נוטריון הוא בהכרח עורך דין, אך עורך דין אינו בהכרחה יכול לכהן כנוטריון. בשונה מעורך דין רגיל, לנוטריון אין רק סמכויות טיעון אלא גם סמכויות שיפוט. נכון, לא מדובר בשיפוט בכל נושא ועניין, ודאי לא בתחום הפלילי. אבל הנוטריון כל רשאי לאשרר תקפותו של מסמך, תוכנו של חוזה או נכונות תרגום של חומר קיים. החלטתו לאשר את הכתובים שמגישים לו היא החלטה חלוטה. המערער לבית משפט על החלטה זו צפוי ברוב הסיכויים להיכשל בכל ערכאה אליה יפנה, ולכן על מי שקיבל לידיו סמכויות נוטריון להיות נאמן לאמת ולא לאשרר מסמכים שאינם מתכתבים איתה. לכן, נדרשים תנאי סף מאד מחמירים על מנת להכשיר עורך דין מסוים כנוטריון.

תנאי סף בסיסיים המכשירים עורך דין לכהן כנוטריון

מדובר באדם שעליו לעסוק במקצוע עריכת הדין לפחות 10 שנים ולהיות נקי מעבר פלילי, בוודאי נקי מעבירות שיש עמן קלון ושהובילו להרחקתו מלשכת עורכי הדין באופן זמני. עליו להיות חבר רציף בלשכת עורכי הדין מרגע שעבר את מבחני הלשכה והתמנה לעסוק במקצוע זה. עליו להיות אזרח ישראלי עם תעודת זהות כחולה. עמידה בתנאי הסף הללו מאפשרת לימוד הכשרת נוטריונים במסגרת לימודית המאושרת על ידי משרד המשפטים.

הסמכת המועמד שעומד בתנאים לכהן כנוטריון

ההסמכה נעשית על ידי וועדה של משרד המשפטים אשר מתכנסת פעמיים בשנה. הוועדה בוחנת האם המועמד אכן עומד בכל הדרישות ולמד בקורס הכשרת נוטריונים. או אז, היא מעניקה לו תעודת נוטריון והחל מאותו רגע הוא יכול לכהן במקצוע זה. לעתים ההסמכה עשויה לארוך זמן גם עבור מי שעמד בכל התנאים והיעדים בשל תדירות נמוכה של התכנסות הוועדה, כאמור, פעמיים בשנה.

סמכויות המוקנות לעורך דין שהוכשר כנוטריון

נוטריון רשאי לעסוק במלאכת התרגום הנוטריוני הן על ידי מתורגמן שעובד במשרד, הן בעצמו והן על ידי התקשרות עם מומחה לשפה. הוא יכול להורות על ניסוח תרגום חדש או אשרור התרגום הקיים שהגיש לו הלקוח, במידה והוא נמצא מדויק. כאן מתבטאת הנאמנות לאמת עליה הרחבנו בפתיחת דברינו. אשרור של תרגום מהווה מסר חלוט ולכן על מנת שהתרגום יהיה באמת נאמן למקור נדרש נוטריון בעל מומחיות של ממש בשפת היעד או כזה שמעסיק מומחים בעלי שם בה. לכן הועמדו תנאי סף מחמירים להכשרה נוטריונית, על מנת שתיווצר אך ורק מסגרת עבודה מדויקת ונאמנה לאמת, אשר תאשרר רק מסמכים עם חומר נכון ומדויק. סמכויות נוספות, למעט תרגום נוטריוני שנעשה על מנת לבצע את הדברים האלה: אימות חתימה של אדם מסוים על מסמך כלשהו, אשרור חוזים בין עסקים ופרטיים, אשרור צוואות ומסמכי ירושה, ועוד.

אופן עבודתו של הנוטריון

הנוטריון אינו טוען בבתי משפט אלא עובד ממשרדו או מביתו ומאשרר מסמכים לאחר בחינתם כאשר הם מוגשים אליו. הכשרה זו נושאת עמה אחריות רבה, ולכן נוטריון מכהן הוא עורך דין שעמד בתנאי סף מחמירים. האחריות לאשרור מסמכים שכמעט ולא ניתן יהיה לערער עליהם בדין גדולה מאד, ולכן תנאים אלו נדרשים בפועל ולא רק בפאן הפורמלי.

 

מדוע חשוב שיהיה בין עובד למעביד חוזה בכתב? לא פעם מתעוררות דרישות של עובדים לקבלת תנאי עבודה שהובטחו עם קבלתם לעבודה ומעולם לא ניתנו על ידי המעביד.

לדוגמא – עובד שהובטח לקבל ימי חופשה מעל הקבוע בחוק (20 יום לשנת עבודה) או עובד אשר הובטח לו לקבל הטבה בצורה של קרן התשלמות או ביטוח מנהלים לזכותו, עלול להימצא במצב בו אין לו הוכחה כי המעביד אכן התחייב לעשות כך.

בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס”ב 2002, מיום 21.3.2002, מעסיק מחוייב ליידע את עובדו בכתב אודות תנאי עבודתו. כך, ניתן למנוע מצבים בהם יובטחו לעובדים תנאי עבודה עם קבלתם לעבודה, והמעביד יפר התחייבויותיו בהמשך.

על המעביד למסור לעובד לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב שבה יפרט את תנאי העבודה של העובד.

פירוט תנאי העבודה כולל בין השאר את זהות המעביד וזהות העובד, תאריך תחילת העבודה, תיאור עיקרי התפקיד, ציון שמו או תואר תפקידו של הממונה הישיר של העובד,סך כל התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר, אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד, יום המנוחה השבועי, סוגי תשלומים של המעביד ושל העובד בעבור תנאים סוציאליים ופירוט הגופים שאליהםמועברים בפועל התשלומים האמורים.

בנוסח ההודעה חייב המעביד לציין כי אין באמור בהודעה כדי לגרוע מכל זכות המוקנית לעובד מכוח כל דין, צו הרחבה, הסכם קיבוצי או חוזה עבודה.

במקרה שחל שינוי בתנאי העבודה של העובד כמפורט בהודעה, על המעביד למסור הודעה על כך לעובד תוך 30 יום מהיום שנודע לו על השינוי, פרט לשינוי הנובע משינוי בדין החל, או שינוי המופיע בתלוש השכר של העובד.

מעביד המפר חובתו בהתאם לחוק זה, דינו קנס המוטל על עבירות של אחריות קפידה, בהתאם לסעיף 61 (א) (1) לחוק העונשין.

לתשומת הלב, לגבי עובד שהחל לעבוד טרם כניסת החוק לתוקפו ביום 21.6.2002, על המעביד למסור הודעה על פי החוק, לא יאוחר משלושים יום מהמועד שהעובד דרש זאת בכתב.

לדעתי, בחוק זה יש כדי למנוע מצב כי מעבידים ינצלו את חוסר האונים בו שרויים העובדים, אשר זכויותיהם מקופחות ואין בידיהם הוכחה על מנת לדרוש את המגיע להם כפי שהובטח להם מראש. במתן ההודעה לעובד על תנאי עבודתו , יש כדי למנוע ניצול עובדים אשר המעביד מפר את זכויותיהם, ובמידת הצורך אף ניתן יהיה לעשות שימוש במסמך זה כראיה משפטית במידה ויינקטו הליכים משפטיים כנגד המעביד.

לפיכך, רצוי כי עובדים אשר טרם קיבלו ממעבידיהם הודעה על תנאי העבודה כמתחייב על פי החוק, לפנות למעבידיהם ולהסדיר זאת בהקדם. בדרך זאת, תימנע פגיעה בעובדים אשר אינם מועסקים על פי חוזה בכתב.

המידע הנ”ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות