לצאת מהבתים לצורך הצטיידות במזון ותרופות ולצורך רפואי וכן פעולות נוספות כמתואר בתקנות.
אין מדובר בהסגר מלא שמגביל יציאת אזרחים לעבודה וממנה.
ניתן להתעדכן בנוגע להגבלות הקיימות והמעודכנות באתר משרד הבריאות
הסדרת השירות במפעלים חיוניים ושירותים קיומיים בשעת חירום
החוק המסדיר את העבודה במפעלים חיוניים ושירותים קיומיים הוא חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכז 1967, מגדיר בין השאר הפעלת שירותים חיוניים וקיומיים בשעת חירום והגבלת שירותים אחרים
נוכח מגפת הקורונה תוקן חוק שירות עבודה בשעת חירום כך שיתייחס גם לקורונה כמחלה מידבקת. להלן נוסח להפצת תזכיר חוק שירות עבודה בשעת חירום. מצ"ב גם קישור לנוסח תקנות שעת חירום (שירות עבודה בשעת חירום) התש"ף 2020
למעשה, לצורך התאמה לשעת חירום במגפת הקורונה, תוקנו הסעיפים הבאים בחוק שירות עבודה בשעת חירום:
תיקון סעיפי ההגדרות:
"מפעל למתן שירותים קיומיים" – כל מפעל או חלק ממנו, שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה
"שירותים קיומיים" ושהשר אישר אותו בצו לעניין זה לצורך מצב מיוחד בעורף או אירוע חירום אזרחי או לעניין מחלה מידבקת
מסוכנת, או מפעל או חלק ממנו שנותן שירותים קיומיים כאמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, שהשר אישר אותו בצו בזמן
מצב מיוחד בעורף, בעת אירוע חירום אזרחי או משניתנה הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת, לאחר התייעצות עם ועדה
מייעצת לפי סעיף 39א;
"שירותים קיומיים" – אחד מאלה:
(1) אספקת מים, מזון או חשמל, וכן מתן שירותי אשפוז ובריאות, תברואה, תקשורת או דואר;
(2) שירות שיש לספקו לשם מניעת פגיעה חמורה באוכלוסיה או בשטח, שעליו חלה הכרזה על מצב מיוחד בעורף, הכרזה על אירוע חירום אזרחי או הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת;
תיקון סעיף 16ג' לחוק שירות עבודה בשעת חירום – בדבר הכרזה על מחלקה מידבקת מסוכנת
16ג.מצא השר כי האפשרות למתן שירותים קיומיים לאוכלוסייה בשטח המדינה או בחלק ממנו או למתן שירותים קיומיים
הדרושים לתפקודו של המשק, כולו או חלק ממנו, עלולה להיפגע בשל המחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה (Novel
Coronavirus 2019–nCoV), אשר שר הבריאות הכריז בהודעה לפי סעיף 20(1) לפקודת בריאות העם כי היא מחלה
מידבקת מסוכנת (בחוק זה – הכרזה על מחלה מידבקת מסוכנת), או שבמערך הייצור או האספקה למתן שירותים קיומיים
כאמור עלולים להיגרם תקלות או מפגעים ממשיים, רשאי הוא, לאחר התייעצות עם שר הבריאות, להכריז בצו שהוראות פרק זה
יחולו לשם מתן שירותים קיומיים כאמור.
תיקון סעיף 18 א' לחוק שירות עבודה בשעת חירום
הוחלו הוראות פרק זה על חלק מהמדינה לפי סעיף 16, או לפי סעיפים 16א, 16ב או 16ג בעקבות הכרזה על מצב מיוחד בעורף,
על אירוע חירום אזרחי או על מחלה מידבקת מסוכנת, לפי העניין, בשטח מסוים, רשאי השר לקרוא, בצווים לפי סעיפים 17 ו-18,
חייבים בשירות עבודה, בין שמקום מגוריהם או מקום עבודתם מצויים בחלק או בשטח האמור ובין שהם מצויים מחוץ לו, ובין
שהמפעל החיוני או המפעל לשירותים קיומיים, לפי העניין, מצוי בחלק או בשטח האמור ובין שהוא מצוי מחוץ לו.
החלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום על כל שטח המדינה בצו
ביום 18 במרץ 2020,ניתן צו בדבר החלת פרק ד לחוק שירות עבודה בשעת חירום, על כל שטח המדינה. פרק ד לחוק שירות עבודה בשעת חירום התשכז 1967 מגדיר את האפשרות לגייס עובדים במפעל חיוני או לשירותים קיומיים לשירות עבודה באותו מפעל. סעיף 21 לחוק שירות עבודה בשעת חירום מגן על עובדים מגויסים מפני פיטורים וקובע כי פיטורים חייבים בהיתר מיוחד. בשים לב, סעיף 26 לחוק שירות עבודה בשעת חירום קובע אי תחולה של חוקים מגנים אחרים על העסקת עובדים מגוייסים (כמו למשל חוק עבודת נשים).
עוד יש לציין כי את סעיפים ההגבלה האמורים בחוק שירות עבודה בשעת חירום יש לפרש ולקרוא בהתאם לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים) אשר קבעו צמצום והגבלת מספר העובדים במקומות עבודה, כך שמלכתחילה אין מדובר בהעסקה של 100% מהעובדים.
מפעלים חיוניים – משבר קורונה – פירוט והסבר
חוק שירות עבודה בשעת חירום מגדיר מהו מפעל חיוני בסעיף ההגדרות:
"מפעל חיוני" – כל מפעל או חלק ממנו, הפועל או שאפשר להפעילו לצרכי הגנת המדינה או בטחון הציבור או לקיום הספקה או שירותים חיוניים, ושאושר לענין זה בצו על ידי השר בהתייעצות עם שר הבטחון, ובשעת לחימה – על ידי שר הבטחון בהתייעצות עם השר; וכן כל מפעל או חלק ממנו שאפשר להפעילו לצרכי קיום המשק ושפעולתו חיונית לקיום הספקה או שירותים הדרושים לציבור או ליצוא, והשר אישר אותו בצו לענין זה; השר רשאי למנות ועדה לייעץ לו לענין מפעלים חיוניים
בימים כתיקונים, מוגשות בקשות להכרזה על מפעלים חיוניים למשרדים ממשלתיים אשר מעבירים את הבקשה לועדה מייעצת שתפקידה להמליץ למפקח הכללי על כח אדם על הצורך בהכרזת מפעל כחיוני. לעומת זאת, בשעת חירום, פועל מטה אגף כוח אדם במשרד העבודה וזאת מכוח חוק שרות עבודה בשעת חירום.
תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים) מיום 22.3.20 קבעו כי ככלל במקום עבודה לא ישהו בו זמנית יותר מ – 30% ממצבת העובדים או 10 עובדים, הגבוה מבין השניים. ואולם, בהתאם לתקנות הוחרגו גופים שיש להם אישור והכרה כמפעלים למתן שירותים קיומיים לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, או מפעלים חיוניים – כאשר שיקול הדעת לצמצום כח האדם הינו בהתאם לשיקול דעתה של ההנהלה לביצוע הפעילות החיונית הנדרשת. בהתאם, ההגבלה שחלה על נסיעת 2 עובדים ברכב אינה חלה על נסיעה ברכב לאותו מפעל חיוני.
רשימת הגופים המופיעים בתוספת לתקנות
בתוספת לתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים) נקבע כי כל גוף המופיע בתוספת לתקנות, יוכל להמשיך בפעילותו הסדירה (בתקופת תחולת התקנות) בכפוף לכך שיצמצם מספר העובדים למספר הדרוש לקיום פעילותו החיונית. משנקבע כך, אין צורך לפנות בבקשה ספציפית לקבלת אישור למשרד העבודה (ליחידה לכח אדם) והפעילות יכולה להמשיך בהתאם לקבוע בתקנות.
לאור זאת, יובהר, כי כל גוף הנכלל בתוספת של התקנות יוכל להמשיך בפעילותו הסדירה כל עוד התקנות בתוקפן, ובלבד שצמצם ככל האפשר את מספר העובדים למספר הדרוש לצורך הבטחת פעילותו החיונית של הגוף. משכך, אין צורך לפנות באופן פרטני ליחידה לכח אדם לשעת חירום בכדי לקבל אישור כאמור, וניתן להמשיך ולפעול במסגרת שהוגדרה בתקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים.
באחריותו של המפעל והגוף להביא לידיעת העובדים כי מדובר במפעל לשירותים קיומיים ו/או חיוניים לפי העניין. עובד שמעוניין לדעת האם המפעל בו מועסק נכלל ברשימת המפעלים החיוניים או שירותים קיומיים יכול לבקש מהאחראי על משאבי אנוש אישור מתאים ו/או להפנותו לתוספת לתקנות שם מפורטים הענפים המוגדרים כחיוניים במידה והמפעל משתייך לענף בתוספת.
למידע נוסף ופרטי התקשרות עם אגף כח אדם לשעת חירום במשרד העבודה – לחץ כאן
תקנות והסכמים נוספים -בשעת חירום
תקנות שעת חירום (אכיפת צו בריאות העם) (נגיף הקורונה חדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת השעה), תשף 2020
ביום 15 במרץ 2020 נחתמו תקנות תקנות שעת חירום אכיפת צו בריאות העם נגיף הקורונה החדש תשף 2020המגדירות כי הפרה של ההגבלות בדבר התכנסות, התקהלות ובידוד כפי שנקבעו בצו בריאות העם קורונה, יהוו עבירות מינהליות לפי הענין וקובעות את שיעור הקנס שייגזר על המפר.
תקנות שעת חירום (נתוני מיקום) התש"ף 2020
ביום 16 במרץ 2020 נחתמו תקנות שעת חירום (נתוני מיקום) המאפשרות לקבל נתונים בדבר מיקום של חולה וקבלת נתוני מיקום של אדם החייב בבידוד, וזאת באמצעות תיקון חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה -נתוני תקשורת) כשהמידע ימחק בתום תוקפן של התקנות וישמש אך ורק לצורך מניעת או צמצום התפשטות המחלה ו/או פיקוח על קיום הוראות הבידוד.
בנוסף ביום 17 במרץ נחתמו תקנות שעת חירום המאפשרות מעקב דיגיטלי אחרי אזרחים לצורך מניעת התפשטות נגיף הקורונה. תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ למניעת התפשטות נגיף הקורונה החדש תשף 2020
הסכם קיבוצי חדש במגזר הציבורי – להסדרת זכויות העובדים בשעת חירום
בהתאם נחתם הסכם קיבוצי שלטון מקומי שעת חירום 200320 ההסכם מסדיר שהיה בחופשה של העובדים עליהם חל ההסכם, עד יום 16 באפריל 2020 בכפוף לתקנות שעת חירום הגבלת מספר העובדים לעיל. בשים לב, על פי ההסכם הקיבוצי שהורחב, לא ניתן לממש ימי מחלה בתקופת השהייה בחופשה. הוראות מיוחדות נקבעו לעניין תעודות מחלה שהוצאו החל מה – 15.3.20 ועד ליום 21.3.20.
הסכם זה הורחב בתקנות על הציבור הרחב בתקנות שעת חירום הרחבת הסכם יציאה לחופשה על המגזר הציבורי הרחב
ראו גם חוזר הממונה על השכר בנוגע להסכם הקיבוצי בדבר יציאה לחופשה במגזר הציבורי בעניין ההסכם הקיבוצי שהורחב כאמור.
עקב משבר הקורונה, הצמצום במספר העובדים, העניק שר העבודה במסגרת הוראת שעה, היתר להעסקת עובדים בשעות נוספות מעבר למספר השעות הנוספות המותרות חוקית בזמנים רגילים. בהתאם להוראת השעה, על אף שלא ניתן להעסיק עובד יותר מ -1 2 שעות ביום כולל שעות נוספות, מותר להעסיק עובד עד 14 שעות עבודה כולל שעות נוספות לא יותר מ 8 ימים בחודש. כמו כן, חל איסור להעסיק בשעות נוספות העולת ועל 90 בחודש ושבוע עבודה לא יעלה על 67 שעות כולל שעות נוספות.
במצבי חירום מכח מלחמה או התקפה, (בשונה ממצב של מחלה מידבקת) חלות הוראות בין השאר מכח חוק התגוננות אזרחית תשי"א 1951 שמגדיר התגוננות אזרחית "כאמצעים הנקוטים לשם התגוננות מפני כל התקפה או סכנת התקפה על האוכלוסייה האזרחית או לשם צמצום תוצאותיה של התקפה כזאת, להוציא אמצעי לחימה שלא להגנה עצמית";
עוד מגדיר חוק ההתגוננות האזרחית בסעיף 9ג' ב הכרזה על מצב מיוחד בעורף במצב של סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית.
9ג. (א) (1) שוכנעה הממשלה כי קיימת סבירות גבוהה שתתרחש התקפה על האוכלוסיה האזרחית, רשאית היא
להכריז, במדינה כולה או בשטח מסוים, על מצב מיוחד בעורף;
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ן 2006
במלחמת לבנון השניה, נחקקה חקיקה ספציפית שתוקפה מוגבל לאותם המועדים, ואשר מטרתה הגנה על עובדים בשעת חירום, חוק הגנה על עובדים בשעת חירום 2006 החוק של לבנון השניה (אשר חלק מהוראותיו הוגבלו לאותה התקופה ויתר ההוראות עדיין תקפות).
בסעיף 2א' לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, נקבעו הוראות בדבר איסור פיטורים מכח הוראה בעניין מצב מיוחד בעורף לפי חוק התגוננות אזרחית ונאסרו פיטורי עובד בשל היעדרות מהעבודה או אי ביצוע העבודה, בנסיבות האמורות לרבות מכח הצורך להשגיח על ילדיו עקב סגירת ממוסד חינוך וכו' וזאת כמובן בכפוף לתנאים שנקבעו בחוק.
בשים לב, כי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום 2006 מתייחס למצב מיוחד בעורף ולא למצב של מחלה מידבקת (בהתאם לתיקונים וההתאמות שבוצעו בחוק שירות עבודה בשעת חירום) ועל כן הוראות ההגנה שבו כנגד פיטורי עובדים, ככל הנראה אינן חלות במקרה של מחלה מידבקת .
נכון למועד כתיבת המסמך, פרט להגנה על עובדים מגויסים מפני פיטורים, בהתאם לחוק שירות עבודה בשעת חירום, אין הגנה כללית על עובדים מפני פיטורים אשר נכפה עליהם שלא להגיע לעבודה עקב שהיית ילדיהם במוסדות החינוך ו/או נוכח ההגבלה והצמצומים שנתבקשו עקב תקנות שעת חירום (הגבלת מספר העובדים) ו/או תקנות שעת חירום (הגבלת פעילות).
כמובן שלא ניתן להתעלם מכך כי בעוד שהיעדרות עקב "מצב מיוחד בעורף" כמו למשל אי הגעה לעבודה באיזור הגבלה עקב התקפה, הינה קצרת טווח במהותה, היעדרות עקב מגפת הקורונה עלולה להימשך זמן רב ורק בעתיד יהיו ברורות השלכותיה על כלל המשק.
האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ויתכן ונפלו טעויות ו/או השמטת מידע. אין להסתמך על האמור לעיל ולקבלת ייעוץ פרטני יש לפנות לעו"ד העוסק בתחום.
