פיטורים שלא כדין: המדריך המלא לבחינת זכויות עובדים

 מאת: עו"ד איריס אלמוג – דיני עבודה

פיטורים הם רגע מטלטל בקריירה של כל אדם. מעבר לפגיעה הכלכלית, עולה תחושה של חוסר ודאות לגבי העתיד. אולם, חשוב לדעת כי החוק בישראל והפסיקה של בתי הדין לעבודה מעניקים לעובדים הגנה רחבה. האם פוטרתם ללא שימוע? האם מגיעים לכם פיצויי פיטורים מלאים? במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על פיטורים שלא כדין ואיך פועלים למיצוי זכויותיכם.

מהם פיטורים שלא כדין?

פיטורים מוגדרים כ"שלא כדין" כאשר המעסיק פועל בניגוד לחוק, להסכמים קיבוציים או לחובת תום הלב. המקרים הנפוצים ביותר כוללים:
  1. פיטורים ללא שימוע: זכות הטיעון היא זכות יסוד. מעסיק מחויב לזמן את העובד לשימוע מראש, לאפשר לו להשמיע את טענותיו ולשקול אותן בנפש חפצה.
  2. אפליה אסורה: פיטורים על רקע גיל, דת, מין, נטייה מינית, או שירות מילואים הם עבירה על חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
  3. פיטורי נשים בהריון או בטיפולי פוריות: ללא היתר מיוחד ממשרד העבודה, פיטורים אלו בטלים מעיקרם.

זכויות כספיות לאחר פיטורים

במעמד סיום יחסי עובד-מעביד, עליכם לוודא שקיבלתם את כל המגיע לכם:
  • פיצויי פיטורים: חישוב לפי שכר אחרון כפול שנות הוותק (בכפוף להפרשות לקופת הגמל לפי סעיף 14).
  • הודעה מוקדמת: מעסיק חייב לתת הודעה מוקדמת לפי חוק, או לשלם "חלף הודעה מוקדמת" במידה והעסקתכם הופסקה באופן מיידי.
  • פדיון ימי חופשה והבראה: תשלום עבור ימי חופשה שלא נוצלו ודמי הבראה יחסיים לשנת העבודה האחרונה.

למה חשוב לפנות לעורך דין דיני עבודה?

ניהול תביעת פיטורים דורש בקיאות רבה בפסיקה המשתנה של בתי הדין לעבודה. עורך דין מומחה לדיני עבודה ידע לבחון את השאלות הבאות:
  • האם נפל פגם בהליך השימוע.
  • לכמת את הנזק הכספי והפיצויים בגין עגמת נפש (פיצוי לא ממוני).
  • לייצג אתכם מול המעסיק במשא ומתן להסדר פשרה או בבית הדין.
סיכום:
אל תוותרו על הזכויות שלכם. אם אתם חשים שפוטרתם מסיבות לא ענייניות או שזכויותיכם נפגעו, מומלץ לאסוף את כל המסמכים (תלושי שכר, זימון לשימוע, הקלטות) ולפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
משרד עורכי הדין איריס אלמוג עוסק בדיני עבודה למעלה מ 20 שנה. ניתן ליצור קשר לתיאום פגישת ייעוץ בטל 052-2645646 או בתיבת צור הקשר באתר

בית הדין הארצי סיכל נסיון של עיריית פתח תקוה בראשותו של ברוורמן לפטר עובדת משיקולים פוליטיים שנועדו לסלול את הדרך לשיבוצו של מקורב, והורה לעיריית פתח תקוה להמשיך בהעסקתה של מנהלת אגף גני ילדים בעירייה ובכך מנע פיטורים פסולים משיקולים פוליטיים !

תיק ע"ע 7632-09-16 עיריית פתח תקוה נ' מיכל אונגר, ניתן ביום 23.10.17

סקירת פ"ד ע"י עו"ד איריס אלמוג*

בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של עיריית פתח תקוה על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה והורה לעיריית פתח תקוה, להמשיך בהעסקתה של מנהלת אגף גני ילדים בעירייה וקבע כי העירייה לא הצליחה לסתור את החזקה כי הפיטורים נובעים ממהלך פוליטי אשר נועד להכשיר את הקרקע לשיבוצו של מקורב כמנהל אגף במקומה.

המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם פוטרה מנהלת אגף גני הילדים בעירייה עקב אי התאמה לתפקידה כחלק מהפררוגטיבה הניהולית של העירייה, או שמא פוטרה המנהלת כטענתה- משיקולים פוליטיים.

בפסק הדין בערעור קובע כב' השופט פוליאק בהסכמת ההרכב כי לא רק שמדובר בפיטורים משיקולים זרים כפי שנקבע בבית הדין האיזורי לעבודה, אלא פיטורים בעלי אופי פוליטי.

טרם בחירתו של איציק ברוורמן לראשות העירייה, תיקה האישי של מנהלת האגף היה ללא רבב ואף נעשה נסיון לשכנע אותה להמשיך בתפקידה ולא לחזור לעבודתה במשרד החינוך. ואולם, לאחר בחירתו של ראש העיר החדש, לפתע הפכה מנהלת האגף לטענת העירייה לעובדת שלאורך כל הדרך תפקודה אינו משביע רצון עד כי לא נותרה ברירה אלא לפטרה בעילה של אי התאמה.

בפסק הדין מצוטטות אמירות חמורות שנאמרו למנהלת האגף על ידי ראש העיר ובעלי תפקידים בכירים המעידות על שיקולים פוליטיים ורצון לשבץ מקורבים והצגת דפוס חוזר של מעורבות פוליטית במינויים ובפיטורים באותה התקופה.

לאור זאת, קובע כב' השופט פוליאק כי מנהלת האגף הרימה את הנטל הראשוני להוכיח כי קיים חשד סביר כי פיטוריה נגועים בשיקולים פוליטיים, באופן שנטל ההוכחה בסוגיה עבר לעירייה. מאחר ולא עלה בידי העירייה לסתור את החשד- קובע בית הדין הארצי כי הסעד הראוי הוא החזרת המנהלת לתפקידה.

עיריית פתח תקוה חויבה בהוצאות נוספות מעבר להוצאות שנפסקו בבית הדין האיזורי, כך שבסה"כ בשתי הערכאות חויבה העירייה בסך של 40,000 ש"ח

פסק הדין מאזכר את הפסיקה העניפה בנוגע לפיטורים פוליטיים :

"אין צורך להכביר מילים על הפסול הבסיסי הנעוץ בהחלטה למנות עובד או לפטרו משיקולים או מטעמים פוליטיים" (ע"ע (ארצי) 281/07 רשות הדואר – קלפנר. [פורסם בנבו] פסקה 42 (9.4.2008) להלן – ערעור קלפנר),הפוגעים קשות בטוהר המידות (י' זמיר, מינויים פוליטיים, משפטים כ' (תש"ן) 19, 21. להלן – זמיר) עד כדי שהם "מעוררים שאט נפש ומיאוס אצל האדם ההגון" (בג"צ קלפנר, פסקה י"ח).

כן בית הדין מתייחס להוכחת הטענה בדבר שיקולים פוליטיים ולהעברת נטל ההוכחה:

כפי שציין השופט ש' צור בערעור קלפנר "החלטות המתקבלות ממניעים פוליטיים גרידא, או שמעורבות בהם שיקולים פוליטיים ברמה כזו או אחרת, הן לעולם נסתרות וחסויות".

מאחר ש"סביר להניח כי פקיד אשר החלטתו לגבי מינוי כלשהו התבססה על שיקולים זרים לא יודה בכך בבית הדין" (דב"ע (ארצי) מח/3-168 אלפריח – רוטנברג, [פורסם בנבו] פד"ע יט 515, 522 (1988)), נפסק כי כאשר תוצגנה ראיות נסיבתיות על מעורבות פוליטית לכאורה בהחלטת המינוי או הפיטורים, יועבר הנטל אל הרשות כדי להוכיח שהמניעים לא היו פוליטיים (ע"ע (ארצי) 300258/97 חנן – המועצה המקומית מנחמיה, [פורסם בנבו] פד"ע לו 645, 662 (2002). להלן –עניין חנן), וכפי שסוכמה ההלכה בסוגית העברת הנטל בערעור קלפנר:

"הוכחת טענה על קיומם של שיקולים פוליטיים בקבלת החלטה היא לעולם קשה ותעשה על בסיס ראיות נסיבתיות, היקש מסתבר מן התשתית המסויימת הנפרשת בפני ערכאת השיפוט, והעברת נטל ההוכחה אל כתפי המעסיק בעת קיומו של חשד סביר שהחלטה מסוימת נגועה בשיקול פוליטי פסול".

תיק ע"ע 7632-09-16 עיריית פתח תקוה נ' מיכל אונגר, ניתן ביום 23.10.17

*הכותבת לא ייצגה בתיק

המידע הנ"ל נכתב על דעת כותב המאמר בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להמנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות ו/או שינויים עקב עדכוני חקיקה ו/או פסיקה. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד ומסיר מכותב המאמר כל אחריות

לייעוץ בדיני עבודה ותיאום פגישה עם עו"ד איריס אלמוג: חייג 037514538

או לחץ כאן כאן למשלוח פניה באתר