מאת : עו"ד איריס אלמוג

הפסיקה בישראל קובעת כי החלטה על פיטורי עובד חייבת להתבסס על שיקולים ענייניים ובתום לב, וכי פיטורים ללא נימוק ענייני מוכח או כאלו שנעשו תוך הפרת זכות השימוע והצדק הטבעי נחשבים לפיטורים שלא כדין (לא חוקיים), המזכים את העובד בסעדים כספיים ובמקרים חריגים אף באכיפת יחסי העבודה.

אציג מספר פסקי דין שעסקו בפיטורים נפלו בהם פגמים משמעותיים:

צבי אילון נ' קרן קיימת לישראל –  סע"ש (אזורי חי') 33119-08-20 צבי אילון – קרן קיימת לישראל (15.06.2021)

בהחלטה זו נקבע כי פיטורי עובד ותיק ללא הוכחת כשלים בתפקודו, ללא ניסיון אמיתי לניודו ותוך קיום הליך שימוע פגום שאינו בלב פתוח ונפש חפצה, מהווים פיטורים שלא כדין המזכים בפיצוי כספי משמעותי, אף שאין מקום לאכיפת יחסי העבודה בשל התייתרות התפקיד.

יצחק גסנר נ' פלא קארד- סע"ש (אזורי ת"א) 24269-04-22 יצחק גסנר – פלא-קארד בע"מ (24.08.2025)

בהחלטה זו הבחין בית הדין בין פיטורים בניגוד לחוק (כגון הפליה מחמת גיל) לבין פיטורים בחוסר תום לב וללא סיבה מוצדקת המנוגדים להלכה הפסוקה, כאשר שניהם נחשבים לפיטורים "שלא כדין" אך נבדלים במקור הדין שהופר וברמת ההוכחה הנדרשת.

אירנה טרובנקוב – טי אנד אם שירותי נקיון –  סע"ש (אזורי חי') 56337-12-20 אירינה טרובנקוב – טי אנד אם שירותי ניקיון בע"מ (16.05.2022)

בהחלטה זו נפסק כי פיטורי עובדת ללא עריכת שימוע ומבלי לבחון את הצבתה בתפקיד חלופי המתאים למגבלותיה הרפואיות הזמניות מהווים פיטורים שלא כדין המזכים בפיצוי בגין נזק לא ממוני.

 אופק ישראל הופמיסטר – נאור פרויקטים במיזוג אוויר בע"מ  – ד"מ (אזורי ת"א) 21708-05-24 אופק ישראל הופמיסטר – נאור פרויקטים במיזוג אוויר בע"מ (05.11.2025)

בהחלטה זו נקבע כי פיטורים מיידיים של עובד עקב כעס על שהייתו בחופשת מחלה לאחר תאונת דרכים, ללא מתן זכות שימוע והזדמנות להשמיע טענותיו, הם פיטורים שרירותיים ופסולים שנעשו שלא כדין.

טומי בר – רכב הנגב רחובות 2001 בע"מ – סע"ש (אזורי ת"א) 2629-07-22 טומי בר – רכב הנגב רחובות 2001 בע"מ (25.05.2026)

בהחלטה זו נקבע כי הגם שפיטורי עובד מצויים בפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, זכות זו כפופה לעקרונות של תום לב והגינות; משנמצא כי המעסיקה גיבשה החלטה סופית לפטר את העובד עוד לפני השימוע וקיימה הליך למראית עין בלבד, הפיטורים נעשו שלא כדין.

אם כן, נראה כי הפסיקה של בתי הדין לעבודה בסופו של דבר מנתחת את עובדות המקרה, ובוחנת האם הופרה חובת תום הלב, האם מדובר בפיטורים שרירותיים ומפלים. המטרה של השימוע לאפשר לעובד להשמיע טענותיו לפני שהמעסיק מחליט אם לפטרו.   מתי בית הדין יתערב? לא בכל מקרה של פגם של פרוטוקול או צורת הזימון לשימוע, אלא כאשר מהות ההליך נפגמת, כאשר משוא פנים, ניגוד עניינים, או שיקולים שרירותיים ומפלים חוברים להחלטה לסיים העסקה של עובד/ת על אחת כמה וכמה עובד ותיק במקום העבודה.

עו"ד איריס אלמוג עוסקת בתחום דיני עבודה למעלה מ – 25 שנה. המשרד מעניק ליווי והכנה לקראת השימוע וגם ייצוג בהליך השימוע לפי הצורך.

ניתן ליצור קשר בתיבת הפניות באתר או בטל: 03-7514538 או 052-2645646

 

מאת: עו"ד איריס אלמוג

פיצוי ברף הגבוה בגין פגמים בהליך השימוע ייפסק כאשר מדובר בפגמים מהותיים וחמורים המשפיעים על הוגנות ההליך או יעילותו, ובפרט כאשר עילת הפיטורים עצמה אינה עניינית או נגועה בהפליה.

 להלן אציג מספר פגמים בשימוע שמזכים בפיצוי משמעותי :

1. חומרת ועוצמת הפגמים בהליך השימוע

כאשר המעסיק מבצע מחדלים חמורים ומהותיים היורדים לשורשו של הליך השימוע, כגון אי-מתן פירוט קונקרטי של הטענות מראש, אי-מתן שהות מספקת לעובד להיערך לשימוע, או קיום שימוע "למראית עין" בלבד לאחר שההחלטה כבר התקבלה, הדבר מצדיק פסיקת פיצוי משמעותי. 

 2. פיטורים מסיבה שאינה עניינית או נגועה בהפליה פסולה

קיימת זיקה ישירה בין עילת הפיטורים לבין גובה הפיצוי הלא ממוני. כאשר עילת הפיטורים אינה עניינית, ובמיוחד כאשר היא נגועה בהפליה אסורה (כגון הפליה מחמת מוצא או מוגבלות), חומרת הפיטורים משליכה על תוצאת החומרה של הפגמים הדיוניים ומצדיקה הגדלה משמעותית של רף הפיצוי.

3. מאפייני העובד: תקופת העסקה ממושכת וגיל העובד

במסגרת אמות המידה לקביעת גובה הפיצוי הגלובלי, בתי הדין מייחסים משקל רב לנתוניו האישיים של העובד. ככל שתקופת העסקתו של העובד ארוכה יותר וככל שגילו מבוגר יותר, כך עוצמת הפגיעה והנזק הלא ממוני (עוגמת הנפש והפגיעה בכבודו) נחשבים לחמורים יותר, דבר המטה את הכף לפסיקת פיצוי ברף הגבוה.

4. אופיו הפוגעני של הליך הפיטורים והטחת האשמות קשות

כאשר הליך הפיטורים אינו שומר על שיח מכבד אלא מתאפיין בהטחת האשמות קשות ופגיעה בכבודו של העובד כאדם, או כאשר מועלות נגדו טענות חמורות (כגון גניבה או גרימת נזק בזדון) ללא ביסוס ראייתי, ייטה בית הדין לפסוק פיצויים גבוהים במיוחד בגין עוגמת הנפש והפגיעה בכבוד.

5. התנהלות המעסיק בחוסר תום לב קיצוני והיעדר נסיבות מקלות

פסיקת פיצוי גבוה מתאפשרת כאשר המעסיק פועל בחוסר תום לב מובהק ואינו מציג נסיבות מקלות (כגון ניסיונות כנים להציע חלופות, מתן אפשרות לטיעון בכתב, או קיומו של רקע התנהגותי בעייתי מצד העובד עצמו). בהיעדר נסיבות מקלות אלו, ונוכח התנהלות פוגענית, הפיצוי ישקף גם תכלית הרתעתית וחינוכית.

לסיכום, פיצוי גבוה בגין שימוע לא תקין ייפסק במקרים שבהם הוכחו פגמים מהותיים היורדים לשורש ההליך (כגון שימוע פיקטיבי), כאשר הפיטורים נעשו משיקולים זרים או מפלים, כאשר מדובר בעובד ותיק ומבוגר, או כאשר הליך הפיטורים לווה בהטחת האשמות קשות ופגיעה חמורה בכבודו של העובד.

ליצירת קשר עם עו"ד איריס אלמוג ותיאום פגישה, אנא פנה בתיבת צור הקשר באתר או חייג לטל: 052-2645646

מאת: איריס אלמוג

בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים (לרוב גלובליים בגין נזק לא ממוני) כאשר נופלים פגמים מהותיים או פרוצדורליים בהליך השימוע, כגון עריכת שימוע "למראית עין" כשתוצאתו ידועה מראש, אי-מתן שהות מספקת לעובד להיערך, היעדר פירוט של הנימוקים והחשדות, אי-יידוע העובד על זכותו לייצוג, וקבלת החלטות חד-צדדיות (כמו פיטורים או ניוד) ללא מתן זכות טיעון כלל.

להלן אציג את עיקרי הפגמים בגינם בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים בהליכי שימוע:

  1. עריכת שימוע "למראית עין" כאשר ההחלטה התקבלה מראש

אחד הפגמים החמורים ביותר המצדיקים פסיקת פיצויים הוא ניהול הליך שימוע "למראית עין" בלבד, כאשר מתברר כי המעסיק גיבש את דעתו הסופית לפטר את העובד או לניידו עוד טרם נשמעו טענותיו, ובכך הפר את החובה לפעול בלב פתוח ובנפש חפצה.   (ראה בעניין זה סע"ש 32231-02-20 תמיר יאסי נ' רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול- מח"ש ירושלים (17.4.23)

  1. אי-מתן התראה מספקת וזמן סביר להיערכות לשימוע

על המעסיק לזמן את העובד לשימוע זמן סביר מראש. זימון בהתראה קצרה ביותר (כגון "מהיום להיום" או "מהיום למחר") מונע מהעובד את האפשרות לעכל את הטענות, לאסוף נתונים ולהיערך כראוי, ומהווה עילה לפסיקת פיצויים (ראה סע"ש (אזורי ת"א) 23908-03-22 בר רבקה זק – ניר צייזל (01.09.2025)

  1. היעדר פירוט של עילות הפיטורים והחשדות במכתב הזימון

זכות הטיעון נפגעת קשות כאשר המעסיק אינו מפרט בפני העובד בכתב ובאופן ברור את הנימוקים והחשדות שבגינם נשקלים פיטוריו. ללא פירוט זה, העובד אינו יכול לדעת אל מול אילו טענות עליו להתגונן. (ראה  סע"ש (אזורי ת"א) 3531-06-18 יהודה יהודה – רפי שפירא ובנו בע"מ (27.12.2020)

  1. אי-יידוע העובד על זכותו להיות מיוצג או להיוועץ בעורך דין

חלק ממרכיבי הליבה של הליך שימוע תקין הוא מתן האפשרות לעובד להיות מיוצג על ידי עורך דין או נציג מטעמו. היעדר יידוע מפורש על זכות זו במכתב הזימון מהווה פגם פרוצדורלי המצטרף למכלול השיקולים לפסיקת פיצויים. (ראה סע"ש (אזורי ת"א) 11804-04-22 גיל ויינשטיין – עמנואל נועה בע"מ (29.06.2025) [2]

  1. קבלת החלטות מהותיות (כמו ניוד או השעיה) ללא עריכת שימוע כלל

חובת השימוע אינה חלה רק במקרה של פיטורים, אלא גם בעת קבלת החלטות הרות גורל אחרות המשפיעות באופן מהותי על תנאי העסקתו ומעמדו של העובד, כגון ניוד לתפקיד זוטר יותר או הפחתת שכר. קבלת החלטה כזו ללא שימוע גוררת חובת פיצוי. (ראה סע"ש (אזורי אי') 20426-04-18 דוד דנחי – שופרסל בע"מ (26.01.2022) [2]

  1. ביצוע בירורים וחקירות מאחורי גבו של העובד ללא מתן זכות תגובה

פגיעה קשה בזכות הטיעון מתרחשת כאשר המעסיק עורך בירור משמעותי, אוסף ממצאים או מקים ועדה בעניינו של העובד מבלי ליידע אותו ומבלי לאפשר לו להציג את עמדתו בפני אותם גורמים בטרם יגבשו את מסקנותיהם. (ראה סע"ש (אזורי ת"א) 32231-02-20 תמיר יאסו – רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול – מת"ש ירושלים (17.04.2023) [2]

סיכום הדברים

בתי הדין לעבודה פוסקים פיצויים בגין פגמים בשימוע כאשר נפגעים מרכיבי הליבה של ההליך: עריכת שימוע פיקטיבי ("למראית עין") כשההחלטה התקבלה מראש, זימון בהתראה קצרה מדי, היעדר פירוט של הנימוקים והחשדות, אי-יידוע על הזכות לייצוג, או קבלת החלטות חד-צדדיות (כגון ניוד או פיטורים) ללא מתן זכות טיעון כלל. הפיצוי הנפסק במקרים אלו הוא לרוב פיצוי גלובלי בגין נזק לא ממוני (עגמת נפש וכבוד האדם), הנקבע בהתאם לחומרת הפגמים ונסיבות המקרה.

 

מאת: עו"ד איריס אלמוג *

ביום 5.11.2024 ניתן פסק דינה של כב' השופטת רוית צדיק בבית הדין האיזורי לעבודה בעניין אלון ג'רבי נ סאני תקשורת בע"מ (תיק סע"ש 65084-11-21) אשר חייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי בסך 150,000 ש"ח כפיצוי על נזק לא ממוני. 

מדובר בחברה שהחליטה לסיים את העסקתו של התובע, אדם מבוגר בגיל 59, אשר עבד שנים רבות בחברה (28 שנים) וזאת משיקולי התייעלות וצמצום.

טענות העובד/התובע:

העובד טען כי השימוע בוצע שלא כדין ובחוסר תום לב מובהק וזאת 20 ימים לאחר שמונה לו מחליף ומכאן טען העובד, שהשימוע למראית עין בלבד. התובע טען כי בכך נמנעה ממנו הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו במטרה לשכנע את המעסיק שלא לפטרו. 

עוד טען העובד כי מכתב הזימון לשימוע לא היה מפורט ולא פורטו הטענות המקצועיות כלפיו, וכי הנתבעת לא הציעה לו תפקיד חלופי אבל במכתב הפיטורים כתבה שבחנה תפקיד חלופי והעובד לא היה מעונין.  בנוסף טען העובד כי לא ניתן לו פרוטוקול השימוע. 

טענות החברה הנתבעת

מנגד הנתבעת טענה כי נערך שימוע כדין, ומאחר ולא היה תפקיד פנוי שיכל להתאים לעובד, נאלצה לסיים העסקתו ובחנה משרות חלופיות אך לא היה מעונין בהן. לגבי פירוט הטענות המקצועיות, הנתבעת טענה כי לא נדרשה לכך מה גם לא טענה זאת. כמו כן הכחישה הנתבעת כי מינתה עובד אחר לתפקידו טרם השימוע. באשר לפרוטוקול טענה הנתבעת כי העובד אישר את סיכום השימוע וחתם עליו וזה מחליף חובתה במתן פרוטוקול. החברה טענה כי אף הציעה מענק כספי שהתובע סירב לקבלו. 

הכרעת בית הדין

בית הדין הגיע למסקנה כי נפלו פגמים מהותיים בהליך השימוע אשר נערך. ראשית, החברה הגיעה לשימוע כאשר הפיטורים הם כבר עובדה מוגמרת. קיום השימוע לא נעשה בלב פתוח ונפש חפצה, ולא הייתה בידי התובע כל אפשרות לשנות מההחלטה שהתקבלה בעניינו עוד קודם למועד השימוע. כמו כן מחקירת העדים עלה כי התפקיד של התובע אכן הוצע לעובד אחר טרם השימוע ומשכאן ההחלטה על סיום העסקה נתקבלה טרם השימוע. משכך קבע בית הדין כי נפל פגם היורד לשורשו של עניין ביחס לקיום ההליך ומובן שהתובע זכאי לפיצוי בגין פגם זה שעה שלא ניתנה לו הזדמנות אמיתית לשנות מהחלטת הנתבעת.  בית הדין התייחס לוותק עבודתו והיותו של התובע עובד מוערך שעבד בשורות הנתבעת במשך שנים רבות, ולכך כי קיים חשש כי הפיטורים בגילו יותירו אותו מחוץ למעגל העבודה. 

כמו כן בית הדין קבע כי נפל פגם מהותי בזימון לשימוע כאשר הנימוק לפיטוריו היה כללי ובלתי מפורט ומשכך, מתחזקת המסקנה כי הליך השימוע נעשה באופן לא כנה ולא בנפש חפצה. לעומת זאת במכתב הפיטורים בחברה הנתבעת לנמק כי קיימים פערי ידע ונסיון בתחומי ידע אקוטייים בעוד טענה זו לא נטענה כלל במסגרת מכתב הזימון לשימוע. 

לסיכום קבע בית הדין כי הליך השימוע נעשה למראית עין בלבד באופן המצדיק  השתת פיצוי משעה שההחלטה על הפיטורים התקבלה טרם השימוע ומבלי שניתנה לתובע הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו. 

בית הדין התייחס לנושא חיפוש עבודה חלופית וקבע שאכן מוטלת על הנתבעת חובת השתדלות לאתר משרה חלופית מכח עקרון תום הלב. הנתבעת לא הציעה לתובע תפקיד חלופי אלא קבעה בעצמה כי התפקידים החלופיים אינם מתאימים לרמתו המקצועית. בית הדין הפנה לפסק הדין בעניין וגמן שם נקבע על חובה לפעול בשקידה לאיתור תפקיד חלופי.בית הדין קבע כי במקרה דנן, החברה לא נקטה בפעולה אקטיבית בעניין, וכלל לא הציעה לתובע תפקידים חלופיים מתאימים. לא נעשה כל ניסיון מצד החברה להשאירו בחברה, הגם שמדובר בעובד שנתן את מיטב שנות עבודתו לחברה במשך 28 שנים. נוסף על כך, התובע ביצע את עבודתו במסירות לאורך השנים ועל כך אין חולק. במקום לתור אחר תפקיד חלופי עבור התובע , הנתבעת החליטה כי אין תפקיד התואם את כישורי התובע, כאשר התובע שיקף בפני בית הדין את התחושה לפיה החברה "סגרה בפניו את הדלת" בית הדין דחה את טענת הנתבעת לפיה התפקידים בחברה מפורסמים וקבע כי  אין בה כדי לפטור את האחרונה מלהציע לתובע תפקיד חלופי, טרם קבלת ההחלטה על סיום העסקתו.

בפסק הדין בית הדין התייחס לפסיקת בית הדין הארצי בעניין שימוע בפסק הדין בעניין אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ:

עוד נציין כי בעניין ע"ע (ארצי) 23402-09-15 אוריאל ברד – קנסטו בע"מ [נבו] (28.2.2017 ) דן בית הדין הארצי ברכיבים העיקרים והמהותיים עליהם יש להקפיד על מנת להגשים את תכלית השימוע וכך נפסק: "הגם שהגשמת חובת השימוע יכולה להיות במספר דרכים הרי שניתן לזהות מכנה משותף חיוני בין הדרכים השונות לקיומה, וזאת על מנת שתכלית השימוע תוגשם. מכנה זה – מבלי להתיימר למצותו – כולל, בין היתר, יידוע העובד בדבר אפשרות הפיטורים; מתן הנימוקים המפורטים בגינם נשקלת אפשרות פיטוריו מספיק זמן מראש, וזאת על מנת שתהא לעובד האפשרות להיערך לקראת השימוע; שקילת טענות העובד בנפש פתוחה וחפצה; ככל שהעובד חפץ להיות מיוצג בהליך השימוע שמורה לו ככלל הזכות לכך" ".

אשר לגובה הפיצוי הלא ממוני – בית הדין בחן את נסיבות המקרה ואת משקל הפגמים החמורים שנפלו בשימוע והגיע לכלל מסקנה כי השימוע נערך למראית עין כאשר ההחלטה בדבר סיום עבודתו של התובע התקבלה טרם עריכתו; הנתבעת החליטה על החלפת התובע בעובד אחר, מר קליין ,קודם למועד עריכת השימוע; הנתבעת לא פירטה במכתב הזימון לשימוע מהם דרישות התפקיד המאוחד ומדוע לדעת החברה אינן תואמות את ניסיונו והכשרתו של התובע; הגם שהנתבעת טוענת כי הביאה בחשבון את גילו וכן את הוותק של התובע בחברה לא התרשם בית הדין  שהדבר אכן נעשה; הנתבעת אף לא טרחה לפעול לאיתור תפקיד חלופי ובכך התעלמה מחובתה הנגזרת מחובת תום הלב ביחסי עבודה, לפעול בשקידה ראויה לאיתור תפקיד אחר עבור התובע.

בעניין גובה הפיצוי הלא ממוני בית הדין הפנה לפסק הדין בעניין מנורה מבטחים:

על השיקולים אותם יש לשקול בעת קביעת שיעור הפיצוי הבלתי ממוני כסכום גלובלי, עמד בית הדין הארצי בעניין מנורה:

"בענין ברד מנינו– מבלי להתיימר למצות – מספר שיקולים … אשר כוללים: עוצמת הפגם והחומרה במחדלי המעסיק, האם חובת השימוע הופרה באופן מלא או חלקי …; אופיו של ההליך שקוים – ככל שקוים – והאם נשמר בגדר השיח והשיג כבודו של העובד כאדם או שאך הוטחו האשמות (ראו ענין פלונית וענין אורן);האם הפיטורים היו מסיבה עניינית או שאינה עניינית, …; משך תקופת העסקת העובד; גילו של העובד .. ; האם נפל דופי גם בהתנהגות העובד … ועוד"

[ע"ע 10940-10-15 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' יונתן רון, [פורסם בנבו] (6.9.18)].

 

בהתחשב בשיקולים שפירט בית הדין לעיל, בשים לב לשנים הרבות בהן עבד התובע בחברה, שביעות הרצון מתפקידו וכן התנהלות הנתבעת, מצא בית הדין כי יש להעמיד את הפיצוי לו זכאי התובע על סך כולל של 150,000 ₪ הן בשל הפגמים בהליך השימוע והן בשל הפרת חובת תום הלב. בית הדין התייחס לשיעור הפיצוי הלא ממוני ועל כך שמטרתו לפצות את העובד על עוגמת הנפש שנגרמה לו, ועל כן מתייתר הדיון ברכיב תביעה נוסף שהגיש התובע בגין עוגמת נפש. 

  • הכותבת לא ייצגה בפסק הדין

 

מאת: עו"ד איריס אלמוג

התקבלת למקום עבודה חדש. בעולם העבודה החדש, כדי לסלול את הדרך לעבודה יציבה לטווח הארוך, לא רק שצריך לעמוד ביעדי התפקיד ולעבוד לשביעות רצון הממונים, אלא שלא פחות חשוב להבין מה לא לעשות, וממה להימנע.

עובדים רבים ומוכשרים, מוצאים עצמם מפוטרים מהעבודה, לא בגלל ביצועיהם הירודים – אלא עקב טעויות שהם עושים, במישור ההתנהגותי והמשמעתי.  במאמר זה תמצאו טיפים ממה להימנע במקום העבודה, כדי לשמור על עבודתכם לטווח הארוך:

 

1. ניצול מיטבי של ימי מחלה והיעדרות

אז נכון, חוק דמי מחלה מאפשר לעובד במגזר הפרטי לצבור 1.5 ימי היעדרות בחודש, 18 בשנה ומקסימום 90 ימים.  ועדיין, מקום העבודה הינו מקום כלכלי שמטרתו להשיא רווחים. ולכן, למרות שהחוק אוסר על פיטורים בזמן מחלה, ותכליתו לאפשר לעובד לנצל ימי מחלה עקב מצבו הבריאותי, אין זה אומר שכל שני וחמישי אם לא מתחשק לכם להגיע לעבודה, תוכלו לדווח כי "אינכם מרגישים טוב". עובד שינצל יותר מדי ימי היעדרות, בסופו של דבר יהיה בלתי רצוי למקום העבודה. בסופו של דבר, למעסיק יימאס והוא יזמן את העובד לשימוע בתירוץ כזה או אחר, אך בוודאות לא יהיה כתוב שהעובד ניצל יותר מדי ימי מחלה.  בחלק ממקומות העבודה, מתגמלים עובדים על "אי היעדרות", מה שמלמד שמקום העבודה מעריך עובדים שפחות מנצלים את חוק דמי מחלה.

2.  ניצול עודף של ימי חופשה

כך גם לגבי ניצול ימי חופשה. לפי החוק, ניצול חופשה צריך להיות בתיאום מול המעסיק.  עובדים רבים, מתכננים חופשות ורק בדיעבד מבקשים אישור, כלומר :"מכתיבים" את ימי החופשה. גם כאן, צריך להיות חכם, ולדעת כיצד לגרום למעסיק לאשר את ימי החופשה.  חלק מהעובדים, נכנסים לחריגה בימי חופשה. אכן חוק חופשה שנתית מחייב לנצל ימי חופשה מדי שנה וקובע סנקציה על מחיקתם בהיעדר ניצול, יחד עם זאת, גם חופשה צריך שתהיה מתואמת מול המעסיק ובהתאם לצרכי העבודה. רצוי להימנע מחריגה בימי חופשה, גם אם היא מאושרת על ידי המעסיק.

3. דיווח כוזב על שעות עבודה

עובדים רבים חוטאים בדיווח כוזב על שעות עבודה. היו לא מעט מקרים שעובדים החתימו שעון נוכחות באמצעות עובד אחר. מדובר במעשה שעולה כדי עבירה פלילית ונחשב ל"גניבת שעות ממעסיק". מדובר בהפרת משמעת חמורה שמובילה לפיטורים על פי רוב ואף סנקציות נוספות.  בנוסף, יש עובדים שיוצאים להפסקות ארוכות ובסופו של דבר מתברר כי בהפסקה הם יוצאים לביתם למנוחה וארוחת צהריים.  בעידן מתקדם טכנולוגית, ניתן לבקש צו לאיכון הטלפון הסלולרי, או באמצעות שימוש באיתוראן אם מותקן ברכב, ולבדוק היכן העובד היה בשעות מסוימות. עובדים רבים נתפסו בעניין זה, כשמעסיק יכול אף להגיש תביעה לשלילה חלקית של פיצויי הפיטורים במקרה כזה.

4. עבודה בזמן מחלה, או דיווח כוזב על ימי מחלה

חוק דמי מחלה אוסר על עבודה בזמן מחלה, לא רק שמדובר בהפרת משמעת, אלא עובד כזה אינו זכאי לשכר מהמעסיק. כמו כן, עובדים שדיווחו על ימי מחלה אבל העלו לפייסבוק תמונות בים או בנופש, בסופו של דבר זומנו לשימוע ופוטרו עקב הפרת משמעת חמורה.

5. קבוצות ווטסאפ – זהירות

קבוצות ווטסאפ יכולות להיות כלי יעיל בעבודה. ואולם, לא מעט עובדים, מצאו עצמם מוזמנים לשימוע, לאחר שהתבטאו באופן לא הולם בקבוצת ווטסאפ, אם מדובר בהבעת דעה פוליטית, אם מדובר בהתלהמות וביטווי גנאי כלפי עובדים אחרים, ואם מדובר בהטרדות מיניות כאשר הומור אינו טענת הגנה להטרדה מינית. לא מעט עובדים העלו תמונות אינטימיות ואו חושפניות שפגעו בחלק מחברי הקבוצה האחרים. קבוצות הווטסאפ הן קרקע פוריה לתביעות הטרדה מינית או לשון הרע שכן הכל מתועד וברבים, ותביעות רבות מבוססות על ממצאים שעלו מתכתובות ווטסאפ !!  קבוצות הווטסאפ בעבודה נועדו לצרכי עבודה, לכן – היו זהירים מהדברים והתכנים שאתם מעלים שם. ושמרתם לנפשותיכם !

6. תקשורת בין אישית

אחת התכונות החשובות ביותר של עובדים שמתקדמים בסולם הדרגות בעבודה יציבה לטווח הארוך היא האינטיליגנציה הרגשית ויכולת תקשורת בין אישית. עובד מצטיין ככל שיהיה, אם אין לו כישורים חברתיים, אם הוא נמנע מערבי גיבוש, טיולים, או ארוחת צהריים עם עמיתים ונוקט בגישת התבודדות חברתית, ימצא עצמו בסופו של דבר ממודר ולא רצוי.  גם אם אתה אדם מופנם שיש לו קושי חברתי, צריך לעשות מאמץ להשתלב חברתית, כי בסופו של דבר מי שחריג ושונה – ימצא עצמו בחוץ.

7. עקיפת סמכות

אין דבר שנוא יותר על מנהלים מאשר עובדים הכפופים להם, שעוקפים את סמכותם וניגשים לממונה של הממונה.  חשוב לשמור על כבוד בהיררכיה האירגונית, ולנסות להימנע מתלונות על הבוס. בסופו של דבר, הבוס מקושר לבוס, והעובד המתלונן – ימצא עצמו פעמים רבות לאחר התלונות מוזמן לשימוע לפני פיטורים על תפקודו הלקוי. את הסיבה האמיתית אף אחד לא יאמר לכם.

8.הטרדות מיניות

למרות ההדרכות הרבות בנושא הטרדות מיניות, עובדים רבים אינם מודעים להשלכות של אמירותיהם או מעשיהם שעלולים לעלות כדי הטרדה מינית.  מטבע הדברים נוצרים במקום העבודה קשרי חברות ואף קבוצות.  בזמן אמת, עובדים מרגישים חופשים אחד עם השני, ולא פעם ברמת ההומור עובד מספר בדיחה מינית לחבר, או משתף אותו בפרטים אינטימיים, ואולם בקצה המסדרון עומדת עובדת אשר חשה נפגעת נוכח השיח המיני במקום העבודה. הטרדה מינית לא חייבת להיות ישירה כלפי העובדת, אלא גם סביבתית.  פעמים רבות, עובדים טוענים שהם "בסה"כ התבדחו" על הבגד שהמזכירה לובשת, או "שיתפו" בפרטים אינטימיים אישיים אבל אותן אמירות בסופו של דבר מובילות לתלונות רבות על הטרדה מינית שמסתיימת במקרים רבים בפיטורים מהעבודה.  החיים והמוות בידי הלשון.  כך גם לגבי רומנים במקום העבודה, גם אם העובדת שלך מאד יפה, אסור לקיים קשר בין ממונה לכפיפה, שכן קיימת חזקת ניצול יחסי מרות (קיימים חריגים בחוק ודורשים אישור ממקום העבודה). גם בין שני עובדים, שאינם בקשר שיש בו יחסי מרות, יש להיזהר מאד ביצירת קשרים אינטימיים, ובוודאי שלא לחזר באופן אובססיבי שכן אם העובדת הראתה שאינה מעוניינת בפעם האחת, הפעם השניה תיחשב להטרדה.  באופן כללי, אם נוצר קשר רומנטי בין שני עובדים, כדאי לדווח למשאבי אנוש, ולמנוע מצבים של יחסי השפעה בין עובד לעובד, או  ניגוד עניינים שעלול להיווצר מקשר זוגי במקום העבודה.  תלונות על הטרדות מיניות מוגשות חדשות לבקרים, ועובדים רבים מוצאים עצמם מפוטרים ומוכתמים ב"הטרדה מינית" בתחילת הקריירה שלהם, בגלל "בדיחות" שהם הפריחו לחלל האוויר. היו זהירים, מאזינים לכם.

9. איחורים למקום העבודה

עובד, מצויין ככל שיהיה, אם הוא מרבה לאחר למקום העבודה, ימצא עצמו פעמים רבות מוזמן לשימוע לפני פיטורים. אין דבר שנוא יותר על מעסיקים מאשר עובדים שמאחרים בתירוץ של "היה פקק" או "קשה לי לקום" או "חזרתי מאוחר אתמול" .  הגעה בזמן לעבודה, היא אחד הפרמטרים החשובים ביותר המעידים על רצינות ואחריות, כאשר איחורים רבים נחשבים להפרת משמעת שמצדיקה פיטורים.

10. הימנעות מריבים

גם אם העובד שלצידכם שנוא עליכם, עליכם להימנע מויכוחים וריבים שעלולים להביא להתלהמות ואף לאלימות בשעת כעס. גם אם הצדק עימכם, תיגרה עם עובד אחר, בסופו של דבר תביא לפיטורים של שניכם, גם אם אתם "הקורבן".  מקום העבודה יעדיף לקיים אווירה נעימה במקום העבודה וידאג לפטר עובדים שמייצרים סביבה רעילה ופוגענית.

 

 

 

פיטורים שלא כדין: המדריך המלא לבחינת זכויות עובדים

 מאת: עו"ד איריס אלמוג – דיני עבודה

פיטורים הם רגע מטלטל בקריירה של כל אדם. מעבר לפגיעה הכלכלית, עולה תחושה של חוסר ודאות לגבי העתיד. אולם, חשוב לדעת כי החוק בישראל והפסיקה של בתי הדין לעבודה מעניקים לעובדים הגנה רחבה. האם פוטרתם ללא שימוע? האם מגיעים לכם פיצויי פיטורים מלאים? במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על פיטורים שלא כדין ואיך פועלים למיצוי זכויותיכם.

מהם פיטורים שלא כדין?

פיטורים מוגדרים כ"שלא כדין" כאשר המעסיק פועל בניגוד לחוק, להסכמים קיבוציים או לחובת תום הלב. המקרים הנפוצים ביותר כוללים:
  1. פיטורים ללא שימוע: זכות הטיעון היא זכות יסוד. מעסיק מחויב לזמן את העובד לשימוע מראש, לאפשר לו להשמיע את טענותיו ולשקול אותן בנפש חפצה.
  2. אפליה אסורה: פיטורים על רקע גיל, דת, מין, נטייה מינית, או שירות מילואים הם עבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  3. פיטורי נשים בהריון או בטיפולי פוריות: ללא היתר מיוחד ממשרד העבודה, פיטורים אלו בטלים מעיקרם.

זכויות כספיות לאחר פיטורים

במעמד סיום יחסי עובד-מעביד, עליכם לוודא שקיבלתם את כל המגיע לכם:
  • פיצויי פיטורים: חישוב לפי שכר אחרון כפול שנות הוותק (בכפוף להפרשות לקופת הגמל לפי סעיף 14).
  • הודעה מוקדמת: מעסיק חייב לתת הודעה מוקדמת לפי חוק, או לשלם "חלף הודעה מוקדמת" במידה והעסקתכם הופסקה באופן מיידי.
  • פדיון ימי חופשה והבראה: תשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו ודמי הבראה יחסיים לשנת העבודה האחרונה.

למה חשוב לפנות לעורך דין דיני עבודה?

ניהול תביעת פיטורים דורש בקיאות רבה בפסיקה המשתנה של בתי הדין לעבודה. עורך דין מומחה לדיני עבודה ידע לבחון את השאלות הבאות:
  • האם נפל פגם בהליך השימוע.
  • לכמת את הנזק הכספי והפיצויים בגין עגמת נפש (פיצוי לא ממוני).
  • לייצג אתכם מול המעסיק במשא ומתן להסדר פשרה או בבית הדין.
סיכום:
אל תוותרו על הזכויות שלכם. אם אתם חשים שפוטרתם מסיבות לא ענייניות או שזכויותיכם נפגעו, מומלץ לאסוף את כל המסמכים (תלושי שכר, זימון לשימוע, הקלטות) ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
משרד עורכי הדין איריס אלמוג עוסק בדיני עבודה למעלה מ 20 שנה. ניתן ליצור קשר לתיאום פגישת ייעוץ בטל 052-2645646 או בתיבת צור הקשר באתר