האם זה חוקי לאכוף תו ירוק על עובדים במקומות עבודה פרטיים שאינם תחת המתווה הירוק? כל מה שלא רוצים שתדעו!

הצעה להחיל במקומות עבודה פרטיים תו סגול ולהחליף את הבדיקות בהצהרות בריאות

מאת: עו"ד איריס אלמוג

תאריך: 10.10.21

לאחרונה מתחולל כאוס עצום בעניין התו הירוק ומקומות עבודה פרטיים. למרבה הצער, אני סבורה כי קיים בלבול בין החלת תו ירוק במקומות המופיעים במתווה התו הירוק, או במקומות שהוגדרו בעבודה בשירות הציבורי, לבין החלת התו הירוק במקומות עבודה פרטיים שאינם מופיעים במתווה הירוק.

לצערי עורכי דין  בתחום דיני עבודה אשר אינם בקיאים במטריה, טועים ומטעים הן את העובדים והן את המעסיקים, בין השאר עקב תמיכה בכפיית חיסון על אזרחים, אג'נדה בחסות משרד הבריאות והממשלה. נראה כי עולם העבודה ננטש, ועל מקומם של בתי הדין לעבודה השתלטה פקודת בריאות העם אפלה, אשר היא הריבון, המחוקק, השופט והמוציא לפועל. עדיין, אל לעורכי דין לשכוח את תפקידם, להאיר ולהעיר, לבקר ולצאת נגד מה שאינו חוקי או לא הגיוני.

אז בואו נעשה סדר. מה החוק אומר?

ראשית, אין כיום חוק או תקנה שקובעים כי יש לאכוף תו ירוק במקומות עבודה פרטיים. התקנות בדבר החלת תו ירוק מתייחסות כלל למקומות עבודה במגזר הציבורי בלבד, ובכאלה שכרוכים בעבודה עם קהל  אוכולוסיה בסיכון.

התו הירוק לכשעצמו, חל נכון ל 11.10.21 חל באירועי תרבות ספורט, כנסים ותערוכות, בתי מלון, חדרי כושר וסטודיו , בריכות שחייה וקאנטרי קלאב בחלק הסגור של הבריכה, בתי תפילה מעל ל-50 איש, אולמות וגני אירועים , פסטיבלים, מסעדות, ברים, חדרי אוכל ובתי קפה בחלק הסגור בלבד.אטרקציות תיירותיות ופארקי שעשועים בחלקם הסגור, אוניברסיטאות ומוסדות להשכלה גבוה, כל התכנסות של יותר מ-100 איש במקום פתוח, מוזיאונים וספריות בהגבלה חלקית כקבוע בתקנות.  ראו פירוט בתקנות התו הירוק באתר רמזור

באשר למקומות עבודה ציבוריים, ביום 22.9.21, תוקנו תקנות תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים), תשפ"ב-2021, אשר מתנה כניסתו של עובד בתו ירוק למקומות המופיעים בלבד בתקנה 4 לתקנות כפי שמצוטטת להלן בסוף הפוסט**. מדובר במקומות ציבוריים, מוסדות רפואיים ומוסדות ציבוריים שונים לאוכלוסיות בסיכון.

הארכת תוקף תו ירוק לעובדים במקומות המתווה הירוק שנדרשים להציג בדיקה מהירה – מ 24 שעות ל – 84 שעות

באשר לעובדים במקומות תחת מתווה התו הירוק, חשוב לציין כי ההוראה בדבר תוקפה של הבדיקה המהירה ל – 24 שעות בלבד, שונה ל – 84 שעות ! כך שמעסיק אינו רשאי כלל לדרוש בדיקה כל 24 שעות (במקומות הפועלים תחת מתווה התו הירוק ועל אחת כמה וכמה במקומות שאינם תחת המתווה).  ראה סעיף 2 לתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (תו ירוק לעובדים) תשס"ב 2001

שימו לב – מעסיק שמבקש להחמיר עם עובד ודורש הצגת בדיקה מהירה (עם קוד סרוק) כל יום – מפר את הוראת הדין שכן כמפורט לעיל, משרד הבריאות האריך את תוקף הבדיקה ל – 84 שעות ! דרישה להצגת תו ירוק כל 24 שעות שמשמעותו בדיקה כל 24 שעות, לא רק שמנוגדת לדין, אלא שיש בה גם להטיל נטל בירוקרטי כבד וגם נטל כלכלי.  מעסיק שדורש הצגת בדיקה כל 24 שעות, עלול למצוא את עצמו מחויב בפיצויים גבוהים בבית הדין לעבודה, על התעמרות, הפליה ונסיון לגרום לעובד להתפטר.

דרישת תו ירוק מעובדים במקומות פרטיים

בהיעדר הוראת חוק או תקנה, אין כיום כל הוראה שמאפשרת למעסיק לאכוף תו ירוק במקומות עבודה פרטיים.

בהתאם לפסיקת בתי הדין לעבודה, מאז מגיפת הקורונה, לא היו פסקי דין שעסקו במקומות פרטיים למהדרין. לכל היותר מקובץ הפסיקות בדיני עבודה, ניתן להקיש כי ניתן יהיה למצוא הצדקה לדרוש ממי שלא הציג תעודת מתחסן או מחלים בדיקת pcr חינמית כל 72 שעות, וזאת במקומות פרטיים העובדים עם הקהל הרחב כמו למשל כפי שנקבע בפסק דין שופרסל.

יחד עם זאת, אני לא רואה כל צידוק להחיל תו ירוק, לא במשרד עורכי דין, לא בחברות הייטק, ולא בכל עסק פרטי אחר. מדוע הקניון מתנהל תחת תו סגול? אם בקניון יש תו סגול – אין סיבה שמקומות פרטיים יחליטו לאכוף על דעת עצמם תו ירוק !

מעסיק פרטי שמבקש לדאוג לבריאות עובדיו, יכול להחיל עליהם תו סגול. כלומר, הגבלת מרחק והצהרת בריאות בכתב. בוודאי שאין לדקדק ולבקש לפתע להחיל את הוראות התו הירוק החדש שדורשות סריקת ברקוד שאפשרית בבדיקה מהירה שעלותה 52  ש"ח ויותר ! אכיפה כזו דרקונית, היא שרירותית והיא לא חוקית בעליל ! בדרך זו, מעסיקים עוקפים הוראות הגנה על עובדים בחוק עבודת נשים, או מפלים עובדים על רקע בריאותי או גילם המבוגר, ומוצאים בדרך לא דרך שיטה לסלקם ממקום העבודה !

בשים לב שבפסק דין שופרסל, נקבע כי גם מעסיק פרטי שמבקש להחיל תו ירוק, ניתן לדרוש לכל היותר בדיקת [pcr כל 72 שעות. אני מניחה שהתאמה כזו במקום עבודה פרטי שיש בו עבודה עם הקהל הרחב בלבד, תהיה לגיטימית. אבל בוודאי שאין לדרוש בדיקה בתשלום. יתרה מכך, תקנות התו הירוק החדשות, במקומות הפועלים תחת מתווה תו הירוק, החליפו את בדיקת ה pcr החינמית שהינה מדוייקת יותר בבדיקה מהירה שעלותה 52 ש"ח. מדוע? המטרה היא להכביד על ציבור הלא מתחסנים מבחינה כלכלית כדי לעודד את ההתחסנות. בוודאי שאין הצדקה לשלול הצגת בדיקת [pcr אלא מסיבה זו, שכן בדיקת pcr היא אמינה יותר ותוקפה ל 72 שעות. אלא שהבעיה שהיא חינמית ומשרד הבריאות לא רצה להקל על ציבור המתחסנים אלא להחמיר עימם.

יחד עם זאת , אני סבורה כעורכת דין בדיני עבודה כי מעסיק אינו רשאי על דעת עצמו לקבוע כי התו הירוק החדש יחול במקום עבודה פרטי. לכן, אפשרי מבחינת מעסיק פרטי לדרוש הצהרת בריאות בכתב או במקומות העובדים עם קהל, לדרוש בדיקת pcr חינמית כל 72 שעות, בדיקה חינמית בקהילה בלבד. מעסיק שמחליט לדרוש כל 24 שעות בדיקה מתשלום, מבקש בעצם להיפטר מעובד בדרך לא דרך. לדעתי, מעסיק כזה עלול לעמוד בפני תביעה לפיצוי משמעותי בבית הדין לעבודה.

**פירוט מקומות עבודה ציבוריים שאושר להחיל בהם תו ירוק בתקנות

תקנה 4 לתקנות הגבלת פעילות – במקומות העבודה המפורטים להלן:(1)  מוסד רפואי שהוא אחד מאלה: (א)   בית חולים כמשמעותו בפקודת בריאות העם, 1940; (ב)   מרפאה כהגדרתה בסעיף 34(ג) לפקודת בריאות העם, 1940;(ג)    מוסד לטיפול במשתמשים בסמים; (ד)   ארגון הנותן שירותי רפואת חירום;(ה)   מי שנותן שירותי שיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס-2000; (2)  מוסד רווחה שהוא אחד מאלה:(א)   בית דיור מוגן כהגדרתו בחוק הדיור המוגן, התשע"ב-2012; (ב)   בית אבות;(ג)    מסגרת רווחה כהגדרתה בסעיף 11(ג)(1) או (2) לחוק שהיא אחת מאלה:(1)   מסגרת חוץ-ביתית לקטינים; (2)   מקלטים לנשים נפגעות אלימות במשפחה וילדיהן;(3)   מסגרת חוץ-ביתית לאנשים עם מוגבלויות;(4)   מסגרת רווחה שאינה כוללת לינת לילה, המיועדת למתן טיפול בקטינים, אנשים עם מוגבלות או אזרחים ותיקים; (5)   מוסד כהגדרתו בחוק הפיקוח על מוסדות לטיפול במשתמשים בסמים, התשנ"ג-1993;(6)   מסגרת המספקת קורת גג זמנית או ממושכת או מספקת הגנה, הזנה, טיפול וסיוע בעבור אנשים חסרי קורת גג, אנשים חסרי עורף משפחתי, אנשים המתמודדים עם התמכרויות או אוכלוסיות בזנות;(3)  מקום ציבורי או עסקי המנוי בתקנה 2(א) לתקנות הגבלת פעילות, אם הוא פועל בדרך של פתיחתו לציבור.