150,000 ₪ על התעמרות בעירית ירושלים –סקירת פסק דין מיום 21/2/22
מאת: עו"ד איריס אלמוג
ביום 21/2/21 ניתן פסק דין כנגד עיריית ירושלים במסגרתו חייב בית הדין את העירייה לשלם לתובעת ששימשה במועד פסק הדין כסגנית היועמ"ש לתכנון ובניה בעיריה, סך 150,000 ₪ בגין העסקה פוגענית. בנוסף, מאחר ומדובר בתביעה כאשר התובעת עדיין עובדת בית הדין העניק סעדים אופרטיביים למניעת המשך התעמרות והתנכלות. בית הדין קבע כי על העיריה לחדול ממידורה של התובעת מפעילות אגף היעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה. בכלל זה נקבע כי העירייה תערב את התובעת בתהליכים ופרויקטים במחלקת התכנון והבניה באגף היעוץ המשפטי, תעדכן את התובעת באופן שוטף ותעביר לעיונה חוות דעת משפטיות המוגשות על ידי העירייה או נגדה ותזמין אותה לפגישות בתחום זה כפי שהיה נהוג נכון ליוני 2016.
התובעת טענה כי מאמצע שנת 2016 נלקחו ממנה הסמכויות הניהוליות וכל צוות העובדים (כשממועד זכיתה במכרז ב – 2010 התובעת ניהלה את מחלקת התכנון והבניה) והותר ברשותה תפקיד אחד מכלל תפקידיה. ניתנה הוראה לצוות העובדים שלא לעבוד עם התובעת. העיריה מאידך טענה לשינוי ארגוני וכי לא חל שינוי במהות התפקיד או בתנאי עבודתה של התובעת.
בית הדין קבע כי הוכח כי השינוי שחל הותיר לתובעת את הקליפה של תואר התפקיד "סגן היועמ"ש" אך גרע ממנה את מהות התפקיד על מגוון סמכויות שהחזיקה בהן, ולפיכך דחה את טענת העיריה כי לא הייתה פגיעה בתפקידה של התובעת. הלכה למעשה, לא נותרה לתובעת מחלקה לנהל.
בית הדין קבע כי מכל תפקידיה ותחומי אחריותה נותר לתובעת תפקיד אחד בלבד, והוא היועצת המשפטית לועדה המקומית לתכנון ובניה ואולם גם בתפקיד זה חוותה התובעת הגמדה ומידור, סמכויותיה צומצמו והיא זכתה להשגחה וליווי צמוד.
נקבע כי העיריה לא הוכיחה כי מדובר בשינוי כתוצאה מההליך הארגוני וכי ועד העובדים נתן הסכמתו. גם הטענות בדבר חוסר שביעות עובר ליוני 2016 (מועד הפגיעה בתפקיד ובסמכויות) לא הוכחו.
בית הדין בפסיקתו סקר את הפסיקה במהלך השנים ואת הספרות המשפטית העניפה בעניין התעמרות והתנכלות תעסוקתית.
בית הדין התייחס למאמרה של שולמית אלמוג "התנכלות תעסוקתית (mobbing) עבודה, חברה ומשפט יא 223 (2005) המנתח את תופעת ההתעמרות:
"התנכלות תעסוקתית עלולה לגרום לנחשפים אליה סבל רגשי בדרגות שונות. לבד מהסבל הרגשי, עובדים החווים התנכלות עלולים ללקות בתסמינים גופניים ונפשיים כנדודי שינה, לחץ, אי שקט, אובדן תחושה של ערך עצמי, אומללות חברתית וכאבים גופניים שונים. לעיתים ילקו עובדים אלה בתסמונת פוסט טראומטית. מקרים קיצוניים של התנכלות תעסוקתית עלולים לגרום לנטישת מקום העבודה, לנזק בריאותי בלתי הפיך ואפילו להתאבדות"
במסגרת הסקירה, הפנה בית הדין לפסק הדין בעניין אאוסקר שם נקבע כי לא כל התנהלות של המעסיק ממנה נפגע העובד מהווה התעמרות בעבודה.צוין כי יחסי עבודה כרוכים מעצם טיבם בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין המעסיק או בין העובד לבין עמיתיו לעבודה. עוד צוין כי ישנן פעולות שעלולות לפגוע בעובד, כמו משוב על עבודתו ואולם ככל שמדובר בהערכה כנה על פי מיטב שיפוטו של המעסיק ולא משיקולים זרים ונמסרת לו באופן ראוי תוך שמירה על כבודו – אין זו התעמרות.
עוד התייחס לפררוגטיבה של המעסיק לנהל את עסקו כראות עיניו בדרך הטובה ביותר לדעתו, אך אין בכך כי להעניק לו כוחות בלתי מוגבלים ומשוחררים מביקורת.
בית הדין התייחס לקושי בקביעת התעמרות ומפנה למאמר המציע מבחן משולב שידרוש קיומה של פגיעה סוביקטיבית אך יכיל גם מבחן אובייקטיבי, אשר יבחן אם מדובר בהתנהגות שעשויה להיתפס כפגיעה גם מנקודת מבט חיצונית לעובד.
בית הדין קבע כי בניגוד לחוזה העבודה שבין הצדדים, העיריה פגעה במעמדה של התובעת ובמהות תפקידה שלא כדין, השפילה אותה בפני עמיתיה וגורמים נוספים בעירייה, כל זאת ללא הצדקה עניינית.
בית הדין שוכנע כי לתובעת נגרם סבל נפשי בעקבות המהלכים הכוחניים בהם נקטה העירייה כלפיה, ושגרת יומה בעבודה נפגעה (התובעת העידה כי היא מתהלכת עם הראש למטה), מתחמקת מעיניהם של עמיתיה לעבודה ומסתובבת כאילו אות קלון מונחת על ראשה.
בית הדין התייחס לכך כי הפגיעה בתובעת קשה מנשוא, בשים לב לותק של התובעת באגף היעוץ המשפטי של העירייה, לתפקיד הרם שהגיעה ולרוחב סמכויותיה, שניטלו ממנה באבחה ללא הצדקה עניינית, מבלי שהתקיים הליך תקין, בחוסר תום לב ובחוסר סבירות.
נוכח דברים אלה, סבר בית הדין כי נוכח חומרת הפגיעה בתובעת, ההעסקה הפוגענית וההתעמרות בה החל מחודש יוני 2016, ועד לכתיבת פסק הדין מוצדק לפסוק פיצוים לא ממוניים על הצד הגבוה. בשים לב להתנהלות פסק בית הדין 150,000 ₪ על העסקה פוגענית וחייב 25000 ₪ בהוצאות משפט.
*הכותבת לא ייצגה בפסק הדין.
לתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד איריס אלמוג, נא צרו קשר בטל 0522645646 או 037514538
מאת : עו"ד איריס אלמוג להלן קישור לכתבה בערוץ 11- כאן אשר עסקה במקרים של התעמרות בעבודה כלפי עובדים המתראיינים על סיפורים אמיתיים של התעללות והתעמרות בהם. אחד העובדים מיוצג על ידי משרדנו. לחלק מהעובדים נגרם אף נזק נפשי, פוסט טראומה כתוצאה מההתעמרות. על מנת לשמור על פרטיותם של העובדים, מופיעים הם בהצללה. מומלץ לצפות בכתבה, על מנת להתרשם ממקרים אמיתיים, כיצד באה לידי ביטוי התעמרות, בעיני העובד שעובר זאת. לצפיה בכתבת ערוץ 11 על התעמרות בעבודה, לחץ כאן המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות ו/או שינויים עקב עדכוני חקיקה ו/או פסיקה. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות לייעוץ בדיני עבודה ותיאום פגישה עם עו"ד איריס אלמוג: חייג 037514538 או לחץ כאן כאן למשלוח פניה באתרהתעמרות בעבודה -עדויות של עובדים על מקרים אמיתיים וקשים
מאת: עו"ד איריס אלמוג
התעמרות בעבודה והעסקה פוגענית
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות דוקטרינה חדשה בפסיקה : "התעמרות עבודה" או "העסקה פוגענית".
למעשה, אין חוק המגדיר התעמרות בעבודה, ובהתאם אין חקיקה הקובעת פיצוי על התעמרות בעבודה. קיימת הצעת חוק – שעד היום לא עברה, ועל כן – אינה רלבנטית ולא ניתן לעשות בה שימוש. מקורות הפיצוי להתעמרות בעבודה הינם באמצעות חוקים עקיפים שהמרכזיים בהם הינם: 1. חוק יסוד כבוד האדם וחירותו (פגיעה בזכות היסוד של האדם לכבוד) 2. חוק החוזים – כללי סעיף 39 לחוק החוזים, הקובע כי את החובה לקיים חיוב על פי חוזה בתום לב. מקורות אלה מזכים בפיצוי על נזק "לא ממוני" נזק נפשי שאינו כספי, המוכר כ"עגמת נפש".
בנוגע להשפלות והערות מעליבות, יש לבחון האם הינן עולות כדי הגדרת "פרסום לשון הרע" ואלה יכולות להידון מכח חוק איסור לשון הרע, אשר פוגע פיצוי בגין נזק לא ממוני על פרסום לשון הרע.
פיצוי על התעמרות בעבודה, אפשרי במקרים חריגים של עובדים שהצליחו להוכיח זאת, כפי שניכר בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים האחרונות.
פרשת מני נפתלי וגיא אליהו (נגד מעון ראש הממשלה) היא זו שהניחה את אבן הפינה בנוגע למוסד ההתנכלות התעסוקתית וההתעמרות בעבודה, שם נפסקו פיצויים בסך של 80 ו- 65 אלף ₪ לאחר שהוכחה מסכת התעמרות והעסקה פוגענית בשני מקרים .
מה זו התעמרות? התעמרות אינה מילת קסם. לא כל צעקה, לא כל תחושה משפילה – מהווה עילה לביסוס טענת "התעמרות". התעמרות אינה באה לידי ביטוי באופן פיזי ואלים, אלא מדובר בפגיעה נפשית מתמשכת בעובד תוך יצירת סביבת עבודה עויינת.
מחקרים בארץ ובעולם, מעידים על כך כי 20-30 אחוז סובלים לטענתם מ"התעמרות בעבודה". במחקרים ובמקרים המגיעים לפתחם של משרדי עורכי דין העוסקים בתחום ניתן להגדיר כי עובדים רבים מתארים סביבת עבודה פוגענית אשר באה לידי ביטוי בין השאר ב – הצקות תכופות, לעג, הערות מעליבות, דרישות לא סבירות, פגיעה מכוונת בתנאים לעומת עובדים אחרים, אי מתן עבודה, הושבה בחוסר מעש, בידוד משאר העובדים.
דוגמאות ממקרים שהגיעו למשרדנו:
1. עובד עיריה שהממונה עליו פנה ללקוחות העיריה כדי שיכינו תלונות נגדו, מהעובד ניטלו סמכויות, נאסר עליו להיכנס למוסדות לבצע עבודתו. 2.ריקון תפקיד מתוכן והושבה בחוסר מעש ללא חדר במשך שנים 3. עובד במפעל תעשייתי שסבל מהגבלות רפואיות והמעסיק רוקן תפקידו מתוכן, בודד אותו מקצועית ופיזית (הושבה בחדר מבודד בקצה המסדרון הרחק משאר העובדים). 4. סוכנת מכירות שטענה כי הושפלה בפני כל העובדים (עובדת שהמכירות שלה סומנו ב"אדום" במצגת קבוצתית. כמו כן עם כניסתו של המנהל החדש לתפקיד, הופסקה הגמישות בתפקידה ונדרשה לפתע להוציא "דוח יומיומי" על פעולותיה. 5. עובד בחברה ציבורית אשר סבל מהגבלה תעסוקתית האוסרת עליו לבצע עבודתו פיזיות כבעבר. המעסיק דרש ממנו לגשת לרופא לשנות את ההגבלה התעסוקתית אחרת יפוטר. משהעובד טען כי אסור לו לבצע עבודות פיזיות, אמר לו המעסיק שיעשה ניתוח להסרת המגבלה. משהעובד טען כי הניתוח עלול להביא לנכות, המעסיק השיב לו : "אז תגיע בכסא גלגלים". 6. עובדת במוסד ממשלתי שטענה כי המעסיק התנכל לה במספר דרכים, ריקון תפקידה מתוכן, זלזול בעבודתה ובחשיבותה לארגון, העלבה והשפלה בפני כל העובדים, בדיחות בנוגע לשמה ולגילה, העברה לחדר קטן יותר ללא חלון, הטלת משימות לא סבירות או שאינן קשורות לתפקידה.
כמובן שאין זו משימה פשוטה להוכיח התעמרות בעבודה והתנכלות תעסוקתית, וההמלצה היא לבחון היטב האם אכן יש עילת תביעה טרם הגשתה. נטל ההוכחה מוטל על התובע. אין מדובר בתביעה על יסוד סיסמאות או תחושות, אלא יש להציג דוגמאות חוזרות ונשנות (לא מקרה חד פעמי)להתנכלות ממושכת סדרתית ומגמתית, שמטרתה לפגוע בכבוד העובד, להשפילו כשבד"כ המטרה תהיה להתישו ולהביאו למעשה של התפטרות מיוזמתו.
לדעתי, רוב העובדים יכולים להצביע על אי שביעות רצון במקום העבודה או תחושות לא נעימות – אך אין די בכך. התעמרות חייבת להיות מתמשכת, מגמתית, הכוללת אירועים מצטברים שמביאים לפגיעה בכבוד ופגיעה נפשית. המטרה אינה כי כל עובד שייקלע לעימות עם המעסיק יטען להתנכלות תעסוקתית. בנוסף, למעסיק שמורה סמכות ניהולית לעשות סדרים חדשים במקום עבודה, הליכי רה ארגון שעלולים להביא לשינוי משרות, ניוד, שינוי והגדרת סמכויות מחדש- אלה לכשעצמם אינם מהווים התעמרות ויש להיזהר משימוש עודף בדוקטרינה חדשה זו כל אימת שיש שינוי או דרישות חדשות במקום העבודה.
החשש הינו כי שימוש עודף בטענות התעמרות יפגע בסמכותו הניהולית של המעסיק, לנהל עסקו וקניינו כראות עיניו ויש בכך פגיעה במהלך יחסי העבודה התקינים במקום העבודה. על כן, פסקי הדין יוצרים איזון ומחייבים מעסיקים בפיצוי, במקרים בהם העובד הצביע על אירועים חמורים וברורים של הפרת החובה לנהוג בתום לב, פגיעה בכבוד, והתנהגות משפילה.
בהתאם, גם גובה הפיצוי הנפסק, אינו בשיעור ניכר. מדובר בפיצוי של עד עשרות אלפים בודדים, וזאת במקרים בהם הוכחה ההתעמרות. בנוסף, אין פסקי דין רבים שפיצוי עובדים על התנכלות תעסוקתית ומדובר בתחום מתפתח.
משרדנו מייצג בתביעות על התעמרות תעסוקתית והתנכלות, ומקיים פגישות ייעוץ יסודיות במקרים כאלה. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי טרם הגשת תביעה.
דוגמאות לפיצויים בפסיקת בתי הדין בשנים האחרונות *
שם פסק הדין (ערכאה ותאריך) תיאור המקרה הבסיס המשפטי פיצוי
מירה וולברג נגד משרד הפנים סכסוך בין עובדת למנהל תום לב – חוק החוזים 75,000
שהביא לסביבת עבודה עויינת
איזורי ת"א, 27.11.2013
__________________________________________________________________________
מני נפתלי נ' משרד רוהמ דרישות לא סבירות, יחס חוק יסוד כבוד האדם 80,000
משפיל ומזלזל תקנת הציבור
תום לב-חוק החוזים
איזורי ירושלים, 10.2.2016
_________________________________________________________________________
גיא אליהו נ' משרד רוהמ " " " " 65,000
איזורי ירושלים 31.5.2016
__________________________________________________________________________
אבי אביטל נ' המכללה האקדמית התנהלות המעסיק בנוגע תום לב – חוק החוזים 60,000
עמק יזרעאל לחיכוכים מול עובדים אחרים
*משרדנו לא ייצג בפסקי הדין
המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות ו/או שינויים עקב עדכוני חקיקה ו/או פסיקה. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות
לייעוץ בדיני עבודה ותיאום פגישה עם עו"ד איריס אלמוג: חייג 037514538
או לחץ כאן כאן למשלוח פניה באתר
[/av_textblock]
על המשרד
משרד עורכי הדין בראשותה של עו"ד איריס אלמוג, עוסק באופן ייחודי בתחום דיני עבודה.
עו"ד אלמוג הינה מומחית בתחום דיני עבודה למעלה מ – 19 שנה, במהלכן רכשה עו"ד אלמוג נסיון רב בתחום דיני עבודה על כל רבדיו, ייצגה עובדים ומעסיקים והופיעה בבתי הדין לעבודה ברחבי הארץ.
צרו קשר
כתובת
רח' תוצרת הארץ 3
פתח תקוה 4951734
מגדלי ב.ס.ר סיטי – מגדל I קומה 24
פרטי התקשרות
iris@almoglaw.co.il
03-7514538
052-2645646
